רוצה להתחתן, אבל מבועת מהמחשבה על גירושים. מה עושים?

[falou]

לפני שעתיים, Potato כתב:

מדוע צריך לתת הצדקה כלשהי לרצון לחיות חיים עצמאיים?

אם אפשר גבר-אשה,גבר-גבר,אישה-אישה,גבר-גבר-אישה וכו' וכו' למה אדם שבוחר להיות עם עצמו זו כזו "סטייה" קשה שאנשים לא מוכנים לקבל?

 

מה זה "חיים עצמאיים"?

אין חיים עצמאיים.

זה מתחיל מרך נולד, בלי טיפול מחבק ואוהב, תינוק מת (במקרה הטוב, יוצא מפגר מוחלט). התינוק לומד להגדיר את העצמי שלו דרך היחסים עם מי שמטפל בו (בד"כ האם).

מכאן והלאה, הכל כמעט זה חיברות. תהליך בו אתה לומד לחיות בסביבה הטבעית של בני האדם, והסביבה הזו היא אנשים אחרים. החברה. בלי המבנה החברתי סביבך, אתה מת. פיסית. קיומית. לא מצליח להתקיים. אנחנו לא חיים בטבע, אנחנו חיים בתוך חברה אנושית.

 

כל הקיום האנושי בנוי על זה. כל הסוציולוגיה והפסיכולוגיה שלנו מושתת על זה. אנחנו בנויים ליחסים. אנחנו בונים את האופי שלנו מאינטראקציה, לא מתוך הפנימיות העצמאית שלנו.

 

במסגרת החברה תמיד היו אלו שהם חריגים, שהם לא בתוך הנורמה. לוחמים עצמאיים, אנשים שחייהם מוקדשים למשימות שבעלי משפחה לא מסוגלים למלא. אנשים שהם יותר מבודדים. יוצאי דופן (לטובה ולרעה). אבל בגדול, הרב, לא כזה בכלל.

 

[פבל]

לפני שעתיים, falou כתב:

 

אני לא מטיף להתחתן אבל אלו החיים, בגדול. או שאתה לוקח אחריות בלתי חוזרת ומחויבות בלתי נמנעת או שאתה מתבוסס בעצמך. 

 

מי שחושב שמחוייבות זה משהו נמנע, אז כן... בחברה המערבית, העשירה והשבעה, בהחלט כן. אתה יכול להתקיים לבד,בלי הכרחיים קיומיים (imperatives) יותר מדי קשים. 

אבל כיף גדול, זה לא, וזה לא יותר טוב מהאלטרנטיבה, לרב האנשים. 

 

 

יש מעט מאוד אנשים שטוב להם לבד, אבל ממש לבד, ויש אנשים שיודעים לברוא לעצמם כל יום מחדש עשייה וערכים ותוכן מלוא החיים. 

יש. 

ממש מעט. 

אני מאוד מכבד את דעתך (ודעותיך) וסליחה והכל, אבל כל מה שכתבת כאן (ובתגובה שאחריה) זה קשקוש מקושקש, מתנשא, מלא בחשיבות עצמית ומזלזל בכל מי שלא חושב כמוך. 

כן, להיות הורה זה מגניב, לגמרי יש לזה קטע (איזה כיף שאני סופסוף יכול להגיד את זה וכל ההורים שכמותכם לא תסתמו לי את הפה ). לראות שמשהו שאתה יצרת ועיצבת אשכרה מתחיל לעשות עוד ועוד דברים ובלה בלה בלה זה פאקינג מדהים, אין ספק. 

א-ב-ל, אני לגמרי יכול לראות למה מישהו לא יתחבר לזה, או לא יתלהב מזה כל כך. או יתלהב באותה רמה מלצייר ציור ממש יפה, או מלבנות שולחן או ספה, או מללמוד דברים ולהשיג הישגים אקדמיים או מקצועיים. 

