מוסד לימודים "עדיף", אריאל או אפקה?

[Opel Astra GSI]

היי,

אני יודע שתכף יגיבו אנשים ויגידו שכל מה שלא טכניון\בן גוריון הינו מוסד לימודים פח.

השאלה שלי, האם מאז שאריאל הפכה ל"אוניברסיטה", האם יש שוני לגבי התייחסות לבוגרי לימודים שלהם?

באופן כללי, איזה מוסד עדיף ללימודי הנדסה(מכונות\חשמל)?

תודה.

[איתמר]

עוד קשה לדעת.

אף אחד לא אומר שלימוד במכללות זה "פח", אבל ככה מתייחס לזה השוק. לבוגר אוניברסיטה יש עדיפות בזימון לראיון עבודה על פני בוגר מכללה.

לדעתי? זה בהחלט צעד חכם ללכת ללמוד באוניברסיטה על פני מכללה, גם אם כביכול יש לה "שם טוב" בתחומה.

 

איתמר.

[sperial]

ראה התיחסות של בכיר בתעשיה

ד"א - בדירוגים הבין לאומיים הסדר הוא טכניון -> ת"א-> באר שבע.

[Tzvika-Pick]

הדירוגים הבין לאומיים מתייחסים לכל מי דברים כמו "כמות המאמרים האקדמיים שפירסמו החוקרים בפקולטה מסוימת בירחונים המקצועיים" או "כמה כסף השקיעו במעבדות שעושות כל מיני דברים שלא תבין בכלל עד לסיסמטר האחרון של הלימודים" - כלומר דברים שהם פחות רלוונטיים לבוגר תואר ראשון בהנדסה.

לעומת זאת הציטוט של הבכיר מאפל שווה זהב לסטודנט שמתלבט היכן להתחיל את לימודיו.

 

אבל אם אלו היו שתי מוסדות ההשכלה הגבוהים היחידים בישראל, לא הייתה לי אפשרות ללמוד בחו"ל ואמא כבר ממש הייתה מתחילה לשבת על הווריד ש"תלך ללמוד משהו" - הייתי בוחר באריאל. רק בגלל שהיא הפכה רשמית לאוניברסיטה ויש סיכוי שבעוד חמש-שש-שבע שנים הבוגרים שלה יתחילו לקבל את היחס שמקבלים היום הבוגרים של בר אילן (ראה את הקישור שנתן sperial).

[sperial]

הדירוגים הבין לאומיים האלה הם צרה צרורה, אבל זו השיטה האמריקאית - כל דבר צריך להמדד כמותית. כמובן שכל דירוג כולל שורה שונה של מדדים ומיחס לכל אחיד מהם חשיבות שונה, כך שבסופו של דבר הם ישיגו את מוטרתם. שים לב שבדרך כלל ה-THES הביטי ימקם את אוקפורד וקימבריג' בחמישיה המבוילה (ארי הרווארד ו-MIT), דירוגם אחרים ידחקו אותם לעשיריה השניה.

אבל, כפי שציינת, פסקה אחת של בכיר בתעשיה אומרת יותר מכל הקשקושים של חברי הפורום.

והערה לגבי נושא הציונים שהוזכרו באותו ראיון - אני מכיר את הסיפור כבר למעלה מ-30 שנה, שיחה קצרה עם סטודנטית בת"א שלמדה במקביל ללמידים שלי על ממוצעים הניבה את ההודאה בכך שהציונים בת"א באופן עקבי גבוהים מאלה שבטכניון. מדובר במדיניות של המוסד ודרכי הבחינה שבו. אבא שלי בדק לפני למעלה מ-60 שנה אפשרות ללמוד באוניברסיטה אמריקאית מה-Ivy League, באותה אוניברסיטה ובאותם ימים ציון המעבר בבחינה עמד על 40% - אבל כדי להשיג את אותם 40% היה עליך להיות גם מבריק וגם משקיען. עניין של כיול המבחנים ושיטת הבדיקה שלהם.

