התיעצות בנושא סכסוך בין אישתי לאימי (התחתן, עכשיו התגרש, פנוי...כבר לא פנוי)

[davemustaine87]

חשבתם אולי על האפשרות שאתם טועים?

חשבתם שאולי הוא סתם מגזים ומקצין לחלוטין את הסיטואציה?

הרי כולנו מכירים את הסיפור רק דרך מה שהוא מספר, זה לא קצת פזיז להמליץ לו עוד אתמול להתגרש, לשדוד בנק ולטוס להונלולו?

 

שלא תחשבו שהדיעה שלי שונה משל כולכם, אבל צריך לקחת בחשבון שאנחנו לא מכירים באמת את המצב.

 

הוא ביקש את דעתנו, ואמרנו לו. מה שהוא יעשה את זה בהתאם לנסיבות האמיתיות כפי שהוא מכיר, זה העסק שלו.

אין צורך לרדת לחייו לקרוא לו בשמות, ולהעקש שיעשה מה שהומלץ.

[נהג מתחיל]

עו"ד סטיו, למה למחוק את השרשור נשמה? מתבייש ממשהו?

[AssafO]

אם היא הסתירה ממנו לגבי השימוש בכדורים לפני שהתחתנו ולא אמרה לו לגבי המצב הנפשי שלה לפני כן אז אף אחד פה לא מגזים. היא שיקרה לו. זה לא שקר קטן בסגנון של הבלונד לא טבעי. זה נקרא לרמות. רק מהסיבה הזאת אני לא רואה פה עתיד. כל הדברים הנוספים מסביב לא עוזרים. אבל מראש הבסיס הוא עקום.

 

אסף

[מרק10]

במצב הנוכחי של האשכול אני מסכים עם רוב הדברים שנכתבו. מצד שני לא שמענו את הטענות של הצד השני ממקור ראשון לכן אני קצת לא מרגיש בנוח לכתוב תתגרש.

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2015 על ידי מרק10

[phpclub]

^

לא הכרת מקרים כאלו ממקור ראשון.

גם אני חשבתי עשרות פעמים לנסות, לתת צ'אנס, אבל אם רוב מה שהבחור כתב נכון, לפעמים פשוט אין סיכוי, והסבל רק מתארך לשני הצדדים.

אני גם מניח שלא היית נשוי עדיין - הבסיס לנישואים צריך להיות יציב וחזק, בחיי הנישואים יש המון עליות ומורדות, הרבה רגעי שבירה וקשיים, במיוחד כשיש ילדים.

אם יש שם קרקע לא יציבה, אפילו בקצת, היא לא תשרוד, וגם אם כן, הזוג בדר"כ יהיה אומלל.

גם התוצאה - הילדים, יצאו משובשים, בדר"כ לא יסתדרו עם ההורים, יתנכרו אליהם ויהיו עם הפרעות כאלו או אחרות.

 

בקיצור, יש הרבה הרבה הרבה יותר לנישואים מאשר סתם להסתדר בתור חבר וחברה.

[haranza]

אם הבנתי את מרק נכון הוא התכוון שאולי פות"ש מעוות את המציאות ונותן לה פה פרשנות שונה. כמובן שאני כתבתי את התגובות שלי כמו כל החברים פה בהנחה והדברים נאמרו כהוויתם בדיוק רב ותואמים למציאות.

[locomotive]

אני לא אומר "תתגרש", אני גם לא אומר שאני הסנגור של עלמת החן. אך עדיין לי יש תחושה

שבריקוד הזה יש שני רקדנים (שניהם אגב צולעים).

לי יש רושם שמשפחתך מעורבת מידי בחייך, אולי אני טועה, אך זה הרושם שקיבלתי. התחתנת, זה הזמן לעזוב את בית אימא ולדבוק לאשתך.

דבר שני, ציינת שרעייתך היא שידוך שאימא סידרה לך מעבודתה, כלומר שיש כבר איזושהי הסטוריה בין עלמת החן לגברת הראשונה. אולי יש דברים שעברו בינהן שגם אתה לא יודע.

דבר נוסף, חמות וכלה לרוב לא מסתדרות,

זה לא בסדר אבל זה טבעי.

[phpclub]

מה זה משנה מה המציאות בפועל?

המציאות לפתוח השרשור היא גרועה, זה אומר שלפחות לאחד הצדדים אין קרקע פוריה למערכת יחסים ארוכת טווח.

מה אפשר לפרשן לא נכון כשהוא אומר שהיא לוקחת כדורים ולא עושה כלום בבית, ולא מכניסה כסף, ולא מוכנה שאמא שלו תכנס?

נגיד והיא עושה כביסות פעם בשבוע, זה משנה את המצב?

נגיד והיא עושה גם אוכל ונקיונות, אבל היא רבה איתו כל היום על אמא שלו, זה משנה את המצב?

