האם במדינה כמו שלנו יש טעם להיות עם תואר?

[shayBB]

אני מחלק תארים לשלוש קטגוריות:

 

א. תארים שמכשירים למקצוע מסוים - מדעי המחשב, הנדסת אלקטרוניקה/תוכנה/מכונות.

ב. תארים שמכשירים למקצוע מסוים וחייבים רישיון מקצועי כדי לעסוק בהם - רואה חשבון, עורך דין, רופא, רוקח

ג. תארים שבעיקר מקנים ידע תיאורטי, לא מכשירים למקצוע והופכים לרלוונטים רק כאשר ממשיכים לתארים מתקדמים - ביולוגיה, כימיה, כלכלה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, ושאר 'מדעי הדשא' למינהם.

מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר של תארים.

 

לקבוצה א' יש יתרון אדיר על פני קורסים מקצועיים. אפשר לעבוד בתור מתכנת ולהרוויח יפה גם בלי תואר. צריך ניסיון. מאיפה מביאים את הניסיון?

או שלומדים בבית ובונים תיק עבודות או שמוצאים עבודה בשכר מינימום בסטאראפ כלשהו וצוברים ניסיון.

תיאורטית בקבוצה א' במקצועות התוכנה אדם בלי תואר יכול להשיג שכר כמו בעל תואר ואפילו יותר ממנו. זה תלוי אך ורק בכישרון וביכולת שיווק.

 

בקבוצה ב' תואר נותן לא רק יתרון הוא הכרחי כדי לעבוד במקצוע כי בלי תואר אי אפשר לקבל רישיון.

(תיאורטית אפשר לקבל רישיון ראיית חשבון בלי תואר, אבל אני לא אכנס לזה) אני יכול לעשות עבודה של רואה חשבון, אבל אני בחיים לא אוכל להיות רואה חשבון בלי שעברתי בהצלחה את המבחנים של המועצה ועשיתי שנתיים סטאז'.

אני מכיר בחור שעושה עבודה של רואה חשבון מא' עד ת', אבל אין לו רשות לחתום. בוס שלו הוא בסך הכל חותמת גומי. הוא מרוויח לא רע בכלל.

 

קבוצה ג' הקבוצה הגדולה ביותר. תואר בקבוצה ג' לא מכשיר למקצוע. רוב בעלי תארים בקבוצה ג' עובדים בתפקידים שהם יכלו לעבוד בהם גם אם רגלם לא הייתה דורכת באקדמיה.

בקבוצה ג' תמצאו את המספר הרב ביותר של אקדמאים מתוסכלים שלא מבינים למה הם מרוויחים 5,000 בחודש למרות שיש להם תואר.

 

המכנה המשותף של קבוצה א', ב' וג' שתואר הוא מעין גושפנקה ליכולת של אדם ללמוד, להשקיע, להבין ובכלל תו תקן לאיכות.

אינפלצית תארים כמעט מחקה את היתרון של תואר ראשון בשוק העבודה. היום המוכשרים באמת בקבוצה ב' וג' ממשיכים לתואר שני כדי לקבל יתרון כלשהו על פני עשרות אלפי אקדמאים שיושבים על ברזלים.

מאחר ויש כל כך הרבה אקדמאים בשוק מעסיקים מחפשים בראש וראשונה ניסיון תעסוקתי. בדרך כלל מעסיק יעדיף עובד בלי תואר עם ניסיון מוכח בתחום על פני עובד חסר ניסיון עם תואר.

לכן קבוצה ג' נמצאת במצב כל כך מחורבן. מצד אחד תואר שלהם כבר לא מרשים אף אחד ומצד שני אין להם ניסיון תעסוקתי כי הם ישבו ארבע שנים באקדמיה ועבדו במקרה הטוב בכל מיני משרות סטודנטים.

 

אני אפילו לא מדבר על בעלי מקצועות כמו חשמלאים, מסגרים, רתכים שמרוויחים היום מאוד יפה אפילו יותר מאקדמאים בקבוצה א' ו-ב'.

