כיצד ניתן לבדוק אם בת הזוג שלי יהודיה או לא?

[AUDIO KING]

שבת שלום וחג שמח.

 

הסיפור הוא כזה, אני יוצא עם בחורה רוסיה כבר קרוב לחצי שנה, היא חמודה, חכמה, מלומדת (מהנדסת), עם עבודה טובה,

אכפתית, אוהבת וכו'.

 

הקשר מתהדק לאט לאט ובגילאים שלנו (אני אוטוטו 30, היא אוטוטו 32) כבר מתחילים לחשוב על למסד את הקשר ולראות

דברים לטווח הארוך.

 

לא יצא לנו מעולם לדבר מה היא חושבת על הדת ומה הזיקה שלה לנושא. חשוב לי שאם בסופו של דבר הקשר ילך לכיוון רציני

כלומר, מעבר לגור יחד, חתונה וכל החבילה, אני חייב לדעת אם היא יהודיה או לא כיון שחשוב לי שילדיי יהיו יהודים כדת וכדין.

 

הבעיה היא שאיני יודע איך לרמוז, לשאול, להבין בצורה עדינה, אם היא יהודיה או לא. זכור לי שפעם היא נתנה לי לראות את תעודת

הזהות שלה ולא היה שם בכלל "לאום" משמע, דרך תעודת הזהות שלה אין אפשרות לדעת.

אודה מאוד אם תוכלו לעזור לי לבדוק זאת בדרכים עדינות ע"מ שהיא לא תיפגע מעצם השאלה. אם הייתי גיי, הנושא היה כ"כ פשוט, סעומו!!

 

שנה טובה לכולם ותודה למגיבים. ליאור.

 

 

נתחיל עם זה שאתה זה הבעיה ולא היא.

אם אתה לא יכול לדבר פתוח עם חברה שלך, זה כבר סימן לא טוב לבאות.

כלל ראשון בשאלות מביכות : זרוק את השאלה על מישהו אחר.

דוגמא: "את יודעת שההורים שלי דתיים ,אמא שלי שאלה אותי אתמול אם את בכלל יהודייה

ולא ידעתי מה להגיד לה ,אבל לי זה לא משנה אני אוהב אותך בכול מקרה"

 

בשלב הזה אתה כבר אמור לקבל תשובה.

וגם יצאתה "בסדר" כי לך זה לא משנה אתה עדיין אוהב אותה

וגם האחריות לשאלה "נופלת" על אמא שלך.

[sronis]

אני אפשט לך את כל מה שאמרתי.

 

תעזוב את הדת בשקט, אם טוב לך איתה לך על זה עד הסוף ואל תדפוק חשבון לאף אחד.

 

אל תבדוק איתה בגלל המשפחה שלך או בגלל המעגל הקרוב אליך כי זה לא יהיה הוגן. אני לא חושב שאתה היית מרגיש נעים אם היו בודקים אותך.

 

ה"פתרון" שלך הוא לטמון את הראש בחול. בשביל מה לו להכניס את עצמו לצרות פוטנציאליות עם המשפחה, רק בשביל לא לשאול כמה שאלות פשוטות? זה לא עניין של "לבדוק". אני למשל לא מעשן ולא רוצה לצאת עם מעשנת. אתה באמת חושב שיהיה לי לא נעים לשאול מישהי אם היא מעשנת? פה אמנם צריך להיות עדין יותר כי הם ביחד כבר כמה חודשים, אבל אפשר בקלות לראות את זה דווקא כמשהו חיובי - היא מספיק חשובה לו בשביל שהוא יחשוב על העתיד שלהם ביחד, ולפעמים צריך לשאול שאלות קשות כשחושבים על העתיד. סתם לדוגמא, שאלה לא מאוד שונה - האם את רוצה ילדים? נניח והיא תענה שלא. זה בקלות יכול להיות deal breaker.

[sperial]

 

אתם רק חצי שנה יחד ושניכם אנשים בוגרים, לטעמי אין מה ללכת סחור סחור, תפתח את הנושא בצורה ישירה (וחיובית כמובן).

