מחירים של רכבים במדינות אחרות :( (שרשור פריקת עצבים)

[Cerebral Cortex]

מגיע כבוד ופרגון לרפואה ולמדע בישראל .

בכלל ,ישראת זו פנינה ,אוהב אותה מאוד .

מוכן לוותר על השפע הנוצץ של רכבים בצ'ילה תמורת חיים במקום שהוא ללא ספק נחלת אבותיי .

 

אם תוכל להביא איזה קישור על ההשג הזה אפילו בהודעה פרטית או איך שתרצה ,בטוח שגם אחרים מסתקרנים .

בשורה טובה על הבוקר .תודה לך .

 

הנה ידידי הטוב. מי היה מאמין שישראל הקטנה יכולה להוות אור לעולם.

http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-e06c3fc4d2ba331017.htm

[יוסי פרנקוס]

התקדמות רפואית זה ממש לא משנה במקרה הזה כי זה לא משהו שאני מרגיש ביומיום.

 

סבבה שיש הישגים טכנולוגיים, אבל בן אדם צריך לסיים את החודש ולחיות כמו שצריך.

 

להתפאר מהמדינה זה "בסדר" אבל גם יש גבול. תנו לחיות בכבוד!

[גל אדיר]

אפשר, פשוט כבר הייתי באתרים צ'יליאניים בשביל לבדוק.

 

לי אין טיפת לאומניות או לאומיות אז אני יכול להגיד מה שבא לי לגבי המדינה וכל מדינה אחרת.

 

וגם אם הייתה לי, נולדתי שם בכל מקרה אז זה אותו דבר מבחינתי.

לדעתי זו לא רק זכות שיש לנו לבקר את המדינה והממשלה, אלא חובה!

 

כשהגעתי לארץ זה היה בשביל להתגייס, מתוך אהבה למדינה.

ראיתי את צ'ילה כמדינה נוראית שכל מה שיש בה זה סבל ואלימות.

כיום אני רואה את ישראל בצורה לא זהה אבל יש מגמה לכיוון הזה.

אי אפשר להתקיים פה כמו שצריך אם להורים שלך אין כבר דירה משלהם, האלימות ברחובות מתחילה לעלות (פעם לא היו מקומות שבהם מפחיד להסתובב בלילה. כיום יש), ולנהוג פה זה בלתי נסבל ויש תרבות אגרסיבית מאוד, שלבן אדם מנומס היא קשה כי חושבים שנימוס הוא סוג של חולשה.

והכי גרוע? לאומניות והחשיבה שישראל והעם היהודי במרכז העולם. אני ממש לא מסכים עם זה וזה מעצבן אותי לראות אנשים חכמים שחושבים שיש להם זכות על אחרים בגלל מוצא.

 

בגלל זה אני לוקח חופש של כמה חודשים בחו"ל.

מקווה לחזור עם נקודת מבט חדשה ולהעריך מחדש את המדינה.

במקרה הטוב, אני אעריך את הכל מחדש.

במקרה הרע אני אסיים את הלימודים ואעוף לי מפה.

 

שם פוקוס 2004 עולה בין 3500000 ו4000000, כלומר 25000 ש"ח - 29000 ש"ח.

העניין הוא שאתה קונה רכב והמחירון שלו לא מתרסק כמו פה.

הוא נשמר במשך שנים, אז אתה יכול לראות כמה דברים מעניינים מסתובבים להם במצב מושלם ועם צבע חדש, כי אין סיבה להחליף את הרכב.

החלקים גם עולים פחות מחצי ממה שהם עולים פה.

 

כשרציתי להחליף את תיבה של המרצדס לידנית, הוא אמר לי "מחיר של תיבה אוטומטית הוא 200000 יותר ממה שעולה ידנית, וזה מה שגובים על העבודה אז זה לא יעלה לך גרוש".

 

נראה אותך מקבל הצעה כזאת בארץ.

 

וזה מהמוסך של היבואן!

 

יוסף ,אני מבין באמת את אהבתך לרכב והרגשת הסיפוק שיש לך כאשר עומד לך ברחוב או בחנייה משהו שאתה מפנטז עליו .

אבל אתה חייב להבין ,לא הכל בחיים הקצרים שלנו מסתובב סביב רכב ,יש כאן אלפי גולשים שהקימו בית ,הולידו ילדים ,השקיעו בהם הון בחינוך ,מסר ו אותם לצהל ל3 שנים ,ולאחר מכן גם דאגו לעזור להם ,הם לא מסתובבים כל היום בהרגשה שהחמיצו מוסטנג אספנות משנות ה60 ,או מרצדס פגודה משנות ה70 .

החיים בכל מקום הם לא פשוטים ,יש צורך להתמיד ולשאוף ,אחרת הקטר בורח ואתה עומד בתחנה .

תחשוב ,מדינת ישראל צריכה דור המשך איכותי ,על מנת להביא דור המשך יש להוליד ,וכל הבלה בלה ...שאתה יודע , אם לא נסביר לדור ההמשך שרכב הפך מזמן למשהו כמו סכו"ם במטבח שמשתמשים בו 3 פעמים ביום ,גם לא צריך להסביר להם ,יש לו לדור ההמשך תובנות משלו ,הבנות משלו ,עובדה שכבר מעל 60 שנה אזרחים מןלידים בונים ,לומדים ,מגיעים לגבהים יחד ובמקביל למדינה ,יש כאלו שמטילים יהבם ברכב יש כאלו ששמים בצד לאוניברסיטה של הילדים ,איני יודע מה גילך ,אבל דוקא בגיל צעיר אסור ליפול לרשת של השקעות ברכב למי שאין לו , אלא צעירים צריכים לבסס עצמם ,לצמןח כלכלית ,להיות אנטרופולוגים ומדעני טילים ורופאי הפריית ביצייות .