הנקודה שלי שמדובר בנושא מאוד מורכב, אבל יש בו מספר כללים חשובים מאוד:

א. חייבים מקצוע

ב. חייבים לצבור ניסיון במקצוע

לא משנה באיזה מקצוע תבחר אם תעבוד, תשקיע ותצבור ניסיון רמת הכנסתך תעלה עם הזמן.

 

או, שתמיד אפשר לבחור בדרך הקלה שהיא להעזר באבא שלך, כי כמו שאומרים - עם קשרים לא צריך כישורים.

[חן פרחי]

אל תעלב ממה שאני אכתוב, כי אני לא מכיר אותך ואני כותב תובנות כלליות לחלוטין.

 

בדרך כלל ההשקפה הזו של "לא צריך תואר, הנה לביל גייטס אין תואר" לא מאפיינת אנשים שהם ביל גייטס, אלא עצלנים או כאלו שפשוט אין להם כיוון בחיים. אני מכיר מס' אנשים שהם בערך בגיל שלי (אזור ה30), שאין להם תואר, אבל יש להם ניסיון של 15 שנה בתכנות, הם סופר מוכשרים במה שהם עושים והם מוצלחים. הם זה לא הממוצע. בזמן שאתה ואני שחקנו כדורגל בשכונה, או כל דבר אחר, הם ישבו וכתבו קוד, וחלק קטן מהם גם סתם גאונים.

תואר ראשון נועד בעיקר בשביל לתת לך יכולות בסיסיות של למידה, מחקר ולהכיר לך מושגים בסיסיים ביותר בתחום בו אתה עוסק.

עבור חלק מאוד קטן מהאנשים זה לא יהיה רלוונטי, אבל רובנו לא גאונים ולכן כן צריכים שמישהו יתן לנו את הכלים להתמודד עם בעיות שונות בתחום העסוק שלנו.

מעבר לזה, כמו שכתב elibaba, להיות היום ללא תואר זה להיות בור. שוב, זה לא מחייב, כבר נוהל גם הויכוח הזה כאן. אבל עדיין, צריך תמיד להסתכל על הממוצע. בן אדם ממוצע ללא תואר הוא לא גאון, הוא כנראה די בור ועצלן וספק אם הוא יגיע רחוק מאוד מבחינה מקצועית.

אם כך אני לא רק בור, אלא בור ועם הארץ.

ולמרות זאת אני מסודר לא רע בכלל, כי אני מאלו שמעדיף לעבוד בידיים וליצור, מאשר לשבת במשרד ולשמוע חפירות עד 10 בלילה כל יום.

מה שקובע הצלחה בחיים הוא בראש ובראשונה הכשרון הבסיסי שאיתו נולדנו.

אני יכול ללמוד קופירייטינג עוד 30 שנה, וללמוד לנגן עוד 20 שנה, ואחר כך ללמוד לצייר עוד 10 שנים.

וכלום לא ייצא לי מזה.

מנהל מוכשר ואיש עסקים מצליח נולד כך, וחושים חדים וחוכמת חיים לא קונים בשום אוניברסיטה.

אינטיליגנציה היא דבר מולד שאין אפשרות לרכוש, וביחד עם התמדה וחריצות, הם המפתח לחיים מצליחים.

[יבגניפ]

חן, אני לא מכיר אותך ולא יודע מה תחום העסוק שלך. יכול להיות שאתה גאון בקנה מידה עולמי.

רוב האנשים הם לא גאונים. למעשה, באופן טבעי לא כולם אפילו יותר חכמים מהממוצע.

לא כולם הופכים להיות מנהלים, לא כולם יכולים ללמוד לבד כל מקצוע (כמה אנשים אתה מכיר שישבו לבד ולמדו חשבון דיפרנציאלי ואינטרגלי?). בוא נקח את הדוגמא הכי קיצונית: רופא. כמה אנשים אתה מכיר שהולכים לרופא ללא תואר? נכון, רפואה אלטרנטיבית זה תחום שפורח בשנים האחרונות. אבל גם שם, ללא מעט מהמטפלים יש תארים שונים. בכל מקרה, אף אחד לא לומד כירורגיה לבד וגם לא רפואת שיניים או כל תחום אחר ברפואה. גם בהנדסה זה ככה (למרות ששוב, יש מתכנתים לא רעים בכלל לא תואר אבל הם מיעוט), גם בראיית חשבון, משפטים ואיפה לא.