[Tzvika-Pick]

מסכים איתך לחלוטין וגם מרגיש את זה על בשרי סטודנט במחלקה להנדסת חשמל אוניברסיטת בן-גוריון.

בשלוש השנים האחרונות יש מגמה ברורה של העלאת רמת הקושי במבחנים מתוך מטרה להוריד את ממוצע הציונים של הסטודנטים לרמה של הטכניון. זה אומר שיש לא מעט קורסים ש"סומנו" כקורסים מורידי ממוצע (אלו בדרך כלל קורסים שמעבירים מרצים בכירים במחלקה, ולרוב גם כאלו שהיו/עדיין בוועדת ההוראה) ושם הציון הממוצע עומד על 60 ונמצא במגמת ירידה עם השנים. מהצד השני, קורסים שנחשבו ל"מעלי ממוצע" (כלומר כאלו שמקבלים בהם 90-100 בקלות יחסית) סומנו גם הם והוחלפו בהם מרצים. באורך לא מפליא, המרצה החדש מגיע עם דרישות גבוהות משל המרצה החדש.

 

אני שומע את אותם הדברים גם מחברים שלומדים עכשיו חשמל באריאל. פתאום קורסים שהיו במשך שנים עם מבחנים ממוחזרים, הופכים להיות מבוססים על חומרים של את"א, קשים יותר כמובן.

 

זה לא קורה באפקה. גם לא במכללת סמי. תבינו לבד מה זה אומר.

[sperial]

עניין המרצים לא חייב לנבוע ממה שאתה תארת. בני הבכור סיים לאחרונה לימודיו בטכניון. יש קורס מסויים, אחד מהקשים בתואר, שבו יש שני מרצים - האחד נותן אותו 3 מכל 4 סמסטרים, אחוזה העמידה בבחינה נמוך מאוד. השני נותן אותו פעם בשנתיים, הציון הממוצע סביב 85. עניין של גישה אישית של המרצה.

גם בתופה שבה אני למדתי היה מקצוע מסויים שבו היו מבחנים בעל פה. החשש הגדול ביותר של הנבחנים היה ליפול לידיו של מנהל המחלקה - כיון שהיה מדובר בבעל ידע עצום ומרצה מעולה, אבל היה ידוע גם כבוחן נוקשה ביותר. היו תיאורים די צבעוניים של הסטודנטים שברחו כל עוד נפשם בם כאשר הנבחן הקודם יצא מחדארו של אותו בוחן. למזלי במחזור שלי שינו את שיטת הבחינה למבחן מכתב, שאמנם היה קשה מאוד אבל לפחות הדרישה היתה אחיד לכל הסטודנטים ולא יו תלויים במצב הרוח של בוחן זה או אחר שהגיעו אליו באופן אקראי.

[Romek]

מסכים איתך לחלוטין וגם מרגיש את זה על בשרי סטודנט במחלקה להנדסת חשמל אוניברסיטת בן-גוריון.

בשלוש השנים האחרונות יש מגמה ברורה של העלאת רמת הקושי במבחנים מתוך מטרה להוריד את ממוצע הציונים של הסטודנטים לרמה של הטכניון. זה אומר שיש לא מעט קורסים ש"סומנו" כקורסים מורידי ממוצע (אלו בדרך כלל קורסים שמעבירים מרצים בכירים במחלקה, ולרוב גם כאלו שהיו/עדיין בוועדת ההוראה) ושם הציון הממוצע עומד על 60 ונמצא במגמת ירידה עם השנים. מהצד השני, קורסים שנחשבו ל"מעלי ממוצע" (כלומר כאלו שמקבלים בהם 90-100 בקלות יחסית) סומנו גם הם והוחלפו בהם מרצים. באורך לא מפליא, המרצה החדש מגיע עם דרישות גבוהות משל המרצה החדש.

 

אני שומע את אותם הדברים גם מחברים שלומדים עכשיו חשמל באריאל. פתאום קורסים שהיו במשך שנים עם מבחנים ממוחזרים, הופכים להיות מבוססים על חומרים של את"א, קשים יותר כמובן.

