אימצתי כלב חדש, זקוק להנחיות מסויימות

[falou]

אני לא מכיר כלב אחד שלא יגרגר כאשר יש לו עצם בפה ואתה מתקרב אליו.

 

שכלב שלי יגרגר עליי?

עם עצם, בלי עצם, בפה או בתחת... שכלב שלי יגרגר עליי?!

 

מה השלב הבא, יגרגר על הבת שלי?!

אולי יינשך אותה לאזהרה?!

 

 

אין מצב ולא צריך להיות מצב בו כלב מגרגר על בעליו (כולל כל בני הבית).

[drivemaster]

אתם לא מבינים כמה אני מודה לכם!

 

 

עודד, אני מאוד מסכים איתך. הנהימות זה בגלל הרכושניות שלו. אבצע את מה שאתה אומר ואחזור עם רשמים.

מה אתה מציע לעשות עם האוכל כדי שלא יתנפל עליו (כתבת משהו עם רצועה, לא בדיוק הבנתי מה לעשות, האם למנוע ממנו לאכול הכל בבת-אחת?)? יש סיכוי שהוא באמת רעב ורוצה לאכול כמה שיותר מהר (הגיוני לא? )? אני מביא לו כרגע 150 - 200 גרם לארוחה (2 ביום) של מזון דיאטטי איכותי ולא בונזו.

 

כמה דברים (ושוב, אני לא מת על אילוף דרך האינטרנט. אין תחליף למפגש פיזי עם הכלב).

דבר ראשון לגבי הכמות, גש לוטרינר ושאל אותו כמה הכלב אמור לשקול.

ביחס לזה תתן לו את הכמות הרצויה ע"פ הטבלה שיש על שק האוכל. (גיל/משקל).

קח בחשבון שכלבים הם גרגרנים מטבעם.

יש המון כלבים שיאכלו כמה שתתן להם.

ההורים שלי עשו פעם נסיון עם הכלב הקודם שלהם. (שהיה מסיים 200 גרם בערך ב15 שניות )

הם נתנו לו בפעם אחת כמות של יומיים. הטמבל פשוט המשיך לאכול. ההורים שלי הפסיקו מחשש שהכלב יתפוצץ!

 

 

לגבי הגרגורים.

הכלב בעצם מנסה לבסס את מעמדו בבית. (וכמה שיותר גבוה).

אתה צריך להיות זה ששולט.

מה שאומר, שהכלב שותה/אוכל/מפליץ/נושם, אך ורק כשאתה מאשר לו! אתה הבוס. (אני יודע שזה נשמע קשה. אבל לפי איך שזה נשמע, אם לא תעבוד בצורה כזו ומהר, המצב יחמיר ומהר יותר ממה שאתה חושב. לא רחוק היום שבו הוא ינשך אותך ברצינות ותזדקק לתפרים. וכן, אני בכוונה לוקח את המקרה החמור ביותר).

 

לפני שאתה נותן לו את האוכל, "תתעלל" בו.

תן לו מלא פקודות כמו "שב" ו"ארצה". (כל זאת בהנחה שהכלב מכיר את הפקודות!!)

לא מבצע את הפקודות- לא מקבל אוכל!!! (תנסה שוב כעבור 10 דקות).

 

ואז שוב, לך עם הקערה למקום אחר בבית ושוב "שב" "ארצה".

ככה כמה דקות בכל פעם טיולים עם פקודות בבית לפני מתן האוכל.

כל פעם תתן לו אוכל במקום אחר בבית. שלא תהיה לכלב שיגרה. (שבירת שיגרה מערערת. פתאום אתה הוא זה שמחליט מתי ואיפה הוא אוכל).

 

זה תרגיל "פשוט" והתחלתי לביסוס היררכיה.

בטיולים אל תתן לכלב להוביל. גם אם זה דורש "מלחמה" של משיכות ותיקונים.

לפני שיוצאים וחוזרים מהטיול, הכלב יושב ואתה הראשון שיוצא/נכנס מ/אל הבית.

 

זה ממש ממש על קצה המזלג.

 

 

עודד.

[Mr_Shankly]

אני לא מסכים איתך בכלל - אם זה המצב אצלך - יש לך בעיית היררכיה רצינית עם הכלבים שלך.

 

תראה בדיוק מה שידידינו המאסטר כתב.

 

+1.

כשהכלבה שלי "מוצאת" איזו עצם זרוקה בשביל/בדרך (להגנתה ייאמר שזה קרה לעתים נדירות) ואני תופס אותה על חם, אני פותח לה את הפה, מוציא את העצם וזורק אותה והיא אפילו לא עושה פרצוף (בטח ובטח לא מנסה לאכול אותה שוב או לנכס אותה אליה).

[Liviur]

זה בכלל הכי לגיטימי - להוציא להם שטויות מהפה.

 

ליביו

[falou]

מה זה להוציא?!

איכס...

 

דבר ראשון שאני מלמד כלב זה עזוב...