 

 

בגיל 30 חצי שנה זה בהחלט זמן שמאפשר לקבל החלטות. אני הכרתי את אשתי בגיל 32, לקח לנו 3 חודשים להחליט להתחתן ועוד 4 חודשים לבצע. יתרה מכך - הבחורה בת 32, השעון הביולוגי כבר אומר את שלו כך שגם עליה יש לחץ מסויים, גם אם לא ביטאה אותו במילים.

 

THE-ONE - אינך יכול לצפות את תגובתם של הוריך לנישואין עם אותה אשה.

אני מניח שהם כבר פגשו אותה - איך הם הגיבו? יתכן מאד שההתיחסות לאישיותה ולקשר ביניכם תגבר על מסורות דתיות.

אני יכול לומר לך שאשתי באה מבית מסורתי (מתון, סגנון מרוקאי) ולא היתה שום תגובה שלילית לכך שגרנו יחד לפני החתונה. כיום אנחנו שומרים כשרות מתוך כבוד למשפחה, והטקסים הדתיים היחידים שאנו מקיימים הם הדלקת נרות וקידוש בערב שבת. ואני מכיר בחורה שבאה מבית דתי מאד שהתחתנה עם בחור לא דתי, והמשפחה היתה מרוצה מאוד כיון שהכירה בתכונותיו הטרומיות שאותן העריכו יותר מאשר גינונים דתיים חיצוניים.

[THE-ONE]

למען האמת, הם לא פגשו אותה. שנינו גרים לבד (כל אחד בדירתו) ואני לא מרבה לשוחח עם הוריי על חיי האהבה שלי.

אני חושב שבאמת הגיע הזמן להביא אותה להורים.

[odedos]

תודה, בהחלט תגובה לענייין שבתקווה עזרה פה לחברים להבין את השאלה הפשוטה והרצינית ששאלתי.

בשבוע שעבר הייתי לראשונה אצל אמא שלה (הורים גרושים) ומכל השאלות שעלו אליי והנושאים ששוחחנו עליהם במהלך הארוחה,

אף לא נושא אחד שקשור לדת, חגים, לאום או דברים כאלה. ממה שראיתי, אין להם שום מסורת בבית או זיקה כלשהי ליהדות (עובדה, אני לא מתלונן או משהו או בא בטענות). אה כן, מזוזות היו בבית!

 

אז במיוחד לאור מה שאמרת על המשפחה ועל הזיקה הדתית הקיימת במשפחה, נצל הזדמנויות ותתארחו בארוחת החג.

 

אח״כ כבר תנסה לפלס את הדרך לשאלה, אם היא נהנתה בארוחה, אם היא מרגישה קשורה להווי של ארוחת חג.

[edan82]

בגיל 30 חצי שנה זה בהחלט זמן שמאפשר לקבל החלטות. אני הכרתי את אשתי בגיל 32, לקח לנו 3 חודשים להחליט להתחתן ועוד 4 חודשים לבצע. יתרה מכך - הבחורה בת 32, השעון הביולוגי כבר אומר את שלו כך שגם עליה יש לחץ מסויים, גם אם לא ביטאה אותו במילים.

 

לא כתבתי את זה מהמקום אליו כיוונת אלא מהכוונה שבפרק זמן של חצי שנה יש לך עוד מה ללמוד על זוגתך ולכן גם שאלת דת תיהיה לגיטימית ולא אמורה להיות "תמוהה".

 

אם תצא עם מישהו כמה שנים ופתאום תציף שאלה כזאת זה בהחלט עלול להיות מוזר.

 

מעבר לזה, מסכים עם דברייך.

[ToMeR]

ה"פתרון" שלך הוא לטמון את הראש בחול. בשביל מה לו להכניס את עצמו לצרות פוטנציאליות עם המשפחה, רק בשביל לא לשאול כמה שאלות פשוטות? זה לא עניין של "לבדוק". אני למשל לא מעשן ולא רוצה לצאת עם מעשנת. אתה באמת חושב שיהיה לי לא נעים לשאול מישהי אם היא מעשנת? פה אמנם צריך להיות עדין יותר כי הם ביחד כבר כמה חודשים, אבל אפשר בקלות לראות את זה דווקא כמשהו חיובי - היא מספיק חשובה לו בשביל שהוא יחשוב על העתיד שלהם ביחד, ולפעמים צריך לשאול שאלות קשות כשחושבים על העתיד. סתם לדוגמא, שאלה לא מאוד שונה - האם את רוצה ילדים? נניח והיא תענה שלא. זה בקלות יכול להיות deal breaker.

