שאלה לגבי יחס משכורת - רכוש

[PsyRax]

הכל תלוי בהוצאות,הוצאות והוצאות.

סדר העדפויות שלך של ההוצאות יקבע לך באופו ישיר איך רמת החיים שלך עכשיו וגם בעתיד.

לימודים הם הכי חשובים במשוואה הזאת [מה שאני מתחיל להבין עכשיו].

כמו שאמרו לך סדר העדפויות שלך להוצאות יקבע לך עכשיו באיזה רכ תסע ואיך תיראה,צריך מינון נכון לכל הוצאה.

 

עכשיו לגביי-אני בן 25 שעובד כבר כ5 שנים במקוום עבודה מסודר ומשתכר בכ8K נטו.

אני חיי אצל ההורים ולא מבזבז כסף על ימין ועל שמאל,אני חיי טוב,מתלבש,יוצא וקונה גאג'טים וכל זה במינון הנכון בלי לבזבז יותר מידי.

בגיל 21 רכשתי רכב תמורת 65K מזומן לאחר שנתיים מכרתי וקניתי את הקופרה ב120K מזומן ואני איתה כבר 3 שנים והיא תעמוד בקרוב למכירה ויבוא רכב של מעל 200K ושוב הכל מזומן.

 

לא נכנס לחובות,לא חייב לאף אחד כלום ולא מכניס את עצמי לבורות בלי תחתית.

פשוט יש לי סדר עדיפויות בחיים,כרגע זה רכב,אחרי זה בית,מה שיש ביום יום הוא במינון נכון.

אין כסף לא קונה!

וזה בניגוד לחברים שלי שמשתכרים פחות או יותר כמוני,אבל ההוצאות אויי ההוצאות שלהם...אגב לרוב זה לא ביזבוזים אלה הוצאות קבועות שחייבים לשלם וכל מיני חובות.

 

עצה שלי תלמד לתואר ואז תוכל לצחוק על כל אלה שבגיל 20 ומשהו עשו פוזות עם רכבים שרכשו בהלוואות ועכשיו בגיל 30 הם חיים כמו כלבים.

[ברווז]

ועכשיו בגיל 30 הם חיים כמו כלבים.

 

נעים להכיר, אני ברווז, בן 31, וחיי כמו כלב. ודווקא לא כי רדפתי אחרי מכוניות (LOL, רק עכשיו קלטתי את הבדיחה שבעניין).

 

לשאלתך: איך אפשר עם 8K? תשובה: אי אפשר. לפחות לא בצורה ישירה.

אם הכל מחולק לתשלומים (מאות תשלומים), זה יחסית בר השגה, אבל זו טעות ענקית. התשלומים כל כך חונקים שאי אפשר לנשום, ואם קורה משהו חריג חלילה אתה בבעייה.

 

פיתרון: התנהלות פיננסית חכמה. תפיסת חיים שגורסת שאם אין כסף, לא קונים. אם אתה מחליט לקנות רק מה שאתה יכול לקנות, בתשלום יחיד או במזומן על המקום- כי יש לך את הכסף, החיים שלך והניהול הפיננסי שלך יהיה הרבה יותר קלים.

 

אל תביט בקנקן, תביט בשובר התשלומים שחבריך קיבלו איתו...

[roee]

עם שכר של מעל 20,000 נטו אני לא מחזיק רכב חדש (שלי חדש אבל שייך לעבודה. של אשתי ז רכב ב 20,000 שמוחלף לפי צורך ולא לפי גיל), לא נוסע כל שנה לנופש ולא אוכל כל היום בחוץ. אני מעדיף לשים בצד לימי סגריר וחוץ מהמשכנתא שחיסלתי לא קונה בתשלמים וחי לפי הכיס והצרכים ולא לפי השכן.

 

אפשר להיכנס להלוואות אבל אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. מה יקר אם תתחייב עכשיו ל 3000 שקל לחודש עבור רכב חדש לשלוש שנים ועוד שבועיים תחלה ולא תוכל לעבוד תקופה?