אתה (או אני, או אף אחד אחר) לא יכול להגיד לאף אחד שההעדפות שלו בנושא כל כך אינדיבידואלי הן לא נכונות או ילדותיות או כל צורה אחרת של זלזול. זה נשמע כמו הסרטון "a Day In The Life Of An Internet Forum" (חפשו ביוטיוב, הוא מצחיק - ועצוב - בטירוף). הבנאדם לא רוצה ילדים, לא רוצה לגור עם עוד בנאדם, רוצה חופש, החיים שלו והעולם המודרני שלנו מאפשרים לו את זה. מי שמך להגיד לו שהוא טועה? את מי מעניין מה היה לפני 30,000 שנה כשהיינו צריכים ללכת מכות עם נמרים על הארוחת צהריים שלנו ולמי אכפת מה היו השיקולים של אנשים אז? אנחנו חיים בעולם אחר. אני בטוח שכול הדרישים והואדימים עשו את השיקולים שלהם (מי יטפל בהם כשהם יהיו זקנים, מי יעזור להם להעמיס אמהות גרושות בחוג, את מי הם יוכלו לנצל כתירוץ לעקוף את התור בכניסה לקולנוע) והחליטו שטוב להם ככה. ההטפה שהם טועים סתם מעצבנת אותם ולא תשנה את דעתם במילימטר. באמא שלי, אתה נשמע כמו מישהו שקנה סיטרואן BX ומנסה לשכנע את כולם שהבעיות לא כאלה נוראיות, שצרפתיות זה הדבר הכי טוב במינימום, והדבר היחיד שטוב במקרה היותר סביר  

 

ולגבי נושא השרשור המקורי @davemustaine87 - בני אדם מתחלקים לשניים, אלה שמבועתים לפני החתונה/הריון ושקרנים פאקינג מלוכלכים (TM לואי CK על השתנה במקלחת, אבל הקונספט תופס). אף אחד לא יודע מה יהיה עם בן/בת הזוג שלהם בעוד 10 שנים, או אפילו בעוד 3 שנים כשהם יסיימו תואר, או יחליפו עבודה, או תעברו דירה. כל מה שאפשר לעשות זה לראות מה הם ערכי הבסיס של אותו אדם (שעפ"י מחקרים לא משתנים אחרי אמצע שנות ה-20) ואם הם מתאימים לך, להמר. הטעות הגדולה שאנשים עושים היא להתחתן על סמך התאהבות ראשונית, וכשהיא דועכת הם מגלים שהם חיים עם אגואיסטית/מטונף/כלבה/דושפייס. אחוז הגירושים הגבוה הוא תוצאה של התגברות האימפולסיביות אצל כלל בני האדם. היום אנחנו קונים אוטו, טלוויזיה, טלפון וכו' על סמך פרמטרים של "בא לי" ולא לפי איזה סט צרכים/דרישות אמיתי (ע"ע קונסומריזם), אז לא מפתיע שהאימפולסיביות הזו זולגת גם לדברים אחרים, כמו חתונה, שאנשים דוהרים אליה מכל הסיבות הלא נכונות (בין היתר הטפות כמו שקראתי כאן) ואז גם דוהרים לגירושין, פשוט כי זה קל נורא.

 

על פניו, נשמע שאתה כבר מזמן לא במקום של ההתאהבות הראשונית, ואם אתם ביחד כבר תקופה ארוכה, כנראה שערכי היסוד שלכם תואמים אחד לשני. אחרת כבר מזמן הייתם נפרדים. לכן נשמע לי שתכלס, פרקטית, כבר החלטת, אתה רק צריך לעשות את המעשה.

אז שיהיה במזל טוב ולא לשכוח לפתוח שרשור עם ההזמנה לחתונה/ברית באוף ולשלוח לי הודעה כדי שאני אפרסם הכרזה באתר ואז כולם יבואו ונעשה לך פאדיחות.

[rev-Match]

לפני 23 דקות, SchnitzelLova כתב:

 

הם לא אנשים בריאים. מדובר באנשים שכל כך מושקעים בתוך עצמם וכל כך מקובעים שלא נשאר להם מקום לאף אחד אחר לא לבני זוג ולא לילדים.

לא מסכים אבל זו הפרשנות שלך.

 

בדרך כלל יש להם מספיק זמן והם לא יותר מקובעים ממך רק בנושאים אחרים, כל עוד הם יודעים להעסיק את עצמם אז לבריאות.

גבר שמתחתן הוא בעיקר מתחייב אישה שמתחתנת בעיקר משדרגת את הסטטוס שלה באוכלוסיה ובמיוחד מול נציגות האוכלוסיה שלה .

גבר שלא התחתן מקבל קונוטציה חיובית באוכלוסיה חי את החיים, נהנה וכו'.

בחורה שלא התחתנה "כנראה פגומה" , קרייריסטית ושאר התוארים כאשר לרוב כולם בקונוטציה שלילית.