 

אמרתי כבר לפני, היה צריך לבדוק בהתחלה וזה בדיוק ההבדל רוני, הוא לא בהתחלה ועושה רושם שהוא כן חושב על חתונה איתה.

 

אם היה בהתחלה סבבה אתה בודק אם היא מתאימה לך זה לגיטימי, אבל באמצע זה כבר לא אם היא מתאימה לך אלא אם היא מתאימה למשפחה שלך.

[sronis]

כתבתי שהשאלה על העישון היא "לא מאוד שונה", אבל במובן הזה היא כן. אני, למשל, לא רוצה להיות דקה עם מישהי מעשנת. בעיה שלי. הוא, לעומת זאת, לא חשב על עניין היהדות שלה ברגע הראשון, וגם בכלל לא ידע אם זה יצליח ביניהם. הוא הרי לא ישאל כל בחורה שהוא פוגש אם היא יהודייה על הדייט הראשון, נכון? רק עכשיו, כשהתבשלה אצלו ההחלטה להמשיך איתה לשלב הבא, הוא מתחיל לחשוב על הנושא הזה ומגלה שיש כמה בעיות פוטנציאליות. לא איתו- עם המשפחה שלו. אני באמת לא מבין מה הבעיה לשאול בעדינות ולראות מה אפשר לעשות. אגב, הוא יכול גם לפנות למשפחה שלו ולשאול "אם הייתי יוצא עם בחורה לא יהודייה, מה הייתם אומרים?".

[ToMeR]

היא בנאדם, לא מכונית שלא טוב לך שגילית קצה שלדה אז יאלה מוכרים.

 

אם ההורים שלך יגידו לך מחר "רוני האוטו שלך זה רכב של הומואים" אתה תמכור אותו? אני מניח שלא

 

אז אם הוא לא קרוב לדת בעצמו, והוא כבר איתה וטוב להם יחד, אז המשפחה תאלץ לקבל אותו ואותה. אני לא אתפשר על בחורה בשביל אף אחד. מההתחלה, טוב לי איתה? היא מתאימה "לדרישות" שלי? בזה נגמר הסיפור חד וחלק.

 

מעבר לזה, דת לא בוחרים, דת זה דבר שנולדים איתו ולכן אני לא רואה בזה משהו שצריך להיות בכלל פונקציה בחיים בשום תחום מעבר לגזענות.

 

בנינו, אם לא הייתה דת בעולם, היינו מסתכלים על סיבות רציניות יותר להעדיף אנשים ולא סיבות רוחניות שכאלה. מחר אני אקום והגיד שכל מי שקוראים לו רוני לא עושה טוב לקארמה שלי ואני אפסול את כל האנשים שקוראים להם רוני (גם אם הם אנשים צדיקים והכי טובים שיש), לדעתי מטופש בהחלט.

 

שאלה לפותח השרשור, נגיד והיא לא יהודיה, וההורים יחליטו לנתק קשר אם תתחתן איתה. אתה מתחתן איתה או לא?

[wil]

לא בהכרח. השם מגיע מצד האב, היהדות מצד האם.

כנראה שבמסגרת תהליכי מיסוד הקשר הדבר הפשוט ביותר הוא להיות ישיר, אם הקשר חשוב גם לה סביר שהיא תשתף פעולה. הבעיה היא שאם לרבנות יש ספק כלשהו ביהדותה אתם בצרות. אני יכול לומר לך שהשאלות של הרבנות יכולות להיות מוזרות ומרגיזות.

וכמובן - השלב הראשון היא הצצה בתעודת הזהות שלה, אני בטוח שגם אם אינך רוצה להעלות את הנושא באופן ישיר תוכל למצוא תירוץ לקבל אותה לידך לכמה דקות. יש שם סעיפי דת ולאום.

1. בתעודת הזהות אין ולא היה מעולם סעיף "דת". זה קיים במחשב של משרד הפנים אבל לא רשום בתעודה.

2. סעיף "לאום" היה בעבר אבל כבר כמה שנים טובות שאצל כולם רשום "********".

