התאמת המהירות לתנאי הדרך

[GoRide]

עם הדברים האלה אני מסכים לחלוטין.

 

אני פרשתי את דבריו של חן בהיבט הבטיחותי.

[חן ג.]

אני מסכים עם דברייך אך יחד עם זאת אני חושב שניתן לחלק ל-2 את המושג ״התאמת המהירות לתנאי הדרך״:

1.התאמת המהירות לנקודות תורפה בטיחותיות- כביש שעובר בסמוך לגן שעשועים, בית ספר, גן ילדים, מתנ״ס וכדומה, כבישים עם שדה ראיה מוגבל (למשל חד סטרי עם רכבים חונים מ-2 הצדדים) וכן הלאה.

2.התאמת המהירות לתנאי הדרך על מנת לא לאבד שליטה- פה אני מתכוון למשל לאותם כבישים טכניים שציינו (למשל נס הרים), לכאורה נקודת התורפה האמיתית היא נהיגה בצורה שאינה תואמת את הדרך ועשויה לגרום לאיבוד שליטה.

 

שים לב שהתייחסתי למקרה השני בכלליות בלבד. כדבריך, מדובר בתחום מורכב יותר ששייך לעולם הנהיגה המתקדמת-ספורטיבית, אך להערכתי הוא גם פחות חשוב. רוב הנהגים דורסים הולך רגל ולא עפים מהעיקול בנס הרים. אפילו כשכן עולים על כביש מפותל כמו נס הרים, בדרך כלל מגבלת שדה הראיה (אם ישנה) היא נמוכה יותר ממגבלת האחיזה בסיבוב. זה היסוד לדוגמה שלי, שסיבוב שהאחיזה בו מאפשרת לצלוח אותו ב-70 קמ"ש, מוגבל ל-40 קמ"ש מבחינת שדה ראיה. כמובן שזו דוגמה להמחשה בלבד.

 

בכל מקרה, כל נהג אמור להיות מסוגל להעריך את מרחק העצירה הנדרש מרכבו. ההערכה הזו צריכה להתחשב גם בתנאי הדרך (איכות האספלט, כביש רטוב, מאובק וכדומה) וגם בבלאי של רכיבים כמו צמיגים ובאיכותם, אפילו בכמות המשקל ברכב, שלא לדבר על הימצאות של רכבים נוספים מאחור, הימצאות מערכת ABS וכדומה. את הערכת מרחק העצירה יש להתאים להערכת המרחק הפנוי הנראה לעין, גם מלפנים וגם מן האגפים.

 

יש לך דרך של ממש להגיע למספרים הנקובים האלו בזמן אמת? מי שקורא את זה יכול להבין מהמלל או מכל "שיטה" אחרת שתשתמש בה אם מומלץ שעכשיו, ברגע האמת, המד יראה 40 או 70? שאלה אחרת: אתה רואה את עצמך הולך מחר בבוקר ומעביר קורסים של נהיגה מתקדמת בעולם האמיתי?

המספרים הללו היו דוגמה להמחשה! ולגבי שאלתך: אני אישית לא מדריך, אבל אני הודרכתי ככה (סימן שיש דברים בגו) וגם יש לך מישהו בשרשור הזה שכן מדריך, והוא דווקא תומך...

[יבגניפ]

זה היסוד לדוגמה שלי, שסיבוב שהאחיזה בו מאפשרת לצלוח אותו ב-70 קמ"ש, מוגבל ל-40 קמ"ש מבחינת שדה ראיה. כמובן שזו דוגמה להמחשה בלבד.

בכל מקרה, כל נהג אמור להיות מסוגל להעריך את מרחק העצירה הנדרש מרכבו.

 

המספרים הללו היו דוגמה להמחשה! ולגבי שאלתך: אני אישית לא מדריך, אבל אני הודרכתי ככה (סימן שיש דברים בגו) וגם יש לך מישהו בשרשור הזה שכן מדריך, והוא דווקא תומך...

 

חן, ברור לחלוטין שהמספרים הם רק להמחשה. אבל זו בדיוק גם הבעיה איתם. אתה לא יכול לכתוב או לקרוא משפט כמו "האחיזה מאפשרת X אבל שדה הראיה מאפשר Y" מבלי לתהות האם X ו-Y כאלו ניתנים לחישוב אי פעם במהלך נסיעה. ואם לא - אז מה המשמעות במשפט הזה? איך אי פעם אני יכול לדעת מה המהירות שמאפשר שדה הראיה, חוץ מניסוי אמפירי פשוט - האם צלחתי את הפניה או לא? ואם אני לא יכול לדעת, אז מה נותנות דוגמאות שבפועל לא מדגימות?

