שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[SlowRide]

זה לכשעצמו בושה וחרפה שהצבא צריך לנעול את הציוד שלו כי הוא לא מצליח לשמור על הבסיס מגנבים.

[ברווז]

זה לא בושה. 

זה מחדל, עצום בגודלו. 

יודע מה, כן, גם בושה. 

[יובל .מ.]

לפני שעתיים, mikyl כתב:

 

מוצבי צה״ל ברמה היו בנויים בעמדות תצפית מוגבהות, מצוידות במשקפות 120, שאפשרו ראות למרחק של קילומטרים באור יום. לא היו מגוניות, אלא בונקרים תת-קרקעיים ששימשו ברוב המקרים גם למגורים, כשעליהם טונות של בזלת.

התרגולת בזמן אזעקה הייתה לתפוס ציוד, להתארגן בחוליות ולצאת לטהר את המוצב. תמיד נשמרה נוכחות בעמדות התצפית – גם במהלך הפגזה.

בכל עמדה הוצבו מקלעים (מאגים ומק"כים), מטולי RPG ו-LAW, לפחות מרגמה אחת בקוטר 52 מ״מ, וכן תחמושת ורימונים מעל לראש.

המוצב כולו הוקף בשדות של קונצרטינות ומוקשים ברוחב עשרות מטרים, ומאחוריו נפרסו חטיבת טנקים וסוללות ארטילריה.

קשה לי להאמין שמחבלים היו מצליחים לכבוש מוצבים כאלה ב־10 באוקטובר.

רשימה נחמדה, אבל זה שטויות.

קו הגנה תמיד ייפרץ. אם זה לא בעזרת 10 מחבלים זה יהיה 40 ואם לא 40 זה יהיה 400.

רק התקפה ויוזמה יכולות להביא ביטחון.

עריכה:

אהה כן, ועובדתית, גם ברמת הגולן וגם בסיני המוצבים הקדמיים הלכו פייפן.

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2025 על ידי יובל .מ.

[SlowRide]

בשביל התקפה יזומה צריך הנהגה שלא רואה באויב שותף להזנקת הפופולריות בסקרים.

[flytomars]

לא מובן לי באמת מה קרה לצבא, כשהייתי בסדיר (תומך לחימה, גדוד התצפיתניות הידוע לשמצה) היה מושג שנקרא כוננות עם שחר, בדיוק כדי שדברים כאלה לא ייקרו.

וזה לא שזה היה על הנייר, אני הג'ובניק הייתי בעמדה כזו כשנפל פצמ"ר בערך 80 מטר ממני במזבלה של כרכום כשאני הייתי בעמדת שמירה, ואפילו שהייתי רק תומך לחימה לא חשבתי לרגע לברוח מהעמדה ולהכנס לבונקר.

 

[mikyl]

לפני שעה, ליין מן כתב:

לחיילים במוצבים לא היו כלי נשק מחלקתיים  מקלעים כבדים מטולי רקטות ורימונים.
לכן התוקפים היו ביתרון רב .
(כלי הנשק הכבדים - היו נעולים בארגזים מפחד של גניבה בבסיס, בהוראת פיקוד דרום)
לאחר הצבע האדום הנותן התראה של 0-15 שניות - התרגולת הייתה לרוץ מיד למיגוניות.
לכן הם יצאו רק עם 2 מחסניות הצמודות לנשק. ולא הספיקו לעלות על אפוד עם 12 מחסניות.
ונלחמו - רק עם 2 מחסניות הצמודות לנשק.

 

אז אלה הם לא מוצבים, אלא בסיסים כמו במרכז הארץ, המוגנים עם לוחות בטון נגד ירי צלפים. המחבלים לא הגיעו לשם אחרי 15 שניות, מדובר בירי טילים. מה שאתה מתאר דומה יותר לתצפיתניות או תומכי לחימה, ולא לוחמים. תמיד היינו ישנים עם חגור/אפוד ליד המיטה או מתחת לראש, ועם נשק מחלקתי מתחת למיטה, אפילו בכפרי הנופש של האגודה למען החייל.

