500 אבארט – סיכום נסיעת מבחן

[504L]

הוא נתחיל מזה שכל ז'אנר הרטרו הוא, במהותו, תכשיט. הרי אין סיבה עניינית (מכנית, לא שיווקית) לעצב רכב מודרני עם קריצה לעבר. "המיני" יכלה להיות מעוצבת אחרת לגמרי, ועדיין לשמור על כל התכונות שלה (מלבד השיווקיות). כמובן גם שאין שום קשר ענייני בין המיני המקורית "למיני" הנוכחית, מבחינת השימושיות, קהל היעד, וכו'.

 

אם מישהו כאן הסתובב בפאריס לפני 15 ו-20 שנה, הוא בטח שם לב לכמויות של המיני קופר (אורגינל), שמורות, מאובזרות באבזור לא מקורי (חלונות חשמל, מושבי עור), נהוגות בידי גברות אמידות. משם באה הדרישה לסיגמנט הרטרו-סטייל, שמעולם לא נתפר לחובבי ההגה.

 

סגנון הרטרו נוצר ברגע שתעשית הרכב נקלעה ליובש יצירתי וחיפשה מקורות השראה. מבחינתי, אין פסול בכך, כל עוד זהו רטרו חכם ולא מתחכם או חלילה קיטש, בסגנון האקסקליבר האמריקאי.

 

אילו המיני היתה מעוצבת אחרת, היא היתה סתם עוד מכונית קטנה עם ניהוג נהדר. היא לא היתה מיני. בשנת 1981, גם המטרו היתה נאה והציעה ניהוג לא רע. מישהו זוכר את המטרו? מתגעגע למטרו? חושק במטרו?

 

אין קשר בין עיצוב לבין יכולות דינמיות. מכונית רטרו יכולה להיות פאן אדיר(מיני, לוטוס אליס) או להציע ניהוג סתמי(חיפושית חדשה, PT קרוזר). אפילו פיאט 500 החדשה בתחילת דרכה לא הבריקה דינמית, אלא שפיאט השכילה לשפר את ההגה ואת המתלים(לדוגמה, מוט מייצב אחורי שהוא כיום סטנדרטי בכל הגרסאות).

 

כך שרטרו אינו מילה גסה, אם הוא מבוצע כהלכה. הדור הנוכחי של מכוניות הפוני האמריקאיות(מוסטנג, צ'לנג'ר, קמארו) נראה נפלא ושומר על טריות. השווה אותן לקמארו או למוסטנג של תחילת העשור, בהמות גרוטסקיות עם עיצוב שהתיישן תוך שעתיים.

 

מה שאתה מתאר לגבי פאריז הוא סיטואציה מאד לוקאל-ספציפית. בבריטניה, המיני המקוריות, בין אם הרגילות או הקופרים, נמכרו ע"י רובר ללא אבזור "בורגני" - ומכרו היטב עד שנת 2000.

[bodovg]

במהלך טיפול שיגרתי לרכב שלי בתל אביב (MX5), קפצתי לאולם התצוגה החדש של אבארט'.

עומר , מנהל האולם, קיבל אותי עם חיוך, המון סבלנות ואין סוף מוטיבציה. הבחור אוהב את העבודה שלו ורואים את זה.

על המקום ותוך כדי שיחה, עומר הציע לי שניקח את הרכב לסיבוב ומאותו הרגע החיוך לא ירד לי מהפנים.

 

אז נכון, האוטו לא זול, ההגה סביר, הגיר עוד פחות ותנוחת הנהיגה מוזרה אבל האוטו הזה הוא FUN ! פשוט מדליק, מהיר, זריז, מתנהג ומהנה. מכונית ספורט יפיפייה ומאובזרת מאוד!

 

אז שאפו לעומר על הספונטניות, החביבות, הידע והשליטה ברכב!

המון בהצלחה בתפקיד ולמותג בישראל!!

 

בהחלט ממליץ לקפוץ לאולם ובטח לתאם נסיעת מבחן, במיוחד עם מישהו שיודע לנהוג ויכול להראות לכם את יכולות העקרב...

[falou]

סגנון הרטרו נוצר ברגע שתעשית הרכב נקלעה ליובש יצירתי וחיפשה מקורות השראה. מבחינתי, אין פסול בכך, כל עוד זהו רטרו חכם ולא מתחכם או חלילה קיטש, בסגנון האקסקליבר האמריקאי.