 

כשלוקחים התחייבות צריך לחשוב איך עומדים בה בשעות קשות ולא רק כשהכל טוב.

 

לא נכנס לך לכיס או לתא המשפחתי, אבל רק משיקולים בטיחותיים לא הייתי נותן לאשתי לסוע באוטו של 20K, בטח אם אני מרוויח 20K נטו, בטח ובטח לא כשאפשר לקנות מכוניות בטיחותיות בנות שלוש שנים אקס-ליסינג ב40K-50K.

 

לעצם העניין, אחד העיתונים (דה-מרקר, נדמה לי) עשו פעם כתבה על חסכונות פנסיוניים מול גיל. השנים הראשונות הן הקריטיות ביותר עבור חסכונות, בגלל האפקט של הריבית. ולא שזו הדוגמא הכי טובה, אבל פעם וורן באפט הסביר שכשאשתו (זה היה אי שם בשנות ה60-70, כשהוא כבר היה מיליונר) רצתה שולחן חדש לסלון, הוא שאל אותה אם זה שווה לה חצי מיליון דולר - מה שיהיה ערכו של הכסף שיעלה השולחן בעוד 20 שנה עם התשואות מההשקעה.

[אליה]

ב-20K אפשר לקנות מגאן II. בטיחותי או לא?

[ARKODrama]

הכל תלוי בהוצאות,הוצאות והוצאות.

סדר העדפויות שלך של ההוצאות יקבע לך באופו ישיר איך רמת החיים שלך עכשיו וגם בעתיד.

לימודים הם הכי חשובים במשוואה הזאת [מה שאני מתחיל להבין עכשיו].

כמו שאמרו לך סדר העדפויות שלך להוצאות יקבע לך עכשיו באיזה רכ תסע ואיך תיראה,צריך מינון נכון לכל הוצאה.

 

עכשיו לגביי-אני בן 25 שעובד כבר כ5 שנים במקוום עבודה מסודר ומשתכר בכ8K נטו.

אני חיי אצל ההורים ולא מבזבז כסף על ימין ועל שמאל,אני חיי טוב,מתלבש,יוצא וקונה גאג'טים וכל זה במינון הנכון בלי לבזבז יותר מידי.

בגיל 21 רכשתי רכב תמורת 65K מזומן לאחר שנתיים מכרתי וקניתי את הקופרה ב120K מזומן ואני איתה כבר 3 שנים והיא תעמוד בקרוב למכירה ויבוא רכב של מעל 200K ושוב הכל מזומן.

 

לא נכנס לחובות,לא חייב לאף אחד כלום ולא מכניס את עצמי לבורות בלי תחתית.

פשוט יש לי סדר עדיפויות בחיים,כרגע זה רכב,אחרי זה בית,מה שיש ביום יום הוא במינון נכון.

אין כסף לא קונה!

וזה בניגוד לחברים שלי שמשתכרים פחות או יותר כמוני,אבל ההוצאות אויי ההוצאות שלהם...אגב לרוב זה לא ביזבוזים אלה הוצאות קבועות שחייבים לשלם וכל מיני חובות.

 

עצה שלי תלמד לתואר ואז תוכל לצחוק על כל אלה שבגיל 20 ומשהו עשו פוזות עם רכבים שרכשו בהלוואות ועכשיו בגיל 30 הם חיים כמו כלבים.

 

יפה אתה בדיוק מישהו שיכול לעזור לי להבין למעט תגובות הנוגעות בהלוואות כאלו ואחרות. אני רוצה לגעת דווקא במשפט המודגש באדום.

