נורות לד - השוואת עוצמת הארה וצריכת זרם. ספציפית נורות של 15 וואט.

[yosi05]

חלק ראשון.

 

הבטחתי לדווח על תוצאות מדודות בעקבות רכישה של לוקסמטר. אחלק את הכתוב לשניים. ראשית מהן התוצאות שנמדדו (כולל הצגת מכשירי המדידה ותנאי המדידה), ושנית מה זה לוקסמטר.

אני מודע לכך שהטקסט נכתב בעברית ולא באנגלית או ברוסית ולכן ערכו מוטל בספק אבל זה מה שיש........

 

אלה מכשירי המדידה בהם השתמשתי. מד הזרם בן פחות משנה כך שעקרונית ואפילו למהדרין הכיול המקורי שלו אמור להיות תקף, והלוקסמטר חדש ומגיע עם תעודת כיול. הרזולוציה של מד הזרם היא 0.001 אמפר ולאחר שהזרם מתייצב (עניין של שניות בודדות) הוא יציב כסלע, וללא צריכת זרם הוא מצביע באדיקות על 0.000 אמפר.

 

מדידת הזרם בוצעה כשבכל מדידה הייתה רק נורת הלד הנבדקת מחוברת ומופעלת. את שטף האור (הסבר למושג יצורף בחלק השני) מדדתי באופן שבו הנברשת (שגובהה מהתקרה מתכוונן במקרה שלי) הוחזקה בגובה קבוע, ואת הלוקסמטר החלקתי על שולחן הממוקם מתחת לנברשת. שחקתי כמה פעמים עם המיקום עד שמצאתי את הערך המכסימלי (בעין זה נראה בדיוק מתחת לנורה וזה גם הגיוני) ואז קראתי את הערך שנמדד. ללא הזזה של הלוקסמטר החלפתי את הלד וחזרתי על המדידה. בצעתי זאת פעמיים ליתר ביטחון. אני חייב לציין שבניגוד למדידת הזרמים, מדידת שטף האור לא הייתה לחלוטין יציבה והערכים המופיעים להלן הם ערכי המכסימום. ההבדלים במדידת כל לד לא היו גדולים אבל התקיימו בכל זאת. מרחק הלד מהלוקסמטר היה סביב מטר כדי שהרגישות או עוצמת השטף תהיינה גדולות אבל כנראה רחוקות מתחום הרוויה של המכשיר. להלן הלדים שנבדקו, צילום של הנורות עצמן ושל האריזות שלהן עליהן מצוינים עוצמות ההארה, גווני האור, אורך החיים הצפוי וכדומה.

 

אלה הערכים שנמדדו: הלד הסיני (SEMICOM) הפיק 293 לוקס וצרך 0.056 אמפר. הלד הקוריאני (HYUNDAI) הפיק 340 לוקס וצרך 0.046 אמפר.

הלד הקוריאני כבד בהרבה מאשר הסיני וזה לא יתרון גדול, אבל זה נובע כנראה ממפזר החום העצום שלו. הלד עצמו גם מעט יותר קטן פיזית.

ועכשיו כל אחד יעשה לעצמו את החשבון באיזה סוג עדיף להשקיע.

הלד הסיני נמכר היום ברמת-גן תמורת 9 ש"ח ליחידה, בכל כמות שתרצו.

 

ללא קשר, כשנטרלתי את הצרכנים שיושבים על אותו קו הזנה של הנברשת בה השתמשתי למדידה, גליתי שמגרסת נייר הניזונה מאותו קו צורכת במצב המתנה 0.038 אמפר. אכן זרם ערפדי ניכר. אולי ראוי שיפתח בארץ פורום של מדידת זרמים ערפדיים כקריטריון לכדאיות הרכישה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה למיניהם.

 

יוסי

[yosi05]

חלק שני.

 

עוצמת האור המצוינת על אריזת הלדים היא בעלת ערך מוגבל כי גם זווית הפיזור של האור משפיעה על מה שמגיע לעין האנושית.

בדוגמא שצילמתי ניתן לראות שינוי בזוית ההארה בין 2 הסוגים ולכן עוצמת האור הנפלטת - הלומן - היא בעלת ערך מוגבל.

לוקסמטר הוא מכשיר הבודק את כמות האור ליחידת שטח (או במילים אחרות שטף האור) כלומר זו מדידה המנטרלת את זווית ההארה המרחבית.

