רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[hans]

אתה מתדיין על כלום. הבוקר נסעתי (שוב) ברכבת.

בקטעים שממש קרובים לפתחי המנהרות תדירות העמודים גבוהה יותר, ברוב חלקי הגשר - בסביבות ה-50 מטר.

[קורן בן אשר]

שאלתי את בועז מ"שבתשתיות" בפייסבוק (מומלץ לעקוב לכל מי שמתעניין בענייני תשתית ותחבורה). לדבריו, המרווח הנומינלי בפרוייקט הוא 50 מ', מרווח זה משתנה מעט מעלה ומטה באופן נקודתי עקב צרכי ואילוצי התכנון השונים.

 

אם הויכוח יימשך, אאלץ לפנות למתכנן החישמול מטעם ר"י להכרעת העניין.

[Buki]

טוב, הייתי חייב לבדוק. כפי שניתן לראות, עמודי הרשת ממוקמים בדיוק מעל עמודי הגשר.

 

 

מרחק בין שני עמודים סמוכים - 70 צעדים שלי. הגובה שלי - 180, צעד ממוצע של גבר בגובה כזה - 74 ס"מ. 70 כפול 0.74 שווה 51.8 מטר מרחק בין העמודים שעל הגשר.

 

 

 

[garicho]

מדובר על שני גשרים שונים. מה שאתה צילמת בוקי זה גשר 6, והתמונות למעלה זה גשר 10.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[Buki]

אני יודע, אבל אני בספק שיש הבדל במרחק בין העמודים בשני הגשרים.

[garicho]

דווקא יכול להיות הבדל, אם משטר הרוחות שם שונה. מדובר ב-500 מטר הבדל בגובה, ואזור הררי הרבה יותר.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[Pika007]

אני יודע, אבל אני בספק שיש הבדל במרחק בין העמודים בשני הגשרים.

יצאתי מהדיון הזה כי אין טעם כבר מרגע שקורן רשם שאכן יש מרחקים שונים בין עמודי החשמל בקטעים שונים של הפרויקט, אבל-

מה שצילמת הוא הגשר מעל עמק איילון, אני דיברתי על הגשר מעל עמק הארזים. מרחקי עמודי החשמל שונים מאוד מהגשר הזה לגשר ההוא. (מרחקי עמודי התמך דומים, בגשר ההוא יש יותר מעמוד חשמל אחד בין כל 2 עמודי תמך)

[קורן בן אשר]

מתנצל מראש על החפירה.

 

האם צפית בסרטון יוטיוב שהעליתי?

 

רואים שם 22 עמודי חישמולת בין פתח מנהרה 4 לפתח מנהרה 3. כלומר 21 מרווחים. זה מה שאני ספרתי, בכל אופן. אורך הגשר, אגב, מפתח לפתח הינו בערך 1100 מ'. עד כמה שזה יישמע מוזר, גשר 10 אינו כל הגשר, יש לו נספח קטן ממזרח לו, בחיבור למנהרה 4 (זו שעוברת מתחת לגינות סחרוב), שמו בישראל גשר 10B, ואורכו כ-130 מ'. למה חילקו כך את העבודה אין לי מושג, אבל עניין זה מתועד היטב אצל בועז "שבתשתיות". לפי חשבון זה, המרווח הממוצע הוא 48 מ' אם לוקחים את ההנחה המחמירה ביותר.

 

מעבר לכך, מדדתי גם (באמצעות govmap) את המרחק בין ניצבי הגשר בקטע שמעל כביש עמק הארזים; מהסרטון ניתן להעריך בערך כמה עמודי חישמולת נכנסים במרווח הניצבים הנ"ל שהינו כ-125 מ' (3 עמודים תופסים להערכתי 130-135 מ'). סה"כ אני מגיע למסקנה שהמרחק בין העמודים על הגשר נע בין 42 ל-52 מ', מעבר לזה לא הצלחתי וגם לא ניסיתי לדייק. אם זה ממש מעניין, אני יכול להרים טלפון למתכנני החישמול (יאני בע"מ), הם אמנם משרד להנדסת חשמל ולא הנדסה אזרחית אבל אני מניח שהם יודעים.

עריכה אחרונה ב-4 לנובמבר, 2018 על ידי קורן בן אשר

[Ooga]

לא מזמן היה פה דיון על איכות הרכבות בישראל.

מציג בפניכם רכבת (או יותר נכון קרונוע חשמלי) פעילה שראיתי בלביב, אוקראינה:

 

בשימוש באיזה קו פרברי.

כך היא נראית מבפנים (לא נסעתי בה, סתם נכנסתי):

 

סתם כדי לתת קצת קנה מידה, כך נראית רכבת לילה ממוצעת באוקראינה:

הקטר דווקא לא נראה כ"כ ישן, אבל כמו הקרונות הוא משנות ה 70 ועוד מתקופת ברית המועצות. מרבית הקרונות שראיתי ברחבי המדינה נראו כך. די נורא מבפנים, במיוחד הדרגשים

 

ושני רציפים משם, באותה התחנה, רכבת אקספרס לקייב.