 

יכול להבין גברים שלא רוצים להתחייב.

 

 

[David32]

לפני 17 דקות, falou כתב:

אנחנו לא חיים בטבע, אנחנו חיים בתוך חברה אנושית.

 

 

פאלו, קשה להתדיין איתך, באמת.

מה אתה חושב על ה א-סקסואלים / א-רומנטיים?

 

[כאילו אני מבין את הנקודה שלך, אבל לא מסכים איתה בהרבה דברים. אבל פבל אמר שאני סתם כותב פה בשביל הפוזה 😜 והאמת שאני חושב שזה דיון עקר]

מבחינתי האנשים מתחלקים בין כאלה שלא יכולים להיות בלי עוד בן אדם לצידם (בין עם זה בת זוג בגיל מאוחר יותר, או חבר מאוד קרוב בגיל צעיר) לבין אנשים שכן יכולים להיות לבד בלי לסבול יותר מדי.

 

לגבי ליפול, לשבור רגל, להישאר בלי ביצה, לחטוף סרטן - לא בטוח שאישתך תישאר איתך אחרי זה, חוץ מזה שלהפיל גופה על בן אדם זה גם לא הכי נחמד.

[SchnitzelLova]

לפני 15 דקות, פבל כתב:

אני מאוד מכבד את דעתך (ודעותיך) וסליחה והכל, אבל כל מה שכתבת כאן (ובתגובה שאחריה) זה קשקוש מקושקש, מתנשא, מלא בחשיבות עצמית ומזלזל בכל מי שלא חושב כמוך. 

כן, להיות הורה זה מגניב, לגמרי יש לזה קטע (איזה כיף שאני סופסוף יכול להגיד את זה וכל ההורים שכמותכם לא תסתמו לי את הפה ). לראות שמשהו שאתה יצרת ועיצבת אשכרה מתחיל לעשות עוד ועוד דברים ובלה בלה בלה זה פאקינג מדהים, אין ספק. 

 

אני דווקא מסכים איתו. הדברים שהוא מתאר מגיעים מה-Core שלנו כבני אדם. אבולוציה עיצבה אותנו בצורה מסוימת לאורך עשרות מיליוני שנים. מה שקרה ב-100 השנים האחרונות זאת אנומליה כמו הרבה מאוד דברים (עודף מזון, חברת שפע, אפשרות לא להתאמץ ועוד). 

 

ב-100 השנים האחרונות מוסדות דת נחלשו, חשיבות המשפחה ירדה, המסגרות החברתיות התפוררו, הערך של האינדיבידואליות עלה, הקשרים הבינאישיים שלנו הוחלפו על ידי רשתות חברתיות ועוד. 

 

תבדוק כמה אנשים בולעים כדורים נגד דיכאון או מעשנים וויד או שותים בלי הפסקה. דברים כאלה לא קורים סתם. הם נועדו למלא ואקום ולהתגבר על חרדות שנוצרו בגלל היחלשות של עמודי בניין של החברה האנושית.  

עריכה אחרונה ב-16 לנובמבר, 2020 על ידי SchnitzelLova

[ArikB]

לפני 15 שעות, dj_dani כתב:

תגובות כמו שעון מתקתק (כאילו שהטכנולוגיה בתחום הפוריות לא התקדמה)

 

אתה חושב שזה משהו שהוא קלי קלות אבל זה ממש לא כך. מאחל לך לעולם לא להגיע למצב שאשתך לעתיד/זוגתך תזדקק לטיפול פוריות. זה סבל בל יתואר לשני הצדדים.

 

[Derish]

  

לפני כשעה, falou כתב:

כשאתה אדם מבוגר, אתה יכול לקום בבוקר, על המדרכה פוגעים בך אופניים חשמליים ושברת קרסול. בבית החולים מסתבר לא רק שתהיה עכשיו צולע כל החיים, מתברר שגם יש לך סרטן בביצה השמאלית, ואתה עובר כרתה. ועכשיו... לא יודע כמה מי יודע מה כיף תהיה לזאת שלא גרה איתך, עם צולע וביצה (אחת), וכמה יציב כל המצב שלך ייראה לה (סרטן זה דבר שיכול לחזור), והיא תיקח את הכיף שלה למקום אחר.

