קטעי כביש טובים בירושלים [המלצות]

[meirnaki]

אתמול יצא לי לנהוג בכביש שעובר בין הר חומה לגילה (לא דרך חברון, אלא הכביש שיוצא מהכיכר בהר חומה) ואני חייב לציין שהכביש היה מהנה בצורה יוצאת דופן- חד סיטרי רחב (יחסית) עם סיבובים כיפיים ותחושה כללית טובה מאוד. אני אמנם לא מסוג הטיילינים או הבקיאים בכבישי ארצנו (לצערי), אבל הרגשתי משהו שונה בכביש הזה. בעקבות חוויה זו אני פונה אליכם תושבי ירושלים, התפקדו!, המליצו על הכבישים שגרמו לכם לחיוך רחב כשנהגתם בהם בירושלים.

 

מאיר.

[נהגת שודים]

לנהוג בתוך העיר זה אחד הדברים הלא מהנים שיש.

רמזורים, פקקים, הולכי רגל, פסי האטה.

ולא משנה באיזה עיר מדובר.

בשבילי נהיגה בתוך העיר היא הגעה מנקודה A לנקודה B בשלום.

להנות נהיגה זה בכבישים מחוץ לעיר, ללא רמזורים, נוף מסביב.

 

 

 

 

ל'

[avizaz]

443 מירושלים לגבעת זאב (ירידה ענקית מתחת לנבי סמואל).

או דרך עטרות מירושלים לגבעת זאב \ מודיעין (להמשיך בבגין אחרי המנהרות כבר אין מצלמות.

 

אני אישית נמאס לי אבל השתגעתי קצת בכבישים האלה שהייתי בן 17.

 

חוץ מזה יש לך גם את צומת רמות-גבעה צרפתית אבל אני לא בטוח אם יש שם מצלמות.

בכל מקרה כביש פסגת זאב תמיד עושה את שלו עד לנווה יעקוב.

[Eily]

הכביש לגבעת זאב דרך א-נבי-צמואיל, מספרו 436. בהמשך (אחרי גבעת זאב) יש פנייה ממנו ל-443 (הכביש למודיעין).

נסה את דרך אלון-458. הצטבר בפורום מידע רב על כבישי נהיגה, ויש גם אתר שמוקדש לנושא.

[חן ג.]

לנהוג בתוך העיר זה אחד הדברים הלא מהנים שיש. רמזורים, פקקים, הולכי רגל, פסי האטה.

ל'

 

אני אישית מפיק הנאה מכל סוג של נהיגה, ואני חושב שזה דבר טוב לשלוות הנפש וגם לריכוז בנהיגה. נהיגה עירונית היא לעתים ממש מורכבת ומאתגרת ולפי דעתי יכולה להוות תחרות טובה (מבחינת האתגר שהיא מציבה לנהג) גם לנהיגה ספורטיבית בקצב גבוה מאוד.

 

אני גם לא חושב ש"חדוות נהיגה" היא דבר ששמור רק לנהגים שנותנים בראש כל שני וחמישי בנס-הרים. האם אי אפשר ליהנות בצורה פשוטה יותר מהאתגרים היומיומיים של נהיגה עירונית או אפילו סתם שיוט רגוע בכביש הפתוח? האם אנשים שזהו אופי הנסיעות שלהם לא יכולים לזכות לתואר הכבוד של "חובבי הגה"?

[borsood]

כרמית ביום גשם, אבל בזהירות רבה - כביש לא סלחני.

[almogas]

אתמול יצא לי לנהוג בכביש שעובר בין הר חומה לגילה (לא דרך חברון, אלא הכביש שיוצא מהכיכר בהר חומה) ואני חייב לציין שהכביש היה מהנה בצורה יוצאת דופן- חד סיטרי רחב (יחסית) עם סיבובים כיפיים ותחושה כללית טובה מאוד. אני אמנם לא מסוג הטיילינים או הבקיאים בכבישי ארצנו (לצערי), אבל הרגשתי משהו שונה בכביש הזה. בעקבות חוויה זו אני פונה אליכם תושבי ירושלים, התפקדו!, המליצו על הכבישים שגרמו לכם לחיוך רחב כשנהגתם בהם בירושלים.

 

מאיר.

 

אל תעשו את זה!

 

אני גר בהר חומה, וכמעט כל יום נוסע בכביש הזה, חוץ מזה שהוא חד סיטרי, עם סיבובים כיפיים מאוד, אל תסעו בו מהר,

 

דבר ראשון, יותר מפעם אחת יצא לי לראות אנשים שנוסעים שם נגד הכיוון( אין ראות מעבר לסיבוב אפילו מטר אחד קדימה)

 

והכי חשוב, הרבה מאוד פעמים אני רואה אנשים שהולכים על הכביש, לכיוון גילה או לכיוון הר חומה,

 

קיצר זהירות,

 

וכבישים טובים בירושלים, כל נס הרים וכל האיזור המוכר הזה, מספק את העבודה.

