חזרתי למאהבת שבדית או סיפור קנייה הזויה... [סאאב 9-5 טורבו]

[bar72]

עם כאלה שטויות מורכבות, פלא שיש בעיות? [באמת שיש פה יותר מידי חשיבה על שטויות] - ולגבי מיקום המפתח, זו הסיבה שבחלק מרכבי וולבו בדור הקודם מיקום המפתח היה שונה - מעט גבוה יותר.

[shais01]

166 ו9-5 שונות מאוד באופיין אבל חולקות איזה טוייסט שאומר ׳אני לא כמו כולם׳.

לכן אני מניח שגם כחדשות וגם עכשיו הן מושכות קהל שבחלקו דומה ומתלבט בין שתיהן.

זה קרה גם לי, התלבטתי ביניהן אבל בסוף אצלי הפור נפל על האופציה השניה.

 

ברכות על הבחירה ועל הרכישה (אם כי אם כבר 9-5, אז לטעמי רק 2.3t).

[orankohn]

תובנות ראויות. מקנא בך -

נתמזל מזלך להיות בעלים של 166 ידנית - רכב מיוחד ונדיר מאוד במחוזותינו . אני מעדיף את עיצוב הדור הראשון של ה - 166 , כמו אצלך על פני החרטום של מתיחת הפנים.

ודרך אגב הסאאב 9-5 המעניינת ביותר בשנתונים הרלבנטיים לא הגיעה לארץ - AERO 2.3 טורבו בלחץ גבוה עם 250 כ"ס בתצורה הידנית. (קלארקסון בחן ומציין בהפתעה שיש לה תאוצות ביניים עדיפות על 911...)

[shais01]

מסכים לגמרי לגבי האירו הידנית.

עדיין זוכר את צהלותיו ושאגותיו של קלארקסון כשהוא בחן אותה.

[bar72]

נדמה לי שהוא קרא לה (בתחילת הביקורת) רכב לרופאי שיניים

[itaysamurai]

יפה, קנייה ייחודית והספציפית נראית מצוין!

תתחדש!

[Asaf-R]

יפיפיה.

תמיד כיף לראות אנשים שמגשימים את החלומות המוטוריים שלהם.

[avizvi]

אני רק אניח כאן קליפ קצר ונחמד באדיבות youtube עם דורות/גרסאות וותיקות יותר של מפלצת שוודית אחת ליד איטלקיה אחת...

"comparing a Saab 9-5 Aero with a 15 year old Alfa 164 V6"

 

-אבי

 

[Asaf-R]

לגבי מקור מיקום מתג ההתנעה בין המושבים שמעתי סיפור שרווח אצל חובבי סאאב, שאינני יודע אם הוא נכון :

בתחילת שנות ה-60 שחגורות בטיחות עוד לא היו ציוד הכרחי מהנדס של סאאב נקלע לתאונה קשה בה הוטח קדימה ופיקת הברך הימנית נתקלה במפתח ההתנעה וכמובן הברך נפגעה. מייד עלה בדעת המהנדס השוודי להעביר את המיקום לאזור בו המפתח הבולט לא יהווה סיכון כלשהו.

 

טוב, בימינו שהנעה עם כפתור הופכת להיות סטנדרט, מיקום המפתח הופך ללא יותר מגימיק נחמד.

[yanivnn]

אני לא מבין גדול ברכבים אבל עשית לי חשק לסאאב... במיוחד עם מודעת המכירה של הקודמת

 

תתחדש ותהנה

[youval11]

כבעלים לשעבר של 9-5 ידנית 2002 אחת מתוך 5 שהגיעו בטעות לארץ אני בהחלט מבין את המשיכה לאוטו, אני באופן אישי פחות התחברתי לסאאב ואני מנסה לפעמים להבין למה היות והיה באמת כיף של אוטו מבחינת חווית נהיגה ובטח הנדסת אנוש בנוסף היה אמין בצורה יוצאת דופן .

כיום אני בעלים של 535 ידנית גם כמובן ,לא פעם אני שואל את עצמי חוץ מהנעה האחורית של הבמוו איזה אוטו היה יותר מענג לנהיגה יומיומית וחווית נהיגה כללית האמת שאין לי תשובה חד משמעית,אבל בסגמנט הזה בטח שסאאב בשורה הראשונה ובכול רגע נתון עדיפה בעיני מאלפא 166 ,דווקא אלפא 164 3.0 ליטר שאומנם ישנה יותר הייתה מגרה אותי יותר .

לסאאב יש מועדון גדול ויש בהחלט תמיכה מקצועית כך שאין בעיה של זמינות חלפים וידע לפתור בעיות .

תהנה ותבלה הכי חשוב

[bar72]

אולי כי עיצוב הפנים של הסאאב קצת מוזר?