 

אילו המיני היתה מעוצבת אחרת, היא היתה סתם עוד מכונית קטנה עם ניהוג נהדר. היא לא היתה מיני.

 

היא לא מיני. היא BMW קטנה עם הנעה קדמית, שהעיצוב שלה מזכיר את המיני, וזה הקשר היחיד ביניהן.

 

בשנת 1981, גם המטרו היתה נאה והציעה ניהוג לא רע. מישהו זוכר את המטרו? מתגעגע למטרו? חושק במטרו?

 

המטרו היתה מחורבנת, עם מנוע מיושן והיגוי דפוק. אני זוכר, היתה לי אחת.

[falou]

טוב... קודם כל, אזהרת חפירה. יש דגל גדול וצהוב של שופל בלי נסיבות בכלל מעל הכתוב למטה. מה שכתוב שם הוא לחלוטין עניין של טרחנים.

 

 

צר לי להשבית שמחות.

באמת.

כי האבארט היא מכונית happy אמיתית. הפנים מגניב (אם כי קשה לקרוא נתונים מגיבוב המחוונים), המכונית נראית טוב, וכל מה שכתבו עליה נכון.

כמעט.

 

יש לה את הפאולים שלה, והראשון, גם אם לא המרכזי, הוא ההגה. לא אוהב את הצמיגיות המעושה הזו. לא צריך לערבב משקל עם היזון. "ההיזון" של ההגה הוא נטייה להפוך להיות כבד עוד יותר כשהוא מרגיש שהקדמיים מגיעים למגבלות, ולשאוף חזק למרכוז (יענו, "בוא, בוא, תיישר את ההגה ותביא לנו קצת אחיזה. לא חבל?! דווקא יש לך אוטו יפה...). אני לא אוהב הגאים שמשנים משקל. אבל זה לא נורא. אפשר לחיות עם זה. רק שכנראה זה חלק מהמזימה של האומנת אספי.

 

והאומנת מתערבת גם מתערבת, וכמו אומנת מודרנית, היא אמנית בהצבת גבולות. אין יותר את הסטירה לפנים בצורת הורדה משמעותית של הזרמת הדלק והאטת הרכב. במקום זה האומנת לוקחת אותך, בעדינות, ומסיטה אותך מדרכיך הרעות למחוזות תת ההיגוי הגבולי.

היא גם יודעת שאתה צריך להרגיש קצת מורד, קצת פושטק, אז היא תיתן לך לעשות את מה שכינו חז"ל: Lift-off over-steer. קצת. כלומר, אם נטשת גז באמצע פנייה, הזנב ייצא קצת, ויהיה רעש. יש!!! רק, ושיישאר ביננו, התמרון הזה טוב לדבר אחד: לתמונה של רכב על שלושה גלגלים במגזין האהוב עליכם. זה תמרון אוואנטה נטו, שמעשית הורג את כל המהירות שלך בתוך הסיבוב. אין לו שימוש אמיתי, והוא די בטוח (יחסית!).

 

האומנת גם תיתן לך להילחם בתת היגוי לבד. כמעט. אם ממש הגזמת היא תיכנס (כאן בצדק). הרי צריך לתת לילד גם קצת תחושה שהעסק אמיתי.

 

האומנת גם נותנת להעביר משקל לאחור, על מנת לתת למתלה לפסוע קצת החוצה, אבל רק קצת. קלארקסון קרא לזה פעם "היגוי יתר ציני", עוד לפני עידן הבקרות, כדי לתאר מתלים שכויילו לעבוד כך. הפיאט קופה היא דוגמא קלאסית. זה לא בהכרח דבר רע, זה רק אומר שלרכב אין נטייה אמיתית להוציא את הזנב, ואם אתה רוצה להוציא את הזנב לסחיפה, אתה צריך להתעקש מאוד.

 

אפשר להתעקש עם האבארט כמה שרוצים, זה לא ייקרה.

 

זה לא ייקרה, כי האומנת תתפוס לך את ההגה, תיישר לך אותו מעדנות, תשחק עם הבלמים, ותושיב אותך לסיבוב עם תת היגוי מינורי, כאומרת: "ככה נוהגים מהר". תתעקש יותר, תתפוס אותך יותר חזק ותושיב אותך באותו המקום ביותר החלטיות. היא יודעת את הגבולות שלה, ואין אצלה שימוש בבלמים בסיבוב. לא בכניסה מאוחרת (trail braking), לא בפליק קטן נגד כיוון הסיבוב לפני הכניסה ובטח ובטח שלא עמוק בדרכך אל האפקס. נגעת בברקס? שב בפינת התת היגוי המתון.

