מערכת התזת מים לאינטרקולר

[fizban]

השאלה היא באיזו מידה , אני בספק שהוא ינסה למקסם את ההספק אלא ינסה להגיע לדרישות המערכת בהנתן המצב הקיים.

הם למשל מפרסמים שיפור של 30% בהספק , נשמע לי קצת קיצוני שהמחשב יגיע למצב הזה ללא שום התערבות.

 

המחשב ינסה למקסם את ההספק על פי הטבלאות וגם לשמור על המנוע.

מבחינת תאורטית, אם תצליח להכניס 30% יותר אויר, תקבל 30% שיפור בהספק. במקרה של טמפרטורה נמוכה יותר, פשוט יש יותר מסת אויר באותו הנפח.

30 אחוז שיפור נשמע מופרך, אבל אפשר לבדוק את זה על דיינו. אין ספק שרכבים, בייחוד גודשים, מרגישים הרבה יותר חזקים בחורף, ולא בכדי.

[edan82]

זה אמנם נכון שהמנוע כביכול יכול לינוק כמות אינסופית של אויר קר בניגוד לקירור נוזל שבו המים כבר חמים במערכת אבל זה לא מהווה יתרון עבור הקירור אויר מסיבה פשוטה- ברגע שהמנוע יונק אותו והוא נדחס על ידי הטורבו הוא מתחמם כך שבכל מקרה המנוע לא באמת יונק אויר קר.

 

לעומת זאת בקירור נוזל יש לך כאמור אפשרות בקרה גבוהה יותר על הטמפ'.

[fizban]

התכוונתי לאויר שמקרר את הקולר. לא האויר שהמנוע יונק.

אחרי האינטרקולר, טמפרטורת האויר יורדת דרסטית (בשני סוגי האינטרקולרים). ההבדל הוא שהאויר שמשמש לקירור האינטרקולר הוא אינסופי (בקנה המידה שלנו) ולכן הרכב לא צריך לטפל בקירור שלו. יש לו אספקת אינסופית של אויר מבחוץ שיקרר את האינטרקולר. כשיש נוזל קירור, הוא מתחמם וצריך גם לקרר אותו (על ידי אויר מבחוץ). לנוזל לוקח יותר זמן להתקרר כי קיבולת החום שלו גדולה יותר משל אויר. לכן קירור אויר אויר יעיל יותר בטווח הארוך.

[ohadohad2]

המחשב ינסה למקסם את ההספק על פי הטבלאות וגם לשמור על המנוע.

מבחינת תאורטית, אם תצליח להכניס 30% יותר אויר, תקבל 30% שיפור בהספק. במקרה של טמפרטורה נמוכה יותר, פשוט יש יותר מסת אויר באותו הנפח.

30 אחוז שיפור נשמע מופרך, אבל אפשר לבדוק את זה על דיינו. אין ספק שרכבים, בייחוד גודשים, מרגישים הרבה יותר חזקים בחורף, ולא בכדי.

 

אם נעבוד בצורה פשטנית , PV=NRT הוא חוק הגזים האידיאלים.

N=PV/RT ולכן באותו לחץ ונפח , כמות הגז תגדל בפרופורציה הפוכה לטמפרטורה.

 

היחס בכמות הגז בין שתי טמפרטורות שונות יהיה:

N1/N2=T2/T1

 

אז על פניו זה נראה שאם הם באמת הורידו את הטמפרטורה באופן משמעותי כל כך אז ההספק היה אמור לעלות גם כן.

אבל עדיין קשה לי להאמין לשיפור כל כך גדול ללא התערבות יותר רצינית.

מערכות ניהול בדרך כלל לא ליניאריות ולכן אני בספק שהם ינסו להגדיל את ההספק באופן ליניארי לכמות הגז שנכנס.

 

אם כבר זה נשמע הגיוני , שמערכת חכמה תוריד גדישה כאשר הטמפרטורה יורדת , מכיוון שהיא תגיע להספק הדרוש בגדישה נמוכה יותר (לפחות ככה אני הייתי מתכנן את המערכת).

 

יהיה מעניין לבדוק את זה בצורה אובייקטיבית , האמת שאפשר לעשות את הבדיקה הזאת בכל רכב טורבו על דיינו + התזת גז על האינטרקול מבחוץ באופן ידני , לא צריך להתקין שום מערכת בשביל זה

[edan82]

התכוונתי לאויר שמקרר את הקולר. לא האויר שהמנוע יונק.