 

אתה מצד אחד כנראה מסכים עם מה שעופר ואני ואחרים כתבו פה, על זה שאתה בסך הכל מתאר התנהלות סטנדרטית של כל נהג סביר. מצד שני אתה מנסה להתעקש שיש כאן איזו שיטה נוספת שאפשר ללמוד. אבל אין שיטה, כי שמגיעים למספרים של ממש, אז הכל זה "דוגמה להמחשה", שאי אפשר לתרגם באופן שיטתי לעולם האמיתי.

ובסדר, הודרכת, גם אני הודרכתי בלא מעט הזדמנויות, על ידי אנשים שונים, שאת חלקם אתה גם הזכרת בשרשורים שונים. בכלל, חלק ניכר מהמגיבים פה בפורום עברו הדרכות וממשיכים לעבור. חלק מהדברים שכתבת, כמו מיקום בתוך הנתיב לטובת מיקסום שדה הראיה, גם אני למדתי ומשתדל ליישם גם בנהיגה היומיומית. אבל בין זה לבין דיבור על שיטה לחישוב או התאמה של מהירות לתנאי הדרך?

 

אני מניח שהמדריך זה GoRide. מקווה שאני מבין אותו הנכון, ובמידה וכן - שים לב מה הוא כתב:

הבעיה בכל העניין, שכל הדבר כאן תלוי בהשקפת העולם הסובייקטיבית והנסיון האישי של כל נהג ונהג.

על זה נופל וקם כל העניין. אתה יכול לכוון אנשים להיות יותר זהירים (למרות שבסופו של דבר, גם את זה עדיף לעשות בקורס ממשי ולא בקריאה של טקסט שלא תמיד ברור באינטרנט). אתה לא יכול לתת כאן תחליף לניסיון. זה לא עובד. גם סתם כדי לדעת, לצורך העניין, מה מרחק הבלימה שלי, אני צריך לתרגל... בלימה (ומסוגים שונים ומגוונים, אבל בראש ובראש גם "סתם" בלימה עם רגל במצב קבוע על הדוושה).

 

יאללה, מיציתי את הויכוח. אולי אני מפספס משהו וזה עוזר לאחרים.

לילה טוב.

[חן ג.]

ברור שאומדנים בנהיגה הם עניין של נסיון. אבל יש נהגים מנוסים שלדעתי לא מספיק חושבים על זה. למשל, הרבה נהגים נוסעים ליד רכב עומד וחושבים רק על מגבלת שדה הראיה לפנים ולא על ההסתרה שנוצרת על ידי הרכב (שיכול להיות אפילו משאית שלך תדע מה מתחבא מאחוריה) מצדם.

 

הרבה נהגים אומדים את מרחק העצירה שלהם מתוך מחשבה על בלימת חירום. זה משהו שלא נכון לעשות קודם כל כי חלק גדול מהנהגים לא ידעו לבלום בלימת חירום וגם כי זה לא נכון לנהוג במהירות שבה כל הפתעה תגרום לבלימת חירום. חלק מהנהגים חושבים שהם מסוגלים לעצור, אבל בפועל יעצרו ממש "על הקשקש".

 

ועוד לא דיברנו על נהגים שנוהגים במהירות שהיא בפירוש מעבר למה שמגבלת שדה הראיה מאפשרת ויש המון כאלו. זה קורה אגב בעיקר בתנאים של נהיגה בחשכה שבה אתה מוגבל על ידי המרחק אליו מאירים הפנסים, או בעיקולים עיוורים שנכנסים אליהם מהר מידי.

 

אגב, לטובת תרגול, אפשר לעשות זאת על ידי מדידת זמן ולא מרחק, בדומה לשמירת רווח. מרחק העצירה בכל זמן נתון הוא שניה אחת ועוד הזמן הדרוש לרכב לעצור, שהוא בסביבות שניה ל-30 קמ"ש, שתי שניות ל-50 קמ"ש, שלוש שניות ל-70 קמ"ש, ארבע שניות ל-90 קמ"ש, ועוד שניה כמרווח בטחון. עכשיו תמדוד את מספר השניות שבהן אתה מגיע לנקודה כלשהי - ועל פי זה תעריך את המהירות שלך.

