איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[angain]

חשבתה פעם ללכת לפסטיבל מספרי סיפורים ?

פשוט נהנה לקרוא

[השושנים]

*תודה למגיבים, כאשר שופכים אותיות למקלדת קשה לדעת כיצד מתקבלים הדברים בצד השני של המסך.

ודווקא התגובות הן אלה שמעודדות להמשיך. -רן

 

 

...יומיים נוספים חלפו, רובם ללא שינה, והגעתי ביחד עם ג'ינג'י "לדבר ביזנס"

המיפלץ שוחרר אחר כבוד מכיסא הגלגלים, למיכלו נמזג ליטר דלק.

ואני ניצלתי את ההזדמנות לעשות לו מקלחת ראשונה, בעזרת הגרניק שהיה במקום.

המיפלץ לא הגיב אבל הערכתי שהוא מתכנן בליבו כבר את הנקמה.

 

את שלושים המטר, מהמקום בו שהה המיפלץ, ועד לעגלה נאלצנו לעבור ברגל.

אבל לא מיפלצת גאה כמוהו תוותר על מאבק עיקש. זקן חבול אבל לוחם בחסד.

 

 

כיוון שהבלם הקדמי שכח את תפקידו, כבר לפני שנים,

והמיפלצת ניסתה שוב ושוב להטיח עצמה בקרקע ולהתחפר, נהלנו קרב איתנים,

היה חשוב להבהיר לו מיד מי כאן "בעל הבית" וזה לא קל, שני זכרי אלפא

רבים בינהם על מנהיגות הלהקה...

 

גם אחרי שהורם אחר מאבק לעגלה, ונקשר באסורים, עדיין לא נכנע המיפלץ, ולאות מחאה הגיר

את כל הדלק מימכלו על ריצפת העגלה.

הסתכלתי בו ברגעי השפל הקשיים ביותר שלו, ולא היה לי ספק, מכאן והלאה ניתן רק לעלות,

ואכן ככה בדיוק היה....

[השושנים]

...העליות לי-ם עברו עלי במתח, אי אפשר היה לדעת מה קורה מה קורה בעגלה מאחור.

המיפלץ דווקא היה שקט, והשקט הזה הדאיג אותי יותר.

 

הגענו הביתה, בזהירות הורדנו אותו מהעגלה, ולא היה לי זמן לעשות אפילו היכרות קצרה

הזמן דחק להחזיר את הרכב והעגלה חזרה, כיסיתי אותו בכיסוי רכב ישן, וקשרתי היטב לעמוד.

 

הדרך לשם וחזרה עברה עלי בחוסר סבלנות, עצרתי למלא דלק בבקבוק ואצתי אליו,

שחררתי אסוריו, מזגתי דלק לקירבו, והנעתי...

[השושנים]

...לקח לו כמה פעמיים, הוא קצת השתעל, ירק, נפח נפיחת עשן, והתעורר

לא הצלחתי להתאפק, ועליתי על גבו, היה ברור לי שאני עושה מעשה אסור

לקח לו כמה שניות להבין שאני כבר על גבו, ואני מנסה להתרגל לתחושות,

לגודל, למשקל. לא היה ברור לי כיצד יגיב, איך יתנהג, ידעתי בוודאות שהוא

פצוע, וחלקים ממנו בקושי מתפקדים, "הירגע" ליטפתי אותו בעדינות.

האמת שגם בכישורי לא הייתי בטוח לגמרי, חלף זמן רב מאז שיחקתי במגרש

של הגדולים, בשנים האחרונות השתעשעתי עם כלים קטנים ובנוניים, ופה

מדובר במפלצת ברזל כבדה, לחיצה על הקלאץ', רגל שמאל מגששת לכיוון

רגלית ההילוכים, בעוד רגל ימין תומכת בכל 240 הק"ג שמרגישים הרבה יותר,

"קליק" הראשון משולב, שחרור מבוקר של הקלאץ', יד ימין פותחת קצת מעצרת

המיפלץ נוהם ומתחיל למשוך קדימה, שיחרור רגל ימין מהמשקל,

מציאת האיזון הנדרש הוספת מעט גז ליציבות, וזהו, מכאן כבר אין דרך חזרה...

[firebirdrc]

וואו כתיבה ברמה של ספר

 

 

די די תמשיך.....

[asaf572]

התגעגנו

[ניקו פ.]

קורא הרבה ,עוד לא הגבתי, עכשיו אני כבר חייב להגיב, מדהים!

תודה על השיתוף.

