פטור משירות צבאי

[Eddy]

אם כבר מדברים על צבא אז גם לי יש שאלה....

 

 

יש לי תאריך גיוס ל25 ביולי.....אני מעניין לידחות את התאריך לחצי שנה והשלים בגריות לילמוד לפסיכומטרי ולעבוד פה ושם אני בן יחיד ומישפחה חד הורית לכן אין אלי לחץ גדול....מישהוא אולי יודע מה איזה תהליך צריך לעשות כדי לידחות את הגיוס?

[Alon_A]

אני חושב שאף אחד כאן, כולל אני, לא מכירים אותך מספיק טוב כדי לתת לך עצה בונה ונכונה. אנחנו לא יודעים מהיא בעייתך הרפואית, לא יודעים מהוא אופי החיים שלך, מהם הדברים שאתה אוהב, מי האנשים שאתה אוהב, איזה מין בנאדם אתה ועוד כל מני פרטים מאוד חשובים, שנחוצים כדי לתת לך עצה נכונה בנושא כל כך חשוב ומכריע.

 

 

העצה שלי היא שקודם כל תחשוב טוב טוב עם עצמך, תתייעץ אם האנשים שקרובים אליך ושאיתם אתה מרגיש בנוח לדבר על כל נושא, הם אלו שיוכלו להכווין אותך באופן יותר מדויק ונכון, אתה גם יכול לפנות לפורומים מתאימים יותר.

 

אני לא אומר זאת בגלל שאני ממעיט באנשים פה, בכלל לא, אלה שהם לא יכולים לראות את המצב כמו שאתה רואה אותו, התשובות שנותנים לך פה הן תשובות של מה היה מתאים להם אילו הם היו במצבך, מבין את ההבדל ?

 

בכל מיקרה, שיהיה בהצלחה בכל דרך שתיבחר !

[redbaron]

נסה להתנדב, בגדול מיתיחסים יותר טוב למיתנדבים, נותנים להם ליבחור את מה שהם רוצים לעסוק בו. תעמוד על כך שאתה לא רוצה להיות זה ששם את ההמטרות בבוקר ומסיר אותם בערב, אחרת השרות הצבאי יראה באמת כביזבוז...

הצבא מבגר אנשים ונותן לך ראית עולם שונה טיפה על חיי החברה. אני אסביר...

"באזרחות" אתה מיתקשר לאנשים שאתה מכיר ומחבב, אנשים עם תחומי עניין כמו שלך ובאותה רמה חברתית... בצבא אתה ניזרק לתוך קלחת של אנשים מכל מיני מקומות ומכיר אנשים מכל מיני רבדים. אנשים שלא תמיד תהיה לך אפשרות להכיר!!!

וכן, גם ערסים "כבדים" הם אנשים, וכדאי להיתנסות בחוויה ה"צבאית"...

דבר שני, בצבא יצא לך לעשות דברים שלא יצא לך לעשות בחיי היום יום...

אם אתה מחליט ללימוד, בחר מיקצוע שמעניין אותך ואתה חושב שתוכל להתקדם בו ולהיות טוב בו...

 

קח בחשבון שגם מהלימודים אתה תעדר עקב הבעיה הרפואית שלך....

 

בהצלחה, ותהיה בריא!!!

גילי

[elibaba]

ב-מ-ק-ר-ה חלק משמעותי מתפקידי הצבאי בסדיר היה הטיפול בהשמת מתנדבים בחיל האוויר.

 

לדעתי חד משמעית - תתנדב!

 

למה ?

 

קודם כל ביכולתך לבקש תפקיד ספציפי (למשל מש"ק תחקור וניווט בטייסת, שזה התפקיד הכי שווה למתנדבים בחיל האוויר בהנחה שיש לך קב"א גבוה), ואם לא בא לך יותר לשרת או שאתה רוצה לעבור תפקיד - בבקשה, אתה הרי מתנדב מרצונך החופשי ויכול להפסיק מתי שרק בא לך.

