חושב על לפנות לייעוץ פסיכולוגי, אשמח לקבל קצת אור על הנושא

[adi89]

Smiro, מקודם רשמו לך על ה-CBT(טיפול התנהגותי קוגניטיבי בעברית), אני חושב שאתה צריך להסתכל על זה, זה בהחלט משהוא בעל יחס הצלחה גבוהה וטיפול שמאוד עוזר, אני גם יודע שקופות החולים כן עושות את הטיפול הזה, תשאל את הרופא שלך!.

תקרא על זה גם בויקיפדיה

[Smiro]

תודה רבה ידידי.

 

עריכה:

טיפול קוגניטיבי הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים

 

זה פשוט אני.

יש שם כמה משפטים שהם נכונים אבל חלקית; משפט בסוף אומר שבמצבי לחץ אדם נתון למחשבות תבוסתניות. כן, זה עולה לי בראש לעתים אבל אני אף פעם לא נכנע לזה ואני תמיד הולך נגד זה, מה שמגביר את הרגשת האנדרנלין, דפיקות הלב וכיוצ"ב.

[nburrack]

זה בדיוק מתאים למה שתיארת. רשמתי לך על זה בכמודים קודמים פשוט לא היה לי כוח להסביר

[Tamir FR]

כדורים יגיעו אותך ויעזרו לך לרכוש כלים להתמודד נגד החרדות.

 

 

אצלי האסטו (תחליף גנרי לציפרלקס) לא השפיע על המשקל ולא על החשק המיני.

דרך אגב יש רופאים שמחלקים את הכדור הזה כמעקב שפיכה מוקדמת.

 

יש האומרים שזה משפיע על המשקל אבל האמת היא שזה בגלל שהמצב רוח מתאזן והתאבון חוזר להיות בריא. אין שום השפעה על המטבוליזם.

 

ממליץ לך מניסיון לקחת את הכדור בתור התחלה לכמה חודשים ולראות איך אתה מרגיש. אבל אני לא רופא וזה רק מנסיון אישי.

הכי טוב שתתיעץ עם הרופאת משפחה שלך.

[adi89]

אני חושב שכדורים כדאי לקחת רק במקרים שאתה לא מצליח להשתחרר מהתקפות החרדה, נקודתית, אבל בשביל לתקן את הבעיה מהשורש כדאי לפנות לטיפול שהוא מצריך יותר עבודה אמנם, אבל משפיע לטווח רחוק ולא משמש כפלסטר ל-17 שעות השפעה וכו...

[Smiro]

העניין הוא שאני לא מתכוון לשלם עכשיו מאות שקלים (במקרה הטוב) לטיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי וגם זמן אין לי כל כך אפשרות להעניק לאפשרות הזו. כדורים שיפסיקו את ההרגשה המעצבנת הזאת יספיקו בהחלט. יתרה מכך, הם יעשו את חיי מעולים.

שורש הבעיה ידוע לי. אני מבין למה הייתי ככה, אני מבין את כל הסיבות לכך ומבין את כל השטויות הללו. זה לא כל כך דחוף לי להפטר מזה, יותר דחוף לי להפסיק את ההרגשה המעצבנת והמחשבות המעוותות, כשבמקום הראשון זו ההרגשה.

[adi89]

אם כך כדורים יעשו את העבודה נעמנה, אך חשוב שתבין שזה כמו פלסטר ובעתיד יהיה חשוב לעקור את הבעיה מהשורש,

אין ספק שתרגיש הרבה יותר טוב והקלה מיידית עם כדורים, בהצלחה!

[elik-belik]

תרשה לי לחלוק.

לא תמיד חרדות מגיעות כתוצאה "מהלך רוח", לא תמיד אתה יכול לעשות "סוויטץ' בראש" ופשוט "לחשוב אחרת".

 

לפעמים ההרגשה הזו מגיעה כתוצאה ממשהו ביולוגי.