כשאתה יושב וקורא עיתון מתחת ללד לא מעניין אותך מה מקרין ומאיר את הקיר שסביבך אלא רק מה שמאיר את הטקסט בעיתון ולכן הלוקסמטר הוא פתרון קביל. מה שכן, מי שרוצה להבטיח שנניח כל שולחן האוכל ישטף בעוצמת אור מספקת צריך לטייל על השולחן עם המכשיר ולמדוד את השינויים בעוצמת השטף, ולפי הצורך להוסיף נקודות תאורה נוספות.

לא ניסיתי וזה לא העולם שלי אבל לדעתי כל גוף תאורה ארוך דוגמת פלאורסצנט או פס לדים יפיק אחידות גדולה יחסית בעוצמת השטף לאורכו.

כשחיפשתי לקנות את הלוקסמטר ראיתי שיש עולם שלם של מכשירי מדידה כולל כאלה בעלי תיקון לאורכי גל (כלומר לגווני האור), תיקונים לזווית ההארה וכדומה.

ככל שיכולתי ולמטרה המוגבלת שלי הצבתי את המכשיר במיקום קבוע מתחת ללד הנבדק, והיות וגם גוון התאורה של 2 הלדים הנבדקים קרוב יחסית, זרמתי.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-31 למרץ, 2018 על ידי yosi05

[locus]

יוסי תודה על השיתוף, מעניין לקרוא.

האם בדקת את הניסקו גם?

[yosi05]

או קיי, לא הפנמתי שהאריזה של ניסקו לא נוקבת בשם היצרן של הלד.

 

כמובן שהלד שנמכר ע"י ניסקו הוא היונדאי המצולם ושערכיו נמדדו.

 

יוסי

[nitch]

פוסט מאיר עיניים.

 

אתה בטוח שהיונדאי אכן קוריאני ולא מתחזה?

[sperial]

מעניין להשוות ליצרנים נוספים.

בשנה האחרונה עברתי לאוסרם, כיון שהתרשמתי שאורך החיים של הנורות הגנריות קצר בהרבה מהמובטח על האריזה. אומנם היה לי סט ששז"ר החליפו לי בתוך תקופת האחריות (שנתיים) בלי שום ויכוחים, אבל ההתעסקות עם החלפת נורות, שבחלק מנברשות בביתי לא נוחה, מכבידה עלי, ולכן אני מעדיף נורות עם אורך חיים יותר גדול.

לאור ההבדל בשטף האור שציין יוסי היה מעניין אותי לדעת מה השטף ומה צריכת הזרם של יצרנים נוספים, גם אם ההספק המוצהר מעט שונה (נניח בין 12-18 ואט בהשואה לנורות 15 ואט).

[yosi05]

פוסט מאיר עיניים. אתה בטוח שהיונדאי אכן קוריאני ולא מתחזה?

 

אני רואה שאתה מרבה להשתמש במשחקי לשון, נדבקת מחנניה רייכמן?

 

הסיני שוקל 55.0 גרם, הנחזה להיות קוריאני (מה אתה אומר על הלשון המשפטית.....) שוקל 150.8 גרם. המשקל בעל רזולוציה של 0.1 גרם.

אין לי מושג אם היונדאי אכן קוריאני, אבל משקל הנורה לעומת הסינית מעיד על השקעה רצינית במתכת, אז אני מניח שהיצרן מאד רציני. כבוד.

 

יוסי

[yosi05]

מעניין אותי לדעת מה השטף ומה צריכת הזרם של יצרנים נוספים, גם אם ההספק המוצהר מעט שונה (נניח בין 12-18 ואט בהשואה לנורות 15 ואט).

 

מה הבעיה? שרות שליחים אלי (רמת-חן שברמת-גן) הביתה ואבדוק כל נורה שתרצה - שטף האור, ההספק הנצרך והמשקל.

לפעמים אני מזדמן לחיפה (אזור בתי-הזיקוק) או לאזור רמת-טבעון ואפשר לקחת ממך את הלדים שתרצה לבדוק.

 

יוסי

[gbguy]

אני מניח שצבע האור הוא דומה, כי רואים שהמנורה של יונדאי יותר ממוקדת מאשר המנורה הסינית. כלומר רואים שאור הוא חצי כדור, לעומת המנורה הסינית היא בין חצי לכדור שלם.