 

אז שתיקח. אני מעדיף שהיא תישאר איתי בגלל שהיא רוצה ולא חייבת או מרגישה כבת ערובה. וזה גם יניע אותי להוכיח לה כל יום מחדש שאני עדיין שווה את ההשקעה, ולהפך. זה שכבר שרדתי סרטן אחד (לגמרי לבד ואפילו במדינה זרה) רק חיזק אצלי את ההבנה הזאת.

 

עריכה אחרונה ב-16 לנובמבר, 2020 על ידי Derish

[פבל]

לפני 3 דקות, SchnitzelLova כתב:

אני דווקא מסכים איתו. הדברים שהוא מתאר מגיעים מה-Core שלנו כבני אדם. האבולוציה עיצבה אותנו בצורה מסוימת לאורך עשרות מיליוני שנים. מה שקרה ב-100 השנים האחרונות זאת אנומליה כמו הרבה מאוד דברים (עודף מזון, חברת שפע). 

ברור שהם מגיעים מהאבולוציה, והם היו נכונים כשפעלנו לפי אינסטינקטים של לקטים-ציידים, אבל זה כבר לא העולם שאנחנו חיים בו. יותר מזה, מי יודע - אולי התחושות האלה (אינדיבידואליזם, אגואיזם, חוסר הרצון להחליף חיתולים והכמיהה לעשות coast to coast בוואן מתפרק בן 50) תמיד היו שם במאחורה של הראש גם של האנשים הקדמונים ביותר, אבל בגלל שלא הייתה ברירה, הם היו חייבים להשקיט את המחשבות האלה ולפעול כדי לחזק את החברה. כי אם לא, אז החברה הייתה מתפוררת (כי אם בשבט של 30 איש יש אחד שלא מייצר צאצאים, הוא עול). אבל היום החברה שלנו יציבה וכמה מאות/אלפי אנשים שלא בז** שלהם לוותר על השנים הכי טובות שלהם כדי להיות מיטה/נדנדה/מונית/כספומט לא ימוטטו כלום, אז אין שום סיבה לבייש את ההתנהגות הזו. 

 

דוגמה אחרת, היום כולנו עובדים כדי להרוויח כסף כי זה צורך כדי לחיות (בעולם המודרני, בסדר? אל תביאו לי דוגמאות מהג'ונגלים של בורנאו). צריך לשלם על חשמל ומים, לקנות אוכל, ולעשות coast to coast בוואן מתפרק בן 50. אם בעוד 1000 שנה אף אחד יותר לא יצטרך לעבוד כי ימציאו את סקיי-נט, עדיין יפתחו שרשורים ב-Flyingcarsforum על "רוצה להתקבל לעבודה אבל מבועת מפיטורין" ואנשים יגידו לו שלעבוד זה חלק מהטבע האנושי ורק ב-400 שנה האחרונות אנשים לא עובדים ומי שלא עובד הוא פרזיט וזה רק כי הוא לא מסוגל להיות מועיל לחברה או וואטאבר? נראה לי מטופש. 

[SchnitzelLova]

זהו שהדברים האלה נכונים גם היום. המוח שלנו לא יודע אחרת. אנשים טוחנים אוכל כמו חזירים כי המוח שלהם עדיין חושב שאנחנו נמצאים בג'ונג'ל ונלחמים על כל קלוריה. לך תסביר למוח הפרה-היסטורי שלנו שהיום קלוריות יש בכל מקום בלי להתאמץ. אי אפשר. מהאותה סיבה אי אפשר להחליף קשרים אמיתיים ברשתות חברתיות ואי אפשר להחליף תא משפחתי באינדיבידואליזם קיצוני. המוח שלנו לא wired לעבוד בצורה הזאת. זה בלתי אפשרי. 

 

אם זה היה אפשרי לא היה את העשרות (אם לא מאות) מיליוני צעירים אבודים שמסתובבים בודדים, לא יודעים מה לעשות עם עצמם, בולעים ציפרלקס ושות' כמו סוכריות, מעשנים וויד ושורפים שכונות כי אין להם תחושת שייכות לשכונות האלה.  

[David32]

לפני 6 דקות, SchnitzelLova כתב:

לא היה את העשרות (אם לא מאות) מיליוני צעירים אבודים שמסתובבים בודדים, לא יודעים מה לעשות עם עצמם, בולעים ציפרלקס ושות' כמו סוכריות, מעשנים וויד ושורפים שכונות כי אין להם תחושת שייכות לשכונות האלה.  