אחרי האינטרקולר, טמפרטורת האויר יורדת דרסטית (בשני סוגי האינטרקולרים). ההבדל הוא שהאויר שמשמש לקירור האינטרקולר הוא אינסופי (בקנה המידה שלנו) ולכן הרכב לא צריך לטפל בקירור שלו. יש לו אספקת אינסופית של אויר מבחוץ שיקרר את האינטרקולר. כשיש נוזל קירור, הוא מתחמם וצריך גם לקרר אותו (על ידי אויר מבחוץ). לנוזל לוקח יותר זמן להתקרר כי קיבולת החום שלו גדולה יותר משל אויר. לכן קירור אויר אויר יעיל יותר בטווח הארוך.

 

אוקיי, הבנתי את כוונתך וזה אכן נשמע הגיוני.

היה מעניין לראות השוואה של טמפ' יניקה בתנאים דומים על מנועים דומים שאכן מצוייד באינטרקולר אויר והשני מצוייד בצ'ארג' קולר עם נוזל.

 

אם כבר זה נשמע הגיוני , שמערכת חכמה תוריד גדישה כאשר הטמפרטורה יורדת , מכיוון שהיא תגיע להספק הדרוש בגדישה נמוכה יותר (לפחות ככה אני הייתי מתכנן את המערכת).

 

למה שהמחשב יוריד גדישה בטמפ' חיצונית נמוכה?

אין בכך הגיון לטעמי שכן כל עוד לחץ הגדישה הינו בתחום התקין והבטוח אין למחשב סיבה להוריד גדישה, הוא לא אמור לדאוג לכך שהמנוע לא יחרוג מההספק שלו ולמעשה המחשב אמור להתערב דווקא במצב ההפוך שהטמפ' גבוהה מדי ואז תיתכן הורדת גדישה או הפסקת גדישה מוחלטת כדי לשמור על המנוע והמגדש.

 

זה גם מה שקורה בפועל- רכבים מוגדשים נוסעים חזק יותר בטמפ' חיצונית נמוכה ובמצבי קיצון של טמפ' חיצונית גבוהה מדי שמעלה את טמפ' היניקה לתחום מסוכן המחשב מוריד\מבטל גדישה.

[ohadohad2]

אוקיי, הבנתי את כוונתך וזה אכן נשמע הגיוני.

היה מעניין לראות השוואה של טמפ' יניקה בתנאים דומים על מנועים דומים שאכן מצוייד באינטרקולר אויר והשני מצוייד בצ'ארג' קולר עם נוזל.

 

 

 

למה שהמחשב יוריד גדישה בטמפ' חיצונית נמוכה?

אין בכך הגיון לטעמי שכן כל עוד לחץ הגדישה הינו בתחום התקין והבטוח אין למחשב סיבה להוריד גדישה, הוא לא אמור לדאוג לכך שהמנוע לא יחרוג מההספק שלו ולמעשה המחשב אמור להתערב דווקא במצב ההפוך שהטמפ' גבוהה מדי ואז תיתכן הורדת גדישה או הפסקת גדישה מוחלטת כדי לשמור על המנוע והמגדש.

 

זה גם מה שקורה בפועל- רכבים מוגדשים נוסעים חזק יותר בטמפ' חיצונית נמוכה ובמצבי קיצון של טמפ' חיצונית גבוהה מדי שמעלה את טמפ' היניקה לתחום מסוכן המחשב מוריד\מבטל גדישה.

 

N=PV/RT :

הנפח V קבוע , הרי הצנרת שבה נמצא חיישן הלחץ לא השתנתה.

R הוא קבוע בהגדרה.

הלחץ P נשאר אותו דבר לטענתך כי המחשב מתוכנן להגיע ללחץ מסויים ויעשה זאת בכל מקרה.

הטמפרטורה T ירדה , ומכיוון שהכל חוץ ממנה נשאר זהה והיא ירדה (והיא במכנה) אזי N כמות הגז עלתה.

 

ולכן היחס בתערובת השתנה וללא התערבות כלשהי מצד המחשב יתכן ויהיו השלכות לא רצויות (לטובה ולרע).

אתה צריך לזכור שללחץ אין משמעות אמיתית , שטף האוויר (כמות) האוויר היא בעלת החשיבות.