לגבי פיזור האור, זו באמת תופעה שכדאי לדעת למה הפיזור משתנה בזמן, אם בגלל שיש מישר זרם או שיש ממיר כלשהו.

עריכה אחרונה ב-31 למרץ, 2018 על ידי gbguy

[yosi05]

אני מניח שצבע האור הוא דומה.

לגבי פיזור האור, זו באמת תופעה שכדאי לדעת למה הפיזור משתנה בזמן, אם בגלל מתח החילופין שמקבלים מהרשת או משום שיש ממיר מתח בתוך המנורה.

 

לגבי הגוון, הסיני בגוון 3000K, היונדאי 2700K, אז זה קרוב יחסית. זה מצוין על האריזות שצלמתי.

לגבי פיזור האור, לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת שהפיזור משתנה בזמן. ציינתי שקריאת הלוקסמטר לא לגמרי יציבה אבל השינויים די זעירים ולא עקיבים כלומר יש עליות וירידות לא סדירות.

למה ממיר מתח אמור לשנות את עוצמת ההארה בטווח של שניות בודדות ולא באופן עקיב?

לגבי שינויי מתח הרשת, זו אפשרות אבל כאמור בצעתי כל מדידה פעמיים. אם זה משמעותי אבדוק גם את המתח. יש לי פלוק מדויק אז זו ממש לא בעייה.

 

אם כבר הייתי חושד בטמפרטורת החישן של הלוקסמטר אבל המרחק מהלד ומשך המדידה (בין ובין כיביתי את הלד) מזערו כל השפעה כזו. בכל מקרה הלוקסמטר מציג את הטמפרטורה והיא הייתה כל הזמן 26.1 מעלות.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-31 למרץ, 2018 על ידי yosi05

[nitch]

אני רואה שאתה מרבה להשתמש במשחקי לשון, נדבקת מחנניה רייכמן?

 

לא, אני סתם הכלאה של פילולוג וחכמולוג.

[gbguy]

לגבי הגוון, הסיני בגוון 3000K, היונדאי 2700K, אז זה קרוב יחסית. זה מצוין על האריזות שצלמתי.

לגבי פיזור האור, לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת שהפיזור משתנה בזמן. ציינתי שקריאת הלוקסמטר לא לגמרי יציבה אבל השינויים די זעירים ולא עקיבים כלומר יש עליות וירידות לא סדירות.

למה ממיר מתח אמור לשנות את עוצמת ההארה בטווח של שניות בודדות ולא באופן עקיב?

לגבי שינויי מתח הרשת, זו אפשרות אבל כאמור בצעתי כל מדידה פעמיים. אם זה משמעותי אבדוק גם את המתח. יש לי פלוק מדויק אז זו ממש לא בעייה.

 

אם כבר הייתי חושד בטמפרטורת החישן של הלוקסמטר אבל המרחק מהלד ומשך המדידה (בין ובין כיביתי את הלד) מזערו כל השפעה כזו. בכל מקרה הלוקסמטר מציג את הטמפרטורה והיא הייתה כל הזמן 26.1 מעלות.

 

יוסי

אני סטודנט, אני שואל כי אני מתעניין.

אני מניח שיש כאן מישר מתח, אחרת (גם בתדירות של 50 פעמים בשניה) היינו רואים כיבוי והדלקה. לד, זה מוליך למחצה בסופו של דבר.

אני זוכר שאחד המדריכים (שהוא אדם מבוגר מאוד, לדעתי אפילו פנסיונר) שאמר שהחסרון של מל"מ (מוליך למחצה) לא יכול לעבוד בהספקים גבוהים. לכן אני חושב שיש כאן ממיר מסוים. אם מישהו מכיר את הטכנולוגיה וקורא את התגובה הזו, אשמח אם אפרט (יכול להיות שכל הטיעון שלי לא נכון). אם לא, אשאל את אחד המרצים, אני מניח שהם מכירים בתיאוריה את הטכנולוגיה הזו.

יכול להיות שיש כאן ממיר AC-DC. גם בממירים כאלו יש הפרשי מתח קטנים מאוד (בין מקסימום למינימום). ההפרשים הקטנים האלו גורמים להארה חזקה יותר וחלשה יותר, שהעין האנושית לא מצליחה לראות, אבל לוקסמטר כן מצליח לראות.

[yosi05]

טוב שאתה מפרט מה המקור לתהייה שלך, כי אין הביישן למד (וההמשך הפחות מוכר, ואין הקפדן מלמד).