כעת למי שיש לו ולא ניכנס כעת למה יש לו ,שיקנה את כל הרכבים שצרפת בתמונות ואתה חולם ומדבר עליהם , אבל להתחיל להשחיר את מפעל הציונות בשביל איזה רכב נוצץ שבא למישהו ואין לו ,זו פעולה לא הוגנת .

 

יש לי הרגשה שאינך משוטט בארץ ורואה את המפעל האדיר שקם כאן ,מתוך ובעזרת הריסות אנושיות , אין מה לעשות ,לא תמצא מפעל כזה בפרק זמן כזה בשום מקום .

 

שנה קצת את גישתך ,גם לי יש פקקים ,גם אני חי בתוך עמך ,כמוני יש כאן אלפים בפורום .

סע לשלום ,תסביר לצ'יליאנים מי היא ישראל לעומת הסובבים אותה כאן באזור ,תלמד אותם קצת הסטוריה ואת הקשר שלנו לכאן ,קשר שמבץבץ ןנחבא כמעט בכל מקום מתחת לאדמה .

 

אני מאחל לך יוסף ,שתהנה ,תצלם (לא רק אספלט ) תחזור ותסביר לנו איך ניצלת את הרכב שקנית גם למטרות תרבות וגם לעסקים .

[greenhero]

יוסף ,אני מבין באמת את אהבתך לרכב והרגשת הסיפוק שיש לך כאשר עומד לך ברחוב או בחנייה משהו שאתה מפנטז עליו .

אבל אתה חייב להבין ,לא הכל בחיים הקצרים שלנו מסתובב סביב רכב ,יש כאן אלפי גולשים שהקימו בית

(קצת אופטופיק) אבל גם בית בישראל היום עולה יותר יקר מבחו''ל.לא רק אוטו.

[יוסי פרנקוס]

לא הבנת, רכב זו רק אינדיקציה ספציפית למגמה כללית.

החיים שם הם הרבה יותר טובים מבחינה חומרית ממה שהם פה.

אני לא רואה את העולם מנקודת המבט של "איפה יש רכבים יותר טובים", אלא פשוט מרגיש שיש לנו מערכת פה שלא מאפשרת תחרות או ייבוא של המון דברים שאנחנו רוצים.

למה שנקנה בכלל דברים באיביי? מה רע בלאפשר ייבוא כמו שצריך ובניית תשתית מתאימה בשביל מסחר פתוח?

 

זה אותו סיפור עם דירות (אין מספיק וקשה למצוא במצב טוב), רכבים, מוצרי אלקטרוניקה ואפילו אוכל, שממש ממש יקר פה.

דיברנו על גנים לילדים? אחותי סיפרה לי כמה היא משלמת לחודש על גן לילד והייתי בשוק שזה עולה יותר משכר הדירה שלי (שדי יקר גם ככה).

 

ולא אמרתי שאני לא אוהב את המדינה.

 

אני פשוט סובל על בסיס יומיומי משטויות שפעם היו בסדר ועכשיו התדרדרו בלי שום סיבה טובה חוץ מהחזירות של כמה אנשים בשלטון ואחרים שקרובים אליהם.

 

כן, המדינה מתקדמת אבל איפה העם?

למה צריך לסבול כל כך הרבה בשביל להצליח?

בעתיד אני אוכל להתבסס פה כמו שצריך אבל כסטודנט זה מאוד לא נעים, גם אם אתה עובד משרה מלאה.

 

האמת היא שהדבר הכי מכעיס פה היא חוסר הנימוס של רוב האנשים.

הישראלי הוא הלקוח הכי גרוע בעולם במובן של התייחסות למי שנותן לו שירות, אבל במקביל, אין תרבות של שירות פה במדינה.

בצ'ילה תמיד יש שירות טוב בגלל הבדלים מעמדיים (וזה לא בסדר שיש את ההבדלים האלו), אבל פה גם הייתי רוצה מדי פעם להרגיש שבאמת אכפת למישהו מזה שאני אני אהיה מרוצה.

שנתיים עבדתי בעסק שלי ואנשים לא ראו את הנימוס שלי כמשהו חיובי, אלא התחילו יש לבקש הנחות כי חשבו שיש לי אופי חלש.

 

בינתיים אני מעדיף כסף מזומן ביד על פני אידיאלים, ולשים קצוץ על השכנים שלי.

בשביל זה יש את צ'ילה, ששם זה לא "החיים האמיתיים", אלא סוג של חופשה.

 

הבית שלי הוא בישראל ללא ספק. פשוט קשה להיות פה רוב הזמן.

[גל אדיר]

ממש לא קשה להיות פה "רוב הזמן" .

כולנו כאן נמצאים רוב הזמן .

עברנו מלחמות אחרי שרות צבאי של מלחמות קשות ,יצאנו למילואים רחוק רחוק בלי 323 צמודה ,עמדנו בטרמפיאדות ,חזרנו אל קשיי היום ועובדה ,תראה איזה תשתית נבנתה כאן ,היא נבנתה לא על סמך נהי ובכי מרורים ,אלא על עשייה ושאיפה להתקדם .

 

תראה באיזה התלהבות מסתובבים כאן אנשים בפורום מצלמים גרטואות מתכת ,רצים לקנות אותן ,משקיעים בהם ובאים לנוקייה כשהם מצוחצחים מכך רגל ועד ראש .

 

אתה רוצה לומר לי שלכל אלו לא טוב כאן ?

רק במדינה שיש בה פנאי וכול טוב תמצא אנשים משקיעים במשטחי חלודה וחלקים רקובים ,אחרת איך תסביר את זה ?

 

אני מציע לך שוב ,קום והתהלך בארץ ,כבד אותה ,ככתוב על אנדרטת גדוד 54 "ההלך בעוברך כאן זכור אותנו "

[Cerebral Cortex]

התקדמות רפואית זה ממש לא משנה במקרה הזה כי זה לא משהו שאני מרגיש ביומיום.