 

וכמובן: עוד עוד עודדדדדדדדד

[השושנים]

...הזכרתי לעצמי כל הזמן, שאנחנו לא ממש מכירים אחד את השני, ואולי זה קצת מוקדם,

אבל לא יכלתי להפסיק, המיפלץ הופתע מהחופש שניתן לו, ומהיכולת לשחרר את העצמות.

הצלחתי להרגיש שיש המון דברים שמציקים לו, מכאיבים לו, אבל הוא שש אלי קרב ותנועה.

למרות הכאב והכושר המדולל הוא נהנה, מהאוויר, מהתנועה ממתיחת האברים.

כמו סוס קרבות ותיק ששומע את חצוצרות הקרב, ומריח את אבק השריפה באוויר, נושך ברסן

בחוסר סבלנות, ומבקש לפרוץ קדימה, סיבוב פרסה, איך מתמודדים עם המשקל?

המפלץ מתעלם מכל הטעויות שלי ופונה בעצמו, עוד קצת גז והוא מתיישר ומאיץ....קליק...

הילוך שני...קליק...שלישי...מגיעים למקום, המיפלץ לא רוצה לעצור, הוא גונח וחורק,

ופולט יללה מקפיאת דם מהגלגל האחורי עוד קצת דרמה והוא עוצר, לחיצה על מדומם המנוע

והמיפלץ נירגע. בחוץ כבר מחשיך, סמרטוט נקי ואני מעביר לטיפה אחרונה על גופו והמיפלץ

ניקשר היטב לעמוד עד למחר שניפגש שוב....

[השושנים]

...ירדתי אליו ברגע הראשון שהתפנתי מחיי היום יום, חמוש בארגז הכלים הנאמן,

פינקס ועט, המיפלץ הופשט משיריונו, לחלוטין, הפיריינג, המזוודות, האוכף הפצוע

תושבות המצבר פורקו לחלוטין והתחלתי לחבוש ולנקות את פצעיו, אוכף חדש הוזמן מחו"ל

מצבר חדש ניקנה והוחלף ברגים שאיבד בנסיבות מסתוריות הוחלפו באחרים, וחלקים רופפים

הוחזרו למקומם. העט חרט בפינקס וככל שפישפשתי לעומק גיליתי יותר ויותר מכות וחבורות

שיש לטפל בהם, המיפלץ עצמו שיתף פעולה, ודומה כי אצבעותי וכלי העבודה המחטטים בו

עושים לו טוב, למרות הכאב הוא נהנה מתשומת הלב לה זכה אחרי זמן רב. כמעט שלושה

ימים בילינו ביחד, והצלחתי ביכולותי הדלות לשפר המון, רשימת הרכש נתארכה, וככה עבדתי

בעשר אצבעותי עד שממש לא נישאר דבר שיכולתי לעשות בעצמי, "עכשיו ידידי תורו של המומחה,

אתה חזק מספיק להגיע עד משכנו של הרופא לטיפול מקצועי," טלפון ליוני (מיוני אופנועים) וקבענו

תור לטיפול מקצועי...

[השושנים]

...הגענו למומחה, נהנתי לראות את ההתקהלות סביבו, והוא נהנה מתשומת הלב

מגיע לו ללוחם הזקן, לזכות קצת בגאווה, ואז הגיע יוני, בסבלנות אין קץ גישש לכאן משך שם,

בדק דופק לחץ דם, וקבע דיאגנוזה, לא חשבתי לרגע, מהיום שניפגשנו שזה יהיה קל, או פשוט,

אבל שום דבר לא עצר אותנו, חלקים הוזמנו מחו"ל, וגם בארץ לא חסכתי דרך, בית ההבראה

הבריא את המיפלץ וניתן היה לראות כיצד הוא מתחזק ומתייצב מרגע לרגע, אבל חשוב היה

לא לוותר ולא לחפף, המבחן הראשון הגיע מהר יחסית, והמיפלץ ניגש למכון לעבור טסט

המסלול עבר במהירות, והוא קיבל הכשר תנועה חוקי, את השלב הראשון עברנו בהצלחה

ועכשיו נותר לנו פרק ההיכורת שלנו, עכשיו צריך להתחיל ללמוד לחיות בשניים...

[ישה]

במילה אחת מדהים

בשתי מילים מדהים

 

ריח הדלק הגיע עד לנחירי אפי כמו לנחיריו של סוס הקרבות.