לפי מת' בסיסית: אתה מרוויח כ8K בשנה, עבדת שנה וקנית רכב ב65K. החשבון אומר: 65/8=8 חודשים ו4 ימים. במהלך כל השנה הרווחת 96 אלף. השאלה אומרת: איך אפשר לחיות שנתי על 31K ? הרי יש הוצאות של נסיעות, יציאות, ביגוד ומוצרי היגיינה, טבק ואלכוהול (במידה ואתה צורך), אוכל בחוץ, דייטים, חשבון טלפון (במידה ואתה משלם) ושאר הוצאות משתנות.

הסכום המצוין נותן לך 2,800~ ש"ח בחודש ומשכורת כזאת הולכת די בקלות כאשר אתה עובד בין התיכון לצבא, אלא אם כן אתה יוצא יום אחד בשבוע ולא נמצא בזוגיות. אני בספק עד כמה אפשר להסתדר כך, אבל יאמר לזכותך שקיבלתי קצת פרספקטיבה כמה אפשר לחסוך ממשכורת של 8K בשנה. תודה רבה עבור זה.

ובחזרה לנושא: לאחר שרכשת את הרכב מגיע ההוצאה של אחרי הרכישה - תחזוק האוטו שמקפיץ לך את ההוצאות בסכום נאה. כמו שציינתי בהודעת הפתיחה, אני בחור ריאלי והמספרים פה לא מסתדרים לי, אתה מוביל את עצמך לרמת חיים די ירודה ביחס לשכר וזה בא על חשבון רכב ואני לא ממש מבין איך אנשים עושים את זה. אז אתה נוסע באוטו חלומות אבל אתה יכול לנסוע במשהו הרבה יותר צנוע ולחיות הרבה יותר טוב ברמת היום יום. אז במידה ואתה "מתגרזן" על עצמך רק ככה אפשר לרכוש את הFINER THINGS IN LIFE ?

 

ובנושא קצת אחר שמתנגן פה - מדברים פה רק על תואר ולימודים, זה מה שיעניק לאדם את הגב הכלכלי ? זורקים לך כל הזמן תלמד (ה' יודע לאיזה מקצוע הם מתכוונים) ומאידך אקדמאים אין סוף יושבים בבית. מה נותן לך את האסמכתא שברגע שיצאת מאוניברסיטה עם תואר (שוב, אני לא יודע בדיוק לאיזה מקצועות מתכוונים מלבד מהנדס תוכנה שנרחש פה) יהיה לך גב כלכלי ונקודת פתיחה טובה ?

 

תודה למתייחסים.

[Fitch]

תהיה לך נק' פתיחה, יותר טובה מאדם לא משכיל.

יש חסם עליון של שכר לכל השכלה, ואני לצערי חווה את זה על בשרי.

 

אני גם צעיר, 24.5 - כבר בפתיחת החשבון בנק הציעו לי הלוואה של 100K בריבית טובה. הנה כבר יכולתי לקנות איביזה+ג'אנטים+איזו LCD לחדר. לצאת לבלות וכד', ללכת עם מותגים וכד' ועדיין לסגור את החודש.

הבעיה היא, שבסוף ההלוואה לי יהיה לי כלום. המותגים יתבלו, הבילויים יתאיידו, האיביזה איבדה מערכה, ובעצם עבדתי כל הזמן הזה בשביל לממן את זה.

 

אפשר לקחת הלוואה קטנה מההורים, לקנות פיאט פנדה. אחרי 2 משכורות, להחזיר את ההלוואה, אחרי עוד 4, להשכיר דירה, אחרי עוד כמה, לשדרג את הפנדה לפונטו, לקנות טלויזיה, מזרון ודברים בשביל עצמך, עוד כמה משכורות, תקנה עוד דברים...ככה תמיד יהיה לך גב כלכלי להרשות לעצמך. צריך גם להתנהל חכם - סקר שוק, לא לקנות בלהט הרגע וכד'.

 

תאמין לי שאפשר להסתדר מ-2800 בחודש אם אתה גר אצל ההורים.

כדי לחיות לבד כבר צריך כ-6500.