 

סבבה שיש הישגים טכנולוגיים, אבל בן אדם צריך לסיים את החודש ולחיות כמו שצריך.

 

להתפאר מהמדינה זה "בסדר" אבל גם יש גבול. תנו לחיות בכבוד!

 

אפשר, פשוט כבר הייתי באתרים צ'יליאניים בשביל לבדוק.

 

לי אין טיפת לאומניות או לאומיות אז אני יכול להגיד מה שבא לי לגבי המדינה וכל מדינה אחרת.

 

וגם אם הייתה לי, נולדתי שם בכל מקרה אז זה אותו דבר מבחינתי.

לדעתי זו לא רק זכות שיש לנו לבקר את המדינה והממשלה, אלא חובה!

 

כשהגעתי לארץ זה היה בשביל להתגייס, מתוך אהבה למדינה.

ראיתי את צ'ילה כמדינה נוראית שכל מה שיש בה זה סבל ואלימות.

כיום אני רואה את ישראל בצורה לא זהה אבל יש מגמה לכיוון הזה.

אי אפשר להתקיים פה כמו שצריך אם להורים שלך אין כבר דירה משלהם, האלימות ברחובות מתחילה לעלות (פעם לא היו מקומות שבהם מפחיד להסתובב בלילה. כיום יש), ולנהוג פה זה בלתי נסבל ויש תרבות אגרסיבית מאוד, שלבן אדם מנומס היא קשה כי חושבים שנימוס הוא סוג של חולשה.

והכי גרוע? לאומניות והחשיבה שישראל והעם היהודי במרכז העולם. אני ממש לא מסכים עם זה וזה מעצבן אותי לראות אנשים חכמים שחושבים שיש להם זכות על אחרים בגלל מוצא.

 

בגלל זה אני לוקח חופש של כמה חודשים בחו"ל.

מקווה לחזור עם נקודת מבט חדשה ולהעריך מחדש את המדינה.

במקרה הטוב, אני אעריך את הכל מחדש.

במקרה הרע אני אסיים את הלימודים ואעוף לי מפה.

 

שם פוקוס 2004 עולה בין 3500000 ו4000000, כלומר 25000 ש"ח - 29000 ש"ח.

העניין הוא שאתה קונה רכב והמחירון שלו לא מתרסק כמו פה.

הוא נשמר במשך שנים, אז אתה יכול לראות כמה דברים מעניינים מסתובבים להם במצב מושלם ועם צבע חדש, כי אין סיבה להחליף את הרכב.

החלקים גם עולים פחות מחצי ממה שהם עולים פה.

 

כשרציתי להחליף את תיבה של המרצדס לידנית, הוא אמר לי "מחיר של תיבה אוטומטית הוא 200000 יותר ממה שעולה ידנית, וזה מה שגובים על העבודה אז זה לא יעלה לך גרוש".

 

נראה אותך מקבל הצעה כזאת בארץ.

 

וזה מהמוסך של היבואן!

 

תגיד לי יוסי היקר, את ההשכלה שלך איפה רכשת? בישראל נכון? כמה שילמת עבור כל שנת לימודים אחת לתואר הראשוו? משהו כמו 11 אלף שח נכון? אם אני אגיד לך ש11 אלף שח שהם אפילו לא 4,000 דולר זוהי בדיחה זה אפילו פרוטות ביחס למדינות אחרות בעולם, מה תגיד לי? בוא ואתן לך דוגמה. קח את המוסד להשכלה גבוהה שמכובד בכל העולם הלא הוא "הטכניון". מהנדס בטכניון מוציא תואר בסכום של 44 אלף שח, יודע מה? בוא ונהיה לאר'גים. 50 אלף ש"ח. יודע כמה אדם שרוצה ללמוד תואר הנדסה ב MIT האמריקאי בבוסטון ישלם? 50 אלף אבל 50 אלף דולר. לא ל4 שנים אלא לשנה אחת. אז תראה איזה יופי. בישראל לקבל תואר מהנדס תשלם 50 אלף שח ואילו באמריקה תשלם פי 4 ממה שבארץ. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות. לא סתם אומרים את המשפט "אמריקה זה כאן". אתה מזכיר לי את עצמי בגיל 21 פלוס. גם אני חשבתי שחרא במדינה הזאת. לקח לי 10 שנים לחיות בגולה בכדי להבין שאמריקה של היום היא לא ממש מציאה. אולי בשנות ה 80 היא הייתה כזו אבל היום היא לא משהו. אני אוסיף ואומר לך מה שאני אומר לכל אדם ששואל אותי למה חזרתי. אילו הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, לא הייתי אפילו משקיע את 10 השנים הללו שם בגולה. הייתי נשאר כאן מלכתחילה, לומד לאיזה תואר או מבסס את עצמי בעבודה טובה ומעניינת וזהו זה.

לא אומר שישראל היא גן עדן אבל היא בהחלט לא מקום רע וקקה לחיות בו איך שהרבה מתבכיינים. מעולם לא זכור לי ששמעתי את הורי ז"ל מתבכיינים איך שאנשים מתבכיינים היום. אז באמת היה קשה לחיות במדינה הזאת. מדינה צעירה, ריווית מלחמות ועוני. אנשים אכלו לחם עם מרגרינה ובשביל להרגיש מיוחדים מדי פעם הם שמו על המרגרינה גם ריבה. היום? השפע חוגג. אחת הסיבות מדוע הורי לא החליפו מכונית בשנת 1982 הייתה כי במקום זאת הם קנו ווידאו JVC שעלה בזמנו 2000 ומשהו דולרים.

 

 

הבהרה: מה שאני עומד לכתוב פה זו לא התנשאות מכל סוג שהוא, אלא הצגה של העובדות כפי שהן בשטח.