לפני 16 דקות, יובל .מ. כתב:

רשימה נחמדה, אבל זה שטויות.

קו הגנה תמיד ייפרץ. אם זה לא בעזרת 10 מחבלים זה יהיה 40 ואם לא 40 זה יהיה 400.

רק התקפה ויוזמה יכולות להביא ביטחון.

עריכה:

אהה כן, ועובדתית, גם ברמת הגולן וגם בסיני המוצבים הקדמיים הלכו פייפן.

 

"שטויות" זה טיעון מצוין, אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת. ברמת הגולן, רק מוצב החרמון, אחד מתוך שישה שאוישו על ידי גולני, נכבש על ידי כוח קומנדו סורי של כ-300 לוחמים. ובמוצב היו רק 13 לוחמי גולני מתוך כ-60 חיילים. במקביל, בקו בר-לב, כ-450 חיילי מילואים ב-16 מוצבים עמדו מול מתקפה מצרית שכללה כ-100,000 חיילים, 1,350 טנקים ואלפי קני ארטילריה.

עובדתית.

זה לא בדיוק נוח'בות על טיוטות ב-7/10.

[SlowRide]

באמת נשגב מבינתי איך עבריינים נכנסים לבסיס צבאי וגונבים נשק ותחמושת. זה הצבא שהוריד לאיראן את המכנסיים ופוצץ לחיזבאללה את העיניים והאשכים.

[DareDevil]

זורק עובדה לאוויר - חובות הקיבוצים בעבר היו בערך 9 מיליארד שקל(עמוד מס' 1),  בנוסף נדרשו על מנת למחוק חלק מהחוב להעביר לידי המדינה 20 אלף דונם של קרקעות מקיבוצי נדל"ן ועוד 25 אחוז ממניות תנובה.

אם יש לכם הוכחות אחרות שמוכיחות שהיו חובות יותר גבוהים אשמח לראות.

 

 

בנוסף אשמח לשמוע איך הקיבוצים "גנבו" קרקעות עם הוכחות כמובן..

 

[David32]

אפשר לא ללכת לכיוון של קונספירציות כאלה?

[Night Driver]

לפני 21 דקות, DareDevil כתב:

זורק עובדה לאוויר - חובות הקיבוצים בעבר היו בערך 9 מיליארד שקל(עמוד מס' 1),  בנוסף נדרשו על מנת למחוק חלק מהחוב להעביר לידי המדינה 20 אלף דונם של קרקעות מקיבוצי נדל"ן ועוד 25 אחוז ממניות תנובה.

אם יש לכם הוכחות אחרות שמוכיחות שהיו חובות יותר גבוהים אשמח לראות.

 

 

בנוסף אשמח לשמוע איך הקיבוצים "גנבו" קרקעות עם הוכחות כמובן..

 

ברור שגנבו.

 

הקיבוצים הוקמו לאורך הגבולות ובמקומות שאף אחד לא רצה לגור בהם. 

 

מי שבוכה למה נתנו לקיבוצים מוזמן אפילו היום להקים חוות בודדים בנגב.

[DareDevil]

לפני 12 דקות, Night Driver כתב:

מי שבוכה למה נתנו לקיבוצים מוזמן אפילו היום להקים חוות בודדים בנגב.

גם על זה בוכים..

[רוןS]

לפני 5 שעות, יובל .מ. כתב:

עובדתית, גם ברמת הגולן וגם בסיני המוצבים הקדמיים ........

תיקון קטן.

בסיני היה מעוז אחד שלא נפל - בודפסט.

 

*****************

לפני שעתיים, Night Driver כתב:

ברור שגנבו.

הקיבוצים הוקמו לאורך הגבולות ובמקומות שאף אחד לא רצה לגור בהם. 

מי שבוכה למה נתנו לקיבוצים מוזמן אפילו היום להקים חוות בודדים בנגב.

אבי היה בדור המייסדים של קבוצה כזו.

כל אחד קיבל רכב חסכוני - כח סוס אחד, כמו של השכן, אלכסנדר זייד.