כדי לחיות לבד ולהרשות לעצמך צריך כ-7800.

[shlomub]

שכחתם להוסיף:

"ואז בגיל 30 הם מגלים שאין להם גרוש על התחת והולכים להפגין בשדרות רוטשילד בתל אביב".

מן הסתם משפט מכליל אבל אל תתפלא אם חלק מאותם חברים שחיים היום במותרות וברמה גבוהה למראית עין,יהיו הדור הבא שיצא להפגין על כמה שקשה להם.

 

+1

אין לך מושג כמה אתה צודק.

[edan82]

 

עצה שלי תלמד לתואר .

 

ובנושא קצת אחר שמתנגן פה - מדברים פה רק על תואר ולימודים, זה מה שיעניק לאדם את הגב הכלכלי ? זורקים לך כל הזמן תלמד (ה' יודע לאיזה מקצוע הם מתכוונים) ומאידך אקדמאים אין סוף יושבים בבית. מה נותן לך את האסמכתא שברגע שיצאת מאוניברסיטה עם תואר (שוב, אני לא יודע בדיוק לאיזה מקצועות מתכוונים מלבד מהנדס תוכנה שנרחש פה) יהיה לך גב כלכלי ונקודת פתיחה טובה ?

 

 

התכוונתי להתייחס לכך ואז גם אתה העלת את הנקודה.

 

כולם פה מדברים יותר מדי על תואר, הם רק שוכחים לציין שאם תלמד תואר שאין לו ביקוש מי יודע מה ייתכן שלא יצא לך מזה כלום למעט בזבוז זמן וזריקת כסף.

זה שתלמד משפטים לא מחייב שתתקבל לעבודה כעורך דין, זה גם לא מחייב שמקום עבודה אחר יסתכל על קורות החיים שלך ויגיד "היי, הבחור שפיץ, סיים משפטים".

 

צריך לדעת מה ללמוד כדי שתוכל לתרגם את התואר לכסף.

 

גם פה, לצערם של לא מעט צעירים חרוצים, אין נוסחת קסם- תלמד תואר שאין לו ביקוש בשוק העבודה וייתכן מאוד שתגלה שביזבזת את זמנך ואפילו לא לחינם כי זה עלה לך לא מעט כסף.

 

לימודים זה דבר מאוד חשוב אבל צריך להשקיע בזה המון מחשבה ולעשות את זה נכון.

 

יש בעיה של הורים שמלחיצים את הילדים שלהם עוד לפני שהילד יצא לחפש"ש "נו, לך תרשם ללימודים, לך ללמוד שלא יהיה מאוחר!!!".

הילד, שאין לו יותר מדי נסיון, הולך ללמוד את המקצוע הראשון שעולה לו בראש ואחרי תקופה מגלה שרגע, בעצם, זה לא ממש מעניין אותך ללמוד ובטח לא לפתח בזה קריירה...

אז מחליפים מקצוע ומתחילים מהתחלה, בינתיים שוב, בזבזת זמן וזרקת כסף.

 

במקום התרחיש הפופולרי הזה- שב עם עצמך, תחשוב על 2 דברים:

1.מה מעניין אותך ללמוד ושיוכל לספק לך עניין ואתגר לאורך זמן.

2.מה שוק העבודה מחפש? האם אפשר להתפרנס ממה שאתה רוצה ללמוד?

 

תמהיל נכון של 2 הסעיפים האלה ייקח אותך לכיוון נכון יותר בלימודים.

 

אז מה בעצם אמרנו?

 

1.לימודים זה דבר מאוד חשוב כשבוחרים מקצוע מתאים.

2.במצב כזה יהיה לך יתרון על פני מישהו עם נתונים דומים אך ללא השכלה.

3.אם לא תבחר מקצוע מתאים אתה עלול לגלות שאין לך יתרון כשתציע את עצמך למקום עבודה.