[yakirmac]

אמרת כביש נהיגה אמרת נס הרים ושות':

1.כביש 386 בין צומת עין כרם ועד צומת צור הדסה. (A.K.A "עין כרם")

2.כביש 3866 מצומת נס הרים ועד בית שמש.(A.K.A "נס הרים")

3.כביש 375 מצומת צור הדסה ועד הכניסה לכביש עוקף בית שמש.

 

יקיר.

[gozal]

375 ו-386 אחד הטובים.

אומנם נסעתי בהם בחושך, אבל נהניתי מכל רגע.

מאידך בבוקר זה ממש זוועה.

[שימוניק]

דרך יוסף וייץ - בירושלים.

מתחיל ליד מאפיית אנג'ל - רח' בית הדפוס, מגיעה עד בית זית - מוצא.

רוב הדרך היא בתוך יער ירושלים. הדרך בחלקה משובשת, במיוחד הקטע החד סטרי, אבל כביש מהנה ויפה מאוד, ביום וגם בלילה.

 

במיוחד זכורים לי לטוב, כל הכבישים של יער ירושלים, כמדומני שחלקם נסגרו בשנים האחרונות [משכונת יפה נוף למוצא].

 

נהגת שודים - בשבילך: הוא כמעט תמיד ריק, עם תנועה דלילה מאוד. מומלץ.

[נהגת שודים]

אני גם לא חושב ש"חדוות נהיגה" היא דבר ששמור רק לנהגים שנותנים בראש כל שני וחמישי בנס-הרים. האם אי אפשר ליהנות בצורה פשוטה יותר מהאתגרים היומיומיים של נהיגה עירונית או אפילו סתם שיוט רגוע בכביש הפתוח? האם אנשים שזהו אופי הנסיעות שלהם לא יכולים לזכות לתואר הכבוד של "חובבי הגה"?

כל אחד והנאותיו שלו.

לא כתבתי שחובבי הגה לא יכולים להנות בתוך העיר בפקק תנועה, ובתנועהעם רמזורים.

כתבתי שאני אישית אוהבת את הכבישים הפתוחים שמחברים בין הערים, ולא בתוך העיר.

אוהבת לראות מסביב ירוק וטבע ולא נוף אורבני.

 

 

 

 

ל'

[tzviki]

שכונת מאה שערים - זה אולי לא ספורט, אבל זה בטוח אתגרי

[meirnaki]

דבר ראשון תודה רבה על כל התגובות. זה ממש לא יאמן כמות המידע והאנשים הנחמדים שיש בפורום הזה!

 

 

לנהוג בתוך העיר זה אחד הדברים הלא מהנים שיש.

רמזורים, פקקים, הולכי רגל, פסי האטה.

ולא משנה באיזה עיר מדובר.

בשבילי נהיגה בתוך העיר היא הגעה מנקודה A לנקודה B בשלום.

להנות נהיגה זה בכבישים מחוץ לעיר, ללא רמזורים, נוף מסביב.

 

 

 

 

ל'

 

אני סה"כ בן 18 וחצי ואין לי נסיון רב בכבישים. יוצא לי לנהוג המון על הרכב של ההורים כי אני על תקן נהג הסעות (אני אח בכור ל4 אחים קטנים ושובבים) כמובן שבתור חובב רכב מגיל 2 (יש לי רקורד, כבוד ) אני מנסה להינות כמה שיותר מהנסיעות שלי ולכן מנסה לגוון בדרכים כיפייות (כייפי לא בהכרח מהיר, אני אדם אחראי) ובלילה אפילו מצליח להינות.

 

חן ג. - מסכים איתך במאה אחוז.

 

almogas- תודה על העצה אני אקח אותה לתשומת ליבי.

 

tzviki-תאמין לי שאין יותר אתגרי מיזה, 8 וחצי בערב, חשוך לחלוטין, גשם זלעפות, מאות חרדים לבושים ב"מדים הזוהרים" שלהם משתדלים בקנאות לא להתייחס לרמזורים ואני מפלס את דרכי משתדל לא לדרוס אף אחד. אחת החוויות המלחיצות. נראיתי שם כמו בסרטונים של כדורית דם לבנה בין מלא כדוריות דם אדומות.

[tzviki]

אני תושב בני ברק לשעבר ומבין בדיוק על מה אתה מדבר! חמודים החרדים האלה.. רק צריכים קצת חיזוק בקטע של החוקי תנועה אבל הרבנים עושים הרבה מאמצים בשביל לשפר את זה ולפחות בבני ברק אפשר לראות את זה

[meirnaki]

ידידי היקרים, ניסיתי היום את הכביש לגבעת זאב והיה פשוט תענוג ! תודה רבה לכל מי שהמליץ. מאיר