שיטה טובה וקלה ללימוד רכיבה ללא גלגלי עזר?

[שביט]

אני נעזרתי בשיטה של להחזיק את האופנים מקדימה, לעזוב אותם ושהילד יוריד את הרגל של הכיוון אליו הוא נופל.

 

כמו כן- רולרבליידס. הילד מדווש ומתחיל עם שיווי המשקל שלך, וככל שממשיכים, אפשר לעזוב למקטעי זמן יותר ארוכים.

קניתי בזמנו ביד 2 זוג ב100 ש"ח. מבחינתי החזיר את ההשקעה אחרי הניסיון הראשון 😀

 

מחזק את החשיבות של שטח ישר, פצוח ובלי גירויים ומסיחי תשומת לב.

 

 

[Be roo]

לפני 10 שעות, falou כתב:

חפש מקום סלול היטב עם ירידה קלה

 

לפני 9 שעות, dani666 כתב:

אופני איזון מגיל 3.  עכשיו הוא על אופניים רגילים עם מעבר חלק

 

שילוב של שני אלה מייצג את איך שאני לימדתי את עצמי לרכב.

לא יכולתי לסבול את הרעיון שמישהו יגע לי באופניים וישפיע על שיווי המשקל שלי (רגישות מולדת).

 

הבנין היה בנוי על עמודים ומתחתיו שטח חלק מאוד מרוצף שיש. לקחתי אופניים של שכן שאיתם כפות הרגליים שלי הגיעו לרצפה בקלות, והתחלתי לדחוף עם הרגלים. אומנם לא היתה ירידה, אבל המשטח החלק אפשר להשיג מהירות מספקת בקלות, וברגע שהרגשתי הטיה, הרגל בלמה. לאט לאט יכולתי לעבור מרחקים יותר ארוכים בלי לעצור, לנווט בין עמודי הבנין בהטיה. השלב הבא היה לדווש, ואחר זה לעלות הביתה ולבקש מאמא שתפרק לי את גלגלי העזר.

 

זה למעשה היה אלתור של אופני איזון. זה מה שמלמד את הילד למצוא את שיווי המשקל בעצמו. למי שקשה, צריך לפרק את הפדלים, כי הם קצת מגבילים. 

 

והכי חשוב, לא משנה באיזו שיטה תבחר, להעזר בסבלנות. ראיתי הורים גוערים בילדים שלהם, וזה רק יוצר תסכול ותחושת כשלון.

 

 

[Accent Coupe]

השיטה הכי טובה לדעתי ומנסיון:

לתת לילד אופניים בגודל שמתאים לו - מאוד חשוב שלא יהיו גדולות או קטנות מדי.

לקחת אותו לשטח מישורי ופתוח ופשוט לתת לו ללמוד לבד.

שייקח כמה זמן שייקח.

לא להראות סימני חוסר סבלנות, לא להעיר ולא להתערב.

פשוט ככה.

עריכה אחרונה ב-9 לספטמבר, 2023 על ידי Accent Coupe

[Mr.Hybrid]

לפני 12 שעות, EliC25 כתב:

מקווה שלא יצא לי ארוך מדי.

אתחיל בכך שאני עובד בתחום האופניים.... יותר מדי שנים. הסברתי למאות הורים כמה דברים חשובים ועקרוניים כשמלמדים ילד לרכב על אופניים.

דבר ראשון והכי חשוב (שבסוף גם מקושר למקצוע ה'אמיתי' שלי כפסיכולוג):

לרכב על אופניים זה פסיכולוגי. הילד לומד מההורה, ככל שהוא יותר צעיר הוא מושפע ממנו יותר, וככל שההשפעה הזו החלה מוקדם יותר והילד התבגר - יהיה יותר קשה להכחיד את הלמידה. 