[sperial]

פעם וורן באפט הסביר שכשאשתו (זה היה אי שם בשנות ה60-70, כשהוא כבר היה מיליונר) רצתה שולחן חדש לסלון, הוא שאל אותה אם זה שווה לה חצי מיליון דולר - מה שיהיה ערכו של הכסף שיעלה השולחן בעוד 20 שנה עם התשואות מההשקעה.

 

משפט לא חכם מפיו של אדם מבריק. על דולארים אי אפשר להגיש ארוחת צהריים, בשביל זה צריך שולחן, גם אם אינו נושא ריבית.

 

מה שאני רוצה לומר הוא שיש הוצאות חיוניות שחייבים להוציא, ולפעמים בזמן מסויים, ולפעמים זה אפילו מחייב נטילת הלואה. אני תמיד חוזר למיטת התינוק - אשתך לא תחכה בחדר הלידה עד שיהיה מספיק מזומן לרכישתה.

 

מענין לקרוא כאן את גישתם הכלכלית של חברי הפורום. אני מרגיש יותר קרוב ל-fitch מאשר לפוקימון, סדרי העדיפות שלו יותר הגיוניים, אם כי אני עדיין לא רואה חיוניות בהחזקת רכב בגיל 25 אלא אם אין דרך סבירה אחרת להתניידות לעבודה\לימודים.

 

לגבי דברי עידן - בקוים כלליים הוא צודק. חפשו את השרשורים של פרנקוס על חוסר עבודה לבעלי מקצועות "מעופפים". אבל לימודים לא חייבים להיות אקדמיים - היה כאן שרשור של הבחור שהתלבט לגבי לימודי קירור, הוא יגיע לשטח עם בסיס ידע טוב מבי"ס להנדסאים ואני בטוח שהבסיס יאפשר לו להיות בעל מקצוע טוב ומצליח, ולפי התאור שלו - הוא גם יהנה מהעבודה. אבא שלי מספר תמיד על אחד מחבריו הטובים שהיו לו שני בנים: האחד הלך ללמוד הנדסה בטכניון, האחר הלך להיות שוליה של אינסטלטור ואת הכסף שחסך השקיע בכלי עבודה לצורך הקמת עסק עצמאי. כעבור מספר שנים האינסטלטור העסיק את המהנדס.

[Night Driver]

לא נכנס לך לכיס או לתא המשפחתי, אבל רק משיקולים בטיחותיים לא הייתי נותן לאשתי לסוע באוטו של 20K, בטח אם אני מרוויח 20K נטו, בטח ובטח לא כשאפשר לקנות מכוניות בטיחותיות בנות שלוש שנים אקס-ליסינג ב40K-50K.

 

לעצם העניין, אחד העיתונים (דה-מרקר, נדמה לי) עשו פעם כתבה על חסכונות פנסיוניים מול גיל. השנים הראשונות הן הקריטיות ביותר עבור חסכונות, בגלל האפקט של הריבית. ולא שזו הדוגמא הכי טובה, אבל פעם וורן באפט הסביר שכשאשתו (זה היה אי שם בשנות ה60-70, כשהוא כבר היה מיליונר) רצתה שולחן חדש לסלון, הוא שאל אותה אם זה שווה לה חצי מיליון דולר - מה שיהיה ערכו של הכסף שיעלה השולחן בעוד 20 שנה עם התשואות מההשקעה.

 

אשתי נוסעת רק בתוך העיר וגם זה לא הרבה (פחות מ 7000 קיךומטר בשנה) ולכן אין סיבה לקנות רכב ביותר.

 

בסכומים האלה מדובר ברכבים עם 4 כוכבים שזה יותר מסביר לנסיעות שלה.

 

אנחנו מעדיפים להשקיע בחינוך ולשים בצד כמעט 10,000 שקל בחודש עד שנצבור מספיק. אחר כך אפשר להתחיל להשתולל.