 

יש כאן כמה דברים שהם קווים אדומים, כאשר על כל אחד מהם הייתי אומר לו לברוח :

1. "בעיות" מוחשיות שאנחנו לא יודעים לקטלג וזה גם לא משנה, כי זה דיי ברור שזה לא התנהגות של אדם יציב.

2. ריבים וכסח של כל המשפחה לפני החתונה ונמשך אחרי החתונה.

3. הנידוי של האמא.

אני לא רואה איך לפרש את אלו בצורה אחרת ולהמליץ לו על טיפול זוגי.

 

ל2 התגובות מעלי, צא מהבית של אמא ודבוק באשתך? אז לזרוק את אמא שגידלה אותך במשך עשרות שנים לפח בגלל האשה ?

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2015 על ידי phpclub

[locomotive]

כן. ככה זה מראשית הימים.

לא אמרתי לסקול את אימא או לזרוק אותה לאשפתות.

וזה תקף גם לגבי אימא שלה.

לפעמים יש להורים נטיה לדחוף את האף יותר מידי לחיי ילדיהם שכבר התבגרו והתחתנו.

לפעמים יש ילדים מבוגרים שלא חתכו את חבל הטבור אז ככה שזה לא רק אשמת ההורים.

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2015 על ידי locomotive

[yossy]

אני עבדתי בעברי בבית משפט מחוזי בתפקיד מזכיר לשופט מחוזי שעוסק

בדיני אישות וגרושין כ 3 שנים.

טיעונים צריכים להישמע ע'י שני הצדדים,לדעתי יש משהו לא כשר

בכל הסיפור הזה,אם פות''ש טוען שאשתו ראתה את השרשור,

מוזר,אם הייתי כותב על אשתי על כדורים שהיא נוטלת,היא היתה הופכת את

הפוסט ואח''כ את העולם,פה מדבר על אשה קצרת רוח שראתה את הפוסט,

לא הגיבה,לא כעסה וכו'

ללא תגובה שלה אין טעם לכל ההקלדות הללו בכלל,עם כל הכבוד לפות''ש

אני רוצה לקבל עוד מידע מצד ב'.

[אנלוגי]

200 תגובות ואין כאן אחד אפילו שמסוגל לראות מצב, שאולי, רק אולי - הבחור מאוהב בה באמת, ורואה אותה מעבר למחלת הנפש ולסממנים החיצוניים ובאמת ובתמים רוצה לעזור לה ולחיות איתה. בעינכם זה חולה אולי, אבל אף פעם לא הייתם מאוהבים עד עיוורון? ועוד מתגאים בזה שכולכם מדברים בקול אחד. תודה על תרומתכם לשרשור, כל אלה שכתבו ״תתגרש״ ומרגישים נורא עוזרים וצודקים. עלק חוכמת ההמונים.

 

לכל הממליצים כאן על לברוח בגלל מחלת הנפש, אני בז לכם. מאחל לכם לעולם לא לחוות את זה על קרוב משפחה או חבר קרוב, או יותר נכון מאחל להם לא לחוות את זה, כי הרי אתם ישר תחתכו. מחלות נפש היום ניתנות לאבחון וטיפול וחיים מאוד בריאים איתן. כמובן שזה מצריך רצון של החולה לעזור לעצמו, וזה מאוד קשה כשהסביבה הקרובה אליו מפנה לו עורף ומתייחסת אליו כאל חסר תקנה.

 

עכשיו לעניין עצמו. לנושא הילדים - אני מסכים שזה ממש לא הזמן, וגם יהיה מסוכן, מסובך וקשה, בעיקר לילדים. כנ״ל לגבי צבירת רכוש, לא כדאי . לגבי גירושין - לי אין תשובה, כמו שלכל בן אדם שפוי לא צריכה להיות בלי להכיר את המקרה. אפילו את הצד שאנחנו מתיימרים להכיר כי הוא חבר פורום אנחנו לא באמת מכירים. לא רקע סוציולוגי, לא נסיון, לא עבר ולא הווה. אבל חפיף, בואו נפרק לו את התא המשפחתי.

 

כפיר, אני ממליץ על התייעצות עם גורמים מוסמכים בבריאות הנפש, כאלה שאינם מוסמכים גם לרבנות. נסה גם את המדע. אפילו פגישה ללא אשתך יכולה להסביר לך הרבה. האפשרות לחתוך תהיה שם תמיד, האפשרות לתקן כנראה קיימת רק עכשיו. אתה חייב לחשוב טוב טוב עם עצמך, עם חברים, עם גורמים בלתי תלויים אם יש לזה סיכוי ואם אתה מוכן לקורבנות שזה יגבה, ואם החלטת שכן - בעיניים מפוקחות. אתה נשמע לי בן אדם רגיש ומלא חמלה, וזה נהדר, אבל אתה חייב לזהות את המקום הזה בעצמך ולהבין מתי הוא גורם לך נזק.

[ישה]

פרשתי בשיא

 

אפשר להביא את הסוס לשוקת , אי אפשר להכריח אותו לשתות.