המוח שלנו הוא איבר בדיוק כמו הכבד או הכליות, וכמו שאתה לא יכול להעלים אבן בכליות או שחמת בכבד בכח המחשבה בלבד, כך אתה לא יכול לתקן חוסר איזון כימיקלי במוח בצורה הזו.

 

זה לא בושה לקחת תרופה לטפל בבעיות הללו, ולמזלינו אנחנו חיים בתקופה שזה אפילו מקובל ומובן.

 

כמובן שזה לא אומר שאת כל הבעיות בחיים צריך לפתור באמצעות תרופות מרשם, אבל זה גם לא אומר את ההיפך.

[Smiro]

יום ראשון אסע לרופאת המשפחה ומקווה שזה יסתדר לטובה. מה המחיר המשוער לתרופה הזו?(אחרי מרשם)

אני לא ממש מעוניין שהוריי ידעו כל כך, אימי תתחיל לדאוג סתם.

[nburrack]

יום ראשון אסע לרופאת המשפחה ומקווה שזה יסתדר לטובה. מה המחיר המשוער לתרופה הזו?(אחרי מרשם)

אני לא ממש מעוניין שהוריי ידעו כל כך, אימי תתחיל לדאוג סתם.

עשרות שקלים בודדים

[blavie]

תרשה לי לחלוק.

לא תמיד חרדות מגיעות כתוצאה "מהלך רוח", לא תמיד אתה יכול לעשות "סוויטץ' בראש" ופשוט "לחשוב אחרת".

לפעמים ההרגשה הזו מגיעה כתוצאה ממשהו ביולוגי.

המוח שלנו הוא איבר בדיוק כמו הכבד או הכליות, וכמו שאתה לא יכול להעלים אבן בכליות או שחמת בכבד בכח המחשבה בלבד, כך אתה לא יכול לתקן חוסר איזון כימיקלי במוח בצורה הזו.

לא ב"זבנג וגמרנו", אבל עבודה מחשבתית ממושכת יכולה בהחלט להוביל לשינויים פיזיולוגיים במוח, הן ברמת הפרשות הכימיקלים והן ברמת מבנה הקישוריות הנוירולוגית - ממליץ לך לקרוא על נוירופלסטיקה, ע"ע ספרים כמו "המוח הגמיש", "THE MIND & THE BRAIN, NEUROPLASTICITY AND THE POWER OF MENTAL FORCE" (אותו , למען הגילוי הנאות רק התחלתי לקרוא) ועוד כל מיני, לא חסר מידע גם בגוגל.

בעניין אחר שדיברתם עליו, בהקשר ליעילות הטיפול הכימיקלי, הנה הרצאה מעניינת ששווה לצפות בה -

לטענתו - הכדורים הפסיכיאטריים הרבה פעמים מעוררים תופעות לוואי כיוון שברגע שאנו "משחקים" עם כימיקל כלשהו, בהתחשב בידע המוגבל שלנו אודות תפקודי המוח - אנו אמנם מסייעים קמעה, אך לרוב נפר איזון אחר "על הדרך".

נאמר שמישהו צורך תרופות SSRI כי חסר לו סרוטונין במוח - התרופות בעצם יוצרות "סכר" כשהן מעכבות את הספיגה החוזרת שלו, כך שלמרות שצורך התרופה "מייצר" קצת - הכדורים מונעים מהגוף לבצע "שימוש חוזר" בסרטונין שנוצר, הוא נאלץ לייצר "עוד ועוד", כשלאחר זמן מה הסרוטונין מצטבר והבעייה אמורה, באופן תיאורטי, להיפתר.

למה באופן תיאורטי? כיוון שכפי שחוסר סרוטונין אינו מצב טבעי, כך גם עודף ממנו. הרבה פעמים צורך התרופה חווה תופעות לוואי כתוצאה מהאיזון הכימיקלי החדש, שגם הוא אינו טבעי - ופשוט נאלץ "לבחור" בין איכות החיים ותופעות הלוואי לפני הכדור, לבין החיים ותופעות הלוואי אחריו. הכל שאלה של עלות מול תועלת. המרצה ב TED קורא לזה "TO BATHE THE BRAIN WITH CHEMICALS". לטענתו - עובדים היום במרץ על פיתוח תרופות פסיכיאטריות ממוקדות יותר, כאלו שיוכלו לפתור בעיות באופן יותר "כירורגי" ונקודתי, כשישפיעו בדיוק על רמות ואיזורי ההפרשה במוח, ובכך יוכלו לסייע ביעילות גדולה יותר.