 

זה לא קורה באפקה. גם לא במכללת סמי. תבינו לבד מה זה אומר.

 

אתה חושב שזה לא קורה. רמת המבחנים עולה משנה לשנה, ומבחנים של שלוש שנים אחורה כבר לא רלוונטיים כרפרנס לרמת מבחן נוכחית.

[roeibf]

נצל"ש - אני מתלבט בין אראיל לבין מכללת הדסה - בשני נושאים שונים בתכלית - אריאיל אני מעוניין במזרחנות אבל בהדסה יש נושא שמושך אותי לא פחות - פוליטיקה ותקשורת. מה אתם אומרים?

[roee]

במה תעבוד אחרי שתלמד מזרחנות? במה תעבוד אחרי שתלמד פוליטיקה ותקשורת? לא מנסה ללעוג או משהו, רק להבין את הרציונל. אני לרוב מדבר עם אנשים שלמדו כאלו אחרי שהם עשו את התואר, לא לפניו. עכשיו יש לי הזדמנות להבין בריל טיים מה מביא אותם לשם.

[roeibf]

מזרחנות - חשבתי להיכנס לדסק מודיעין של גוף שאינו צה"ל. מקביל, והמבין יבין.

 

פוליטיקה ותקשורת - דובר/עוזר פרלמנטרי.

[roee]

אתה בדקת אם קיים מסלול מתאים בגוף הזה, שהם מגייסים, שהתנאים טובים לך, שאתה עובר סיווג בטחוני (תהליך לא פשוט בגוף הזה)? אתה הולך לעשות כאן הימור די גדול. תנסה למזער סיכונים. אני מבין את המקום ממנו אתה בא אבל המחיר שתשלם אם התוכנית שלך לא תעבוד, ויש לא מעט סיבות למה לא, הוא די גדול.

 

דוברים ועוזרים פרלמנטריים אלו משרות די מבוקשות, ואני לא בטוח שמכללת הדסה זה המקום בשבילך. אם אתה מעוניין בהצטרפות להיי-סוסייטי והמקומבנים למיניהם, ממליץ לך ללכת ללמוד בבינתחומי. אם קשה לשלם, בדוק את המילגות שלהם. עדיין לא מבטיח לך עבודה אח"כ, אבל לפחות תכיר ילדים עשירים ומקומבנים ותלמד במקום נחשב יותר.

[roeibf]

לגבי מזרחנות - הם מעסיקים כבר משלב הלימודים בשנה הראשונה. את זה בדקתי עם מספר עובדים. לגבי דובר או ע"פ - אתה צודק, זה די סיכון גדול. אני מתלבט בין עוד כמה תחומים, אבל כרגע אני מתרכז בפסיכומטרי.

[roee]

אוקי, אם אתה מכיר שם אנשים זה יתרון גדול מאוד. זו הדרך הכי פשוטה להכנס למקומות האלו (ואולי יותר חשוב, למקומות הנכונים בתוך המקומות האלו). לא שזה עוקף תחקיר וכו', את זה כמובן צריך לעשות תמיד ואין קיצורי דרך.

[Tzvika-Pick]

כמה אנשים מתקבלים לגוף הזה כמזרחנים בכל שנה? 30? 50? 100? יאללה, זרמתי איתך על 300..

כמה אנשים פוטנציאליים מסיימים את התואר בכל שנה בכל הארץ? לכמה מהם יש אבא שעובד בארגון?

 

אני האחרון שיגיד לך לא ללכת למקצוע שאתה אוהב כנגד כל הסיכויים. אחרי הכל, אני עובד היום בתחום שיש בו אולי 30-50 משרות בכל הארץ. אבל לפחות תדע מה הסיכונים שעומדים לפניך. ללכת ללמוד תחום כזה שבסוף יש גוף אחד או אולי שתיים שיכולים להעסיק אותך זה הימור רציני. בסוף תגמור כמו מוטי בננה בציריך או יותר גרוע, כמו אקדמאי מהנאומים של יאיר לפיד.