 

אני חושב שהשירות הצבאי יתן לך כלים וראייה שונה על החברה שלנו. אם לא יתאים לך תמיד תוכל להפסיק את ההתנדבות וללכת ללמוד. אני רק יכול לומר לך שבשלוש שנות שירותי רק מתנדב אחד ביקש להפסיק התנדבות ואחת ביקשה לעבור לירוקים.

[ShayRally]

קודם כל ביכולתך לבקש תפקיד ספציפי (למשל מש"ק תחקור וניווט בטייסת, שזה התפקיד הכי שווה למתנדבים בחיל האוויר בהנחה שיש לך קב"א גבוה), ואם לא בא לך יותר לשרת או שאתה רוצה לעבור תפקיד - בבקשה, אתה הרי מתנדב מרצונך החופשי ויכול להפסיק מתי שרק בא לך.

 

אפשר קצת יותר פרטים על התפקיד הזה?

איך אני יכול לדעת לאן אני יכול להתנדב במקרה ואני בוחר באופציה הזאת, כאילו איזה מבחר יש לי?

[ShayRally]

עוד שאלה: איך אני יכול לקבל פירוט לגבי מה שאני יכול ללמוד, אני לא יודע מה האפשרויות במקרה ואני אבחר באופציה הזאת?

[toyota man]

לדעתי תלך לילמוד ולעבוד..

עזוב אותך צבא..ביזבוז זמן

[elibaba]

כשאתה מגיע לקצין המיון שמטפל במתנדבים (מדור מתנדבים בלשכת הגיוס, מן הסתם) אתה יכול לשאול אותו אילו תפקידים יש לו להציע לך, ולומר לו שאתה רוצה להגיע לתפקיד הנ"ל בחיל האוויר.

 

במידה וזה אפשרי, נתוניך מתאימים ויש דרישה - תשובץ לתפקיד.

לא ניתן להרחיב הרבה על מה עושים שם, אבל עוסקים בתחום מבצעי חשוב מהמדרגה הראשונה, בעבודה עם אנשים מהאיכות הגבוהה ביותר ובתפקיד עם אחריות ועניין רב (לטעמי).

 

נ"ב - אני משער שמיותר לציין שהתנאים הסביבתיים בטייסות הקרב של ח"א הם מהמשופרים ביותר שיש בצה"ל ?

[שלומי]

אל תבזבז זמן בצבא.

התפקיד שייתנו לך כנראה לא יהיה ממש חשוב שתרגיש שאתה ממצה את זמנך.

רוצה לתרום ? תתנדב למד"א\ער"ן\ אי אלו אירגונים אחרים .

כמו שנמרוד אמר , בזמן הזה תעשה משהו שיעזור לך להשוות את הנתונים עם אלה שעושים צבא.

זה לא חייב להיות לימודים אבל זה אופציה .

עוד שאלה: איך אני יכול לקבל פירוט לגבי מה שאני יכול ללמוד, אני לא יודע מה האפשרויות במקרה ואני אבחר באופציה הזאת?

מה זאת אומרת ? מה שאתה רוצה , במידה ואתה מתאים לתנאי הקבלה כמובן.

לך ותילמד משהו שתאהב לעשות, זה הכי חשוב.

[tisan4us]

http://www.aka.idf.il

כנס לשם חפש פורמים

[.tommy g]

תשמע, לך עם מה שאתה חושב. אני רק יכול לומר לך כמה דברים (בתור ג'ובניק בח"א):

 

1. יש המון תפקידים משמעותיים שאתה יכול לעשות בתור ג'ובניק. אתה אוהב גרפיקה? נסה להיכנס בתור גרפיקאי איפה שהוא. אתה אוהב צילום? תוכל להיות צלם צבאי. הצבא יוכל לתרום לך, ואתה גם לו. תוכל לנצל את הפריווילגיה שניתנת לך- אתה יכול לבחור פחות או יותר מה לעשות.

 

2. מצד שני, אם אתה סגור מה מעניין אותך בחיים(מה שלא כל כך נראה לי), לך תעשה פסיכומטרי, תשלים בגרויות, וסע לאוניברסיטה. המצפון שלך יהיה נקי שלא עשית צבא, וגם אנשים ייסתכלו עליך כרגיל, כי תכל'ס יש לך סיבה מוצדקת למה אתה לא הולך לצבא.