[CuervoB]

עודד, ממש על קצה המזלג אך הרעיון מובן לגמריי - תודה לך.

 

עניין אחרון ונסגור ת'באסטה - כאשר אנחנו אוכלים ארוחת ערב או שאני סתם מכין אוכל במטבח הוא בא ופשוט מתיישב על הרצפה די קרוב לשולחן וצופה בנו אוכלים. אני ממש מרחם עליו בקטע הזה ומתאפק שלא להביא לו אוכל (כמובן שבסוף אני לא מביא לו מהאוכל שלנו). חשבתי על לשים אותו בחדר שלו בזמן הארוחות, פתרון בסדר?

 

היום אגב התנהג באמת טוב. אני רואה שככל שחולף הזמן כך התנהגותו משתפרת...

[drivemaster]

אין שום בעיה לשים אותו בחדר בזמן שאתם אוכלים.

זה אפילו טוב ומסדיר עוד קצת את נושא ההיררכיה. זה יוצר הפרדה.

 

בשום פנים ואופן אל תתפתו לתת לו אוכל מהשולחן/שאריות שלכם.

מעבר לעובדה שלא תמיד התבלינים ואופן הבישול בריאים לכלב, זה שוב מערער את ההיררכיה. (הוא ה "נחות" מקבל מהאוכל של האלפא ועוד בזמן שהאלפא אוכל.)

 

 

עודד.

[Ave]

ביחס לזה תתן לו את הכמות הרצויה ע"פ הטבלה שיש על שק האוכל. (גיל/משקל).

קח בחשבון שכלבים הם גרגרנים מטבעם.

יש המון כלבים שיאכלו כמה שתתן להם.

ההורים שלי עשו פעם נסיון עם הכלב הקודם שלהם. (שהיה מסיים 200 גרם בערך ב15 שניות )

הם נתנו לו בפעם אחת כמות של יומיים. הטמבל פשוט המשיך לאכול. ההורים שלי הפסיקו מחשש שהכלב יתפוצץ!

הכלב לא אשם זה המזון היבש.

תחושת שובע מגיע ישירות מכמות האוכל שנכנסת לקיבה ולא מכמות הקלוריות.

מזון יבש מתנפך לאט בקיבה ולכן גם התחושה מגיעה הרבה אחרי הארוחה.

מרבית הכלבים יודעים לשמור על משקל תקין כול עוד יש מספיק פעילות גופנית והאוכל משביע.

אם ההורים שלך היו מרככים את המזון במים קרים שעה לפני התוצאה של הניסוי היתה שונה

[proxima]

התעייפתי מלהסביר אבל אנסה בפעם האחרונה,

תנסה להסתכל בעיניים שלו איך המציאות נראית מבחינתו,

הכלב הגיע למקום זר, ממקום שהוא לא בית, למקום שהוא לא יודע מה הוא בדיוק.

הוא לא זקוק בשלב הראשון לאילוף.

לא רק שהוא לא זקוק, אלא זאת תהיה טעות להתחיל באילוף כעת.

הוא זקוק לבטחון בסביבה החדשה שלו, ועושים את זה ע"י בסוס הקשר הרגשי בינו לבין אנשי הבית.

ללא חום ואהבה שהוא יקבל הוא ימשיך לבחון אותך, הוא זקוק לזה ולהתייחסות של הבעלים,

אל תשאיר אותו לנפשו בבית, שחק איתו, לטף אותו, והוא יקבל את הבטחון ויבין שזה הבית שלו.

[drivemaster]

דימה, במקרה הזה זה באמת היה "אשמת" הכלב.

זה היה גולדן מעורב עם לברדור. בחיים לא נתקלתי בכזה שואב אבק מטומטם!!

 

הוא פתח פעם צנצנת חדשה!! של 750 גרם נוטלה וחיסל אותה לגמרי!

בהזדמנות אחרת, אבא שלי התחיל להכין בורקסים. (כאלה מוכנים של מעדנות), הוא שם אותם שניה על השיש והלך להשתין.

כשהוא חזר, הוא ראה שלא נשאר אף בורקס! (תוך דקה בערך!)

הקטע הדפוק הוא, שהבורקסים עוד היו קפואים!!! לא אפויים בכלל!!

הוא עדיין לא מרח עליהם ביצה.

 

בקיצור, זה היה שואב אבק פסיכי.

 

דרך אגב, הכלב היה כלב נחיה של עוורים שיצא לפנסיה.

ההורים שלי אימצו אותו כשהיה בן 9 בערך.

עד שלא עשינו מפגש עם העיוור שהיה הבעלים שלו, לא האמנתי שזה היה כלב נחיה.

הוא היה מטומטם בטירוף!

 

בהתחלה כשהוא הגיע אלינו, הוא גירגר עלי ועל ההורים שלי כשהתקרבנו לו לאוכל/עצם/צעצוע.

בדיוק כמו הכלב של פותח השרשור.

הוא הגיע למקום חדש ורצה לבסס את מעמדו.