למה הכוונה? הרבה הורים מכניסים את עצמם ואת הילד לפאניקה ש'אוי ואבוי אם תיפול מהאופניים' כשבפועל - כולנו נפלנו ושפשפנו את הידיים ואת הרגליים, אם זה מאופניים, אם זה ממשחק בחוץ ואם זה מדברים אחרים. שוב, הילד לומד מההורה. אם היחס לנפילה יהיה 'לא נורא', זה מה שהילד ילמד. באותו עניין, אם ההורה נותן לילד תחושת מסוגלות, הילד יקבל תחושת מסוגלות. הרבה הורים יוצאים מנקודת הנחה 'הוא לא יכול\לא יצליח\זה מוקדם לו מדי\מסובך לו מדי' ועוד מלא טענות כאלו ואחרות. מה הילד לומד מזה? נכון, שהוא לא יכול, הוא לא יצליח, והוא לא מסוגל. לעומת זאת, אם ההורה יסביר לו את התרחיש הריאלי - שהוא יצליח בסוף, אבל שזה תהליך שיכול לכלול כמה כשלונות בדרך, זה מה שהילד יבין. ואז הוא גם לא יתייאש אחרי נפילה אחת או שתיים, וגם יבין שההורה עומד מאחוריו.

 

דבר שני - טכניקה:

צפיתי בסרטון שעלה פה באחת התגובות, זו טכניקה נכונה ומצוינת. אני אוהב להקדים אליה הסבר קצר וברור לילד על השיווי משקל שאנחנו רוכשים כבר בגיל צעיר. למשל 'תראה כמה כפות הרגליים שלי קטנות לעומת הגוף שלי, ובכל זאת הן מצליחות להשאיר אותי יציב על הרגליים.' אחר כך להחזיק את הכידון כשהילד בתנוחת רכיבה, עם הרגליים על הפדלים, ולספור איתו '3, 2, 1' ולעזוב. כשהוא צריך להוריד כל פעם רגל אחת לכיוון שאליו האופניים נוטות. עושים את זה מספר פעמים במשך כמה דקות, ומוציאים אותו לדרכו.

עוד דבר חשוב - להתאים את מידת האופניים לילד:

לא מידה גדולה מדי - ישנם הורים שרוצים 'לדפוק את המערכת' בצורה כזו או אחרת ורוכשים אופניים שלא מתאימים כרגע לילד אלא יתאימו לו עוד כמה חודשים, מתוך מחשבה ש'מה, גם אנחנו היינו קטנים ורכבנו כולם על אותם אופניים שלא התאימו בגודל ורכבנו יופי!' בפועל, הילד לא יצליח לרכב, יפחד, וילמד שאופניים = רע.

לא מידה קטנה מדי - מעבר לכך שגלגלים קטנים יותר, דורשים יותר מאמץ בדיווש, גאומטריה של אופניים מותאמת לטווח מסוים של גילאים, אם המידה קטנה מדי הברכיים של הילד עלולות להתנגש בכידון תוך כדי פניות, ובכלל לגרום לכאב פיזי באזורים שונים בגוף לאורך זמן.

הרצוי - שהילד יוכל להגיע עם כל כף הרגל לרצפה, כדי להקנות לו ביטחון. הדרך הנכונה לרכב היא קצת יותר גבוה מכך, אך לצורך הלימוד, חשוב יותר שלילד יהיה ביטחון קודם כל.

 

דבר שלישי - סביבה:

אל תנסו ללמד ילד לרכב על אופניים בסביבה רווית גירויים ואנשים, זה מלחיץ. קחו אותו לפארק\גינה, עדיף על דשא, ותעבדו על זה שם. 

 

אגב, אם הבקשה היא ללמד ילד לרכב על אופניים בכלל (כלומר לדווש, שזו משימה גם בפני עצמה) אשמח לכתוב על זה בנפרד.

 

שיהיה בהצלחה, שנה טובה, ו0 פציעות ביום כיפור.

 

אחי, לא יודע איך אלמד את הילד לרכב אבל מה שבטוח אני קונה אופניים רק ממך.

[EliC25]

יש לך כמה שבועות לעשות את זה.... בקרוב מאוד אני כבר לא הולך לעסוק בתחום.

[Mr.Hybrid]

שלח בפרטי את הכתובת.

[KipodYam]

מנסיון -

לא לחבר שום מקל או מוט.

ילדים קטנים - עדיף אופני איזון.

גדולים יותר - לשקול לפרק את הפדלים ולהוריד את הגובה של המושב. כן, במיוחד אם התרגלו לרכב יותר מדי זמן עם גלגלי עזר.