[השושנים]

...זהו נגמרו התירוצים, טסט בתוקף הביטוח גם, ועכשיו צריכים לדבר ביחד

ובאותה שפה! מנסיוני למדתי שאם לא נותנים לכלי שרוכבים עליו את הכבוד

ותשומת הלב הראוייה לו, הכלי משיב מלחמה, לא משנה אם מדובר בקטנוע 50 סמ"ק

או מפלצת ליטר+, התוצאה במאבק העיקש בין הישרדות במלחמה על הכביש, שיווי

המשקל, והאספלט הקשה, תמיד כואבת ותמיד לרעת הרוכב.

החיים על גבי סופי הווספה היו קלים יחסית בכל המובנים, סופי קלה, זריזה, משתלבת בקלות

אין צורך בתרגלי הנפת רגלים המתאימה לבלרינה מהבולשווי הרוסי, בכדי לטפס על אוכפה

והיא לא מאיימת, לא בפתיחה חזקה מדי, לא בעצירה בגלגל נעול, ואפילו לא בעת החנייה

והעמדה על הג'ק המרכזי, בקיצור בדיוק כל מה שהמיפלץ הזקן לא. אה כן וקיימת גם

ההיכרות האינטימית, עם סופי דומה שאני כבר שנים, והמיפלץ...בהמה חדשה.

אז עם הרבה חשש בלב והמון טקס בישבן נעמדנו אחד ליד השני מודדים עצמינו במבטים

חשדנים, כל אחד מכונס בעצמו ומנסה לעשות סדר במחשבותיו.

זהו זה עכשיו או לעולם לא...

[hogi]

רן,

 

מה בדבר קצת תמונות כדי שלא רק הלב ישמח אלא גם העיין?

 

מהסיפור עוד לא הבנתי מי כאן שולט ועומד עם מגפי עור ושוט ומי כאן על ארבע וקשור?

 

בסיפור שלי, מהרגע הראשון הבהרתי לו את היחסים בינינו:

אני רוכב עליו עם מגפי עור, כפפות עור, מכנסי עור ומעיל עור והוא צריך להראות את חלקי הכרום הנוצצים שלו והשמיע קולות יפים ומתחנחנים כשאני צובט לו בגז.

אבל מה,

אחרי חמש-עשרה שנה ביחד הבנתי שזמן רב חייתי בטעות -

הוא השולט ואני הנשלט,

הוא מטפטף ואני על ארבע,

הוא מצווה ואני פותח את ה... [ארנק]

הוא משמיע קולות לא מרוצים ואני צריך לרוץ למוסך

הוא מתאבק באבק ואני רץ להביא ווקס וסמרטוט.

 

אז ספר לנו איך מתפתחת לה הזוגיות שלכם, תוציא הכל, אל תתבייש, אתה בחברה טובה, אנחנו מבינים אותך ומגלים אמפטיה.

[השושנים]

רן,

 

מה בדבר קצת תמונות כדי שלא רק הלב ישמח אלא גם העיין?

 

מהסיפור עוד לא הבנתי מי כאן שולט ועומד עם מגפי עור ושוט ומי כאן על ארבע וקשור?

 

בסיפור שלי, מהרגע הראשון הבהרתי לו את היחסים בינינו:

אני רוכב עליו עם מגפי עור, כפפות עור, מכנסי עור ומעיל עור והוא צריך להראות את חלקי הכרום הנוצצים שלו והשמיע קולות יפים ומתחנחנים כשאני צובט לו בגז.

אבל מה,

אחרי חמש-עשרה שנה ביחד הבנתי שזמן רב חייתי בטעות -

הוא השולט ואני הנשלט,

הוא מטפטף ואני על ארבע,

הוא מצווה ואני פותח את ה... [ארנק]

הוא משמיע קולות לא מרוצים ואני צריך לרוץ למוסך

הוא מתאבק באבק ואני רץ להביא ווקס וסמרטוט.

 

אז ספר לנו איך מתפתחת לה הזוגיות שלכם, תוציא הכל, אל תתבייש, אתה בחברה טובה, אנחנו מבינים אותך ומגלים אמפטיה.

 

מערכת היחסים ביננו מבוססת על תן וקח, אני נותן והוא לוקח....

לגבי תמונות, הם מופיעות בשירשור אחר, בהמשך אעשה סט תמונות חדש.

אני מתכנן נסיעה ארוכה בקרוב לפחות ליומיים אז אם יש מישהו שגם אצלו מדגדג קצת הגז, מוזמן ליצור קשר-רן

[michael carmi]

רן אל תדליק אותי אני צריך ללמוד קצת.