עם זאת, כפי שכתבו לפני - גם לדעתי טיפול התנהגותי יכול לעזור בפתרון הבעייה "מהשורש". תחשוב שכשאתה לוקח כדור SSRI למשל, אתה מחזיק מלאי סרוטונין "בקומבינה" - כשהרמה המספקת איננה תולדה של הפרשה עצמאית וטבעית, אלא תלוייה ב"סכר" שיוצר כדור, כשרמת ההפרשה האקטיבית נשארת נמוכה בערך כשם שהייתה. מאידך, לפי מחקרים גם חיוך וצחוק גורמים להפרשות דופמין וסרטונין. אם כך, במידה ואדם ילמד לבנות לעצמו שגרת יום-יום בה הוא חווה שמחה וחדוות חיים, מחייך וצוחק הרבה - המוח שלו יישוב לייצר את אותם כימיקלים באופן תדיר בהרבה, והבעייה תיפטר מאליו כשהוא כבר לא יהיה בדיכאון. אולי לא פשוט כמו שזה נשמע, אבל בשביל זה יש שלל פסיכולוגים ועו"ס קליניים פסיכותרפיסטים שיוכלו להדריך ולעזור.

 

לפותח השרשור -

 

ברמה ה"חייתית", המוח שלנו מיועד לסייע לנו לשרוד ולהתפתח, ולכן התפתחו מנגנוני תגובה שמטרתם לעזור לנו להתמודד בשלל סיטואציות (SURVIVAL OF THE FIT ניתן לומר). בין השאר, יש מנגנון שנקרא בפי הפסיכולוגיה "FIGHT OR FLIGHT RESPONSE". ברמת העקרון, כשאנו נתקלים באיום מסויים - המוח שלנו מבצע רה-אורגניזציה בייצור הכימיקלים ומשחרר עודף של כמה סוגי אדרנלין, כשמטרתו של התהליך הזה הוא לחדד את החושים, ולהכין אותנו לאחת משתי אפשרויות - לברוח על חיינו או להילחם בחזרה במוקד האיום. כל זה בא לידי ביטוי בעלייה בדופק, בלחץ הדם, בקצב הנשימות וכן הלאה.

ברגע שהמוח שלך תופש בתודעתו משהו כאיום - התהליך הזה מתחולל. זה כלל לא משנה אם האיום אמיתי, או שזו תפישת מציאות שאנו יוצרים "יש-מאין". זאת אומרת, ברגע שהתגלגלת עם המחשבות עד שהגעת למסקנה כי אותו אדם מהווה איום - אף על פי שהמוח שלך לא פירש זאת כך מלכתחילה, תתחיל הפרשת האדרנלין שתגרום לך "להילחץ ולהזיע".

אם זה היה איום אמיתי - התהליך היה מתחיל באופן אינסטנקטיבי, והיינו מרגישים את כל אותן תחושות ברגע המפגש (נגיד, כמו במצב היתקלות בחיית פרא רעבה), כשהפחד והחרדה היו נובעים מתת-המודע, שהיה אוסף שבבי-מידע השוכבים מתחת לרמת ההכרה המודעת שלנו ושולח לנו "אותות-אדומים" לגבי מסוכנותה של הסיטואציה. כמשל - לא נצטרך לומר לעצמינו שנמר רעב הוא מפחיד, או שאולי הוא עלול להסב לנו רע. סביר להניח שהיינו יודעים זאת בשנייה שהוא היה מביט בנו.