 

עכשיו, תת היגוי מתון זה מאוד מהיר. מי שנוהג יפה ונקי ונכון, עם בלימה לפני הפניית ההגה, סיבוב אל האפקס, גז עדין אליו, יישור הגה באפקס, גז חזק ביציאה - לא יבין מה אני רוצה מחייו. אני מודה, זו הדרך המהירה לנהוג, ואת זה האבארט עושה. היא תמיד חיה בנקודת האיזון בין תת היגוי מתון לאיזון נכון בין לפנים ואחור, עם אפשרות לתת היגוי יותר קריטי. אבל האומנת לא תיתן לך לגלות את נקודת האיזון החמקמקה הזו לבד, כמו שהקליאו ספורט Mk1 שלי היתה נותנת. האומנת שומרת על גבולות המותר והאסורבמתינות, אך בתקיפות, ולהיגוי יתר אסור להתקרב יתר על המידה. החלק הכי כיפי בנהיגה, הקטע בו המכונית מתיישבת בנחישות בדיוק היכן שאתה רוצה, לאחר שאתה שמת אותה שם... זה כבר לא בידיים שלך.

 

וזה, אם נחזור לצטט את חז"ל: מבאס לי ת'תחת.

 

כי מכל בחינה אחרת, המכונית הזו יושבת במקום הנכון. כמו בחורה נחשקת, שעושה את הכל נכון, ובמיטה (או במטבח או על מכונת הכביסה או, במקרה של רבים בפורום, במיטה של ההורים...) אתה מגלה שהיא מוגבלת לתנוחה המיסיונרית בלבד. אפרופו המיטה של ההורים, האבארט מגלה בסוף מי באמת אלו שהיא חושקת בהם, והם לא נהגי ההארד-קור. כי בעצם, היא ילדה טובה עם פוזה. חמודונת עם תוספות, שעושה קולות פרועים, אבל היא לא באה לנשוך אותך. היא מכונית הארד-קור כמו שאבריל לאבין היא רוק-צ'יק.

 

מפח נפש?

לא, לא ממש.

 

כי בסה"כ המכונית נורא חמודה, היא כן כיפית, היא כן גורמת לך להרגיש לעיתים כאילו היא באמת מכונית נהיגה, למרות שהיא לא עושה הכל. ולא ייטעה מישהו ויחשוב שהיא לא יכולה לגרום לך לטעות ולהתרסק. זה שהבקרה לא מאפשרת היגוי יתר, לא אומר שאין עוד דרכים אחרות לאבד אותה ואת חייך ברגע של הגזמה. אפשר לחיות עם מישהי אטרקטיבית שעושה רק מיסיונרית ולהנות. אבל כמה זמן ייקח עד שהברק יידהה והשעמום ישתלט?

 

אולי אני מן פסיכי ייחודי, ילדותי, עם פטיש (fetish) לגלות את נקודת האיזון של רכב לבד, וסתם בוכה כמו מפונק כשקצת מתערבים לו, וזה בעצם רק לטובתו. אולי.

אולי גם הייתי מתפתה לאבארט, כי היא נורא סקסית. אבל אני יודע שבסוף אני אשאר מתוסכל. "נו, מותק. אולי קצת... חצי על הצד. רק ננסה, לאט לאט... תראי אם זה יימצא חן בעינייך. טוב, נו, לא משנה. ננסה שוב מחר..."

 

 

לסיכום: לקנות או לא לקנות?

במחיר הנכון, למי שלקח נסיעת מבחן והתאים לו, כן, כן, כן.

למי שאהב את המגאן הספורטיבית, למי שכל מה שכתבתי לא מדבר אליו, הרכב מתאים.

אבל חובה נסיעת מבחן, כי יש כאן עניין מהותי.

[יאשה והפיצפוצים]

(או במטבח או על מכונת הכביסה או, במקרה של רבים בפורום, במיטה של ההורים...)

 

אתה איש רע. ממש רע.

 

אל תשכח לעבור ולהגיד שלום כשאתה מגיע לגיהנום...

