תופעת "המאותת והכביש שלו"

[אושרי]

מוזר,כשאני רואה נהג מאותת אני מאט ומאפשר לו להשתלב.(חוץ ממשאיות איטיות בעליל).

הבעיה שהרבה לא מאמינים שזה קורה להם וחוששים להכנס.

אם מדברים על תרבות נהיגה אז כמו בחו"ל,מאפשרים למאותת להשתלב.

הבעיה הנוספת שיש כאלה שמשתלבים ולא מאיצים לאחר ההשתלבות.

[חן ג.]

אני נתקל יותר ויותר בתופעה של "זלגנות נתיבית". לא ממש מעבר נתיב, אלא יותר אם האוטו מושך ימינה נזרום לאט לאט ימינה ובדרך ניסע 500 מטר על 2 נתיבים, ובסוף נמצא את עצמנו בנתיב.

 

תסלח לי אבל ככה עוברים נתיבים! וזה משהו שהרבה נהגים, וגם כאלו עם הרבה כוונות טובות, לא מבינים או מיישמים: כמה שמעבר הנתיב יותר מאוחר ו"מרוח" ככה יותר טוב. אם יש עוד 500 מטר של כביש ועוד בחינם, למה לא לנצל אותם? הלא הכביש הישראלי מספיק קטן, לא כן?

 

כמובן שאם לא מביטים במראות זה פסול, שכן חלק מהיתרון של השיטה הוא בכך שלנהג שעובר נתיב ניתנת השהות לבדוק את המראות לא פעם אחת אלא לפחות פעמיים, כאשר הוא כבר חצי דרך בנתיב השני ולכן רואה עמוק יותר לתוכו. ובכל זאת - זו הדרך.

 

לגבי סוגית האיתות: עשו לעצמכם הרגל לאותת שלוש-ארבע שניות מלאות לפני תחילת המהלך. ככה נותנים מספיק זמן לנהג השני להבין מה קורה, ומצד שני לא מאותתים מוקדם מדי (מה שלדעתי לעתים יוצר בלבול). גם אחיזת הגה שבה המאותתים נגישים מאוד עוזרת. לא חסרים נהגים של מאותתים, או מאותתים בשיטת ה"איתות הסמלי" מתוך עצלנות בלבד.