תקופה של כחודש של יד קשה (משהו שהיה מאוד קשה מנטאלית להורים שלי. בעיקר לאור עברו של הכלב ככלב נחיה), והכלב הפך לכלב משפחה אהוב ומפונק.

מה שכן, אחרי שעזבתי את הבית, ההורים שלי היו מעט רכים יותר עם הכלב. ואז היו עוד כמה פעמים שהוא גירגר על אחד מבני הבית.

מה שאומר שהיצר הטבעי לביסוס המעמד לא נגמר אף פעם!

 

 

עודד.

[falou]

התעייפתי מלהסביר אבל אנסה בפעם האחרונה,

תנסה להסתכל בעיניים שלו איך המציאות נראית מבחינתו,

הכלב הגיע למקום זר, ממקום שהוא לא בית, למקום שהוא לא יודע מה הוא בדיוק.

הוא לא זקוק בשלב הראשון לאילוף.

לא רק שהוא לא זקוק, אלא זאת תהיה טעות להתחיל באילוף כעת.

הוא זקוק לבטחון בסביבה החדשה שלו, ועושים את זה ע"י בסוס הקשר הרגשי בינו לבין אנשי הבית.

ללא חום ואהבה שהוא יקבל הוא ימשיך לבחון אותך, הוא זקוק לזה ולהתייחסות של הבעלים,

אל תשאיר אותו לנפשו בבית, שחק איתו, לטף אותו, והוא יקבל את הבטחון ויבין שזה הבית שלו.

 

 

אתה מתייחס לאילוף כאילו זה איזה סוג של טירונות, שמקשה על הכלב.

נהפוך הוא.

אילוף (אילוף נכון) עוזר לתקשורת עם הכלב, מחזק את הקשר עם הבעלים, את תחושת השייכות של הכלב ואת בטחונו העצמי. אילוף (אילוף נכון) מקל על ההתסגלות של הכלב למקום חדש, נותן לו גבולות ותחושת הביטחון שבאה עם ההכרות שהאילוף מעניק לכלב עם סביבתו החדשה.

 

כלב, בעצם גם בני אדם, צריכים וודאות כדי להרגיש ביטחון. וודאות, לפני חום ואהבה (ולא שאחד בא באיזשהו מקום על חשבון השני).

 

בשביל שכלב יפסיק "לבחון" הוא צריך ללמוד מה מותר לו ומה אסור.

נכון, בשלבים מוקדמים יש להמנע מאגרסיה באילוף (ויש טוענים שבכלל ותמיד יש להמנע), אבל אילוף בחיזוקים חיוביים הוא מעולה, תמיד, בטח בהתחלה.

[Ave]

עודד אתה מתאר את הכלב בתיאור של אנשים, לא מתאים.

כלב לא טיפש, פסיכי, מטומטם, מטורף , טמבל וכו.

הכול מתחיל ונגמר בחינוך, אתה כמאלף אמור לדעת את זה יותר טוב מאיתנו

יש הסבר יותר טוב לכול סיטואציה.

[drivemaster]

אמרתי שהוא היה שואב אבק מטומטם. (הכוונה הייתה בסלנג. כמו "איזה אוטו פסיכי" וכו'.)

 

וכשאמרתי שהכלב היה מטומטם בטירוף (בהקשר לזה שהוא כלב נחיה), היית צריך לראות אותו.

הוא היה "קלאמזי" בצורה בלתי רגילה.

הולך בבית ומעיף כל דבר אפשרי עם הזנב.

נכנס מתחת לשולחן ופתאום מחליט שבא לו לקום והופך את הכל.

סוג של טומטום!

 

שמע, היה לי המון כבוד כלפיו וכלפי האינטילגנציה שלו. הוא עשה עבודה שאני ואתה לא נוכל לעשות לעולם.

להיות כלב נחיה זו עבודה מטורפת וקשה!

 

אבל הוא סוג של תינוק מגודל ומטופש. וזה היה הקסם שלו.

 

עודד.

[falou]

מצטער, עוד לא פגשתי לברדור שלא היה סתום בלחץ (במקרה הטוב, למל"מ מפגר).

לא פלא שהם כלבי נחייה, רק הם מפגרים מספיק אופטימים כדי לקחת על עצמם כזה ג'וב קשה...

 

לכל כלב יש את הנקודות המפגרות שלו, אבל אלה... הם תמיד באזור הדבילי. סתומים.

לדבר אליהם, כמו לדבר לקיר.

 

והאחים שלהם, הגולדנים.

רק שהם טמבלולים עם אנרגיה...

[Ave]

לפני שהוא לברדור הוא קודם כול חייה > כלב > לברדור > האופי שלו

למה להתחיל מהסוף? ההתנהגות שאתה מתאר נופלת בקטגוריה הראשונה/שנייה.

 

מה שכן אני חושב שזה הבעליים מעוד מיוחדים, עדיין גזע מתקשר לאופי הבעלים וכנראה יש משהו מיוחד בעלי לברדור