 

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2025 על ידי רוןS
רווח בין ההודעות

[רוןS]

 

הקרב על מעוז בודפסט - הסיפור הארוך

הסיפור הקצר

סיפור הגבורה של משה לוי

משה נפצע והשתקם באופן מופלא, בין היתר מחזיק  אוסף של מועדון ה-5

ללקק ת'תות

דוגמית:

 

[יובל .מ.]

לפני 14 שעות, mikyl כתב:

"שטויות" זה טיעון מצוין, אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת. ברמת הגולן, רק מוצב החרמון, אחד מתוך שישה שאוישו על ידי גולני, נכבש על ידי כוח קומנדו סורי של כ-300 לוחמים. ובמוצב היו רק 13 לוחמי גולני מתוך כ-60 חיילים. במקביל, בקו בר-לב, כ-450 חיילי מילואים ב-16 מוצבים עמדו מול מתקפה מצרית שכללה כ-100,000 חיילים, 1,350 טנקים ואלפי קני ארטילריה.

עובדתית.

זה לא בדיוק נוח'בות על טיוטות ב-7/10.

קו בר-לב – ויקיפדיה

"במלחמת יום הכיפורים לא היווה "קו בר-לב", שרק שישה עשר ממוצביו היו מאוישים, מכשול בפני החיילים המצרים שצלחו את התעלה."

"המוצבים הפכו לנטל על צה"ל, שנאלץ להטיל מול מערכי הנ"ט והנ"מ כוחות קרקע ואוויר לחילוץ החיילים המכותרים והגנה עליהם במוצבים. אבדות רבות נגרמו לצה"ל בניסיונות חילוץ אלה. "

" בסופו של דבר נכנעו חמישה מהמעוזים לכוחות התוקפים ולוחמיהם נפלו בשבי, ובאחד-עשר מן המעוזים הצליחו הלוחמים לנטוש את המעוז ולהיחלץ לאחור. "

 

קו הגנה תמיד יפרץ. במוקדם או במאוחר.

לפני 13 שעות, SlowRide כתב:

באמת נשגב מבינתי איך עבריינים נכנסים לבסיס צבאי וגונבים נשק ותחמושת. זה הצבא שהוריד לאיראן את המכנסיים ופוצץ לחיזבאללה את העיניים והאשכים.

1. הם לא נכנסים, יש חיילים שמוציאים להם את זה החוצה.

2. בסדיר אצלי היה בונקר תחמושת מאוד גדול מחוץ לבסיס עם שומר אחד שעמד בעמדה במרחק של איזה 100-200 מטר. חלטורה.

[mikyl]

בקו בר-לב היו בסך הכול בערך 450 חיילי מילואים מול משהו כמו מאה אלף מצרים. ברור שאפשר לפרוץ קו הגנה – אם זורקים לשם פצצת אטום, או אם שולחים מאה אלף חיילים עם טנקים וארטילריה מול כמה מאות מגינים. אבל כדי לעצור את כוחות הנוח'בות ב־7 באוקטובר זה היה יכול להספיק. כמובן שלא מספיק להחזיק רק בקו הגנה. זה מה שנקרא "בט"ש". לכן גם נציגויות ישראל בחו"ל וגם משרדי הממשלה בארץ מאובטחים, אפילו שיש מוסד ושב"כ שפועלים כל הזמן.

לפני כשעה, יובל .מ. כתב:

1. הם לא נכנסים, יש חיילים שמוציאים להם את זה החוצה.

 

בטח, הכי הגיוני להחביא נשק במקום לעצור ולשפוט חיילים. לא הזיה, גאונות.

לפני כשעה, יובל .מ. כתב:

2. בסדיר אצלי היה בונקר תחמושת מאוד גדול מחוץ לבסיס עם שומר אחד שעמד בעמדה במרחק של איזה 100-200 מטר. חלטורה.

 

בוא נעשה סדר – בסיס זה לא מוצב. במוצב התחמושת בעמדות ובמרכז המוצב בבונקר – מוקף גדרות, שדות מוקשים ועמדות שמירה מאוישות. בסדיר לא זכור לי אפילו מקרה אחד של גניבת נשק.