כמעט כל תחום מחייב אותך לרכוש השכלה פורמלית וזה לא רק כי רוצים שיהיה לאונ' ממה להתקיים. בן אדם ממוצע צריך הכוונה ועזרה ממישהו עם ניסיון כדי להצליח במה שהוא עושה.

 

איך אתה יכול לדעת אם לבן אדם יש כשרון? הצלחה זה משהו שמופיע לאחר מעשה - אתה קודם עושה משהו ואז או שאתה מצליח או לא. להגיד למישהו שאם יש לו כישרון הוא יצליח, זה פשוט לקחת הימור, שעלול לעלות לו די ביוקר. חוץ מזה, גם אנשים מאוד מוכשרים צריכים הכוונה. זה לא או זה או זה.

 

בסופו של דבר אפשר להיות מאוד עשיר ומאוד בור (שוב, סליחה שאני מעלה את זה כל פעם, אבל יש אפילו שר די בכיר כזה בכנסת). אלו הם שני דברים לא קשורים. אני, בתורה החננה שאני, גם בתור ילד בן 18 ידעתי שלא ארגיש שלם עם עצמי ללא תואר ראשון לפחות. ידעתי שאני גם לא מספיק חרשן ואוטודידקט כדי ללמוד הרבה דברים לבד, הלכתי ללמוד ואני די בטוח שבחרתי בכיוון הנכון. תוך כדי הלימודים לא תמיד הערכתי את זה, אבל במבט לאחור ברור לי שזה שיפר אותי המון כמתכנת או כטגנולוג באופן כללי. אם הייתי מצליח להסתדר כמתכנת בלי זה? אולי כן, יש לא מעט אנשים סביבי ללא תואר. העניין הוא, שרובם פשוט לא טובים (חוץ מכמה הגאונים שהזכרתי קודם) ונמצאים איפה שנמצאים רק כי יש ביקוש בתחום בישראל.

ללמוד זו הדרך היותר בטוחה. להניח שאתה מוכשר ותסתדר כי זה עבד למישהו שאתה מכיר - הימור מאוד מסוכן.

[SlowRide]

זה הכי גרוע, הקביעה המעצבנת הזו שכל מי שאין לו תואר ראשון ולא מתעניין בעבודה משרדית הוא טיפש ויהיה פועל שחור ומסכן. זו הוצאת שם רע להמון מקצועות שבלעדיהם חברה לא יכולה להתקיים. מה יקרה אם לא יהיו אינסטלטורים, עובדי בניין, מכונאים וכדומה? למה אלו נחשבות עבודות דפוקות? כי החברה הדפוקה שלנו לא יודעת להעריך עבודת כפיים.

"עבודה טובה" זה לא לשבת בקוביה במשרד ולכתוב תוכנות אלא לעבוד במקצוע שאתה טוב בו ואוהב.

[shayBB]

אם אתה מתחיל את החיים שלך לפני 40 שנה, אין בעיה.

 

אבל אם אתה צעיר שרוצה לבנות את העתיד שלו, אתה חייב תואר.

 

כיום יש המון מקומות שדורשים תואר שני כתנאי לכניסה. עוד 20 שנה זה יהיה כבר דוקטורט או עוד משהו בין שני לדוקטורט, שתהיה בטוח שימציאו.

במדינה כמו ישראל, שלהוציא תואר ואפילו תואר שני זה לא ממש קשה, תהיה בטוח שיש אינפלציה של תארים.

 

אז פשוט תישאר מאחור, וחבל.

 

מעט מאוד אנשים מסוגלים להשלים דוקטורט באוניברסיטה. אבל זה לא הנקודה בכלל כי רוב הסטודנטים לא שואפים לדוקטורט.

הם הולכים לאקדמיה כי מגיל אפס שוטפים להם את המוח שבלי תואר הם ינקו אסלות.