עריכה אחרונה ב-7 לאפריל, 2014 על ידי חן ג.

[falou]

הרבה נהגים אומדים את מרחק העצירה שלהם מתוך מחשבה על בלימת חירום.

 

מה זה "הרבה"?

 

רב האנשים לא אומדים ולא חושבים...

הם נוהגים מספיק לאט להרגיש בטוח.

[edan82]

שסיבוב שהאחיזה בו מאפשרת לצלוח אותו ב-70 קמ"ש, מוגבל ל-40 קמ"ש מבחינת שדה ראיה. כמובן שזו דוגמה להמחשה בלבד.

 

 

אבל זה בדיוק העניין, אי אפשר לקחת נתון אחד ולבודד אותו כי בסופו של דבר הכל משתלב יחד.

אם אקח את הדוגמא המצוטטת, קבעו נניח 40 קמ״ש כי מרחק הבלימה הממוצע במהירות 40 קמ״ש עומד על x ולכן כביכול תואם את תנאי הדרך במקרה ושדה הראיה המוגבל הסתיר איזשהו מכשול.

אותו מרחק בלימה הוא גם נגזרת של כמה מרכיבים- זמן תגובה, מרחק הבלימה של הרכב הספציפי שמושפע לא מעט מרמת האחיזה של הצמיגים ותפעול נכון של הבלמים.

 

בקיצור, אפשר לומר בכלליות שתמרורי המהירות הם נגזרת של ממוצע המהירות ה״טבעית״ (בטווח הבטיחותי) לאותו קטע נהיגה בהתאם לתנאי הדרך שעל אותו ממוצע הוסיפו עוד שולי ביטחון (כלומר אם הממוצע הטבעי והבטוח הינו 70 קמ״ש אז יקבעו תמרור 50 קמ״ש).

[GoRide]

בקיצור, אפשר לומר בכלליות שתמרורי המהירות הם נגזרת של ממוצע המהירות ה״טבעית״ (בטווח הבטיחותי) לאותו קטע נהיגה בהתאם לתנאי הדרך שעל אותו ממוצע הוסיפו עוד שולי ביטחון (כלומר אם הממוצע הטבעי והבטוח הינו 70 קמ״ש אז יקבעו תמרור 50 קמ״ש).

 

יש מקומות שבהם נקבע תמרור של 50, ואילו אני, מתוך הבנה שלי את השטח, נוסע שם על 30.

 

להיבט של מהירות ביחס לדרך יש 2 פנים:

הפנים הבטיחותיות:

היכולת לנהוג במהירות כזו, שתאפשר נהיגה ללא אירועי חירום (ואם נקלענו למצב חירום, מהירות שתאפשר תגובה יעילה). מהירות כזו היא אינה אבסולוטית. היא סובייקטיבית. היא תלויה ביכולת של הנהג להבין ולנתח את הדרך, את הסכנות, את כיוון מקורן ואת אפשרויות התגובה העומדות לו. יהיו נהגים שכלל לא יבחינו בסכנה, ויהיו כאלה שכן.

חן ניסה לתת כלים שמתרגמים את הסובייקטיביות של הנהג (תחושות, נסיון, תכונות אופי) והופכים אותה למשהו אובייקטיבי מדיד (מהירו, זמן).

 

הפנים הפיזיקליות:

לכל קטע כביש בשילוב כל רכב, יש מהירות פיזיקלית אפשרית. כלומר סיבוב נתון עם רכב נתון, יביא למהירות מירבית נתונה מדידה.

לזה יש להוסיף את תכונות הנהג (שבאופן טבעי מורידה את המהירות המירבית הפיזיקלית. אין נהג שמסוגל לנהוג מהר יותר ממה שאפשרי במסגרת חוקי הפיזיקה) וכך מקבלים מהירות מירבית במציאות, שמשום מה כולנו נהנים לקרוא לה "נהיגה ספורטיבית".

כמובן, שהמהירות הזו היא תאורטית בלבד, כי גם הכביש הספציפי, משתנה מיום ליום (התנועה בכביש, מזג האויר, עבודות מעצ וכו') וגם אנחנו כנהגים משתנים מיום ליום (גיל, היבטים רפואיים, מצב רוח, עירנות וכו').