הגישה שלי שגלגלי עזר זה משהו לגמרי זמני, ולמעשה אפשר בלעדייהם בכלל, במיוחד אם מתחילים באופני איזון.

אופני BMX של 12 אינץ - לא לגעת בזה. כבד מדי, גלגלים קטנים מדי, צריך ילד ממש חזק וכשרוני להזיז את הדבר הזה.

הפרש המשקלים בין 12/14/16 אינץ הוא זניח יחסית. הפרש המידות לא זניח. מידה לא מתאימה פשוט לא תעשה טוב ותגרום לילד לא לרכב. או להפצע יותר בתאונה!

לאחת הילדות קניתי TREK 20 בלי הילוכים. חשבתי שזה 16 למרות שהייתי צריך להבין שלא כי היו לזה ברקס יד בשתי הידיים. הגעתי וראיתי אופניים חדשות שרכבו עליהם שלוש פעמים.

לקחתי אבל זה היה גדול עליה, אז האופניים נשארו עוד איזה שנה במחסן עד שגדלה. אמנם אין הילוכים ואין בולם קדמי אבל זה חוסך הרבה משקל. חשוב עם ילדים שלא שוקלים הרבה או לא מאוד חזקים.

 

לבוא עם נעלי ספורט. צריך לרוץ איתם. יש באמת איזה קטע עם סיבובים. כמה שזה לנו מוזר זה כאילו נותן להם יציבות.

בנוסף, אם נוגעים בהם, אז רק בזרוע. לזמן כמה שיותר קצר. ללמד אותם להסתכל קדימה.

ממש לא ל"הסיע אותם" כשאתם מקור הדחיפה... אתם לא עבד.

 

עד 16 אינץ וכולל אני ממליץ על אופני דקטלון כי יש להם FREEWHEE  או פריילוף - זה אומר שיש שני בלמי יד קדמי ואחורי ואין בלם "ברגל".

בלם קדמי שיהיה V ולא פרסה. הבלמי פרסה לא עוצרים. אצל הגדול היו פעם 16 אינץ פשוטות שפשוט הבלם הקדמי שהיה מכוון ממש טוב לא הצליח לעצור אותם בירידה חזקה.

משהו יותר רציני שגם עם FREEWHEEL ועם שלדת אלומיניום כבר עולות סכומי מפחידים. גם בארה"ב.

לדעתי עם FREEWHEEL יותר קל להתחיל תנועה כי אפשר לעשות חצי סיבוב אחורה.

בנוסף כאשר נמצאים בירידה, אני ממש מסתכל על הילדים שלי, הם לפעמים עושים רבע סיבוב אחורה כדי להתאזן על הפדלים. זה מעולה וזה בדיוק מה שכל רוכב ותיק עושה.

רק שאי אפשר לעשות דבר כזה עם אופני BMX עם בלם רגל מה שנקרא בשפה המקצועי coaster brake / wheel. זה יגרום להתפכות...

לבדוק את הבלמים. הם יכולים להתנתק לפעמים רק מהתעלולת קצרה בתא המטען או במחסן האופניים המשותף.

 

 

[EliC25]

בנוגע לתשובתך:

א. אופני טרק יעלו מחיר של 4 ספרות, מסיבה ברורה. אם תמצא כאלו משומשים ב500-600 שקל, זה פתרון מעולה (ועדיין קצת יקר...) מסכים שאופני ברזל סטנדרטיים הם כבדים וקשים יותר לרכיבה.

ב. עדיף אופניים עם גלגל אחורי טורפדו (מעצור רגל) לילדים עד גיל 5+- מאחר ואין להם מספיק כוח ביד והיכרות עם המערכת על מנת לעצור את עצמם עם הידיות. בלם הפרסה באופני BMX הוא פחות מומלץ לשימוש. מעבר לכך, הוא עוצר טוב כשהוא מכוון, ברוב האופניים שפגשתי (שלא אני הרכבתי) הוא לא היה מכוון נכון בכלל, ולפעמים הוא לכתחילה היה באיכות כזו שלא מאפשרת מגע מלא של הרפידות עם הגלגל.

[KipodYam]

לא מסכים בכלל.

בלם הטורפדו COASTER (בלם רגל/בלפ פדאל/בלם חארקות) הומצא  לפני עשרות שנים פעם מערכות הבלימה היו פרימיטיביות, לא מספקות מספיק כח בלימה והוא אמין מאוד ולא דורש תחזוקה.