[504L]

 

אולי אני מן פסיכי ייחודי, ילדותי, עם פטיש (fetish) לגלות את נקודת האיזון של רכב לבד, וסתם בוכה כמו מפונק כשקצת מתערבים לו, וזה בעצם רק לטובתו. אולי.

 

תנוח דעתך עופר, אתה בחברה טובה(נניח ) עם לא מעט old-schoolers כאן בפורום, לרבות כותב שורות אלו.

 

נהניתי מהכתיבה, מהתיאור החי, מהמעורבות הרגשית. הייתי שמח לקרוא את התייחסותך גם למאפיינים האחרים של המכונית מעבר להיבט ההתנהגות(מודה, גם עבורי זה השיקול הראשון במעלה בבחירת רכב).

 

אבל אם האוטו כל כך עשה לך את זה, נתקלתי לא מזמן במדריך אינטרנטי מפורט איך להתקין מתג ניתוק על האומנת. הרבה יותר קל ופשוט ממערכות מקבילות של VW או מרצדס. מפרקים את הראש ואת השמלה של ידית ההילוכים, לאחר מכן משחררים את כל יחידת הפלסטיק שמתחת לידית(נקרא לזה כאילו קונסולה מרכזית) ועל החוט המתאים מתקינים מפסק חשמלי פשוט. חור קטן בפלסטיק להרכבת מתג המפסק, הרכבה...וזהו. בעת הניתוק, אינך מאבד דבר(ABS, TTC וכו').

 

בשעתו, סיכמתי את רשמיי מהמכונית באופן דומה לשלך. כולי תקוה שגרסת SS תעניק למכונית ניהוג אינטימי וחד יותר, בנוסף לתוספת כח מתבקשת.

 

אפרופו ESP, בגרסאות הציביליות של ה-500 המערכת יותר ליברלית יחסית לאבארת'. עד כדי כך בולט הדבר, שהשוויתי את התנהגות המכוניות בארץ(עם ESP) לשתי ה-500 ששכרתי בחו"ל(ללא ESP). המסקנה, גם לשונא ESP מצוי, אין כל סיבה לוותר על המערכת. ובכלל, ל-500 אין את הזנב ההיפר אקטיבי של המיני כחלק מאופיה הבסיסי.

[504L]

היא לא מיני. היא BMW קטנה עם הנעה קדמית, שהעיצוב שלה מזכיר את המיני, וזה הקשר היחיד ביניהן.

 

ממש לא. כשב.מ.וו/רובר הציגה את המיני החדשה ב-2001(שתוכננה ע"י אותם אנשי רובר שיצרו עדיין את המיני המקורית שנה אחת קודם לכן), אחת התכונות המרכזיות שנועדו לאפיין את המכונית היתה ניהוג חד בסגנון המיני המקורית, בשונה מכל מכונית אחרת של אותה תקופה. לצורך הדגמת העניין נעזר היצרן בסימולטורים על בסיס גו-קארט. מעבר לכל הציניות השיווקית, המכונית הזו היא הצלחה מאחר ומתכנניה הבינו לעומקו את ה-DNA של המיני המקורית.

 

המטרו היתה מחורבנת, עם מנוע מיושן והיגוי דפוק. אני זוכר, היתה לי אחת.

 

יתכן והיתה לך אחת בלויה וחבוטה, עם יחידות הידראגאז מרוקנות ומנוע עייף. כשהיתה חדשה, בתחילת שנות השמונים, המטרו קיבלה ציונים טובים מאד במבחני דרכים והיתה מכונית רעננה יחסית לפיאט 127, רנו 5, פולקסווגן פולו או פורד פיאסטה. באמצע שנות השמונים ביליתי לא מעט שעות מאחורי ההגה של מטרו 1.3S של חבר טוב. לא מכונית שמעוררת בי געגועים עזים, אך בהחלט מכונית זריזה עם ניהוג חביב ולא מעט "פלפל".

[falou]

אתה איש רע. ממש רע.

 

אל תשכח לעבור ולהגיד שלום כשאתה מגיע לגיהנום...

 

אני בטוח אגיע לגיהנום, כי מעל למיטה של ההורים שלי יש ראי...

[falou]

נהניתי מהכתיבה, מהתיאור החי, מהמעורבות הרגשית. הייתי שמח לקרוא את התייחסותך גם למאפיינים האחרים של המכונית מעבר להיבט ההתנהגות(מודה, גם עבורי זה השיקול הראשון במעלה בבחירת רכב)..

 

תודה.

