איפה ניתן לרכוש ידע "מורחב" לגבי יינות וטעימות?

[urban.racer]

השאלה בכותרת, חשקה נפי בהרחבה של הידע שלי לגבי יינות. אני אוהב יין, מאוד,והבחנתי שהידע שלי בתור מלצר "על" שנכון להרגע אני ועוד אדם נחשבים לאוטוריטות בין המלצרים ליין (ההבדל שאני איש מכירות טוב, ולא ביישן P: ) אני לוקה בידע שלי לגבי זנים וטעמיהם.

 

חשבתי שאולי בקורס מרוכז, אני אוכל לחוות מפר טעמים והכך לדעת להסביר ולבדל זן אחד ממשנהו באמצעות טעימה "הד טו הד" כאשר רכישה של יינות בכמות מספקת להשוואה תעלה לא מעט.

[proxima]

לא מאמין בזה, לא רוצה שיגידו לי מה טעים ומה לא, יותר מידי פעמים טעמתי יין שהיה פשוט חמוץ ובעל החנות טען שאני לא מבין וככה זה, טעם הוא אינדיוידואלי ועדיף לפתח אותו לבד.

פינו נואר רומני שעלה לי 10 ש"ח פעם היה טעים לי יותר מיינות של 60-70 ש"ח, ובכל מקרה עד עתה לא הצלחתי למצוא

יינות ללא גופרית דו חמצנית מחורבנת, בינתיים הלכתי לשתות בירה.

[hans]

פרוקסימה, ידוע לך שגופרית דו חמצנית הוא חומר טבעי שקיים בענבים עצמם, נכון?

באחוז קטן יחסית, אבל קיים (בכל מקרה, גם אני מעדיף בירה...)

 

רייסר, יש שלל טעימות מודרכות בכל פינה בארץ,

למשל דרך הסניפים של "דרך היין", וכיו"ב. חפש קצת באינטרנט, אתה תמצא יותר מדי.

 

ורק בשביל לבלבל אותך, סתם שתדע, יש מקומות בעולם, כגון צרפת,

שלא מייחסים חשיבות מיוחדת לזנים, והם אפילו לא מצוינים על התווית.

כשאתה קונה יין מבורדו, אתה אמור לדעת שזה בלנד שמורכב מכל מיני זנים, תלוי באזור.

על אותו משקל, יש יינות 100% מרלו שטעמם זהה לגמרי ליינות 100% קברנה סוביניון,

או במילים אחרות, זנים זה רק צד אחד בסיפור, יש עוד הרבה מסביב (זמן הקטיף, מיצוי,

באילו החביות שוהה היין [אם בכלל], כמה זמן וכיו"ב).

[urban.racer]

ואלו בדיוק הדברים שמעניינים אותי. הנס, אני צריך שיגידו לי מה טוב או לא, אני רוצה שילמדו אותי כל יין. טעם הוא דבר אישי. אני אוהב קברנה, ההוא מרלו והשלישי בכלל שותה רק לבנים... אי אפשר להגיד שמי שהוא מאיתנו טועה

[sorvall]

ובכל מקרה עד עתה לא הצלחתי למצוא

יינות ללא גופרית דו חמצנית מחורבנת, בינתיים הלכתי לשתות בירה.

 

בכל הינות יש גופרית דו חמצנית מחורבנת (ביסולפיט). רק בארה"ב ובישראל מחוייבים להצהיר על התווית שיש ביסולפיט.

ללא הביסולפיט, בתהליך התסיסה עלולה להתקיים תסיסה של שמרי בר שנמצאים על פני הענב וזו לא התסיסה הרצוייה. ביקב רוצים תסיסה של השמרים שהיקב מוסיף. שמרים מבוייתים שמביאים תוצר ידוע מבחינת היינן ולשרוד באחוז אלכוהול גבוה יותר.

אתה תופתע בכמה מוצרים הביסולפיט הזה עוד מככב (מיץ "סחוטרי", פירות יבשים ועוד)

 

בתירוש סחוט יש גופרית שמגיעה מחומרי ההדברה, בעיקר נגד קימחון, שמרססים על הגפנים.