קח גם אתה קצת. חסר לך.

זה לא שאתה עושה את מה שאתה מטיף פה.

או שכבר הספקת בקורונה למצוא בת זוג ויש ילד בתנור?

 

לפני 6 דקות, SchnitzelLova כתב:

אנשים טוחנים אוכל כמו חזירים כי המוח שלהם עדיין חושב שאנחנו נמצאים בג'ונג'ל ונלחמים על כל קלוריה. לך תסביר למוח הפרה-היסטורי שלנו שהיום קלוריות יש בכל מקום בלי להתאמץ.

לא נכון.

זה עיניין של *מה* אוכלים, לא קשור למוח פרה היסטורי. קשור לתגובה של הגוף שלך לפחמימות. (שהיו נדירות יותר לפני 10K+ שנה)

פלוס תוסיף את האופציה לאכול משהו טעים כאכילה ריגשית. והיכולת להרשות לעצמך את זה.

לא קשור לג'ונגל או קלוריה.

 

לפני 8 דקות, SchnitzelLova כתב:

אי אפשר להחליף תא משפחתי באינדיבידואליזם קיצוני. המוח שלנו לא wired לעבוד בצורה הזאת.

המוח של האדם הקדמון wired לתא המשפחתי שקיים כיום?

על מה אתה מבסס את זה?

[falou]

לפני 4 דקות, פבל כתב:

אני מאוד מכבד את דעתך (ודעותיך) וסליחה והכל, אבל כל מה שכתבת כאן (ובתגובה שאחריה) זה קשקוש מקושקש, מתנשא, מלא בחשיבות עצמית ומזלזל בכל מי שלא חושב כמוך. 

 

 

לא הבנתי מה זה קשקוש, ובכלל לא הבנתי איפה ההתנשאות, אם אני גרוש שחי בדירה משלו, ובטח לא איפה הזלזול.

לפני 4 דקות, פבל כתב:

 

כן, להיות הורה זה מגניב, לגמרי יש לזה קטע

 

אני לא כתבתי בשום מקום שלהיות הורה זה "מגניב ויש לזה קטע" לכן לא ברור לי למה כתוב "כן" בתחילת המשפט.

 

לפני 4 דקות, פבל כתב:

לראות שמשהו שאתה יצרת ועיצבת אשכרה מתחיל לעשות עוד ועוד דברים ובלה בלה בלה זה פאקינג מדהים, אין ספק. 
 

 

יש לי הרבה ספק בזה, אבל אני בכלל לא התייחסתי לשומדבר ממה שכתבת למעלה.

 

לפני 4 דקות, פבל כתב:

 

אתה (או אני, או אף אחד אחר) לא יכול להגיד לאף אחד שההעדפות שלו בנושא כל כך אינדיבידואלי הן לא נכונות או ילדותיות או כל צורה אחרת של זלזול.

 

 

אני לגמרי יכול.

קודם כל, בשום מקום לא כתבתי שהן "לא נכונות". המילה "נכון" לא קיימת. אני טוען משהו אחר לגמרי, שההעדפות הללו הן יותר אוניברסליות מאשר אינדיבידואליות. ההוכחה, כל אחד מאיתנו הוא תוצר של מישהו שהביא ילד לעולם.

 

לפני 4 דקות, פבל כתב:

בנאדם לא רוצה ילדים, לא רוצה לגור עם עוד בנאדם, רוצה חופש, החיים שלו והעולם המודרני שלנו מאפשרים לו את זה. מי שמך להגיד לו שהוא טועה?

 

 

אף אחד לא שם אותי, זו דעתי.

למה אתה בכלל חושב שכל אחד ואחד יודע מה טוב בשבילו?

תקרא את ואדים, הוא נגרר למצב הקיומי שלו. הוא לא יוזם אותו.

 

גם כתבתי, יש כאלו, מעטים, שיודעים להמציא לעצמם תכלית. וואלה... לא הרבה.

 

לפני 4 דקות, פבל כתב:

 את מי מעניין מה היה לפני 30,000 שנה כשהיינו צריכים ללכת מכות עם נמרים על הארוחת צהריים שלנו

 

זה מאוד מאוד מאוד מאוד מעניין, כי המבנה הסוציולוגי והפסיכולוגי שלך נקבע אז. 100 שנים של רווחה קפיטליסטית לא שינו את זה. בגלל זה אתה אוהב מלח ומתמכר לדברים מלוחים, כי פעם מלח היה נדיר. היום כבר לא, אבל המוח האידיוטי והפרימיטיבי שלך, לא יודע את זה. סתם דוגמא בקטנה.

