פיאט 128 ספורט

[ishpuz]

נמרוד, לא הייתה פה שום נימה של זלזול. בכנות לא.

יותר משהו כמו גיחוך ותקיעת מרפק קלה בצלעות. אם זה לא התקבל כך, אני מתנצל.

הסיפורים שלך בהחלט צבעוניים ומשעשעים, ואני תמיד אשמח לשמוע עוד. ת'כלס, גם אני הולך וצובר פרקים לספר אימה קומי על הלנצ'יה שלי, ולא נראה לי שהם ישברו את רוחי כל כך מהר...

 

אני לא בא להתחיל פה מריבות, השמיים עדי שיש פה גם ככה יותר מדי מאלו. עקיצות פה ושם הן סה"כ חלק מצורת הביטוי שלי. וזו הייתה עקיצה - לא דקירה חו"ח.

 

 

ואגב, אני תמיד עייף, חלש ובלי מצב רוח. אז מה, טג'יקי? איפה מצאת כזה?

[נמרוד רחמימוב]

נמרוד, לא הייתה פה שום נימה של זלזול. בכנות לא.

יותר משהו כמו גיחוך ותקיעת מרפק קלה בצלעות. אם זה לא התקבל כך, אני מתנצל.

הסיפורים שלך בהחלט צבעוניים ומשעשעים, ואני תמיד אשמח לשמוע עוד. ת'כלס, גם אני הולך וצובר פרקים לספר אימה קומי על הלנצ'יה שלי, ולא נראה לי שהם ישברו את רוחי כל כך מהר...

 

אני לא בא להתחיל פה מריבות, השמיים עדי שיש פה גם ככה יותר מדי מאלו. עקיצות פה ושם הן סה"כ חלק מצורת הביטוי שלי. וזו הייתה עקיצה - לא דקירה חו"ח.

 

 

ואגב, אני תמיד עייף, חלש ובלי מצב רוח. אז מה, טג'יקי? איפה מצאת כזה?

 

חס וחלילה מריבות, וגם עלבון לא היה. סתם נהנה להתנצח עם יריב ראוי..

 

מאחר וכך, תקבלו גם את הסיפור על ה 124.

סבתי לילי ז"ל קנתה אותה חדשה ב 1974 במקום הווקסהול ויוה שהיתה לה. האוטו היה דגם ספיישל - נפח 1440 סמ"ק, אוטומטי, ועם פנסי חזית כפולים. לילי היתה נהגת ותיקה, שכבר בגיל 16 קיבלה מאביה סקודה אדומה חדשה (מודל 1932 ) איתה דהרה במהירות מסחררת של 60 קמ"ש ברחובות קושיצה שבסלובקיה. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הרכב בין ימי הסקודה לפיאט לא הרשימה את סבתי, והיא המשיכה לסוע 60 קמ"ש בשלווה ובנחת. האוטו היה תמיד שמור ומטופח. מעולם לא ראיתי ולו שריטה עליו, שלא לדבר על חלודה רחמנא לצלן. הבלאי הנראה היחיד היה סדק גדול בדשבורד, שנכנע לשמש הישראלית וכוסה בפרווה אופנתית.

חלפו עשר שנים, וסבתי החליטה להחליף את הפיאט באופל קדט חדשה, והעניקה את הפיאט לנכדה האהוב (זה אני, למי שלא הבין). בעשר שנות נהיגה צברה הפיאט 80K ק"מ ונראתה ונסעה כחדשה. לצורך קבלת האוטו, נסעתי באוטובוס לסבתי ברמת-גן. העברת הבעלות היתה ארוכה. קיבלתי תדרוך מקיף לגבי תפקידו של כל מתג, היכן ובאיזה תדירות בודקים כל נוזל ונוזל, שורת מקרים ותגובות, ולסיום כמובן תחקיר. בדיוק לפני שיצאתי, ולפני שקיבלתי נשיקה, הזהירה סבתא: "אל תיסע יותר מ 80 כי האוטו לא רגיל לזה". איך שהוא התרגל מהר... כבר בנסיעת הבכורה הוא עף כמו מטוס. כלומר הוא היה עגלה - מה אפשר לצפות ממנוע 1440 עם 68 כ"ס ועוד אוטומטי? אבל הוא היה נעים לנהיגה ונתן תחושה טובה של תאוצה וסחיבה. בינינו - באותה תקופה גם התחרות לא היתה מי יודע מה, והוא נסע טוב יותר מכל סוסיתא קונטסה או אסקורט. וגם שתה דלק כמו מטורף: 1 ל 8 בין עירוני בנסיעה רגועה!

לגבי אמינות קשה לי לומר. היה לי אותו בערך חודשיים ואז מכרתי אותו בשל צורך במזומנים. היה לי קשה בתור סטודנט להחזיק שתיין כבד כזה, וגם הביטוח לא היה זול. לדגם ה 1100 היה שם טוב בארץ, אבל ה 1400 אוטומטי נחשב בעייתי. בכל מקרה אני לא חיכיתי כדי לגלות.

 

נמרוד

[בני ל]

לנימרוד שלום.

לפיאט של סבתא לילי קראו 124 ספישל ועל תעיז להגיד מילה אחת רעה

אל הפיאט של סבתא לילי ולמה כי זו אחת המכוניות המוצלחות הטובות והאמינות ביותר

שפעם עשו אלה היו מכוניות יוצאות מהכלל פשוטות ואמינות!!!