 

במקומך אני הייתי מתנדב, מברר על תפקידים שאני יכול ללכת אליהם... ורואה איך זה. אם יהיה טוב, סבבה. אם לא, צא ותתחיל ללמוד לתואר.

[ishpuz]

אל תבזבז זמן בצבא.

התפקיד שייתנו לך כנראה לא יהיה ממש חשוב שתרגיש שאתה ממצה את זמנך.

אני ממש לא מסכים.

יש בצבא לא מעט תפקידים שאת האחריות והאתגר שיש בהם בחיים לא יתנו בידיים של מישהו בן 19 באזרחות. בדרך כלל לא קל להגיע לתפקידים כאלו, אבל אני מאמין שלמתנדב יש יותר חופש בחירה מלפעור המצוי בבקו"מ.

לדעתי הצבא מוסיף המון לבן אדם. בלי להכנס למקרים חריגים של אנשים שהיו בוגרים, עצמאיים ועמדו ברשות עצמם בגיל שלוש - כל מי שעובר את הצבא יוצא בוגר יותר, אחראי יותר, רציני יותר, ומוכן יותר לחיים כאדם בוגר.

 

אתה יכול לראות בזה בזבוז זמן, וללכת לעשות משהו אחר. אבל תדע לך שזו חוייה שיכולה להוסיף לך המון מבחינה אישית, חברתית, מקצועית ופסיכולוגית. אם אתה יכול כמתנדב לבחור להיכן להגיע, שווה שלפחות תבדוק מה האפשרויות שמציעים לך ותראה אם יש מתוכן משהו מומלץ.

 

החיים לא בורחים. מנסיון אישי, לא כדאי לקפוץ ללימודים אקדמאיים ישר מהתיכון, ולא צריך למהר ולהצטרף למצעד הנמלים העמלות השוחק של האדם הבוגר. שירות צבאי יכול להיות גם כיפי, אם אתה עם ח'ברה טובים, עושה דברים חשובים, אתה תצבור חוויות וחברים שילוו אותך כל החיים, והזכרונות של הצחוקים (והטחינות) בצבא יהיו מתוקים יותר מהזכרונות של לשבת בשורה שמינית בהרצאה בחדו"א א' מוקף בח'ברה מבוגרים ממך בחמש שנים קלנדריות ובהרבה יותר מבחינת נסיון חיים - נסיון שנרכש בצבא.

 

לכל אחד שיכול לבחור לאן הוא יגיע - הייתי ממליץ חד משמעית ללכת על זה.

[Fireball]

אני ממש לא מסכים.

יש בצבא לא מעט תפקידים שאת האחריות והאתגר שיש בהם בחיים לא יתנו בידיים של מישהו בן 19 באזרחות. בדרך כלל לא קל להגיע לתפקידים כאלו, אבל אני מאמין שלמתנדב יש יותר חופש בחירה מלפעור המצוי בבקו"מ.

...

כל מילה חקוקה בסלע!

את הבגרות שתשיג בצבא אתה לא תשיג באף אוניברסיטה, וגם לא בהתנדבות באזרחות.

 

אני ממליץ לך לערער על הפרופיל או להתנדב.

ושלא יתנו לך את הרושם שכל הג'ובניקים מגרבצים ועושים תפקידים לא חשובים!

בתור ג'ובניק (ועוד בשירות קבע) - אני יכול להגיד לך שיש תפקידים שיכולים להביא לך הרבה סיפוק, הנאה, ותוכל לתרום בהם למדינה לא פחות מאשר חייל קרבי.

[la_DVD]

אני ממש לא מסכים.

יש בצבא לא מעט תפקידים שאת האחריות והאתגר שיש בהם בחיים לא יתנו בידיים של מישהו בן 19 באזרחות. בדרך כלל לא קל להגיע לתפקידים כאלו, אבל אני מאמין שלמתנדב יש יותר חופש בחירה מלפעור המצוי בבקו"מ.