אם היו מלמדים מגיל צעיר שיש כמה מסלולים בחיים ובכל אחד מהם מי שעובד קשה מצליח מספר סטודנטים היה יורד דרסטית והמשק היה הרבה יותר בריא.

 

לפי מה שהבנתי, הנחה שלך שמי שלא לומד לתואר יושב על הגדר ומגרד את האשכים. זה ממש לא נכון. אנשים יוצאים לשוק העבודה אחרי הצבא, צוברים ניסיון ומתמקצעים.

להבדיל מבוגר תואר ראשון הם יודעים לעשות דברים. מעסיק רוצה לקבל תמורה לכסף שהוא משלם.

מעט מאוד מעסיקים מוכנים לעשות בייביסיטר לעובדים. מעסיקים שכן לוקחים עובדים חסרי ניסיון משלמים בהתאם וזה לא משנה אם יש לו תואר או אין לו תואר.

 

אבטלה בקרב אקדמאים אסטרונומית. תבדוק כמה אקדמאים שלמדו ביולוגיה/פסיכולוגיה/כלכלה/מנהל עסקים/תקשורת באמת עובדים בתחום וכמה עובדים בכל מיני תפקידים שהם יכלו לבצע גם אם רגלם לא הייתה דורכת באקדמיה.

[חן פרחי]

לא ירדת לסוף דעתי; משכיל לא מוכשר שווה הרבה פחות ממוכשר לא משכיל.

אני מכיר לא מעט עורכי דין שבקושי סיימו את לימודיהם, והפכו למצליחים, וכאלו שיש להם תואר שני ובקושי מגרדים 5K בחודש.

בכל מקרה, אלו שמצליחים הם תמיד החרוצים, המוכשרים והמתמידים, כשההשכלה היא רק תפאורה.

מאחר והייתה "כוכב" הכיתה בביה"ס היסודי, שהיה גם המוסד החינוכי האחרון בחיי, מטבע הדברים גם החברים שלי היו כוכבים בקנ"מ שלי.

אחד מהם כיום בעליה של חברה גדולה להשכרת רכב, וידעתי שהוא יגיע לגדולות.

מגיל 7 הוא היה קונה ומוכר מכל הבא ליד, ובגיל 21 היו לו 4 מכוניות שסחר בהן.

ולעומת זאת, מכל הרחשנים לא יצא הרבה, מקסימום עובדי היי טק מתוסכלים למדי.

מה שמוכיח שבחיים צריך הרבה וכשרון והרבה מזל.

[יניב ח.]

כמו שיוסי כתב, החזקת תואר כלשהו נהפך לתנאי סף בקבלה להרבה עבודות.

 

אם אתה רוצה להיות עצמאי כל הקריירה שלך, אתה תסדר ללא תואר.

 

אני השתחררתי מהצבא, ומיד פתחתי חברה.

אז בזמן שחברים שלי עבדו בעבודה מועדפת, נסעו לטיול לחו"ל, חזרו והתחילו ללמוד,

אני כבר ניהלתי עסק, עובדים, מו"מ, סיכנתי את הכסף שלי.

הם למדו בטכניון, יצאו משם בלי שום מושג , אבל את ההכשרה הטכנית הם עברו במקומות העבודה.

 

אני הפסקתי להיות עצמאי והלכתי להיות שכיר.

היום עם כל הנסיון שלי, סתם מישהו עם תואר כלשהו, יעבור את השלב של החברת השמה, ואני לא.

 

תעשו תואר

[sronis]

בנוגע לשאלה בכותרת - ברור שיש טעם. אבל זה לא חובה.

 

אם המטרה היא להצליח בעסקים ולהרוויח הרבה כסף, אפשר לעשות את זה גם בלי תואר ואפילו בלי השכלה.

אחד היתרונות של העידן המודרני שבו אנו חיים הוא היכולת להפיץ את היצירה שלך באופן גלובלי במהירות ובקלות. אם יש לך מספיק יוזמה ושכל, אתה יכול להרוויח המון כסף גם בלי שום תעודה ביד.