 

כנראה שהבחור מאוהב עד כלות, ורק נפילה מגובה לאחר פגיעה על ידי חץ 3 תעורר אותו.

 

200 תגובות ואין כאן אחד אפילו שמסוגל לראות מצב, שאולי, רק אולי - הבחור מאוהב בה באמת, ורואה אותה מעבר למחלת הנפש ולסממנים החיצוניים ובאמת ובתמים רוצה לעזור לה ולחיות איתה. בעינכם זה חולה אולי, אבל אף פעם לא הייתם מאוהבים עד עיוורון? ועוד מתגאים בזה שכולכם מדברים בקול אחד. תודה על תרומתכם לשרשור, כל אלה שכתבו ״תתגרש״ ומרגישים נורא עוזרים וצודקים. עלק חוכמת ההמונים.

 

לכל הממליצים כאן על לברוח בגלל מחלת הנפש, אני בז לכם. מאחל לכם לעולם לא לחוות את זה על קרוב משפחה או חבר קרוב, או יותר נכון מאחל להם לא לחוות את זה, כי הרי אתם ישר תחתכו. מחלות נפש היום ניתנות לאבחון וטיפול וחיים מאוד בריאים איתן. כמובן שזה מצריך רצון של החולה לעזור לעצמו, וזה מאוד קשה כשהסביבה הקרובה אליו מפנה לו עורף ומתייחסת אליו כאל חסר תקנה.

 

עכשיו לעניין עצמו. לנושא הילדים - אני מסכים שזה ממש לא הזמן, וגם יהיה מסוכן, מסובך וקשה, בעיקר לילדים. כנ״ל לגבי צבירת רכוש, לא כדאי . לגבי גירושין - לי אין תשובה, כמו שלכל בן אדם שפוי לא צריכה להיות בלי להכיר את המקרה. אפילו את הצד שאנחנו מתיימרים להכיר כי הוא חבר פורום אנחנו לא באמת מכירים. לא רקע סוציולוגי, לא נסיון, לא עבר ולא הווה. אבל חפיף, בואו נפרק לו את התא המשפחתי.

 

כפיר, אני ממליץ על התייעצות עם גורמים מוסמכים בבריאות הנפש, כאלה שאינם מוסמכים גם לרבנות. נסה גם את המדע. אפילו פגישה ללא אשתך יכולה להסביר לך הרבה. האפשרות לחתוך תהיה שם תמיד, האפשרות לתקן כנראה קיימת רק עכשיו. אתה חייב לחשוב טוב טוב עם עצמך, עם חברים, עם גורמים בלתי תלויים אם יש לזה סיכוי ואם אתה מוכן לקורבנות שזה יגבה, ואם החלטת שכן - בעיניים מפוקחות. אתה נשמע לי בן אדם רגיש ומלא חמלה, וזה נהדר, אבל אתה חייב לזהות את המקום הזה בעצמך ולהבין מתי הוא גורם לך נזק.

ראשית נכתב

 

שנית הבחורה לא רוצה ללכת לטיפול אז מה תעשה? בכפיה? לדעתה היא בסדר גמור, רק אלה מסביבה משוגעים.

 

ולבסוף מה אתה כותב?

 

בדיוק מה שאנחנו כותבים ראה בירוק רק אתה רוצה שהוא יתאמץ אחרי שאשכרה הבחורה ומשפחתה הסתירו ( רימו במצח נחושה ) את מצבה הבריאותי, רומסת את משפחתו, שלא לדבר עליו עצמו.

 

זה לא המקרה בו אחות רחמניה מתאהבת עד כלות בחייל פצוע , ומוכנה על אף הקושי לו הוא מודעת לחיות עימו.

 

אז בזתי לך

[yossy]

לדעתי אין קשר בין אהבה לשותפות וזוגיות,ואם ישנו אזי

הוא דיי זניח בעיני כי האהבה דועכת לרב ונגמרת ואז

בני זוג ממשיכים כי למרות הכל למדו להסתדר יחד.

 

פה יש הסתרת מידע רפואי ומחלת נפש לא פשוטה לדבריו,

ועל זה המליצו לו להתרחק,

בגדול אחד מבני המשפחה שלי הצליח יופי לשקם את אשתו ממחלת נפש דיי קשה,

היום היא אשה לתפארת,אבל היה שיתוף פעולה מצדה והרבה נכונות לסייע.

[bagira]

ביום שאני לא אוהב את אישתי, אני עף מפה באותה דקה.

 

אני מרחם עליך אם אתה חי עם אישה שאתה לא אוהב אבל "למדת להסתדר איתה".

[yossy]

במקרה האישי שלי זה לא רלוונטי.

בברירת מחדל באופן תיאורתי הייתי בוחר להקים משפחה עם

אשה נוחה ואהבה פושרת מאשר אשה קשה ואהבה בוערת,

אני הדגשתי לדעתי (ע''ע) וזה נושא לפוסט אחר חבל לסטות מהנושא.