אני לא מבסוט מזה ואני לא בעד הפרדה מעמדית כמו שאני מצייר אותה פה, אבל עובדה שהצ'יליאני הטיפוסי הוא אדם שלא ממש יודע לקרוא ולכתוב ברמה גבוהה והוא לא ממש אינטליגנטי, וזה מסיבות תרבותיות ולא גנטיות.

 

אז זהו, ששם יש שני מעמדות.

 

יש את המעמד הנמוך, שהוא ה"עם".

אצלם יש משכורת מינימום של 300 דולר לחודש.

רוב האנשים מרוויחים בערך 400 כי כמעט אף אחד לא משלם שכר מינימום.

רוה מי שמרוויח ככה לא באמת מתקיים בכבוד והם חיים בדירות קטנות ומחורבנות עם עוד אנשים, חלקם קרובי משפחה וחלקם לא.

 

בגלל שאני יהודי ועם השכלה אקדמית, אני שייך למעמד שונה לחלוטין והמשכורת שלי מתחילה בערך מ2500 דולר לחודש, ששם מאפשרים לי לחיות ברמה של 4000 דולר פה (בעצם, מינימום של 14000 ש"ח).

אם יהיה לי תואר שני, זה כבר יותר מ99.5% מהאוכלוסיה (או יותר), אז המשכורת מזנקת יותר גבוהה כי אנשים שם פשוט לא עושים תואר שני, בניגוד לארץ שכל אחד יכול לעשות את זה אם הוא מספיק רוצה.

 

זה אומר ששם אני יכול לעבוד בפחות ולחיות יותר טוב.

גם העבודות שיכולים להציע לי הן שונות לחלוטין כי בן אדם מהמעמד שלי לא מנקה שם שום דבר, אלא עובד במשרד כמנהל.

אין שם התערבבות עם ה"עם".

 

פה אני עושה ייעוץ ארגוני במפעל בבקרים, ובערב אני עובד בקבלה בבאולינג (לא שלי) ומחלק נעליים ללקוחות, ובין שתי העבודות מרוויח משכורת של 4000, אבל זה בקושי מכסה לי את השכ"ד, שכ"ל וההוצאות של האוטו.

(אני לא יכול לעבוד יותר שעות כי אני גם לומד).

 

אל תשכח, החיים תמיד סבבה כאשר את צעיר, רווק ובריא. תתחתן, תעשה ילדים ואז נראה. בכל מקרה, באמת מכל הלב. שיהיה לך רק טוב, שתצליח ושתהיה מאושר. עדיף ישראלי מאושר בחו"ל מאשר ישראלי שבוכה ומתלונן עד כמה שקקה לו במדינה וכמה רע לו. אם שם אתה מאושר, אשרייך. אל תקלקל לכל האחרים את ההרגשה כי לאף אחד לא נעים להיות ליד מישהו שכל היום מתלונן עד כמה שרע לו ולא טוב לו.

שיהיה בהצלחה.

[יוסי פרנקוס]

לא אמרתי בשום רגע שישראל היא קקה!

לא אמרתי שאני לא אוהב את המדינה!

למעשה לא אמרתי שום דבר באמת שלילי על המדינה...

 

הלימודים שם עולים בערך אותו דבר, ואל תשווה לי עם ארה"ב כי זה לא מה שאני השוויתי בכלל.

 

אני מדבר על מדינה בדרום אמריקה עם המון דברים דומים לישראל וכמות בערך דומה של אנשים (בסנטיאגו יש 8 מליון איש והיא די נפרדת משאר המדינה).

ארה"ב היא סיפור אחר והיא הרבה מדינות שפשוט יש להן שלטון משותף.

ההשוואה יכולה להיות למדינות ספציפיות בתוך ארה"ב, וזה לא רלוונטי לדיון.

 

ובקשר לארץ: כן, די קשה להיות פה כל הזמן כשאתה סטודנט וכשאתה מנסה לשרוד עם השיניים מהיום שהגעת למדינה.

אני פה 9 שנים כבר (מגיל 19), אחרי שהייתי בחו"ל במשך 7 שנים.

מאז שחזרתי הייתי מתנדב בקיבוץ, חייל בודד, סטודנט עם עבודות סטודנטים שונות ומשונות וגם מנהל עסק שלא צלח מכל מני סיבות.

תמיד היה לי חסר כסף פה וגם מה שמוכנים לשלם כיום הוא ביזיון ולא מכסה לי את ההוצאות הבסיסיות.

 

בנוסף כמו שאמרתי, מי שנולד פה אין לו בעיה עם צבא, מילואים וכל מה שנלווה לזה (כולל גישה יחסית אגרסיבית לחיים של חלק גדול מהאוכלוסיה).

לי באופן אישי, שראיתי איך אפשר לעשות דברים בצורה שונה ואפשר להיות מנומס, קשה עם המון מהמנהגים שיש פה.

אני לא אומר שזה יותר או פחות טוב (כי החברה הצ'יליאנית היא דפוקה ביותר בהמון רמות!), אלא שמישהו שלא רגיל לאגרסיביות הישראלית (לקוחות שלא יודעים מתי להפסיק להתמקח או שמתחילים לצעוק ישר) מרגיש מאוים ונפגע תמיד.

כשמדברים על הישראלי המכוער, לזה מתכוונים בדיוק.

 

הצ'יליאני הטיפוסי הוא אדם הרבה יותר אגרסיבי בכלליות והרבה יותר בור בהמון מושגים, אבל לא ממש אכפת לי ממנו. הוא לא חלק מהעם שלי.

פה אני חלק מהעם וזה ממש קשה לראות אגרסיביות כל כך בוטה שאוכלת אותנו מבפנים.

רואים את זה בנהיגה, בעמידה בתור, בבהמתיות של אנשים כשעושים קניות בסופר ואוכלים מוצרים או פותחים אותם ואז זורקים כדי לא לשלם, ברמת הנימוס של נותני שירות, בתשובות שמקבלים מספקים שונים וכו'.