לגבי תכונות פיסיות, אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר נכתב, ואני לא נהנה לכתוב תיאורים של טבע דומם, אז אני חוסך לעצמי.

מבחינת ביצועים, הם טובים. אם היה עוד כח, היה יותר טוב, אבל זה נכון תמיד.

הנוחות, כמו של כל פחית הסטרית. מי שרוצה נוח, שיחפש במקום אחר. באבזור, יש דברים שהייתי מוריד (גג פנורמי, חיבור ל-Windows... מה, מה בדיוק חשב המשורר?), והמושבים, למרות שהם יפים מאוד, לא תומכים צידית.

 

אבל אם האוטו כל כך עשה לך את זה, נתקלתי לא מזמן במדריך אינטרנטי מפורט איך להתקין מתג ניתוק על האומנת. ... בעת הניתוק, אינך מאבד דבר(ABS, TTC וכו')..

 

צריך להיות מאוד בטוח בשפצור כזה. מאוד בטוח. עלולים, אולי, לאבד גם EBD, שממש נחוצה בקצרה סופר קשיחה. בכל מקרה זה מעניין.

 

 

המסקנה, גם לשונא ESP מצוי, אין כל סיבה לוותר על המערכת. ובכלל, ל-500 אין את הזנב ההיפר אקטיבי של המיני כחלק מאופיה הבסיסי.

 

אני מכיר מערכת ESP שכיף לי לנהוג איתה. היא באה עם פורשה קאיימן, ונכנסת לפעולה רק בהחלקה מעל סף מסויים או כשה-ABS נכנסת לפעולה (מובן ורצוי, כי ה-ABS מנטרלת העברות משקל בכל מקרה).

גם עם זו ב-S3, מסיבוב קצרצר שעשיתי עם אחת על מסלול, נראה לי שאני יכול לחיות בשלום. באבארט, לעומת זאת, המערכת נכנסת לפעולה ברגע שנגעת בבלמים בסיבוב. זה מתסכל.

[alfa_draco]

בשורה התחתונה - מדובר במכונית עם אינספור פגמים, מתנוחת הנהיגה, דרך הקשיחות הבלתי-פרקטית בעליל, בקרת האחיזה, וכו' וכו'... כל מה שהיא מציעה זה FUN. מולה מתמודדות עשרות מתחרות שמציעות מעטפת איכותית שהונדסה ע"י מיטב המהנדסים של יפן, גרמניה ושאר המעצמות הטכנולוגיות, מתחרות שנאלצו כמובן לוותר על ה-FUN עקב חוסר יכולת לשקלל מרכיב זה לתוך הנוסחאות שמיועדות למקסם את מרחב הפנים, ציון NCAP, הרווח ליחידה והמרווח בין תקלות.

 

מיותר לציין, זה כל כך כיף לזרוק לפח את הנוסחאות !!! חיים רק פעם אחת.

 

מישהו מעוניין לאמץ שני ילדים ואת האופניים שלהם שזרוקים לי בתא המטען? אני רוצה אבארת' !!!

 

(כן, נהגתי עליה, שברתי לעומר את השיניים בבדיקה לא מכוונת של קשיחות הבולמים. מה שקצת בעייתי, כי מהאוטו הזה יורדים עם חיוך וזה לא נראה טוב עם שיניים שבורות).

[falou]

בשורה התחתונה - מדובר במכונית עם אינספור פגמים,

 

אני יכול לתת לך רשימה לא פחות ארוכה של חסרונות גם על WRX, 156, 306GTI, ועוד כוכבות מהוללות. מכונית היא תמיד אוסף של פשרות ו-trade offs. אתה פשוט צריך למצוא את זו שמתאימה יותר להעדפות שלך. אבל החכמה היא, לדעת לפרוט לגורמים מהו אותו fun בשבילך. אני יודע איפה הפאן שלי נמצא, הוא יושב בזנב.

 

הפאן הוא לא איזה גורם מטאפיזי בלתי מוגדר, הוא רק סובייקטיבי, ומי שיודע היכן לחפש את הפאן שלו, יודע לקנות לעצמו את המוצר הנכון, ולהנות ממנו לטווח הארוך.

[רועי צוקרמן]

כצפוי הקדמת אותי עפר, אני בינתיים דוחה את הסיבוב המיוחל באברט בעיקר מתוך הערכה שבעקבותיו לא אתאפק ואזמין אחת - מה שלא

בהכרח מתיישב בתקופה הקרובה עם דעתו של העובר ושב.