אבל רוב האנשים, מה לעשות, אינם כאלה. אז הם צריכים לעבוד. וכל עוד אינך עצמאי, מעסיקים מעריכים הרבה יותר אנשים עם תעודות. לא בגלל שהם יותר חכמים מאנשים בלי, אלא פשוט כי רוב הסיכויים שהם יהיו מוצלחים יותר מאשר אדם בלי תעודה. למעסיק פשוט אין דרך אחרת לבדוק את זה.

[יוסי פרנקוס]

מעט מאוד אנשים מסוגלים להשלים דוקטורט באוניברסיטה. אבל זה לא הנקודה בכלל כי רוב הסטודנטים לא שואפים לדוקטורט.

הם הולכים לאקדמיה כי מגיל אפס שוטפים להם את המוח שבלי תואר הם ינקו אסלות.

אם היו מלמדים מגיל צעיר שיש כמה מסלולים בחיים ובכל אחד מהם מי שעובד קשה מצליח מספר סטודנטים היה יורד דרסטית והמשק היה הרבה יותר בריא.

 

לפי מה שהבנתי, הנחה שלך שמי שלא לומד לתואר יושב על הגדר ומגרד את האשכים. זה ממש לא נכון. אנשים יוצאים לשוק העבודה אחרי הצבא, צוברים ניסיון ומתמקצעים.

 

לא אמרתי דבר כזה!

מאיפה הוצאת שזה מה שאמרתי?

כל מה שאני אומר זה שיש המון עבודות שדורשות תואר כדרישה מינימלית בשביל להתקבל.

לא אמרתי שום דבר על האנשים שלא לומדים עצמם.

 

להבדיל מבוגר תואר ראשון הם יודעים לעשות דברים. מעסיק רוצה לקבל תמורה לכסף שהוא משלם.

מעט מאוד מעסיקים מוכנים לעשות בייביסיטר לעובדים. מעסיקים שכן לוקחים עובדים חסרי ניסיון משלמים בהתאם וזה לא משנה אם יש לו תואר או אין לו תואר.

 

אבטלה בקרב אקדמאים אסטרונומית. תבדוק כמה אקדמאים שלמדו ביולוגיה/פסיכולוגיה/כלכלה/מנהל עסקים/תקשורת באמת עובדים בתחום וכמה עובדים בכל מיני תפקידים שהם יכלו לבצע גם אם רגלם לא הייתה דורכת באקדמיה.

 

123456

[Apple]

תואר לא צריך ללמוד רק בשביל מקצוע או הכנסה בטוחה.

אף על פי שלרוב בעלי התארים מרוויחים יותר והעבודה שלהם היא בסיכון נמוך.

אני למדתי את התואר כי זה עניין אותי ורציתי לדעת יותר וגם כי לא אני שילמתי עליו(זה גם שיקול).

זה לא היה הפסד של 4 שנים על לימודים שלא שווים אלא שנים נהדרות של למידה ואתגרים שלדעתי בסופו של דבר ייגרמו לי להצליח יותר מאדם שהגיע לאותה נקודה כמוני בלי תואר.

[sperial]

השרשור מחזיר אותי לסיפור שסופר באמצע שנות ה-70:

 

ליהודי בניו יורק היתה סתימה בשירותים. קרא לאינסטלטור, זה הגיע, הכניס את הקפיץ ושחרר את הסתימה . כאשר סיים את העבודה הגיש את החשבון לבעל הבית - 100 דולר. תמה בעל הבית: בשבוע שעבר אשתי היתה חולה, הזמנתי רופא, פרופסור מכובד בבית החולים, הוא היה כאן שעה - בדק אותה טיפל בה, נתן תרופות והזריק זריקות, וגבה רק 50 דולר, ואתה, תמורת 10 דקות עבודה דורש 100 דולר. ענה השרברב: כאשר אני הייתי רופא גביתי גם אני 50 דולר.

 

אני חוזר - צריך ללמוד. לא בהכרח ללימודים אקדמיים. אבל כדי להגיע לשוק העבודה עם איזה ערך מוסף צריך להשקיע זמן ומאמץ בהכשרה - אם כשוליה, אם בלימודים לא אקדמיים (כגון טכנאי\הנדסאי או הכשרה מקצועית) ואם בלימודים אקדמיים.