מה שכן יש את העניין עם התאריך העברי שהוזכר פה.

 

3. אם היא יהודיה מבחינת משרד הפנים אבל הרבנות עושה פרצופים, אז הכי פשוט זה (א) לא להתחתן בכלל, או (ב) להתחתן בקפריסין.

בשני המקרים הילדים יהיו יהודים כשרים בתעודת הזהות ובמשרד הפנים.

 

חתונה לא על הפרק לפחות בשנה הקרובה. אולי בשנה הבאה שזה כבר יהיה מתבקש. חשוב לי קודם לסיים את התואר

ולבסס את עצמי עוד קצת (למצוא עבודה יציבה, פוטרתי לפני כחודש עקב קיצוצים) כך שחתונה לא נראית בעתיד הקרוב לפחות.

 

הבחורה רצינית ואם אשאל אותה, אני יודע שהיא תענה לי בכנות ובלי משחקים, הבעיה היא שיחד עם זאת היא מאוד רגישה

ונוטה לקחת ללב ולהעלב לא מעט, ככה שאין לי ספק שהיא תעלב בטירוף ותעשה לי פרצופים כאילו אני מתכוון לפסול אותה על הסף

במידה והיא לא יהודיה (להתגייר זה לא כואב).

להתגייר זה מאוד כואב.

בניגוד לדתות אחרות שהקבלה אליהן קלה מאוד, תהליך הגיור הוא סיפור ארוך, מייגע, דורש מאמץ, ויש אומרים גם משפיל (זה כבר סובייקטיבי)

אם היא לא קשורה לדת אז היא מאוד לא תאהב את ההליך הזה.

 

חברים, סטיתם מעט מהנושא, מה זה רלוונטי אם היא אוכלת כשר או לא? לי זה לא משנה ולילדיי אתן את אפשרות הבחירה.

 

אני מחזק את אלון בתגובתו האחרונה, זה משנה לי בעיקר מהבחינה העקרונית שחשוב לי להתחתן עם יהודייה - בעיקר בגלל הילדים

שירגישו שייכות לעם שלהם ולדת שלהם.

תלוי בהם בלבד אם לגדול על ערכי המסורת ולשמור אותה, או להיות חילוניים או אפילו דתיים. החלטה שלהם, לי חשוב שיהיה להם את הבסיס ושלא יהיו שונים, מבחינת העובדה שהחיים שלהם יזרמו יותר, יהיו קלים יותר ולא יתקילו אותם בשאלות מיותרות בבוא העת. זה הכל.

 

אוקיי, אז תתחיל מלחשוב עם עצמך מה המשמעות של "יהודיה" בכלל.

1. "יהודיה" יכול להיות סטטוס במשרד הפנים. אם חשוב לך שמבחינה בירוקרטית הילדים יהיו "יהודים" (במשמעות של משרד הפנים) אז זו המשמעות. לדעתי האישית זה לא צריך להיות שיקול בכלל מבחינת בחירת בת זוג לחיים.

 

2. "יהודיה" יכול להיות החינוך שתעניקו לילדיכם העתידיים אם תחליטו לייצר כאלו.

 

3. "יהודיה" יכול להיות מידת שמירת המצוות (נשמע שזה לא מעניין אותך)

 

4. "יהודיה" יכול להיות שמירת המסורת של החגים בבית (אם זו ההגדרה שלך אז לדעתי רוב הסיכויים שלא תהיה לה בעיה לזרום עם החגים היהודיים)

 

5. "יהודיה" יכול להיות חתונה ברבנות (אם זו הדרישה מבחינת ההורים ונראה שזה סיפור בעייתי אז אולי כדאי לך להתגמש ולוותר. זה רק ערב אחד בחיים...)

 

או כל הגדרה אחרת.

מה שאני אומר זה אל תיתן לבעיות בירוקרטיות להרוס לך מערכת יחסים.

תחשוב מה חשוב לך מבחינת "יהודיה" בחיים המשותפים שאתה מעוניין לחיות איתה.