בכל מקרה, אם אני קורא נכון את מה שכתבת ומה שכתבו קודמיך, נראה שאפשר להבין פחות או יותר מה הכיוון של ה-500. בבסיס זה

נשמע לגמרי לא רע ואפילו די תואם לסגנון הנהיגה הנוכחי שלי (קווים נקיים שולתתתתת!!1). למרות שיש להודות שכבוגר ה-306, גם לי

נותרה עוד חיבה לא מועטה לאחוריים עליזים ( - נא להכניס בדיחת קהילה כאן - ).

 

אגב, אפשר לשאול מה היה בערך נתיב נסיעת המבחן?

[alfa_draco]

צודק ב-100%, וצודק לגבי המכוניות שציינת.

 

יחד עם זאת יש עדר של מכוניות שלגביהן אני לא יכול לחשוב על אף אחד שיחשוב שיש להן FUN, אלא אם מדובר במישהו שההנאה שלו בחיים היא לקרוע את הניילונים (ואם זה המצב, יותר זול לקנות קופסת סיגריות. אם כי כיום הפרש המחיר בין קופסת סיגריות לקופסת סוזוקי אלטו מצטמצם במידה שייתכן ועדיף בכל זאת סוזוקי).

 

בכל מקרה ב-500 זה בולט במיוחד, להבדיל למשל ממכונית כמו ה-156 למשל שהיא בכל זאת רכב יחסית פרקטי, נוח ולא מחייב יותר מדי פשרות יומיומיות. אני חושב שמידת היכולת של מכונית לגרום לך להתעלם ממגרעותיה ה"טכניות" היא סוג של מדד מאוד חשוב של שאר רוח, "סקסיות" או איך-שתקרא-לזה, ולהגיע לציון גבוה במדד הזה כמו שהאבארת מגיעה, זה הישג לא מבוטל.

[falou]

כצפוי הקדמת אותי עפר, אני בינתיים דוחה את הסיבוב המיוחל באברט בעיקר מתוך הערכה שבעקבותיו לא אתאפק ואזמין אחת - מה שלא

בהכרח מתיישב בתקופה הקרובה עם דעתו של העובר ושב.

 

יש חסכונות, לא?!

 

אגב, אפשר לשאול מה היה בערך נתיב נסיעת המבחן?

 

אזור נס הרים. מקום מוכר מאוד. לא נהגתי הרבה, לא נהגתי מהר, התרכזתי באספקט הספיציפי שמשנה לי, ואולי יש לי יותר ניסיון מאחרים, אבל אני מזהה ESP גם ממושב הנוסע. לא התעמקתי בעבודה נכונה עם ההילוכים או שימוש נכון במנוע. לזכותה של האבארט, קל לנהוג אותה אגרסיבי, מה שמעיד על שלדה מתקשרת. בכלל, יותר קל עם מכוניות קצרות בכבישים טכניים (עקומות זה סיפור אחר).

 

אני חושב שמגיע שאפו ענק ליבואן כאן. להוציא עניין התמחור, שאני מתייחס אליו כנתון לגיטימי, אם כי בעייתי כצרכן, אפשר רק לברך על התעוזה. תן עוד קצת סוסים ומתג ניתוק ל-ESP, וזו המכונית המעניינת הראשונה בהרבה זמן.

[נ.ב. לא נהגתי בקליאו ספורט החדשה]

[רועי צוקרמן]

גם אני לא נהגתי במתיחת הפנים של הקליאו, אבל בדגם שלפני מתיחת הפנים דווקא כן - מכונית מהנה מאוד באריזה שהיא

ההיפך המוחלט מאברט - חסרת כל אבזור או סקס אפיל. וזה לאו דווקא לרעתה (לפחות מבחינת משיכת מבטים בכל נסיעה).

 

לסיכום - היית אומר שאפשר לנהוג אותה על הבלמים, כלומר להיכנס לפניה בבלימה עם קצת היגוי, לתת לזנב לצאת ולחזור למצערת,

או שהבקרה מחסלת את התרגיל הזה לחלוטין? ב-500 1.2 (בנס הרים) מצאתי שלמרות בקרת היציבות אפשר לעשות את זה במידה

מספקת למדי, השאלה אם לא שינו משהו בגרסה הספורטיבית והרסו את החגיגה.