 

פות"ש - כפי שכתבתי קודם - חשוב היכן אתה עומד כעת, מה מעניין אותך ומה יכולתך לעמוד בלימודים (מבחינת יכולות, עלויות והזמן העומד לרשותך). הכשרה כטכנאי תארך שנה, הכשרה כרופא בין 11-15 שנה (כולל התמחות). ומאות אם לא אלפי מקצועות בכל הטווח שביניהם.

[elibaba]

חן, אתה לא דוגמה כי אתה משכיל גם ללא השכלה פורמלית באונברסיטה

רוב האנשים לא כאלו ואני חושב שזה גם כיף ומרחיב אופקים ללמוד.

כמכשיר לעשיית כסף זה לא הדבר החשוב ביותר.

[ניקו פ.]

כמכשיר לעשיית כסף יש למצוא אישה מהרצליה פיתוח. שנים שנשים מתחתנות עם גברים רק בגל הכסף, הגיע הזמן שתהיה גם תכנית שנקראת מעושרים. מי מתנדב?

[שביט]

חן, אתה ושכמותך שייכים לדור הולך ונעלם.

אם אני מכיר נכון, אתה דור שני בעסק, ומטבע הדברים נכנסת אליו כדי להמשיך אותו, והוא מספק לך פרנסה מכובדת.

היום לצערינו עסקים כאלה שעוברים בירושה הולכים ונעלמים, ויחד איתם גם היכולת להתפרנס בכבוד בלי תואר ובלי נעליים, וחבל שככה.

 

דוגמא נוספת שאני חושב עליה היא דוד שלי, דור שני לעסק "גלוונומטה" המוכר לאנשי האספנות. הדור השלישי בכלל לא חושב להמשיך את השושלת המשפחתית, אלא רץ לעשות תואר כדי ש"יזכה" ב"כבוד" לשבת מול אחת שסיימה תואר במשאבי אנוש לפני שבועיים, כדי שתוכל לבקש ממנו למנות בפניה (למה למנות כשהוא יכול לספור? ) 3 תכונות שליליות שיש לו...

[ESTK]

מחזק את דעת קודמיי, השכלה אתה חייב, תלוי איזו,

 

המקצועות שבד"כ כשאתה שומע אותם, שישר עולה לך מין זלזול כזה, כמו אינסטלטור חשמלאי עובד בניין וכד',

דע לך שכל אחד מאלו עושה את האלפייה ליום, ויש כאלו יותר, וזה בדוק , וראיתי זאת במו עניי, אנסטלטור על פתיחת סתימה לוקח מינימום 350 שקל, חשמלאי על תוספת נקודות תאורה ושקעים גובה לא מעט כסף על עבודה שהיא לא מסובכת, מקסימום מביא איזה פועל שחור לחצוב בקירות תמורת שכר מינימום, והוא גורף אח"כ את כל הכסף.

יום עבודה של פועל מקצועי בבניין עולה 600 שקל.

 

סיני מקצועי מרוויח 1000 שקל בכל יום שהוא עובד, 500 אצל המעסיק הראשון מהבוקר עד אחרי צהריים, ועוד 500 שקל מהמעסיק השני שהוא עובד אצלו מאחה"צ עד הלילה , אין להם אלוהים, הם עובדים כמו סוסים, ומקצוענים ברמה !!!

 

צריך לראות אותם מרצפים את הבתים והאמבטיות, אומנות פשוט אומנות,

 

ואצלנו מעדיפים לעשות תואר ראשון באיזה שטות כזו או אחרת וללכת לעבוד כשכירים כל החיים ולקבל משכורות מעפאנות.

עדיין יש את התאוריה הטיפשית הזו של פעם שכל אמא רוצה שהבן שלה יהיה רופא...

 

חבל שלא עושים 2 מסלולים בכל בית ספר, מסלול עיוני רגיל ,ומסלול מקצועי לכל אילו שאין להם ראש ותחת לשבת וללמוד.