[sronis]

טוב שלא הגזמת. דבר ראשון, אני לא צריך לשאול את ההורים שלי בשביל לדעת שיש לו אוטו של עומואים

נכון שבמקרה קיצון המשפחה תאלץ לקבל אותו ואותה, אבל לא תמיד חייבים ללכת עם הראש בקיר. נניח והבחורה לא יהודיה - אולי היא תסכים להתגייר בשבילו?

האמירה "דת לא בוחרים" בכלל מצחיקה - מצד אחד אתה נשמע אנטי-דתי לגמרי, כלומר אם היית מתאהב במוסלמית אז שכולם יקפצו לך, ומצד שני אתה אומר משהו לגמרי לא נכון (בשביל מה "המציאו" את הגיור?) ואפילו חשוך לגמרי.

 

והוא כבר ענה לשאלה שלך למעלה בשרשור.

[THE-ONE]

תומר, לשאלתך, אני יודע שיהיה לי מאוד קשה להתנתק מהמשפחה שלי בייחוד ובנסיבות כאלה קשות אבל אני מניח שאלך עם הלב

שלי ואהיה עם הבחורה (לא יודע אם הבחורה המדוברת היא ה"אחת" בשלב זה, אך תהיה בטוח שאם אחליט על משהי מסויימת

או אפילו עליה שהיא ה"אחת" אז אלך איתה עד הסוף).

[odedos]

כמה ביניכם באמת ילכו עם הלב שלכם? האם זה נכון בכלל ללכת בצורה עיוורת עם הלב?

אם אתם שואלים אותי אז ממש לא.

אין מה לעשות ותשאלו איזה זוג מבוגר שאתם רוצים, האהבה נגמרת ואז אתה נשאר עם בת אדם ועם הדרך חיים שלה.

אם אין לכם מן המשותף, הזוגיות היא על זמן שאול.

 

אחרי הכל, בסופו של דבר נישואים זה הסכם, זה הסכם של איפה נגור, אם אנחנו רוצים ילדים, איך נגדל את הילדים, איזה ערכים אנחנו רוצים להקנות להם. מעבר לזה, באיזה ערכים אנחנו כמשפחה דוגלים.

 

נכון שהאהבה חשובה, אבל אהבה זה לא הכל, וזה לא רק שם של תכנית.

 

גם אם גבר יאהב את אשתו עד אין סוף ועד למצב שהוא מוכן לאבד את המשפחה שלו, אם וכאשר הם ייפרדו, כי זה מצב אפשרי בהחלט, ספק אם הגבר יוכל לשקם את הקשר עם המשפחה.

 

תסלחו לי על הברוטליות, אבל שום בחורה לא שווה שאני אאבד את המשפחה שלי.

[vladclar]

תתחיל בשני הכיוונים - תדבר איתה ותכיר אותה להורים שלך.

לפי מה שאתה מתאר, אתה יכול להיות בטוח, שנושא היהדות שלה יעלה מיד אצל ההורים שלך (ללא נוכחותה) - אולי תופתע לטובה מההורים, שכן אוהבים אותך מספיק כדי לתת לך להחליט חופשי לגבי העתיד שלך.

תאמין לי, גם הם לא רוצים לנתק\לקלקל יחסים איתך .

אני מבין את הלחצים מהמשפחה - הם חייבים לראות את החופה, אבל אולי זה לא הדבר החשוב ביותר בשבילם.

[ToMeR]

רוני אני אנטי דת בגלל מה שעשו ממנה ובגלל שזה הפך להיות נושא שנלקח בחשבון בחיים בזמן שזה לא צריך לעניין אף אחד, בדיוק כמו השם שלך. אז קוראים לך רוני וזהו בסדר נגמר הסיפור, זה לא צריך להשפיע על שום כלום בחיים.

 

ופותח השרשור אם אתה הולך עם זה עד הסוף אז תלך בלי לנסות לערער את העניין. אני לא רואה בזה ראש בקיר אלא לעשות מה שטוב לך נטו ולקבל אותה כמו שהיא (לא משנה אם אותה ספציפית או מישהי אחרת).

 

וסתם שאלה מחוסר ידע, מאיזה גיל אפשר להתגייר? למשל נולד לי ילד לא יהודי, אני יכול להחליט שעושים לו ברית ולהפוך אותו ליהודי באיזו צורה או שצריך לחכות לגיל כזה או אחר?