 

לגבי הבורדו שהוזכר כאן, בצרפת, אם רשום האיזור על התווית אתה יכול להסיק שהוא מיוצר מזנים מסויימים שספציפיים לאיזור. בבורדו לדוג' היין יהיה מ5 זנים אדומים אפשריים ומהם בלבד. והם קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטיט ורדו ומלבק.

השיטה הזו פוגעת באיזורים שלא ידועים כאיכותיים כי ברגע שרואים את האיזור על התוית - לא יקנו את היין כי מראש מניחים שהוא דרעק.

 

לגבי קורס, יש את הקורס יננות של הפקולטה לחקלאות. נסה להשתחל לשם.

במהלך הקורס יש טעימות יין החל בלבן פושט וכלה באדום למתקדמים.

הקורס מיועד במקור לתלמידי תזונה ומלונאות אבל עם קצת שכל ישר אתה תסתדר ותבין במה מדובר.

[יוסיסופר]

יש הרבה סדנאות וקורסים בנושא תחפש בגוגל סדנאות יין ותמצא, לא תמיד הן עוזרות, ברוב המקרים במעט בלבד.

 

אני דווקה ממליץ לך ללכת על טעימות של קפה לסוגיו, הטענה הרווחת היא שבקפה יש הרבה יותר אשכולות טעם מאשר ביין .

 

אני חסיד גדול של קפה, קולה בעצמי ומכין את התערובות שלי בעצמי מעשרות זנים שונים שיש ברשותי, וכמובן מחזיק ציוד איכותי ומקצועי להכנה וחליטה של קפה לסוגיו.

 

אגב, יש בדיקות שבודקות את הרמה של בלוטות הטעם , באם אתה סופר טסטר (לאחר הבדיקה כמובן) או בעל בלוטות רגילות, יש ערכת בדיקה שנמכרת לדעתי באיביי.

 

ומכאן רווחת ההנחה של רבים שטעימת יין ודברים אחרים נחשבת לפלצנות, כיוון שרובנו לא מצליחים להפריד את הטעמים בזמן הגרגור.

 

בהצלחה.

[proxima]

בכל הינות יש גופרית דו חמצנית מחורבנת (ביסולפיט). רק בארה"ב ובישראל מחוייבים להצהיר על התווית שיש ביסולפיט.

ללא הביסולפיט, בתהליך התסיסה עלולה להתקיים תסיסה של שמרי בר שנמצאים על פני הענב וזו לא התסיסה הרצוייה. ביקב רוצים תסיסה של השמרים שהיקב מוסיף. שמרים מבוייתים שמביאים תוצר ידוע מבחינת היינן ולשרוד באחוז אלכוהול גבוה יותר.

אתה תופתע בכמה מוצרים הביסולפיט הזה עוד מככב (מיץ "סחוטרי", פירות יבשים ועוד)

 

בתירוש סחוט יש גופרית שמגיעה מחומרי ההדברה, בעיקר נגד קימחון, שמרססים על הגפנים.

 

לגבי הבורדו שהוזכר כאן, בצרפת, אם רשום האיזור על התווית אתה יכול להסיק שהוא מיוצר מזנים מסויימים שספציפיים לאיזור. בבורדו לדוג' היין יהיה מ5 זנים אדומים אפשריים ומהם בלבד. והם קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטיט ורדו ומלבק.

השיטה הזו פוגעת באיזורים שלא ידועים כאיכותיים כי ברגע שרואים את האיזור על התוית - לא יקנו את היין כי מראש מניחים שהוא דרעק.

 

לגבי קורס, יש את הקורס יננות של הפקולטה לחקלאות. נסה להשתחל לשם.

במהלך הקורס יש טעימות יין החל בלבן פושט וכלה באדום למתקדמים.

הקורס מיועד במקור לתלמידי תזונה ומלונאות אבל עם קצת שכל ישר אתה תסתדר ותבין במה מדובר.

 

ממה שהבנתי, הגופרית הדו חמצנית עוברת ריאקציה כימית בגוף ההופכת אותה לחומצה גופריתית, אמנם חלשה אבל ההשפעה שלה מצטברת וברבות השנים היא מחלישה את העצמות בגוף, אאל"ט ע"י המסת הסידן.