 

בחלקים מהעולם אסור להיות לא מנומס ללקוח.

פה בארץ כל אחד יכול להגיד ללקוח "לך, לך חפש!"

 

אני מקווה שיהיה לי שוק תרבותי גדול כשאני אגיע לשם ואני אתחיל להתגעגע לארץ.

[בנצי]

איזה יופי שהעלית את פורד פוקוס. אין לך מושג עד כמה זה משרת את מה שאני עומד להסביר כרגע. קח פורד פוקוס חדשה 2012. הדגם הכי פשוט בארה"ב עולה 17 אלף דולר פלוס מע"מ שנע בין 7 ל 12 אחוזים. קח משפחה של 3 נפשות כלומר אבא, אמא וילד אחד. בישראל הם ישלמו פרוטות יחסית על ביטוח בריאות כאשר באמריקה הם ישלמו הון תועפות. פוליסת ביטוח רפואי ל 3 נפשות בארה"ב הוא בערך 1200 דולר לחודש וזאת מבלי להזדקק לרופא. אז תסתכל על זה ככה, בכדי "לזכות" באפשרות לקנות את אותה פורד פוקוס מסכנה ב 17 אלף דולר המשפחה בעלת 3 הנפשות תצטרך להוציא בשנה אחת בלבד עוד $14,400 על ביטוח בריאות. תוסיף את זה ל 17 אלף שהפוקוס עולה ותקבל 31,400. תוסיף עוד את ה 7 אחוזי מע"מ ל 17 אלף ותקבל 18190 דולר. כלומר סה"כ תעלה הפוקוס למשפחה אמריקאית $32,590 תכפיל את זה בשער הדולר $3.72 ומה תקבל? 121,235 אלף ש"ח. וכמה עולה פוקוס בישראל?

אז משפחה ישראלית תשלם 121 אלף שח עבור הפוקוס. למרות שבארה"ב היא עולה הרבה פחות המשפחה הישראלית שילמה בעצם על הוצאות הביטוח הרפואי שלה להרבה שנים לעומת המשפחה האמריקאית ששנה אחרי זה שוב פעם תצטרך לשלם 14,400 דולר עבור בטוח רפואי וגם שנה אחרי זה ואחרי זה. הבנת?

לעומת זאת, קח מרצדס E 350 חדשה שעולה שם 60 אלף דולר פלוס מע"מ. קח את אותה מכונית בישראל ומחירה עובר בקלות את ה 500 אלף ש"ח. נכון, במצב כזה שווה לחיות שם אבל כמה אנשים יש להם שם לשים 60 אלף דולר על מכונית? לא הרבה, במיוחד לא במצב הכלכלי שהולך שם היום. אנשים עם 3 ילדים גם שם בקושי גומרים את החודש. ממש עוזר לי לחיות עם 3 ילדים ולחשוב איך לפרנס את המשפחה שלי בקושי כאשר אני יכול לקנות מרצדס במחיר "רק" 60 אלף דולר פלוס מיסים כאשר בישראל היא שווה מעל 200 אלף דולר.

 

משפחה נורמטיבית בארה"ב שאינה נתמכת רווחה (כן יש פה שירותי רווחה) חיה לא רע בכלל. ביטוח רפואי זה חלק מהתנאים שהמעסיק נותן לך אחרי תקופה של מספר חודשים, אפילו עובד קטן במקדונלדס נהנה מביטוח רפואי על חשבון המעסיק, אם אתה נשוי אתה יכול להוסיף את בן הזוג תמורת תשלום סמלי.

 

יש גם שירותי ביטוח רפואי לאנשים שלא עושים מספיק כסף, זה מסובסד על ידי גופים רבים.

ויש שירותי חירום לאנשים ללא ביטוח רפואי. אז המצב פה הוא לא כזה של - קרה לך משהו - יתנו לך למות ברחוב.

 

כאן הכל יותר נגיש והשכר מתגמל יותר, לא משנה איך תהפוך את זה. תמיד יהיו משפחות שלא יכולות לגמור את החודש, בכל מדינה. אבל פה האפשרות של לצאת מהמעגל הזה היא פי אלף יותר גדולה מהסיכוי בארץ.

 

תצא מנקודת הנחה כזאת, 100 דולר ביום הכנסה, 6 ימי עבודה בשבוע, $2400 בחודש, זה לבחור שסיים תיכון ועובד באיזו מסעדה מסביב לשעון, לפני טיפים.

נגיד והור רוצה לשכור דירה, סטודיו מספיק, 700-1000 דולר, נגיד 850. נשארנו עם $1550 יש לו רכב בליסינג $200 דולר בחודש (קאמרי חדשה), ביטוח מקיף עולה 130 דולר בחודש כי הוא מתחת לגיל 24, $350 בחודש, הוא מתדלק פול פעם בשבוע $240 בחודש. מה יש לנו עד עכשיו? 960 דולרים בחודש, מזון - 60 דולר בשבוע. טלפון $50 דולר בחודש.

כסף נשאר לו בכיס.

 

עכשיו זאת דוגמא מפגרת, בחור צעיר בדרך כלל שוכר גאסט האוס ששם הכל כלול, בין 500 ל1000 דולר בחודש.

או דירה קטנה עם שותף או 2.

הרכב בדרך כלל עולה הרבה פחות, לא כולם עושים ליס על משהו חדש אבל תשלומים על רכב בן 5-6 יהיו בערך אותו הדבר, אבל הוצאות הביטוח נמוכות יותר.

אם הוא רוצה ללמוד, יש מגוון רחב של קולג'ים קהילתיים, זול מאוד והשכלה מוכרת וטובה. PIERCE הוא קולג' מצויין בוואלי, 1000-1500 דולר לסמסטר. לא רע.

 

ההבדל שאני רואה הוא זה : לחיות בארה"ב מרגיש טוב יותר, אתה מרגיש שהסביבה הוגנת איתך, תעבוד קשה ותתוגמל.