[aa123]

אני אשמח - ברצינות, לא בציניות - להבין מה הייחוד של האוטו חוץ מהגימיקים. נוחות? התנהגות?

 

אגב, המנוע בארו 2.3 hpt זהה לזה שבוולוו s70 t5?

 

מברוק על האוטו! יש לו אופי!

[חן פרחי]

לסאאב ולוולבו אין אפילו בורג משותף.

המנוע בסאאב הוא פיתוח מתמיד של מנוע טריומף 1.7 שהוצג ב 68', ועבר אין ספור תהליכי השבחה.

סאאב מעולם לא פיתחה מנועים בעצמה - את מנוע השני פעימות של ה 95\96 פיתחה סאאב ממנוע של D.KW, את מנוע ה V4 קנו מפורד ואת מנוע ה 99 מטריומף.

רוב הייחוד של ה 9-5 באמת מגיעה מהגימיקים הסאביים שלה, וחלק מהתנהגות טובה שמשולבת בנוחות בהתאם.

[orankohn]

למרות שלשני המנועים נפח 2.3 ליטר , הם שונים לחלוטין. כל אחד מפיתוח עצמי של היצרן.

לסאאב מנוע 4 בוכנות בנפח 2,290 סמ"ק , לוולבו מנוע 5 בוכנות בנפח 2,319 סמ"ק.

 

לגבי אופי , ייחוד ותכונות הסאאב מצרף מבחן שפורסם ב YNET בשעתו ב- 2001 , ונכתב אז ע"י אלי שאולי :

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-920548,00.html

 

סאאב 9-5 : משימה בלתי אפשרית

המכונית המפנקת ביותר של סאאב היא ה-5-9 גריפין, עם מנוע V6 מוגדש. המשימה שלה קשה, קשה מדי

אלי שאולי עדכון אחרון: 16.07.01 , 16:59

יש לכך סיבות רבות, אך זה שנים רבות שסאאב אינה יצרן, אלא יותר כת עם קהל מאמינים קטן אך מסור. כזה שלעולם לא יפזול לצדדים, יסיט עין מחסרונות ותקלות וכמו הרבה מאמינים, יגלוש לפעילות מיסיונרית.

תאמינו או לא, אבל יש לי בן דוד כזה, היושב במכה של סאאב - סנטה-פה, ניו מכסיקו, ארצות-הברית. למשל, הוא הצליח בעקשנות ראויה לציון לשכנע את אחיו, שונא הגה מושבע ולקוח נאמן של טויוטה קורולה לדורותיה, לרכוש 9000 טורבו אימתנית.

ובארץ? בדיוק אותו דבר, רק שקהל הלקוחות קטן יותר, הרבה יותר במספרים אבסולוטיים. יחידות לא רבות של סאאב 5-9 נמכרו אצלנו זה מספר שנים, גם כאן, מיותר כמעט להוסיף, בתוך מעגל מאמינים מצומצם. עובדה שעודדה כמובן את מרבית חובבי ההגה, בכל מקום בו ביקרנו, לעצור הכל ולהביט בסקרנות בגריפין "שלנו".

 

הרושם

 

על הכביש, או בחניה לצד הווילה, נראית השוודית צנועה וקומפקטית ביחס למכוניות סאלון מקבילות, מה שללא ספק עלול להפוך אותה "בלתי נראית" בעיני חובבי הרושם. מאידך, היא נראית "מאד סאאב", מה שמקנה לה מיד רושם מוצק וכמעט אלמותי.

אם המילה מקוריות, ייחוד או עצמאות עולה בראשם של המבקרים, היא ודאי מקבלת חיזוק מתא הנוסעים, שמציג התפתחות טבעית לסאאב. גם מי שאינו חבר של קבע במועדון סבאבה – הרי הוא מועדון בעלי סאאב בישראל - יבין שזו מכונית מיוחדת: אולי בגלל מתג ההתנעה בין המושבים, או פתחי האוורור הייחודיים, אך ודאי ממד המהירות המציג את ספרות המהירות שמעל 140 קמ"ש בקטן יותר. ויש לשוודים סיבות טובות ליצור מבנה מיוחד כזה, המתחשב במהירות החוקית הממוצעת (130 קמ"ש) ברוב אירופה. בלילה ניתן להחשיך את כל סביבת הנהג כדי לא לעייף את העין ואז נותר רק צג המהירות בתחום ה-140 קמ"ש. אבל גם אם יהיה מי שיראה בכך התחכמות, הרושם הכללי מלוח המחוונים הייחודי הוא ברור, קריא ותכליתי.