רכבת מהירה מודרנית לחלוטין. ממש מעניין לראות את הפער הזה שפשוט קורה שם באופן טבעי.

ברכבת הזו יש חצי קרון באמצע הרכבת המשמש כקפה מפואר יחסית, עם מבחר לא קטן של מוצרים. עם זאת, בניגוד לקודמת, זוהי רכבת בישיבה בלבד.

עריכה אחרונה ב-20 לדצמבר, 2018 על ידי Ooga

[sperial]

ציוד רכבתי יכול לשמש עשרות שנים. אני חושב שרכבת ישראל עדיין משתמשת פה ושם לרכבות משא בקטרי ה-GM משנות ה-50. אני צריך לחפש תמונות באלבומים של ההורים שלי, אבא שלי היה קצין על אניות שהביאו קרונות וקטרים, וסיפר לי על הקושי לטעון ולפרוק אותם כיוון שהיו ארוכים מפתח המחסן של האניה.

עריכה אחרונה ב-21 לדצמבר, 2018 על ידי sperial

[Buki]

אני חושב שרכבת ישראל עדיין משתמשת פה ושם לרכבות משא בקטרי ה-GM משנות ה-50

 

אני רואה קטרים כאלה מדי פעם באיזור הדרום.

[Buki]

מציג בפניכם רכבת (או יותר נכון קרונוע חשמלי) פעילה שראיתי בלביב

 

 

בלביב יש מערך (קו של איזה קילומטר וחצי בפארק) רכבת אמיתית לגמרי על מסילה צרה 750 מ"מ שמופעל כולו על ידי ילדים, בהשגחה של מבוגרים. זה מעין חוג, ממנו הרבה חניכים ממשיכים ללמוד את מקצועות הרכבת. הקטרים והקרונות האלו יוצו בשנות ה 50-60 ופעלו (עדיין פועלים במקומות מסויימים) בקווים אמיתיים.

 

 

 

 

ברכבת הזו יש חצי קרון באמצע הרכבת המשמש כקפה מפואר יחסית, עם מבחר לא קטן של מוצרים. עם זאת, בניגוד לקודמת, זוהי רכבת בישיבה בלבד.

 

נסעתי שם השנה בקרון שינה מחלקה ראשונה, ייצור הקרון בשנות ה 70 או ה 80.

 

יש בקרון 9 תאים פרטיים נפרדים, בכל תא 2 מיטות ושולחן. זהו. 18 נוסעים + דייל או דיילת בכל הקרון. הכרטיסים זולים מאוד עבור הכסף הישראלי.

 

גם קרון מסעדה באמצע הרכבת זה לא דבר חדש.

[nimrod7676]

האמת שלגבי גימור הקרונות בארץ אין שום טענות.

[Buki]

ציוד רכבתי יכול לשמש עשרות שנים. אני חושב שרכבת ישראל עדיין משתמשת פה ושם לרכבות משא בקטרי ה-GM משנות ה-50.

 

אגב בעקבות השירשור הזה נתקלתי באינטרנט במידע הבא:

 

בתחנת רכבת הסטורית "נחל שורק" שלא פעילה משנת 1998, לפני כמה שנים הועמד קטר ישן כזה ו 4 קרונות, כתורומה של רכבת ישראל לפרוייקט שיפוץ התחנה והפיכתה לאתר מבקרים.

 

מאז השיפוץ הזה לא התקדם, האם הקטר עדיין שם?

[קורן בן אשר]

הציוד הנייד של רכבת ישראל די חדיש ברובו, באופן יחסי. המצב הזה של ציוד נייד מודרני מול ענתיקות בנות 50 שנה אינו נדיר כלל בעולם. פעם לפני כעשור התגלגלתי ממאסטריכט לשדה התעופה בדוסלדורף בנסיעה אחת עם ארבעה לגים של ארבע רכבות שונות - התחלתי בקרונוע בומברדייה LINT חדש מהניילונים, מדובר בסוג של ציוד נייד שנפוץ באזורים כפריים - כמעט כמו אוטובוס על מסילה, ובשלב כלשהו בגרמניה הייתה רכבת גרורת קטר עם קרונות שנראו בני 40 לפחות ובמצב מזעזע. כך שיש הכל מהכל וזה לא מפתיע.

 

מעניינת מאוד התמונה של רכבת הלילה באוקראינה. הקטר חשמלי, רואים זאת בבירור - אם כך מה הן תמרות העשן העולות מהקרונות? אני מנחש שמדובר בתנורי הסקה, כלומר קמין עצים או פחם או נפט בכל קרון???

עריכה אחרונה ב-21 לדצמבר, 2018 על ידי קורן בן אשר