אינני מהנדס חשמל אבל לשיטתי משהו מאד משובש בהבנה או בידע שלך, ואם אני טועה אז התנצלותי ניתנת מראש.

למוליך למחצה אין שום בעיה להתמודד עם מיתוג הספקים עצומים. בממירי תדר (המופיעים בשם VFD או VSD) יש טרנזיסטורי מיתוג המדלגים בין מצב הולכה וקיטעון תוך מיתוג זרמים עצומים, כתלות ביכולות הממיר.

אולי אתה מתכוון לדיודות בהן קיים מפל מתח מובנה במצב הולכה (0.7 וולט לדיודת סיליקון ו-0.2 וולט לדיודת גרמניום) אבל גם כאן להספקים לא גבוהים משתמשים במפזרי חום המאפשרים לדיודות לשרוד ולתפקד.

בכל מקרה אני תיארתי מצב שבו קריאות הלוקסמטר לא הראו ערך קבוע אלא משחק מסוים במספר המוצג, אבל המשחק לא היה בין ערכים קבועים ולא הראה סחף שיטתי, לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

תנודה בהתנהגות ממיר המתח או ממיר AC ל-DC לפי תדר הרשת (50 הרץ) כלל לא הייתה מוצגת במכשיר בגלל זמן התגובה האיטי שלו, לפחות בקצב שינוי התצוגה.

מן המפורסמות היא שכשרוצים למדוד קפיצות מתח של מנועי חשמל תעשייתיים (למשל כדי לראות אם יש אסימטריה בשטף המגנטי רוטור/סטטור או בעיה במוליכי הזרם ברוטור המנוע) משתמשים במכשור אנלוגי עתיק או במדי זרם יעודיים בעלי תגובה דינמית מהירה המיועדים למדידות כאלה, כי אמפרמטרים רגילים (כולל תוצרות יקרות כמו של פלוק) לא מיועדים לכך 'וממצעים' את הקריאות.

 

יוסי

[yosi05]

טוב שאתה מפרט מה המקור לתהייה שלך, כי אין הביישן למד (וההמשך הפחות מוכר, ואין הקפדן מלמד).

אינני מהנדס חשמל אבל לשיטתי משהו מאד משובש בהבנה או בידע שלך, ואם אני טועה אז התנצלותי ניתנת מראש.

למוליך למחצה אין שום בעיה להתמודד עם מיתוג הספקים עצומים. בממירי תדר (המופיעים בשם VFD או VSD) יש טרנזיסטורי מיתוג המדלגים בין מצב הולכה וקיטעון תוך מיתוג זרמים עצומים, כתלות ביכולות הממיר.

אולי אתה מתכוון לדיודות בהן קיים מפל מתח מובנה במצב הולכה (0.7 וולט לדיודת סיליקון ו-0.2 וולט לדיודת גרמניום) אבל גם כאן להספקים לא גבוהים משתמשים במפזרי חום המאפשרים לדיודות לשרוד ולתפקד.

בכל מקרה אני תיארתי מצב שבו קריאות הלוקסמטר לא הראו ערך קבוע אלא משחק מסוים במספר המוצג, אבל המשחק לא היה בין ערכים קבועים ולא הראה סחף שיטתי, לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

תנודה בהתנהגות ממיר המתח או ממיר AC ל-DC לפי תדר הרשת (50 הרץ) כלל לא הייתה מוצגת במכשיר בגלל זמן התגובה האיטי שלו, לפחות בקצב שינוי התצוגה.

מן המפורסמות היא שכשרוצים למדוד קפיצות מתח של מנועי חשמל תעשייתיים (למשל כדי לראות אם יש אסימטריה בשטף המגנטי רוטור/סטטור או בעיה במוליכי הזרם ברוטור המנוע) משתמשים במכשור אנלוגי עתיק או במדי זרם יעודיים בעלי תגובה דינמית מהירה המיועדים למדידות כאלה, כי אמפרמטרים רגילים (כולל תוצרות יקרות כמו של פלוק) לא מיועדים לכך 'וממצעים' את הקריאות.

 

יוסי

[gbguy]

ענין של הספק גבוה הוא יחסי. יכול להיות שאותו מדריך התכוון למתחים הרבה יותר גבוהים ממתח הרשת שיש לנו בבית. את זה אבדוק בעוד שבועיים.