בישראל לא כך הדבר, אתה יכול לעבוד שנים על גבי שנים באותו המקום בשביל משכורת קקה, עם כ"כ הרבה חברות כוח אדם שעושקות את הפועל הפשוט. וזה ממשיך.

החיים לא קלים בארה"ב הברית, אבל בהשוואה לישראל מדובר בחופשה.

 

ד"א לא צריך לשלם 60K בשביל E350 חדשה, מספיק $5K מקדמה ו$450 בחודש. ליסינג, יותר שווה מלקנות, בהרבה מקרים יוצא שאתה משלם את ירידת הערך במהלך התקופה. שנתיים או שלוש וקח לך אחת חדשה, גם אם יש לך את ה60K לשים עדיף להשקיע אותם במשהו אחר ולקחת ליסינג. כמו לקנות דירת סטודיו בווגאס, השכירות תשלם על הרכב ובסופו של דבר יש לך ביד דירה ואת הרכב שרצית. אפשרויות אפשרויות אפשרויות. אמריקה.

[Cerebral Cortex]

נכון מאוד בנצי, אלה הם החיים באמריקה, הכל הכי גדול והכל בנדמה לי שקניתי אותו (ליסינג). לחיות גם מעל הפופיק איך שאומרים. לא פלא שהמשבר בבועת הנדל"ן החל בארה"ב. כל עובד מקבל ביטוח בריאות חינם? כנראה שלא שמעת על עסקים זעירים ורוב רובה של אמריקה בעצם מורכב מאלפי עסקים זעירים שלא מסוגלים לספק ביטוח בריאות לעובדים שלהם. למה אתה חושב שישנם הרבה מתנגדים לרפורמה בתוכנית הרפואה של אובמה?

בנצי, ספר בבקשה לכל חברי הפורום מה קורה לאדם שבבעולתו בית פרטי בטאבו כלומר שילם את הבית במלואו לבנק אבל לא יכול לשלם את מיסי הארונונה שלו? אני מכיר מישהו בישראל שחייב 80 אלף שח מיסי ארנונה לעירייה ועדיין גר בבית שלו. מה קורה באמריקה שאדם לא יכול לשלם את מיסי הארנונה שלו? נגיד שמישהו קיבל התקף לב ואינו מסוגל לעבוד. מיכוון שבאמריקה אין ביטוח לאומי כמו בישראל ואין כזה דבר כמו ימי מחלה הבן אדם סופג את ההפסדים מכך שהוא לא עובד. כלומר מאבד הכנסה.בעקבות כך אין לו כסף לשלם חשבונות. אז בנצי, ספר לחברי הפורום איך אדם שלא יכול לשלם את מיסיו יכול לאבד את הבית שלו.

לעומת זאת בישראל אף אחד לא יכול להעיף אותך מהבית שלך בגלל שאתה לא יכול לשלם ארנונה בתנאי שהוא שולם במלואו והוא רשום על שמך.

אהה וכמו שאני תמיד אומר, החיים יפים באמריקה כאשר אתה רווק, צעיר ובריא.

[בנצי]

אני אמנם צעיר, רווק ובריא זה סיפור אחר.

 

יש דבר שנקרא ימי מחלה, ויש ביטוח לאומי.

הבעיה החלה בגלל קפיצה מעל הפופיק של אנשים רבים.

 

למה לי לקנות משהו שאינני יכול להרשות או שאינני בהכרח צריך?

יש את הגישה של אני רוצה גדול יותר, נכון. אך זה גם קיים בישראל ובכל מדינה בעולם, זה חלק מיצר האדם.

ליסיניג זאת לא בועה, תקח רכב חדש שעולה 20K אחרי שנתיים הוא עולה 14K, תן אותו ללקוח ב3000 דולר מקדמה ו200 דולר לחודש. מדובר על 7800 דולרים אל מול 6000 דולרים, אני אלך על האופציה הראשונה, נוח יותר ובמידה והרכב שלך, במעמד טרייד אין לא תקבל מחירון. היגיון פשוט.

 

יש לי בעיה ענקית עם הגישה הסוציאליסטית, מצד אחד כן, אני שמח לדעת שיש לי רשת הגנה במידה וקרה לי משהו, מצד שני זה מעודד אנשים לא לעשות כלום ולמעשה להישען על האוכלוסיה העובדת.

 

ותסלח לי, אם יש לי בית ששולם במלואו ואינני יכול לעמוד בתשלום המיסים מכל סיבה שהיא, אני אמכור את הבית ואעבור למשהו קטן יותר שאוכל להרשות לעצמי, או אשכיר אותו ואשכור משהו קטן יותר.

 

ועם כל הכבוד, זה לא שמערכת הבריאות בישראל היא דוגמא למופת. או שהביטוח לאומי בישראל הוא מדהים.

בירוקרטיה בתחת, התמודדתי מול ביטוח לאומי לפני שעזבתי את הארץ עד שהתייאשתי וזנחתי, זנחתי את הזכות לקבל את מה שהגיע לי כאזרח משלם מיסים, למה? כי הוציאו לי את המיץ, כי נתנו לי לרוץ אחרי ניתוח, כי צ'ירג'רו אותי כמו איזה מניאק.

 

אה ובישראל אין זקנים עניים? כל אזרח בגיל פנסיה מקבל סוכריה וצ'ק על סך 10K ש"ח מדי חודש, כאות הוקרה על תרומתו למדינה.

[ETAA]

עוד מציאות מעניינות בטווח המחירים הזה:

(אני רק מציין רכבים שיש יותר מ20 מכוניות למכירה מאותו דגם ושנה)

 

קליאו סדאן 1600 שנת 2006 (יש המון כאלו)

אלפא רומיאו 145\146 שנת 1996 (משום מה גם יש המון)

אלפא רומיאו 155

אופל (שברולט) אסטרה (יש יותר מ500 למכירה משנות ה2000)

קוואליר כמו זבל (הדור האחרון עם מנועים גדולים)

קורסה (יש יותר מ1000)

שברולט LUV (פה קוראים לזה איסוזו איפון). יש אותם כמו זבל. אחת המכוניות הכי פופולריות שאי פעם היו שם).