מאידך, גם אם אותו נמר היה שבע ומסומם כך שברגע המפגש לא היינו מפחדים ממנו כלל, יכולנו להגיע לכדי פחד בדיעבד. אם היינו חושבים לעצמינו מחשבות כמו "אולי ההרדמה לא חזקה מספיק?","אולי הוא עלול להשתולל בכל רגע?" וכן הלאה - היינו מערערים במידת מה את קביעתו האינסטנקטיבית של תת-המודע, מגיעים למסקנה שהנמר בכל זאת מסוכן, ומזינים את אותו מנגנון בכוחות עצמינו - אף על פי שלא הופעל מלכתחילה באופן טבעי. ככל שנחשוב על ה"סכנה" יותר כך נאדיר אותה, וכך יהיו יותר תסמיני לוואי של לחץ ופחד. אנו יכולים "ליצור" בעצמינו תגובת שרשרת כימיקלית שנולדת כתוצאה ממציאות מסוכנת, גם אם היא לא קיימת באמת - ע"י מחשבות. PERCEPTION IS EVERYTHING איש חכם פעם אמר...

 

על גבי האמור לעיל, התודעה היא כמו סוס במובן מסויים - אם תתפוס אותו במושכות אתה תוביל אותו למחוז חפצך. מאידך, אם תאפשר לו "חופש פעולה" ולא תרסן אותו - הוא יהיה זה שיוביל אותך, ויגרום לך להגיע למקומות שאתה כלל לא אמור להיות בהם...

כשאתה מתחיל להיכנס לפלונטר הזה, תנסה פשוט "לקחת שליטה" ו"לברוח" מאותן מחשבות שליליות ע"י שתתרכז בכל כוחך במשהו חיובי...

אי אפשר להתרכז ב 100% בשני דברים בו זמנית... כשתתרכז במשהו אחר, "כוח העיבוד" הקוגנטיבי שלך מאליו יופנה כלפיו - ולא כלפי אותן מחשבות בעלות אופי שלילי (פחדים, חרדות וכן הלאה), שבכוחן ליצור תסמינים פסיכוסומטיים כמו שאתה מתאר.

הנצחון אינו בהתמודדות הישירה עם המחשבות השליליות, שכן בכל אחד מאיתנו יש "צד-אפל" והוא לא הולך לשום מקום. נצחון יהיה להצליח להתגבר על ה"אוייב" במינימום מאמץ, בדומה לקונספציית אייקידו למשל. אם כשנתחיל לראות את כדור השלג הזה מתהווה, "נברח" למקומות אחרים בתודעה שלנו, סביר להניח שנצליח לבלום את זה בזמן. בין אם זה לפתור תרגיל במתמטיקה (לדוגמה, לחשב "בראש" תרגיל חילוק ארוך דורש מאמץ מחשבתי מסויים), לזמזם שיר אהוב בעל קונוטציה רגשית חיובית וכן הלאה... לא משנה מה - העיקר לייצר באותו רגע מחשבות שיהוו משקל נגד למחשבות השליליות, ולהתרכז בהן. כיוון שאי אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית - כשתתרכז בכל כוחך במחשבה החיובית, מאליו תבטל את המחשבה השלילית.

 