לדעתי הצבא מוסיף המון לבן אדם. בלי להכנס למקרים חריגים של אנשים שהיו בוגרים, עצמאיים ועמדו ברשות עצמם בגיל שלוש - כל מי שעובר את הצבא יוצא בוגר יותר, אחראי יותר, רציני יותר, ומוכן יותר לחיים כאדם בוגר.

 

אתה יכול לראות בזה בזבוז זמן, וללכת לעשות משהו אחר. אבל תדע לך שזו חוייה שיכולה להוסיף לך המון מבחינה אישית, חברתית, מקצועית ופסיכולוגית. אם אתה יכול כמתנדב לבחור להיכן להגיע, שווה שלפחות תבדוק מה האפשרויות שמציעים לך ותראה אם יש מתוכן משהו מומלץ.

 

החיים לא בורחים. מנסיון אישי, לא כדאי לקפוץ ללימודים אקדמאיים ישר מהתיכון, ולא צריך למהר ולהצטרף למצעד הנמלים העמלות השוחק של האדם הבוגר. שירות צבאי יכול להיות גם כיפי, אם אתה עם ח'ברה טובים, עושה דברים חשובים, אתה תצבור חוויות וחברים שילוו אותך כל החיים, והזכרונות של הצחוקים (והטחינות) בצבא יהיו מתוקים יותר מהזכרונות של לשבת בשורה שמינית בהרצאה בחדו"א א' מוקף בח'ברה מבוגרים ממך בחמש שנים קלנדריות ובהרבה יותר מבחינת נסיון חיים - נסיון שנרכש בצבא.

 

לכל אחד שיכול לבחור לאן הוא יגיע - הייתי ממליץ חד משמעית ללכת על זה.

אני גם לא ממש מסכים...

אני בן 20 ולומד שנה ראשונה לימודים אקדמאיים.. יצאתי מהצבא אחרי חצי שנה של טירונות קרבית, ואני חייב להגיד שאני לגמרי לא מסכים לכל בילבולי המוח האילה של הצבא מבגר. הצבא מבגר רק בגלל סיבה אחת שבצבא עובר זמן. וזמן כמובן, זה דבר מבגר. מבחינתי בכל סביבה שתהיה. כאשר אני אסיים נגיד את שנה שלישית של הלימודים וחבריי שמסיימים צבא רק יתחילו להתלבט בין המזרח הרחוק או דרום אמריקה. אני מאמין ששלוש שנים של מגורים בדירה שכורה + עבודה + לימודים תובעניים, ברמה מסויימת הרבה יותר יבגרו אותי מאשר "הארכה של התיכון" שזאת לדעתי ההגדרה הכי מדוייקת לצבא שג'ובניקים עושים... אין הרבה הבדל בין לשרוף שבוע בבסיס בהמתנה למסיבות של הסוף שבוע מאשר לשרוף שבוע בכיתה בתיכון בהמתנה למסיבות של הסוף שבוע.

יש לציין גם שלמרות גילי הקטן אני נמצא כל היום עם בני 23-24-25-26 שהם חבריי הטובים ביותר ואפילו לרגע אף אחד לא מרגיש את הפער הענק בינינו.. (סוד, זה די מחמיא שבנות 24 נדלקות עליך) אולי בכל זאת יש בינינו פער של צורת הגישה למה שאני לומד, בעקבות פער השנים. אבל אני משלים על זה באינטלגנציה.

[ishpuz]

אני גם לא ממש מסכים...

אני בן 20 ולומד שנה ראשונה לימודים אקדמאיים.. יצאתי מהצבא אחרי חצי שנה של טירונות קרבית, ואני חייב להגיד שאני לגמרי לא מסכים לכל בילבולי המוח האילה של הצבא מבגר. הצבא מבגר רק בגלל סיבה אחת שבצבא עובר זמן. וזמן כמובן, זה דבר מבגר. מבחינתי בכל סביבה שתהיה. כאשר אני אסיים נגיד את שנה שלישית של הלימודים וחבריי שמסיימים צבא רק יתחילו להתלבט בין המזרח הרחוק או דרום אמריקה. אני מאמין ששלוש שנים של מגורים בדירה שכורה + עבודה + לימודים תובעניים, ברמה מסויימת הרבה יותר יבגרו אותי מאשר "הארכה של התיכון" שזאת לדעתי ההגדרה הכי מדוייקת לצבא שג'ובניקים עושים... אין הרבה הבדל בין לשרוף שבוע בבסיס בהמתנה למסיבות של הסוף שבוע מאשר לשרוף שבוע בכיתה בתיכון בהמתנה למסיבות של הסוף שבוע.