לעומת זאת הוא דורש דיוק יחסית ולחיצה חזקה מדי תביא לנעילת גלגל והתהפכות.

יש איזה תקינה אמריקאית עתיקה שדורשת אותו.  זה הסיבה למה שאתה רואה היום שעדיין ב2023 יש אופניים עם השטות הזאת.

המצב שם כזה דפוק, שלמעשה אי אפשר למכור אופניים בלעדיו בלי לעבור על החוק, לפחות עד לא מזמן.

יצרן האופניים WOOM נדמה לי או יצרן אחר, שזה יצרנים שהכו את חברות האופניים המסרותית ויצרו נישת של אופני ילדים באמת איכותים ולא רק יקרים (כמו טרק ושאר החברים) היה מוכר את האופניים עם עם בלם וי אחורי אבל גם עם COASTER BRAKE בגלגל האחורי. הוא היה "ממליץ" לצרף לקניה גלגל אחורי נוסף במחיר מצחיק לכאורה (כי מחיר הגלגל למעשה היה מגולם במחיר האופניים), שהם עם הFREEWHEEL וללא בלם טורפדו המיותר הזה. על הבעלים היה להחליף את הגלגל או לקחת אותו לחנות קרובה להחלפה...

 

יש לי 2 בנות שרכבו על דקטלון 14 אינץ מגיל 3 ללא גלגלי עזר כלל. רוכבות כמו שד. הגדולה התהפכה כי הסתכלה לאחור על חברה איטית. יצא עם שריטה במרפק כי את המכה בראש הקסדה ספגה ואפילו לא שמה לב שקיבלה מכה בראש.

 

הסיםור שלי לגבי בלם הפרסה, היא רק כדי להגדיש שהוא מוצר עלוב, ומנסיוני גם כשהוא מכוון, לא מצליח לבלום לבד אופניים בשיפוע חד. הוא גם יוצא מכיוון בקלות יחסית כי נדמה לי שאין לו נעילה כמו שצריך. הוא פשוט עם שטח קטן משמעותית לעומת כל בלם V פשוט, וגם כנראה מייצר פחות כח הצמדה. שוב, אני נטשתי את אופני הBMX הרגילים לפני כמה שנים וכל האופניים הישנים שלי של דקטלון או דומיו שעברו לחברים ומכרים וכל מי שיעצתי לו רק מודה לי. אופני הBMX נתרמו כי אין לי לב להמליץ עליהם.

[EliC25]

רוב הBMX שיש בשוק (בעיקר צ'ינסטאר ובסידן) מגיעים עם בלם פרסה 'שטוח' ולא מעוגל מה שיוצר שטח מגע על 60 אחוז מהרפידה עם הגלגל, במקום 100 אחוז. יש לי ניסיון עם בלמים טובים יותר שיוצרים שטח מגע מלא ואני מבטיח לך שילדים יעצרו איתם יופי.

לגבי ברקס טורפדו - אנחנו יכולים למלא 5 עמודים בויכוח הזה, אבל דבר אחד אני אגיד לך, לא שמעתי על מישהו שהתהפך כי הגלגל האחורי שלו ננעל.

[שביט]

וההמשך- כן שמעתי על מישהו שהתהפך כי הוא לחץ על הבלם הקדמי בלבד/ שנייה לפני האחורי.

 בלם טורפדו אולי לא ממש אינטואיטיבי אבל הרבה יותר בטיחותי ויעיל.

[hans]

בתאריך 10.9.2023 בשעה 12:12, EliC25 כתב:

לא שמעתי על מישהו שהתהפך כי הגלגל האחורי שלו ננעל.

כנ"ל... מופרך לגמרי.

דעתי בנושא: אלא אם כן הילד מפגין עניין ממש יוצא דופן באופניים - את כל השלב בחיים עד ל-20 אינץ' צריך לצלוח איך שהוא עם bmx בסבלנות.

ואז לקנות משהו טוב, אבל ממש טוב ב-20 אינץ'.

 

משקל האופניים חסר כל משמעות ל-99.95 אחוז מהילדים, שלא רוכבים למטרות תחרותיות.