יתרה מכך - המפגש עם העולם הוא דבר סובייקטיבי, והמחשבות שיש לנו בראש לא מייצגות נאמנה את האמת האמפירית, אלא את תפישת המציאות המוגבלת שלנו בלבד. לדוגמה - מישהו יעבור ברחוב, "יסתכל עלי בעין עקומה" ולכן אחשוב שכנראה הוא סולד ממני, או להבדיל מבקש להסב לי רע - ומשם אתחיל "לגלגל" כדור שלג של מחשבות שליליות - למרות שזה לאו דווקא נכון. יכול מאוד להיות שהוא אדם נורמטיבי לחלוטין שכרגע קיבל בשורה קשה שהוציאה לו כל הרוח מהמפרשים. ייתכן שאני הוא זה שקמתי ברגל שמאל באותו הבוקר, ולמישהו אחר אותו אדם יראה נורמטיבי לחלוטין. אם כך, המחשבות שלנו אינן אלא משקפיים דרכן אנחנו בוחרים לראות את המציאות הסובייקטיבית שלנו - ותמיד נוכל פשוט לנסות לבחור משקפיים שמייצגים מציאות אחרת. לכן, אם "עולה" לך באופן בלתי-רצוני מחשבה שגורמת לך לפחד, נסה "לשתול" בתודעתך את המחשבה ההפוכה. למשל, אם חשבתי על מישהו מסויים "איזה גס רוח הוא" \ "למה הוא עשה לי את זה" ואני יודעים שמכאן הולכים להתגלגל גלגלי השיניים אצלי בראש, פשוט אנסה "ללמד עליו זכות" כשאחשוב לעצמי באופן מכוון "אני בטוח שביום-יום הוא ממש נחמד, אבל עכשיו בטח יושב לו סלע על הלב" \ "הוא לא עשה את זה בכוונה" וכן הלאה - ואז מאליו, הנטייה הטבעית תהיה יותר לנסות להכיל אותו ולצייר אותו בעיני רוחנו כמישהו שיש לרחם על התנהגותו, ולא להירתע ממנו.

אם תתמיד בתרגול, נאמר כי תוכל להגיע למצב בו בכח ההרגל החדש אף "תנוון" לאט לאט את הנטייה לחשוב מחשבות מהסוג הפחות רצוי, ע"ע MINDFULNESS...

 

****למען היסר הספק****

אין לי שום הכשרה בתחום בריאות הנפש, וזהו אינו תחליץ לייעוץ רפואי.

 

אני בסה"כ אוהב לקרוא ולהתעניין בנושא, אין לי מושג אם קלעתי לנקודה, בגדול גם אני עברתי דבר או שניים ורציתי לנסות להוסיף לך פרספקטיבה קצת אחרת, בתקווה שאולי זה יוכל לעזור לך להתמודד טוב יותר עם הדברים - ולו רק עד שתמצא מטפל \ טיפול שיתאים לך.

שיהיה לך המון בהצלחה, רק בריאות שתהיה!

[Smiro]

קודם כל - תודה רבה!

שנית - בנוגע למה שאמרת לגבי האנשים: יש לי בעיה לחשוב בכיוונים של "אולי הוא קם על רגל שמאל" וכו'. אני פועל לפי היגיון תמיד, בכל מה שקשור בחיים, אז זה מה שאני מנסה להפעיל פה. אני מוכיח לעצמי שוב ושוב שאותו אדם נניח והסתכל, המשיך קדימה ולא הייתה לו שום בעיה איתי וכדו'. עדיין, אני מעוות את זה במוח (למרות שאני מודע לכך שזה הכל שטויות במיץ ולא קשור בכלל למציאות) ואז נוצרת לי ההרגשה הזו.

אני מנסה להתמודד עם כל השטויות שאני ממציא באמצעים ישירים של ניתוח העניין עצמו, ניתוח המציאות והוכחה שהמציאות בכלל לא קשורה למה שאני מדמיין ולהרגשה שאני מרגיש. הבעיה היא שזה במקס' עוזר רק לרגע. שנייה אחרי זה אני מוצא את עצמי שוב עם אותה הרגשה ואותן מחשבות. בגלל זה אני רוצה לקבל תרופה שתמנע את ההרגשה הזו(שמסרסת אותי בהרבה מקרים) ולאחר מכן (בעדיפות משנית) לפנות לייעוץ על מנת לסדר את המחשבות.

אינני מעוניין להוציא אלפי שקלים על ייעוץ שייקח המון זמן. אני רוצה דבר פשוט - למנוע את ההרגשה, את המחשבות אני מאמין אני אוכל לסדר במיוחד ללא ההרגשה הרעה.

אחד הדברים הבעיתיים אצלי זה שלפעמים בראש אני מדמיין הכל אחרת. מה שאומר שאם למשל, לדוגמא איזה ילד ערס שאני יכול להדביק לרצפה ייצא עליי, בראש לפעמים אני יכול להרגיש כאילו אני הוא ה"קטן" פה ויש לי מה לפחד מהילד הזה. אבל כשאני מתאמן בבית למשל ורואה למה אני מסוגל כל ההרגשה הרעה עוברת והילד שוב חוזר להיות כמו שהוא במציאות.