 

אני לא טוען שרכבים , ובמיוחד מוגדשים לא מקבלים בוסט בביצועים בטמפרטורה נמוכה. אני רק טוען שזה נשמע לי חשוד שמחשב רכב ללא שום שינוי ישתף פעולה עם 30% שינוי מנקודת העבודה שלו ( אני יכול להבין סטייה של כמה אחוזים בודדים אבל לא יותר ).

[elik0]

אל תהפכו את זה ל"קטע" בבקשה, לא הייתי רוצה לסוע צמוד מאחורי מישהו עם כזו מערכת ב"יום מסלול" מקומי.

עד כמה שאני זוכר מתזי אינטרקולר לא חוקיים לעליה על מסלולים בכלל.

עדיף להשקיע במערכת קירור טובה מאשר לגרום לסכנה למי שמאחוריך.

[fizban]

אתה צודק, יש בעייתיות עם מתזי אינטרקולר במסלולים מבחינת תקנות.

[bigmik]

אצלי ב STI 2004 מרגע שלוחצים על הלחצן על המתג לוקח כמה שניות ואז מקבלים תוספת

קטנה לא בלתי מורגשת,אבל קטנה. לא משהו מפוצץ כמו שהיינו רוצים,לא מדובר בגימיק אבל

לא משהו לרוץ ולצרוח לשמיים.

תוך כדי נסיעה הזירזוף מים ממש מתהדה ועף במהירות ואחרי כמה שניות נעלמת ההשפעה ועל

מנת לקבל המשכיות צריך הייתי ממש לא להרפות מהלחצן אחרת נעלם הבוסט הקצר(יד אחת

על הלחצן וצריך גם לנהוג ונוסע מהר זה),אני קורא

לו כך(בוסט קצר). הכי יעיל היה ביום קיץ חם ללחוץ במצב עצירה או ברמזור ואז היה מורגש יותר.

או כשהיינו נלהבים,היה הכי יעיל למלא את המיכל מים בקרח,היינו ממלאים צידנית בקרח וקושרים

בתא המטען. אפשר לומר שבשנים האחרונות בגלל התוספת הזניחה לא בדקתי אם יש מים במיכל.

אבל האפקט הכי מורגש היה אם קרח במיכל.

[ohadohad2]

אצלי ב STI 2004 מרגע שלוחצים על הלחצן על המתג לוקח כמה שניות ואז מקבלים תוספת

קטנה לא בלתי מורגשת,אבל קטנה. לא משהו מפוצץ כמו שהיינו רוצים,לא מדובר בגימיק אבל

לא משהו לרוץ ולצרוח לשמיים.

תוך כדי נסיעה הזירזוף מים ממש מתהדה ועף במהירות ואחרי כמה שניות נעלמת ההשפעה ועל

מנת לקבל המשכיות צריך הייתי ממש לא להרפות מהלחצן אחרת נעלם הבוסט הקצר(יד אחת

על הלחצן וצריך גם לנהוג ונוסע מהר זה),אני קורא

לו כך(בוסט קצר). הכי יעיל היה ביום קיץ חם ללחוץ במצב עצירה או ברמזור ואז היה מורגש יותר.

או כשהיינו נלהבים,היה הכי יעיל למלא את המיכל מים בקרח,היינו ממלאים צידנית בקרח וקושרים

בתא המטען. אפשר לומר שבשנים האחרונות בגלל התוספת הזניחה לא בדקתי אם יש מים במיכל.

אבל האפקט הכי מורגש היה אם קרח במיכל.

 

אתה יכול לתת הערכה של התוספת? לפי מה שאתה אומר זה לא נשמע משמעותי בכלל , סדר גודל של 5% בירידה באלסקה

יצא לך לבדוק את זה על דיינו? או מישהו שאתה מכיר עשה את זה?

[bigmik]

זו לא תוספת שנותנת יותר במספרי כ"ס,פשוט הרכב נהיה יעיל יותר ויגדוש מוקדם יותר.

לפעמים להגדיל גדישה ולהוסיף קולר נוסף או אחד גדול יתן יותר מתוספת של הטזת מים.

בנוסף ,לדעתי הלא מקצועית אבל אם נסיון,קולר גדול יותר יחזיק גדישה לאורך זמן ממושך

יותר וטוב יותר. קולר גדול יותר כן הראה גדישה לאורך זמן,גם על הדיינו.

[tomer.mev]

בסרטון הזה אפשר לראות את ההשפעה של המים על הטמפרטורה של האוויר