 

לפני 4 דקות, פבל כתב:

 אנחנו חיים בעולם אחר. אני בטוח שכול הדרישים והואדימים עשו את השיקולים שלהם

 

אני בטוח שלא. אני בטוח, שכמו רב האנושות, הם נגררים לסיטואציה שהיא החיים שלהם. ואם נגררים, עדיף להגרר עם מה שעבד באופן טוב יותר לרב האנשים עד עכשיו.

 

לפני 38 דקות, David32 כתב:

 

 

פאלו, קשה להתדיין איתך, באמת.

מה אתה חושב על ה א-סקסואלים / א-רומנטיים?

 

 

סיינפלד זו תצוגת תכלית שלילית, בגלל זה הם מצחיקים.

 

תמיד היו אנשים, וגם כתבתי את זה, ששברו החוצה מהמבנה החברתי המקובל. הם קיימים בכל תרבות ומיתולוגיה.  הרב לא כאלו.

[SchnitzelLova]

לפני 2 דקות, David32 כתב:

קח גם אתה קצת. חסר לך.

 

אני מטפל בעצמי בדרכים אחרות. 

 

לפני 2 דקות, David32 כתב:

זה לא שאתה עושה את מה שאתה מטיף פה.

או שכבר הספקת בקורונה למצוא בת זוג ויש ילד בתנור?

 

לא. 

 

לפני 2 דקות, David32 כתב:

לא נכון.

זה עיניין של *מה* אוכלים, לא קשור למוח פרה היסטורי. קשור לתגובה של הגוף שלך לפחמימות. (שהיו נדירות יותר לפני 10K+ שנה)

פלוס תוסיף את האופציה לאכול משהו טעים כאכילה ריגשית. והיכולת להרשות לעצמך את זה.

לא קשור לג'ונגל או קלוריה.

 

קשור, קשור. המוח שלנו רואה אוכל והתגובה הראשונה שלו היא לאכול כמה שיותר כי מחר אולי לא יהיה. העניין הוא שתמיד יהיה עוד אוכל מחר, אבל המוח לא יודע את זה. 

 

לפני 2 דקות, David32 כתב:

המוח של האדם הקדמון wired לתא המשפחתי שקיים כיום?

 

זהו שכבר לא ממש קיים תא משפחתי על זה הדיון. 

 

[falou]

לפני 26 דקות, Derish כתב:

  

 

אז שתיקח. אני מעדיף שהיא תישאר איתי בגלל שהיא רוצה ולא חייבת או מרגישה כבת ערובה. וזה גם יניע אותי להוכיח לה כל יום מחדש שאני עדיין שווה את ההשקעה, ולהפך. זה שכבר שרדתי סרטן אחד (לגמרי לבד ואפילו במדינה זרה) רק חיזק אצלי את ההבנה הזאת.

 

 

כן דריש, זה טוב בתיאוריה. בפועל, מי שלא מושקע בך ובחיים שלך, ואתה בשלו, הוא הרבה יותר "על תנאי" וזו גם רמת הקשר שנבנית. לך תחיה במצב בו כל הזמן אתה צריך להוכיח את עצמך שאתה שווה את הזמן של האדם האחר. אתה מתאר חרדה קיומית, לא מערכת יחסים אידילית...

 

שתהיה רק בריא ושלא תזדקק לאף אחד אף פעם.

[vadim6385]

ובחיי נישואין אתה לא צריך להוכיח לצד השני שאתה שווה את הזמן שלה?

 

או ש"קפץ לי הקוף, והיא מעוגנת", אז לא מעניין אותך מה היא חושבת עליך?

 

[rotemb]

יחלקו עליי כאן ואולי אני מגזים אבל בישראל של היום לדעתי, המינימום שבמינימום בשביל לגדל משפחה עם ילד אחד+ היא משכורת משותפת של 15-20 נטו לפחות. 
פחות מזה יהיה דחוק מדי.
למה לרוב הולדת ילדים לא נכנסת במערכת השיקולים הכלכליים?

בס"ד
לפי מה שאתה כותב, אני אמור להרוויח מעל 100 אלף ש"ח..
אני מניח שכבודו רווק?

Sent from my SM-G950F using Tapatalk