קרייזלרים למיניהם (ניאון, סטראטוס...)

סיטרואן קסרה מכל הדורות והשנים

סיטרואן ZX (הביאו לשם כמעט כולן בגרסת וולקן...)

 

הונדה אינטגרה שנת 96.

 

הונדה פרליוד מאותן שנים.

 

יונדאי (כל הדגמים כולל סונטות בנות 5)

 

לאנטיסים וארטיסים (323\626)

 

ניסאן פרימרה שנות ה2000.

 

ניסאן סנטרה 2 (חבל שיש רק 2 בארץ)

 

ניסאן TSURU

 

פג'ו 106, 206, 205 (שנת 99), 306, 405 (שנת 99), 406 (יחסית ישנות)

 

סמסונג SQ5 (חדי ההבחנה יקלטו שזה בעצם ניסאן)

 

 

 

אימפרזות מכל הסוגים (לא אוהבים שם מנועים קטנים אז הרוב זה 2000 או 2500).

לגאסי יש שם המון מהדורות של 96 וקדימה. זה נחשב שם לרכב יוקרתי ולא מוכרים אותו עם נפח של פחות מ2000. חוץ מזה, הוא בעיקר סטיישן 4X4, כלומר אאוטבאק.

 

טויוטה TERCEL. רכב בינוני ביותר אבל עושה את העבודה.

שוב, חבל שלא הביאו אותו הנה.

 

 

טויוטה ECHO

 

VW Gol

 

וכו' וכו' וכו'

 

ובלי קשר, ליטר בנזין עולה שם 4.5 ש"ח

 

 

יש לי הרבה מה לומר בהקשר של ישראל VS חו"ל, אך זה לא הזמן.

 

לגבי הדוגמאות שהבאת - לא נפלתי מהכסא. בארץ כיום ניתן לרכוש רכבים נהדרים במחירי רצפה. כך למשל, מונדאו 2004-2005 אפשר לרכוש באזור 30K. גם מגאן 2007 עולה משהו באזור הזה. מדובר ברכבים שנותנים יחס ערך-שקל טוב יותר מרוב הדוגמאות שהבאת. בכלל, הבאת דוגמאות שבכלל לא נראות לי מפתות - ניסן סנטרה בת 10? הונדה בת 15? פג'ו 405 ישנה? (כאשר פג'ו 406 בת 8-9 בארץ עולה בארץ פחות מ-15K ש"ח!). באמת שלא ברור לי על מה את מוציא קיטור - בארה"ב ובאירופה הסיפור שונה.

[Cerebral Cortex]

יוסי פרנקוס. כפי שאתה יודע האו"ם בודק מדי שנה או שנתיים את איכות החיים בכל 187 המדינות המוכרזות שחברות באירגון ומפרסם דוח מפורט. הדוח נקרא HDI שזה ראשי תיבות של . Human Development Indicator

הדו"ח מנותח לפי כמה אינדקציות, בין הייתר לפי תוחלת איכות חיים, השכלה, רפואה וגם משכורת לנפש. המספרים לא משקרים. שאם כן, אז אי אפשר להאמין לאף נתון שם. נכון לשנת 2011 המקומות הכי טובים בעולם לחיות בהם בסדר יורד הם: נורווגיה, אוסטרליה, הולנד, ארה"ב ועוד. קנדה יורדת למקום השישי וישראל יורדת למקום ה 17 מהמקום ה 15 שהייתה בו בשנה האחרונה. כפי שאמרתי, המספרים האלה לא משקרים, אם כן אז אין טעם בזה שארה"ב היא במקום הרביעי שהרי היא יכלה להיות גם במקום העשירי. אבל אם הטבלה הזו כן אמיתית אז צר לי לבשר לך שצ'ילה נמצאת במקום ה 44. אז עם כל הכבוד לך אתה ירדת ברמת איכות החיים שלך ולא יעזור כמה שתכתוב ותנסה לשכנע. אולי האנשים שם נחמדים מאוד ואורח החיים הוא נפלא אבל מבחינת איכות החיים אתה ירדת ברמה שלך. אם אתה מתכחש לעובדה הזו אז אתה צריך גם להכחיש שאיכות החיים הכי טובה בעולם היא בנורווגיה.

תראה בעצמך.

http://hdr.undp.org/en/statistics/

[יוסי פרנקוס]

יש הבדל די גדול בין נתונים סטטיסטיים ובין המציאות.

 

נכון, הצ'יליאני הטיפוסי לא חי טוב.

החיים שלו די בזבל והוא לא מרוויח מספיק בשביל להאכיל את הילדים.

 

מצד שני, הוא גם לא קורא ולא כותב ממש טוב, הוא לא מבין התנהלות כלכלית נכונה והוא לא יכול לרוב אפילו לשבת מול מחשב ולכתוב את הדעות שלו על המדינה בפורום.

 

לא יודע אם שמת לב, אני לא עונה לסטריאוטיפ של צ'יליאני טיפוסי.

 

יש לי שם משפחה עם לא מעט ממון, אני מגיע לשם עם תואר אקדמי וחצי (כי אני מגיע לשם גם למטרות מחקר ואז חוזר הנה לסיים את הלימודים ולהשתמש בתקופה שם בשביל התיזה שלי), ואני אסע רק אחרי שני יודע שיש לי שם עבודה (קורות חיים מתחילים להישלח בשבוע הבא).

 

אני לא אחיה כמו צ'יליאני טיפוסי, אלא כמו יהודי משכיל שגר שם (ואני מצטער על הגישה שנשמעת מתנשאת אבל ככה זה).