יש לציין גם שלמרות גילי הקטן אני נמצא כל היום עם בני 23-24-25-26 שהם חבריי הטובים ביותר ואפילו לרגע אף אחד לא מרגיש את הפער הענק בינינו.. (סוד, זה די מחמיא שבנות 24 נדלקות עליך) אולי בכל זאת יש בינינו פער של צורת הגישה למה שאני לומד, בעקבות פער השנים. אבל אני משלים על זה באינטלגנציה.

אז בוא אני אספר לך מהיכן באה נקודת המבט שלי.

אני הייתי:

א. שנה+ סטודנט בטכניון בגיל 18.

ב. חצי שנה בטירונות חי"ר בנח"ל + קורס.

ג. שלוש שנים (כולל כמה חודשים קבע) בשירות מרתק כמש"ק מודיעין ביחידה מיוחדת.

ד. 4 שנים סטודנט בגילאים 26-30.

 

והמסקנות שלי? כשאני הייתי סטודנט מיד אחרי התיכון, חרשתי כל השבוע בקורסים ובשבת עשיתי שיעורים, הרגשתי שאני מפספס את ההזדמנות שלי להיות צעיר וליהנות מהזמן. כשהחברים שלי היו יוצאים שבת וקורעים את העיר בראש נקי אני הייתי טוחן עבודות להגשה ודואג. שלא לדבר על החברים הג'ובניקים שכל ערב היו נפגשים עם שפה משלהם והתלהבויות משלהם שאני לא הייתי מחובר אליהן.

היו לי בלימודים חברים מבוגרים ממני ('צטער, בנות לא ממש היו בטכניון) אבל זה היה שונה. הם היו אנשים אחרי צבא וטיולים ארוכים בחו"ל ואני לא הייתי בעל נסיון חיים עשיר במיוחד. כשהיינו יושבים על איזה בירה או משהו הם היו מריצים חוויות מהמזרח ומלבנון ואני מה היה לי? סיפורים על השיגועים שעשיתי למורה לתושב"ע?!?!? אולי אצלי זה היה כך בגלל שהטכניון הוא מקום קצת מוזר ושונה משאר האוניברסיטאות. אבל אתה לא מרגיש שאתה קצת בחוסר סנכרון גם עם האנשים שאתה לומד איתם וגם עם החברים הישנים שלך?

טירונות קרבית שעשית לא מוכיחה כלום. כשאני הייתי בטירונות המסריחה בנח"ל הייתי טירון מושתן שאסור לו לחשוב ושהוא עייף כל הזמן, גם בסופ"ש אם הוא יוצא הביתה בסופ"ש. זה ממש לא מייצג שירות צבאי נורמלי שבו אתה מקבל סמכות ואחריות.

אני מסכים שיש ג'ובניקים שמשחקים בקקה, יושבים ומתגרדים שלוש שנים ונשארים מנטלית תיכוניסטים. והייתי אפילו מעיז ואומר שזה רוב הג'ובניקים.

אבל יש ויש מקומות שבהם אתה בגיל 19-20 נחשף לדברים ומקבל אחריות ותחומי עניין שאני בספק אם כמהנדס עם וותק של עשר שנים תקבל באזרחות.

אל תשכח שאנחנו מדברים פה עם בן אדם ששוקל התנדבות. לא מדובר על בן אדם שיכול להיות שיפול לתפקיד של עציץ מקשקש עם פקידות שלוש שנים, אלא על בן אדם שיש לו יכולת בחירה מסויימת בתפקידים. אז צריך להתייחס לשאלה שלו כאל שאלה שמשווה בין תפקיד משמעותי בצבא לבין לימודים. וכשההשוואה היא כזו, אני עדיין הייתי הולך על תפקיד צבאי.