בקיץ, כשאסיים עם הפסיכומטרי אני אצטרף לקורס בעיר מגוריי של אימוני MMA/קרב מגע מה שיקנה לי את האפשרות על בסיס שבועי להתאמן על הטכניקה שלי ו"ללכת מכות" עם חברים לאימון, מה שגם יעזור לאזן בראש את המציאות מול הדמיון.

[NirLevi]

חבר יקר,

אתן לך דוגמא מחיי.

קרוב משפחתי נולד ללא 3 אצבעות ביד ימין.

למרות זאת, הוא היה קצין ביחידה מובחרת (צה"ל בהתחלה לא רצה אותו), סיים 2 תארים בהנדסה בהצטיינות בטכניון,

רכב על אופנוע כבד (R1) כ-5 שנים והקים משפחה לתפארת.

היום הוא שותף בחברת סטארט אפ.

אני גאה בו מאוד.

בחור מרשים ויפה תואר שכל קושי שראה, הוא פיצח אותו בקלות.

 

בכל התקופה הוא לא לקח שום יעוץ פסיכולוגי, למרות כל הקשיים שהיו לו, והיו לו קשיים אדירים.

עם הכל הוא התמודד לבד ועם חברים שליוו אותו מהתיכון ומהצבא.

 

הכל בראש.

[blavie]

שנית - בנוגע למה שאמרת לגבי האנשים: יש לי בעיה לחשוב בכיוונים של "אולי הוא קם על רגל שמאל" וכו'. אני פועל לפי היגיון תמיד, בכל מה שקשור בחיים, אז זה מה שאני מנסה להפעיל פה. אני מוכיח לעצמי שוב ושוב שאותו אדם נניח והסתכל, המשיך קדימה ולא הייתה לו שום בעיה איתי וכדו'. עדיין, אני מעוות את זה במוח (למרות שאני מודע לכך שזה הכל שטויות במיץ ולא קשור בכלל למציאות) ואז נוצרת לי ההרגשה הזו.

** שוב, זהו אינו ייעוץ רפואי מכל סוג שהוא **

לזה בדיוק התכוונתי קודם - אולי תנסה "לברוח" ולא להילחם ישירות.

כיוון שאתה יודע שהכל שטויות במיץ, במקרה שעולה לך מחשבה שכזו, חבל שתבזבז כח מנטלי על "מאבק בה" בנסיון "להוכיח" שהיא לא נכונה. אתה הרי מרגיש ויודע שהיא לא נכונה גם מבלי לרדת להוכחה ברמת הפרטים - אז אפשר פשוט "לדפדף". חשבת? אז חשבת. לא קרה כלום. אם תפסיק את השרשרת במחשבה הראשונה, לא תגיע למצב בו ההרגשה נוצרת. אפשר פשוט לברוח למחשבות חיוביות אחרות - לא חייב בנוגע לאותו אדם ספציפי.

מעבר לכך, אם נקבל את העובדה שאנו לא אחראים באופן ישיר לכל המחשבות שצצות לנו בראש (תת-מודע וכן הלאה) - יהיה לנו קל יותר "להבליג" כשקופצת מחשבה שכזו, ונוכל להמשיך הלאה מבלי לכרסם לעצמינו את המח.

בקשר לאומנות לחימה - זה אכן יכול לעזור לך להגיע לדרגה גבוהה יותר של בטחון עצמי ורוגע...

בהצלחה שיהיה!

[Smiro]

הכל בראש בהחלט אבל יש דברים שאני לא יכול לשלוט בהם, כמו הרגש.

חוסר האיזון בכימיקלים במוח גורם לי להרגיש דברים שמפריעים לניהול אורך חיים נורמלי.

אני כן מתמודד אבל אם אפשר להפסיק את זה, למה לא?

אם תחל בשפעת, אתה תיקח תרופה/תעשה חיסון. אותו הדבר.