את משחק לוח המחוונים ניתן לגלות בכל 5-9, ואילו הגריפין שלנו היא מעט יותר. זו ספינת הדגל, הגרסה היקרה, החזקה והמצוידת בהיצע המקומי. כי מעבר למושבים מרופדי עור וקלים לכוון (חשמלי כמובן, איך לא…), שוכנים שלל פינוקים נוספים. השיא, לטעמי לפחות, הוא אוורור המושבים הפנטסטי שביום חם במיוחד פשוט מתגלה כרעיון מדהים.

אפילו המושב האחורי המרווח והנעים - למרות בסיס גלגלים קצר יחסית של 270 ס"מ בלבד - זוכה לחימום ולשלוחה של בקרת האקלים המפוצלת. אבל איכשהו, למרות מנשא הכוסות הנשלף היפהפה, יש לנו לא מעט ביקורת. כך למשל צג מערכת השמע-מחשב העמוס מדי, כל חיווי פנסי הערפל שכמעט ואינו נראה וכך גם בורר ההילוכים הפשוט שמסגיר את גילו כמו-גם את מוצאו – ג'נרל מוטורס כמובן. אך מלבד זאת, הסאאב הזו פשוט אינה עושה רושם של מהודרת במיוחד. לא במקרה של מכונית השווה 300,000 שקלים…

 

החששות

 

הרבה חששות היו בקרב אוהדי סאאב לפני הצגת ה-5-9 ב-97'. שמועות מעוררות חלחלה - שהתגלו כמוצדקות מאוחר יותר - על שימוש בפלטפורמת אופל וקטרה ומנועי אומגה, כמו גם אכזבה ניכרת מה-3-9 שהייתה לראשונה תחת סאאב-GM, רק הוסיפו בנזין למדורה.

ואם כבר השתלטות אמריקאית על הרעיון והמותג, הרי שהגריפין היא הכי פחות סאאב במבחר. בעוד דגמים זולים יותר מצוידים במנועי ארבעה צילינדרים מוגדשים מתוצרת שוודיה – מה לעשות, ובימי עצמאותם לא היה כסף לפיתוח V6 - הרי שכאן מגיעה יחידת הכוח מאופל. אגב, מעניין לציין שלמרות הכל, הגרסה של אופל למנוע מייצרת 211 כ"ס, ואילו המנוע המוגדש בסאאב מסתפק ב-200 כ"ס בלבד.

אבל, ברור הוא כי סאאב העדיפו זמינות כוח ועידון על-פני הספק מרבי. זו אגב גם הסיבה לכך שהמגדש צובר מהירות בעזרת גזי הפליטה של שלושה צילינדרים בלבד. שימו לה לזמינות הכוח העדיפה: נתון המומנט המרבי עומד על 31.6 קג"מ, תוספת של לא פחות מארבעה קג"מ לעומת האופל, ובסל"ד נמוך יותר. וחוץ מזה, אם זה לא מספיק, מזמינים אתכם בסאאב להציץ ב"אירו", המצוידת במנוע מקורי בנפח 2.3 ליטר בלבד, אך עם מגדש בלחץ גבוה והספק מרבי של 230 כ"ס.

 

זעקת הגומי

 

עם מומנט בשרני כל-כך, לא חשו המהנדסים השוודים נקיפות מצפון כאשר בחרו ביחסי העברה ארוכים-ארוכים בתיבה האוטומטית. זו יכולה "למשוך" ראשון עד 80 קמ"ש ושני ל-140, מה שבמתבטא כמובן בפגיעה ביכולת ההאצה ובמהירות התגובה. זה לא מפריע אגב לתחושת המהירות והדחיפות שהסאאב הזו מייצרת, פועל יוצא של מגדש מודרני.

לא מדובר כמובן בביצועים או תגובות עצבניות נוסח ה-T6 של וולוו, אך הסאאב הסולידית מזנקת עדיין ל-100 קמ"ש ב-8.9 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 235 קמ"ש. ומי שחייב, פשוט חייב להתריע בפני שכניו לכביש על המראה קרבה והולכת, יכול לנתק את בקרת האחיזה ולזכות במינון מוגבר של יללות צמיגים. למעשה נראה אפילו שהמערכת "מתעייפת" לעיתים ומוכנה לאפשר באופן מקרי סבסוב או שניים מיותרים.

אבל זו לא הייתה כוונת המתכננים של המכונית הזו. למיטבה היא מגיעה דווקא במהירויות ביניים יומיומיות, בין 80 ל-120, או אם לדבר על העולם השפוי שמעבר לים התיכון, בין 100 ל-170 נניח. הכוונה כאן היא לאפשר שיוט נינוח במהירות אוטובאן, אוטוסטרדה, אוטורוט או איך שלא תקראו לכביש מהיר, רב מסלולי, בין מדינתי סלול היטב ומסומן כהלכה.