[Keyser]

אמנם זה לא קורס, אבל ביוטיוב תוכל למצוא סדרה של ג׳יימס מיי בה הוא לומד לטעום יינות: james and oz wine adventure

[hans]

ממה שהבנתי, הגופרית הדו חמצנית עוברת ריאקציה כימית בגוף ההופכת אותה לחומצה גופריתית, אמנם חלשה אבל ההשפעה שלה מצטברת וברבות השנים היא מחלישה את העצמות בגוף, אאל"ט ע"י המסת הסידן.

על אותו משקל, תפסיק לאכול. אבל בכלל, אל תיגע באוכל. שום אוכל.

 

נחש באיזה פרי נפוץ קיימים החומרים הבאים, באופן טבעי:

(מקרא: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_E)

E296

E300

E160a

E101

E260

E334

E620

E163

E330

E363

E920

למספרים האלה מחוברים כל מיני שמות מפחידים, כגון חומצה טרטרית, חומצה גלוטמית,

אנטוציאנין (כן, יש קשר לציאניד), ציסטאין פרוטאז וכו'.

 

נו? נסה לענות בלי גוגל...

[Ron Poh]

פרי הדר כל שהוא? תפוז, אולי?

[sorvall]

למספרים האלה מחוברים כל מיני שמות מפחידים, כגון חומצה טרטרית, חומצה גלוטמית,

אנטוציאנין (כן, יש קשר לציאניד), ציסטאין פרוטאז וכו'.

 

 

גם חומצה טרטרית מוסיפים ליין ואנטוציאנין זה דווקא חומר טוב. יש תאוריה שלמה שטוענת שבזכותו הפרדוקס הצרפית מתקיים (פרדוקס צרפתי = איך זה שצרפתים אוכלים חמאה שומן ובשר אדום ומאריכים ימים).

[proxima]

על אותו משקל, תפסיק לאכול. אבל בכלל, אל תיגע באוכל. שום אוכל.

 

נחש באיזה פרי נפוץ קיימים החומרים הבאים, באופן טבעי:

(מקרא: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_E)

E296

E300

E160a

E101

E260

E334

E620

E163

E330

E363

E920

למספרים האלה מחוברים כל מיני שמות מפחידים, כגון חומצה טרטרית, חומצה גלוטמית,

אנטוציאנין (כן, יש קשר לציאניד), ציסטאין פרוטאז וכו'.

 

נו? נסה לענות בלי גוגל...

 

לא יודע, עייפת אותי.

אני לא נוגע במשקאות קלים, מסחריים,

שותה : מים מינרליים, קפה עם חלב (סויה ) פעם אחת ביום, תה רגיל(פעם ביומיים שלושה), מיצי ירקות פירות סחוטים, בירה מידי פעם.

זהו, מעולם לא שתיתי רד-בול או משקאות אנרגיה, הטיפה המרה לא ממש מענינת אותי, פרט למשקאות של כוסיות כמו קירשברי

או בייליס בהזדמנויות נדירות, אני לא מרגיש שאני מפספס משהו או שמשעמם לי בגלל מבחר דל מידי.

לגבי אוכל, משתדל לשלוט בעצמי ולאכול מזון לא מעובד ובריא, להיות חולה זה הרבה יותר פתטי.

[hans]

תפוח.

[sperial]

פרוקסימה - להשכלה כללית - אתה רשאי להנות מקפה. בכמויות סבירות (עד 3-5 מנות ביום) נחשב מוסיף לבריאות הלב. והמפתיע ביותר - אינו גורם ליתר לחץ דם.

לגבי מזון לא מעובד - אתה אוכל זרעי חיטה לא טחונים ובשר נא? חוץ מפירות וירקות כמעט שאין מזון לא מעובד, השאלה היא איזה עיבוד הוא עובר. יוגורט אינו מופק מעטיני הפרה ולחם מצריך טחינה ואפיה. אז כדאי לשמור על פרופורציות.

[proxima]

אני משתדל להמנע מבשר, אני מקווה בקרוב להפסיק לגמרי, הכתבה הזו המריצה אותי יותר בכיוון.

מוצרי חלב, כמעט ולא.

התכוונתי במזון מעובד, לכל המזונות המתוספים בסוכר מלח וחומרי טעם.

אפשר לחיות יופי על פירות, ירקות, קטניות ודגנים, גורילות אפילו מסתדרות עם תפריט קטן יותר.