בטיחות - פיאט גראנדה פונטו 2007 או סוזוקי אלטו 2010 esp

[sperial]

האלטו דגם בסוף דרכו - הדור הנורחי כבר בן 6-7 שנים ועומד בפני החלפה (בעייתית לכשעצמה, לסלריו 3 כוכבי NCAP וסיפור של דוושת בלימה נתקעת בדגם שנמכר בבריטניה).

 

 

הדגם שנבדק ב-NCAP בעל 4 כריות אויר וחסר ESP, כאשר הדגמים הנמכרים במקומותינו, לפחות לאחרונה, בעלי 6 כ"א ו-ESP, כך שדירוג ב-NCAP לא מייצג לגמרי את הרכב שבסוכנויות. אבל זו בעיה מוכרת ב-NACP, בודגים רק גרסה אחת, בד"כ עם הציוד המינימלי, והדגמים הנמכרים בישראל בד"כ מצויידים ביותר אבזרי בטיחות.

מכל מקום - כפי שכתבתי - האלטו, וכך כל רכב מיני אחר, מתאים למטרות מסוימות, בעקר נסיעה עירונית -שבה נוחות התמרון חשובה (במיוחד בחניה) והמהירויות נמוכות יחסית כך שהבטיחות הפסיבית פחות בעייתית. במתאר בין עירוני עדיף רכב יותר גדול ועם דגש יותר גדול על אמצעי הבטיחות ודירוג הריסוק.

 

יכול לומר לך שאני שלפתי 15 אש"ח נוספים בתקופה של לחץ כלכלי כדי להמנע מרכב מיני לטובת סופרמיני בעלת 5 כוכבי NCAP (המעמדת היתה דוקא הקיה פיקנטו, בעלת ציון NCAP טוב בהגנה על הנהג והנוסע שלידו כאשר הייעוד הינו אכן הובלת אדם אחד או זוג) - במתאר שבו עיקר הנהיגה היא פרברית\בין-עירונית.

[חן ג.]

הכל נכון, חוץ מרלוונטיות ציון הריסוק. מבחני ריסוק בוחנים בין היתר לפחות שני מתארי התנגשויות שאופייניים לעיר, בהם פגיעת חזית-צד, פגיעה בהולך רגל ופגיעה מאחור.

 

בעיני, בטיחות ראשונית ("פעילה") ומשנית ("סבילה") היא לעולם הקריטריון הראשי בבחירת רכב חדש.

[sperial]

בכל רככישת רכב יש פשרות. תתפשר על מחיר, ציוני NCAP, אבזור, צבע או משהו אחר - ולכן בבחירת רכב צריך לקבוע סדר עדיפות. וסדר העדיפות של מי שמתמרן בסמטאות תל אביב שונה מזה של מי שנוהג כל יום 300 ק"מ בכביש 6.

 

ולגבי דברי חן ג. - הם מאשר שבעיר חלק גדול מהפגיעות במהירויות נמוכות משמעותית מאלה שבמבחני הריסוק. אין לי ויכוח לגבי נושא הפגיעה בהולכי רגל, שבה המשמעות הגדולה היא דווקא במתאר העירוני - אם תפגע בחכמולוג שחוצה את כביש 2 במחלף אולגה תהרוג אותו גם אם למכוניתך 100% במבחן הפגיעה בהולך רגל של NCAP..

 

אני מתיחס למבחני הריסוק עם הרבה יותר מקורט מלח, ומשתדל לקרוא גם את ההערות בתחתית המבחן - כיון שחלק גדול מהציונים לא רלוונטיים לשימוש שלי. למשל - ציון בטיחות לילדים ממש לא מעניין אותי כיון שאצלי כסאות הבטיחות סיימו את השימוש לפני איזה 15 שנה. כמוכן, כפי שציינתי, יש הבדלים משמעותיים במפרטים בין הדגמים הנבחנים לבין הדגמים הנמכרים בארץ, וכן לא נערכים מבחנים חוזרים לאחר מתיחות פנים שחלקן כוללות שינויים משמעותיים במבנה הרכב, כאלה שמתחבאים מתחת לחיפוי.

 

בעיה נוספת היא ממצאים סותרים במבחנים שונים. אני עדיין תוהה מה הסיבה לכך שהסוזוקי סויפט זכה ל-5 כוכבי בטיחות ב-NCAP האירופי ולאפס עגול ב-NCAP ההודי החדש. האם מדובר במכונית שונה או שמדובר בכל מיני דברים שלא מספרים לנו? וכמובן השינוי במבחנים - דוקא האמריקאיים - אשר הכניסו שינוי במבחן ההתנגשות החזיתית ו-הופ - הרכבים הבטוחים ביותר במבחן הקודם כשלו כשלון מחפיר. או שיטת הניקוד השונה בין מכוני בדיקה שונים, למשל השיטה האמריקאית שמורידה הרבה נקודות על מסת רכב נמוכה, לעומת האירופית שבודקת כל רכב במסגרת קבוצת גודל דומה (ושימו לב - כל הדגמים שאנו מכנים "מיני" מוגדרים ב-EuroNCAP כ"סופרמיני"). לפי הגדרה כל הדגמים שאנו מכנים "משפחתיות" חקבלו ציון נמוך ב-NCAP האמריקאי, בשל המסה הקטנה שלהם (בקנה מידה אמריקאי), גם אם יעמדו בכבוד בכל מבחני הריסוק.

עריכה אחרונה ב-14 לפברואר, 2015 על ידי sperial