אבל אם נחזור רגע לתיבת ההילוכים, הרי שחובה לציין את האכזבה מבחירת תיבה כל-כך לא מודרנית במכונית דגל יקרה ויוקרתית כל-כך. תגובות-תיבה נמרצות יותר, חמישה הילוכים כמו שצריך ומקובל (למעט ב… וולוו) ואפשרות לתפעול ידני הן כמעט חובה כיום. כך גם היינו מגלים שימוש קצת יותר סימפטי בדלק, טוב יותר מחמישה קילומטר לליטר במכונית המבחן.

 

בפניות

 

למרות המומנט הרב שעובר לאספלט דרך הצמיגים הקדמיים הרחבים - 215/55 – אין לסאאב בעיה לתרגם כוח לתנועה. כמובן שבזינוקים, או פניות מאוד חדות בהילוך ראשון, יחליק לדרכו הציר הקדמי, יחד עם לחימת הגה מיותרת.

מצד שני, הסאאב אינה מעודדת תקיפת פניות בקצב מהיר. היא מציגה אמנם התנהגות צפויה בנטייה הטבעית להרחיב את קו הפנייה (תת-היגוי), כולל פסיעת אחוריים קלה עם הרפיה מהדוושה. אבל למרות כל הרעש והצלצולים, הסאאב הזו לא מעבירה תחושה כאילו היא נהנית ממשחקים מסוג זה. היא מרגישה מעט כבדה מדי, ההגה המדויק בדרך כלל אינו משדר לידי הנהג מספיק אינפורמציה ותנודות הגוף על כביש שאינו חלק מוגזמות ומפריעות. אז מה אם היציבות הכיוונית טובה?

גם מערכות נוספות, כמו זו של הבלמים, אינן מעודדות את חובב ההגה לנהיגה נמרצת. אלו חסרים עוצמה מיידית, מפתחים רעד לא נעים ומזהיר תחת עומס כבד ובעיקר אינם מעוררי ביטחון. אז גם אם לאחר הרגל הם מתגלים ש"אפשר-לחיות-אתם", זה פשוט אינו מספיק.

 

התחרות

 

אבל, מעבר לאפרוריות בתחום הדינמי, הבעיה הגדולה של ה-5-9 מתבטאת בתג-מחיר פשוט גבוה מדי - 301,000 שקלים. כי התחרות כאן חזקה וערנית, עם אריות מנוסים שאינם לוקחים שבויים. קחו למשל את ב.מ.וו 530, או מרצדס E. גם אם באותה רמת אבזור הן יקרות יותר, יתרונות התדמית והיכולת הדינמית יכריעו כמעט תמיד את הכף כנגד הסאאב. יתרה מזאת, לעיתים קרובות הן אפילו מצוידות יותר מבחינה בטיחותית עם בקרת יציבות, וילון בטיחותי וסיוע בבלימת חירום, שלא להזכיר תיבת הילוכים עדיפה ללא ספק.

אם בכל זאת אין לכם את הכסף הנדרש, מציעות אודי A6 או S80 של וולוו עסקה עדיפה גם מבחינת המזומן, או מבחינת תדמית, יוקרה ואפילו מרחב מחייה גדול יותר. כך שמה שנותר הן נציגות קצת פחות זוהרות כמו פיז'ו 607 או אלפא 166.

 

סיכום

 

מצד אחד, קשה שלא לחבב את ה-5-9. היא מקרינה אישיות כובשת, ובעידן בו קשה להצביע על הבדלים בין מכוניות שונות, יש בכך משהו יפה. מעבר לכך, אם לא תדרשו ממנה יותר מדי, היא גם לא תאכזב ואפילו תצליח לפנק את המשייטים ברגיעה.

אבל כאמור, התחרות עזה והסאאב פשוט אינה מסוגלת לעמוד בה, לא במחיר הזה. לכן, אין מנוס אלא לציין כי הסאאב הבכירה מיועדת רק למושבעי המותג. ואם כך, טוב יעשו אם ינסו את הגרסה הבסיסית. עם מנוע ה-2.3 טורבו היא משחררת לגלגלים הספק מרבי של 185 כ"ס ומציעה ביצועים נחותים – 9.5 שניות ל-100, 225 קמ"ש - רק במעט. אז היא אמנם מאובזרת פחות (לא בהרבה), אבל היא זולה ב-73,000 שקלים. זה הרבה כסף, ומכונית המבחן פשוט אינה מצדיקה אותו.

 

לא בהכרח שאני מסכים עם כל שנאמר אבל הדבר משקף די טוב את אופי הרכב ותכונותיו.

אצלי דרך אגב הדגם 3 ליטר טורבו ARC שהחליף את ה"גריפין" שנבחנה לעיל ושונה ב-כ- 1000 פריטים. העיקריים - גיר אוטומט 5 במקום 4 ותוספת בקרת יציבות מלאה ESP .

עריכה אחרונה ב-19 למרץ, 2014 על ידי orankohn