 

ביום יום, וגם בשיח הזה, אני מתעלם מה"מהירות הפיזיקלית". אני לא נוסע בה, ולא רוצה להגיע למגבלות לא שלי ולא של הרכב. גם בנהיגה שהיא מוכוונת נהיגה בנס הרים, אני לא נמצא על המגבלות (כי הכביש לא סטרילי, כי יש לי ילדים בבית וכו').

 

לכן אני מתייחס רק להיבט הבטיחותי של התאמת המהירות לתנאי הדרך.

[יבגניפ]

חן ניסה לתת כלים שמתרגמים את הסובייקטיביות של הנהג (תחושות, נסיון, תכונות אופי) והופכים אותה למשהו אובייקטיבי מדיד (מהירו, זמן).

וזו בדיוק הבעיה של עם השרשור. הניסיון הזה לא עובד כמו שצריך, הוא לא מסביר חלק מהדברים בצורה נכונה או ברורה (לדעתי), הוא מתיימר לפתור בעיות שאי אפשר לפתור כל כך בהתכתבות ואי אפשר לייצור מהן דברים אובייקטיבים ומדידים, לפחות לא בגישה הזו (בטוח שאפשר על ידי שימוש במספיק חישובים ונוסחאות מתמטיות, שאיש לא עושה בזמן אמת).

הנה, למשל הציטוט הזה:

אגב, לטובת תרגול, אפשר לעשות זאת על ידי מדידת זמן ולא מרחק, בדומה לשמירת רווח. מרחק העצירה בכל זמן נתון הוא שניה אחת ועוד הזמן הדרוש לרכב לעצור, שהוא בסביבות שניה ל-30 קמ"ש, שתי שניות ל-50 קמ"ש, שלוש שניות ל-70 קמ"ש, ארבע שניות ל-90 קמ"ש, ועוד שניה כמרווח בטחון. עכשיו תמדוד את מספר השניות שבהן אתה מגיע לנקודה כלשהי - ועל פי זה תעריך את המהירות שלך.

חן מתחיל את ההצעה לתרגול על ידי מדידת זמן, אבל מסיים את ההצעה בכך שאומר שתוכל להעריך את המהירות שלך. אז מה בעצם מתרגלים כאן? דרך לדעת באיזו מהירות נוסעים? דרך לאמוד מרחק? זמן? איזה זמן? זמן בלימה? זמן שלוקח לעבור מנקודה לנקודה? כי אם אני מודד את הזמן שלוקח לי לעבור מנקודה לנקודה- זה לא רלוונטי לבלימה, ולו מהסיבה הפשוטה שכשאני בולם, המהירות שלי יורדת, מה שלא קורה כשאני נוסע בקצב קבוע מנקודה לנקודה.

 

שוב, מצטער שאני חוזר לאותה הנקודה, אבל זה חורה לי. לרצות לעזור לאנשים ולחלוק מהניסיון שלך זה תמיד טוב. אבל לפני שעושים את זה, תמיד כדאי לשאול את עצמך מה בדיוק הנקודה שאתה רוצה להעביר והאם אתה בטוח שאתה יודע להסביר אותה טוב מספיק. אחרת פשוט מתקבל סלט.

[חן ג.]

וזו בדיוק הבעיה של עם השרשור. הניסיון הזה לא עובד כמו שצריך, הוא לא מסביר חלק מהדברים בצורה נכונה או ברורה (לדעתי), הוא מתיימר לפתור בעיות שאי אפשר לפתור כל כך בהתכתבות ואי אפשר לייצור מהן דברים אובייקטיבים ומדידים, לפחות לא בגישה הזו (בטוח שאפשר על ידי שימוש במספיק חישובים ונוסחאות מתמטיות, שאיש לא עושה בזמן אמת).

לא מדובר בשום חישוב מתמטי. לך כנהג אין שום יכולת לאמוד (לא למדוד, לאמוד!) את המרחק שייקח לך לעצור אם תבלום עכשיו? עכשיו תוודא שהמרחק הזה קצר יותר (משמעותית) מהמרחק הפנוי הנראה לעיניך. פשוט, פשוט, פשוט! אבל, כפי שעופר הטעים, רוב הנהגים לא עושים את זה אלא נוהגים במהירות שבה הם מרגישים בטוחים, ושלא תמיד עולה בקנה אחד עם האומדן הזה.