[PsyRax]

יפה אתה בדיוק מישהו שיכול לעזור לי להבין למעט תגובות הנוגעות בהלוואות כאלו ואחרות. אני רוצה לגעת דווקא במשפט המודגש באדום.

לפי מת' בסיסית: אתה מרוויח כ8K בשנה, עבדת שנה וקנית רכב ב65K. החשבון אומר: 65/8=8 חודשים ו4 ימים. במהלך כל השנה הרווחת 96 אלף. השאלה אומרת: איך אפשר לחיות שנתי על 31K ? הרי יש הוצאות של נסיעות, יציאות, ביגוד ומוצרי היגיינה, טבק ואלכוהול (במידה ואתה צורך), אוכל בחוץ, דייטים, חשבון טלפון (במידה ואתה משלם) ושאר הוצאות משתנות.

הסכום המצוין נותן לך 2,800~ ש"ח בחודש ומשכורת כזאת הולכת די בקלות כאשר אתה עובד בין התיכון לצבא, אלא אם כן אתה יוצא יום אחד בשבוע ולא נמצא בזוגיות. אני בספק עד כמה אפשר להסתדר כך, אבל יאמר לזכותך שקיבלתי קצת פרספקטיבה כמה אפשר לחסוך ממשכורת של 8K בשנה. תודה רבה עבור זה.

ובחזרה לנושא: לאחר שרכשת את הרכב מגיע ההוצאה של אחרי הרכישה - תחזוק האוטו שמקפיץ לך את ההוצאות בסכום נאה. כמו שציינתי בהודעת הפתיחה, אני בחור ריאלי והמספרים פה לא מסתדרים לי, אתה מוביל את עצמך לרמת חיים די ירודה ביחס לשכר וזה בא על חשבון רכב ואני לא ממש מבין איך אנשים עושים את זה. אז אתה נוסע באוטו חלומות אבל אתה יכול לנסוע במשהו הרבה יותר צנוע ולחיות הרבה יותר טוב ברמת היום יום. אז במידה ואתה "מתגרזן" על עצמך רק ככה אפשר לרכוש את הFINER THINGS IN LIFE ?

 

ובנושא קצת אחר שמתנגן פה - מדברים פה רק על תואר ולימודים, זה מה שיעניק לאדם את הגב הכלכלי ? זורקים לך כל הזמן תלמד (ה' יודע לאיזה מקצוע הם מתכוונים) ומאידך אקדמאים אין סוף יושבים בבית. מה נותן לך את האסמכתא שברגע שיצאת מאוניברסיטה עם תואר (שוב, אני לא יודע בדיוק לאיזה מקצועות מתכוונים מלבד מהנדס תוכנה שנרחש פה) יהיה לך גב כלכלי ונקודת פתיחה טובה ?

 

תודה למתייחסים.

 

בוא אני אסבך טיפה יותר את המתמטיקה.

בזמנו הרווחתי באזור ה6K בחודש,תכלס ביד היה לי אחרי 9 חודשים כ50K לקניית רכב,קיבלתי עוד הלוואה מההורים של 15K שאותם החזרתי אחרי כמה חודשים.

כשלא היה את הרכב החיסכון היה פשוט יותר ומהיר יותר,עם הרכב הגיעו ההוצאות והחיסכון החודשי ירד,לכן כאן יש צורך להאריך את זמן החיסכון על פני יותר משנה אם אתה מעוניין באותו הסכום.

 

זה נשמע כביכול חיים ירודים,אבל במציאות זה ממש לא ככה,לעולם לא מנעתי מעצמי לקנות ולהוציא כסף על שום דבר.

כל דבר שרציתי קניתי.

אבל זה אורך החיים שלי ויש מצב גדול מאוד שלמישהו אחר זה ממש לא מתאים והוא בהחלט יעדיף להתפשר על סוג הרכב אבל לבזבז ביום יום יותר,לי פשוט אין צורך לבזבז יותר כי פשוט יש הכל.