 

פה בארץ אין מעמדות אמיתיים שמבחינים את עצמם בתוך היררכיה.

יש פה קבוצות עם אינטרסים שונים שלא מבוססים רק על כלכלה אלא על תפיסת עולם.

שם יש מעמדות אמיתיים ואני משתייך באופן אוטומטי למעמד מסוים מאוד, וזה מתבטא בצורת החיים, רמת החיים והמשכורת.

 

מדירה ישנה בת 60 שנה אני עובר לדירה בת 10, משופצת כמו שצריך, ומשלם 30% פחות (בדקתי).

מרכב ישן אני עובר לרכב שנת 2000 ומעלה (אולי אפילו חדש) ומשלם מעט מאוד (הביטוחים שם 10% ממה שהם פה).

הרפואה שם פרטית ומתייחסים אליך בכבוד. הביטוח הרפואי שם עולה משהו כמו 400 ש"ח לחודש אבל אתה מקבל כל מה שאתה רוצה.

הבגדים שם עולים חצי או פחות ממה שהם עולים פה. אני משתגע כל פעם שאני רואה מכנסיים ב600 ש"ח. את הג'ינס שקניתי כשטסתי לשם ב2006 וקניתי ב60 ש"ח עדיין יש לי והם במצב מעולה.

 

אז בסדר, ללכת שם ברחוב קצת פחות בטוח מאשר פה...

אם אתה לא מראה שיש לך כסף ושאתה מטרה קלה, לא יעשו לך כלום, ובמיוחד אם תקפיד על האזורים שבהם אתה חי.

 

כל נסיעה שם היא של מקסימום 13 קילומטר כי כל ההתנהלות היא בתוך העיר עצמה (סנטיאגו).

האזורים שאני יכול לחיות בהם ברמה טובה הם הרבה יותר נחמדים ממה שיש פה באותו מחיר, ובכניסה לבניין יהיה שומר עם מדים שיפתח לאנשים את הדלת רק אם אני מאשר לו באינטרקום.

 

חוץ מכל זה, בניגוד לישראל, אפשר לנסוע שם ברכבת בתוך העיר.

יש שם תשתית METRO מהטובות בעולם וזה יעיל מאוד.

 

אל תדבר איתי על רמת חיים.

בגיל שלי זה המקום האידיאלי, למרות שלא הייתי מגדל שם את הילדים שלי בכמעט שום מחיר.

 

אגב, מה שבארץ אני מרוויח (כרגע, מינימום), מספיק לי בשביל לחיות שם לא רע וגם לחסוך איזה 500 ש"ח לחודש.

[Cerebral Cortex]

תראה, זה שיש דפקטים במדינה שלנו ולמרבה הצער ישנם אנשים ואפילו מגזרים שמנצלים את העובדה הזו זה לא סוד. גם אני מתרעם על זה וחושב שיש מקום אדיר לשינוי ולשיפור. צריך לסגור את השיבר לכל הפרזיטים. תקרא את מה שרשמת, בפירוש אתה אומר שהביטוח הרפואי שם הוא פרטי אבל טוב. מה לגבי אלה שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי ונזרקים בעצם לכלבים? אתה בא לומר לי שכל אדם בצילה זוכה לטיפול רפואי? אין אנשים שם שידם לא משגת כסף לטיפול רפואי? אז בבקשה ממך. אל תצייר את זה כאילו זה מושלם. בטוח שלא הייתי רוצה להזדקק לשירותי הרפואה שם לו הייתי זקוק חלילה לניתוח. אתה מגיע לשם עם מעמד מסויים, כלומר יש לך השכלה שמקנה לך יתרון על אזרח מקומי שנולד וגדל שם.

 

דבר שני, אני מתאר לעצמי שעשית צבא. לפיכך התגובה שלי לא תהיה חריפה אלא מתחשבת ומנומסת. אל תשכח מי עזר לך להשיג את התואר שלך. שכר הלימוד בישראל למוסדות ההשכלה הגבוהה הם מצחיקים ומגוחכים ביחס למדינות אחרות. דרך אגב, זוהי הסיבה שאני לא מסכים כלל וכלל עם מחאות הסטודנטים שמוחים על שכר הלימוד הגבוה. המדינה מסבסדת את שכר הלימוד באופן ניכר על מנת לעודד יצירה של מהנדסים, רופאים, מדענים ושאר מקצועות. אז יקירי, כאשר כאן שילמת פחות מ 13 אלף שח לשנה, החברים שלך בארה"ב שילמו בין 15 ל 50 אלף דולר לשנה ואילו החברים שלך באנגליה שילמו בין 6,000 ליש"ט ל 7,500 ליש"ט. ודרך אגב, זה הולך לעלות ל 9,000 ליש"ט. אז תעשה טובה, 13 אלף ש"ח (וגם זה בהגזמה שהרי זה הרבה פחות במציאות) זה פרוטות שבפרוטות יחסית למקומות אחרים בעולם.

 

אז עשית צבא ואני מודה לך מכל הלב, אני מצדיע לך שתרמת לביטחון המדינה. הרבה פרזיטים חיים בישראל שאפילו גם את זה הם לא נותנים למרבה הצער. קיבלת סובסדיה ענקית בשכר הלימוד ורכשת מקצוע. מדינת ישראל ציפתה שתישאר כאן ותיישם את מה שלמדת בכדי שככה היא תקבל ולו חלק מההשקעה שהיא השקיעה בך בכך שתתרום להתפתחותה. בחרת לעזוב ולגור במקום אחר. אין בעייה, זכותך ואני מאחל לך את כל הטוב וההצלחה בחיים. באמת, שתהיה מאושר ושהיה לך רק כל טוב וכל משאלותייך יתגשמו. אבל רק בקשה אחת לי אלייך, אל תירק לבאר שממנה שתית.