 

חן מתחיל את ההצעה לתרגול על ידי מדידת זמן, אבל מסיים את ההצעה בכך שאומר שתוכל להעריך את המהירות שלך. אז מה בעצם מתרגלים כאן? דרך לדעת באיזו מהירות נוסעים? דרך לאמוד מרחק? זמן? איזה זמן? זמן בלימה? זמן שלוקח לעבור מנקודה לנקודה? כי אם אני מודד את הזמן שלוקח לי לעבור מנקודה לנקודה- זה לא רלוונטי לבלימה, ולו מהסיבה הפשוטה שכשאני בולם, המהירות שלי יורדת, מה שלא קורה כשאני נוסע בקצב קבוע מנקודה לנקודה.

זו דרך לאמוד את זמן הבלימה: בבלימה חזקה ממהירות של 80 קמ"ש, רכב פרטי ממוצע יגיע לעצירה תוך כ-4 שניות. זה הופך מדידה על פי שניות לטובה יותר ממדידה על פי מרחק, כפי שעושים עם שמירת רווח ממכוניות אחרות, למשל. עם זאת, השיטה הזו טובה - בעיני - כתרגול בלבד לשיפור יכולת האמדן הטבעית של הנהג. בסופו של דבר מדובר באמדן - אבל כדי לעשות אותו נכון יש צורך בשיטה. מדי פעם, בכבישים צדדים ריקים, אפשר אפילו לתרגל בלימה בפועל כדי לוודא שהאמדן שלנו באמת נכון.

 

נהג יכול לאמוד את המרחק הנדרש ממנו לעצירה בצורה טובה, אבל:

א. האמדן הזה לא תמיד מתחשב בכל מגבלות שדה הראיה, כגון שטחים מתים באגפים ולאו דווקא רק ממול.

ב. האמדן הזה לא תמיד מתחשב במקדם בטחון שצריך לשמר על ידי כך שמרחק העצירה המוערך יהיה קצר יותר מהמרחק הפנוי הנראה בבירור לעיני הנהג.

 

אותו מרחק בלימה הוא גם נגזרת של כמה מרכיבים- זמן תגובה, מרחק הבלימה של הרכב הספציפי שמושפע לא מעט מרמת האחיזה של הצמיגים ותפעול נכון של הבלמים.

לכן נהג צריך להכיר את יכולת הבלימה שלו (זמני תגובה) ושל רכבו ולאמוד את מרחק העצירה בהתאם לכך, בשקלול המהירות ותנאי הדרך. זה נשמע מורכב אבל כל אחד עושה את זה: מרבית הנהגים, אם ינהגו ברכב עמוס לעייפה, ינהגו לאט יותר. מרבית הנהגים, כשינהגו על דרך רטובה, ינהגו לאט יותר.

 

עם זאת, כמו שאמרתי, יש צורך בשיטה כדי לא רק לאמוד את מרחק העצירה, אלא לנהוג במהירות שבה מרחק העצירה יתאים לתנאים. הרבה נהגים שמדברים בטלפון (לדוגמה) תוך כדי נסיעה, יפחיתו בלי להרגיש את מהירות נסיעתם - ובכך יתאימו את מהירותם לזמן התגובה שלהם.

 

אגב, הגורמים שציינת הם בדיוק הסיבה שבגללה בקורס נהיגה "מתקדמת" שבנוי נכון קודם כל מתרגלים בלימות, לרבות בתנאי אחיזה שונים, ורק אחר כך עוברים להתאמת המהירות לתנאי הדרך. ברגע שבלמת עם רכבך בלימות חירום במספר מהירויות ותנאי דרך (יבש, רטוב) - יכולתך לאמוד את מרחקי העצירה שלך בזמן אמת משתפרת משמעותית.

 

נ.ב. חלק מהתנאים שציינת לא משפיעים יותר מדי: זמני התגובה בקרב נהגים בריאים שדעתם אינה מוסחת, דומים יחסית ונעים בסביבות השניה. אם אחד מהתנאים לדעיל כן מתקיימים בנהג - עליו להוריד מהירות בהתאם. תפעול נכון של הבלמים הוא משמעותי בבלימת חירום, אך כפי שציינתי במהירות המתאימה לא תידרש לבלימת חירום ולכן גם בלימה מהוססת, שאופיינית לנהג הממוצע, אמורה להספיק.

עריכה אחרונה ב-9 לאפריל, 2014 על ידי חן ג.