[ישה]

לעצם העניין, אחד העיתונים (דה-מרקר, נדמה לי) עשו פעם כתבה על חסכונות פנסיוניים מול גיל. השנים הראשונות הן הקריטיות ביותר עבור חסכונות, בגלל האפקט של הריבית. ולא שזו הדוגמא הכי טובה, אבל פעם וורן באפט הסביר שכשאשתו (זה היה אי שם בשנות ה60-70, כשהוא כבר היה מיליונר) רצתה שולחן חדש לסלון, הוא שאל אותה אם זה שווה לה חצי מיליון דולר - מה שיהיה ערכו של הכסף שיעלה השולחן בעוד 20 שנה עם התשואות מההשקעה.

 

משפט לא חכם מפיו של אדם מבריק. על דולארים אי אפשר להגיש ארוחת צהריים, בשביל זה צריך שולחן, גם אם אינו נושא ריבית.

 

.

 

משפט חכם מאדם מבריק

 

את השולחן האמן לי הוא קנה .

 

אבל הוא בדיוק מגדיר את ההבדל בין כסף שעובד בשבילך לאורך זמן (ריבית דריבית )לבין כסף שאתה לווה ועובד נגדך (שוב בריבית דריבית )רק הריבית יותר גבוהה מההתחלה.!!

 

דחיית סיפוקים הוא שם המשחק , דחייה לא ביטולם.

 

חייה לפי הכנסתך כאשר אתה שם כל חודש גם לחיסכון וזה לא משנה אם אתה חי על 5000 ש"ח או על 50000 ש"ח.

 

ההבדל הוא רק בסכום החיסכון וחלקו מסה"כ ההכנסה.

 

רכב זה לא השקעה זו הוצאה ורכישת רכב חדש היא ההוצאה הכבדה ביותר כי רק ירידת הערך ב 3 השנים הראשונות היא כ 50%

ואם תוסיף על כך שחלקו מימנת בהלוואה אתה בכלל "גאון" קלקלי ( הטעות במכוון ).

פשוט הרבה מאוד כסף בשביל לקרוע ניילונים ולהריח את הריח של החדש.

 

השוני בין רכב חדש לרכב בן 3שנים הוא אפסי מבחינה בטיחותית ובמקום 100 שחציים לקחת בהלוואה אתה רוכש ב50 שיש לך. כבר חסכת ב 3 שנים 50K + עלות הריבית עליהם נעגל ל 60K

 

מקצועיות - תהיה שפיץ בתחומך לא משנה אם זה אינסטלטור או מהנדס טילים.

 

וסתם ניקח את הדוגמה שהביא כאן נהג הלילה בקשר לרכב של אשתו שנוסעת כ 7000 ק"מ בשנה.

 

לא מן הנמנע שהכלכלי ביותר בשבילה הוא נסיעה במונית ספיישל ולא החזקת רכב !!

[Night Driver]

ישה, אין ספק שיהיה יותר כלכלי לאשתי להתנייד במוניות אבל גם לנוחות יש מחיר שאנחנו יכולים ומוכנים לשלם אותו במודע. הרי אין סוף לחיסכון. אפשר גם לישון טוב על מזרון על הרצפה ולשבת על ספה קרועה בסלון.

 

גם היום אנחנו שמים בצד כמעט את כל המשכורת שלה וזה אחרי תשלום שכ"ל לבנות כמעט בגובה של שכ"ל אוניברסיטאי. אנחנו חסכנים ומחושבים אבל לא מזוכיסטים.

[sperial]

ישה, אני חולק עליך. יש מצבים שבהם אין אפשרות לדחיית סיפוקים. לא תשאר רעב כדי להרויח ריבית על הסכום שצריך לצאת בסופר. לא תשאר ללא קורת גג כיון שאתה רוצה להשקיע בני"ע את עלות הדיור (ואיני נכנס לויכוח הבלתי נגמר על בעלות מול שכירות, הדבר נכון בשני המצבים). אז אולי למר באפט לא היתה בעיה לדחות את רכישת השולחן כיון שהיה לו אחד קצת פחות מפואר, אבל למר ישראלי שהתחתן אתמול ושכר דירה היום אין שולחן ואני לא חושב שהוא צריך לפרוש מפה על הרצפה.

אם אתה מכיר את ההיסטוריה שלי בפורום אתה יודע היטב מה מדיניות החסכון שלי, אבל גישתי היא שצריך לחלק את ההכנסות לשלושה חלקים:

1. צריכה שוטפת - מצבי מאפשר לי לא להתקמצן, אבל אני בהחלט בוחן תמיד את הדרך לקבל את התמורה הטובה ביותר לכספי. זה מתחיל בבחירת היוגורט, עובר דרך בחירת הטלפון ומגיע עד בחירת הרכב והדירה.

2. חסכון להוצאות גדולות - נניח שדרוג או שיפוץ דירה או החלפת רכב - סכומים פנויים המועברים לחשבון מקביל ורצוי השקעה נושאת ריבית או ניירות ערך.

3. חסכון לטווח ארוך מאוד - חסכון פנסיוני, אמנם מבוסס בעיקר על הניכויים מהמשכורת אבל מפעם לפעם גם תרומה מההכנסה השוטפת, בדומה לסעיף 2.

רוב המגיבים כאן מוציאים את מרבית כספם בצורה שוטפת, וחלק נכבד מהם כלל לא חוסכים, או שחוסכים סכומים קטנים ואז מוציאים את החסכון למטרות לא חיוניות הסובלות דיחוי. ככה לא בונים חומה. הדוגמא הקלאסית היא הפוקימון שכל כספו יוצא על רכב יוקרה, בלי כל מחשבה על העתיד, אפילו הקרוב.

לכן אני חוזר ואומר - יש הוצאות חיוניות צריך לעשות אותן בשום שכל ובהתאם להכנסות, אבל לעתים קרובות אין דרך להמנע מהן. מעבר לכך - חייבים לחשוב על העתיד ולהשקיע בו - וזה כולל הן חסכון כספי והן השקעות לא כספיות כגון הכשרה מקצועית. לא לרעוב ללחם לצורך חסכון, אבל גם לא לחיות את "החיים הטובים" ובגיל 30 להגיע לחתונה בלי גרוש על הנשמה.

[Night Driver]

ספריאל, אתה מתנהל נכון אבל גם זוג צעיר שהתחתן יכול לשכור או לקנות דירה ישנה בלי מעלית ובאיזור זול במקום חדשה וגדולה. לא חייבים ישר לקנות את הדירה שתתאים לך עד סוף ימיך.

 

שולחן אפשר לקנות באיקאה ולהחליף אחרי כמה שנים ואפשר לקנות אצל מעצב.

 

אישית אני חוסך סכום כזה שאם לא אוכל לעבוד או שאם תיפול עליי קטסטרופה כלשהי אוכל להמשיך להתקיים בלי להחסיר שום דבר מהבנות שלי. אחרי שאחסוך מספיק לזה אוכל להרשות לעצמי לבזבז את הכל.

 

בינתיים כבר שמתי בצד סכום שיאפשר לי לממן לבנות לימודים גבוהים כולל מחיה בזמן הלימודים (הגדולה בת 10) ועוד סכום נכבד שיאפשר להן להתחיל את החיים. את המשכנתא כבר חיסלתי ואני מכין סכום שיתן לי הכנסה פאסיבית כזו שלא אצטרך לבנות על הפנסיה המגוכחת שתהיה לכולנו בגיל הזקנה. עד אז מעדיף להתפשר קצת ברמת החיים כי נכון שחיים פעם אחת אבל את הפעם האחת הזו אני רוצה לחיות בביטחון כלכלי עד הסוף. מה שישאר אחריי יעבור לבנות ויתן להן חיים טובים וביטחון דומה.