המדריך המלא לכניסה לעולם הדיטיילינג - פרקים בהמשכים

[AlonBar]

באשכול הדיטיילינג שביצעתי לטויוטה שלי, אחד מהכותבים ביקש ממני לתרום מעט מעצמי ולהביא מדריך לביצוע דיטיילינג.

ובכן, דיטיילינג הינו שם כללי שמאחורי מסתתרים עולמות רבים ומגוונים - הגנה, ברק, פנים, חוץ, צמיגים, ג'אנטים, מברשות, חומרים, וקסים, סילנטים, פולישים, גלייזים, דיגריזרים ועוד ועוד. (וגם עוד.)

במהלך השרשור הזה אנסה להקיף כמה שיותר את עולם הדיטיילינג, החל מהסברים על החומרים וכלה בביצוע הדיטיילינג עצמו, על רוב גווניו.

הפרק היום יהיה כללי מאוד ויציג את עולם החומרים הבונים את תהליכי הדיטיילינג. זאת, החל משמפו לרכב ועד ציפויים קבועים המדמים שכבת לקה נוספת (Opti-Coat 2.0 למשל).

נתחיל:

תהליך של דיטיילינג, כידוע, הוא תהליך שעד לפני כמה שנים היה נחלת מקצוענים, שנעשה בד"כ עבור חברות גדולות כהכנת הרכב ללקוח, לתערוכות או סתם לעשירים. אט אט התפשטו חומרים וידע לציבור הנהגים ותחום הדיטיילינג הלך וצבר תאוצה גם אצל חובבנים.

הדיטיילינג בא על מנת להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את צבע, פח הרכב למצבו המקורי, או לפחות קרוב לכך. להחזיר לצבע עומק שאיבד, גוון שאיבד, ברק שאיבד, תחושה שאיבד.

דיטיילינג רציני, אפשר אף לומר פדנטי, בהחלט יכול להחזיר צבע של רכב למצב דומה ואף טוב יותר מהמצב בו היה בעת קבלת הרכב מהחברה.

מעט מושגים:

סווירלים (Swirls), הולוגרמות וחבריהם - שריטות קטנות ומרובות המופיעות על חלקים מסוימים ברכב (לרוב על כולו) ונראות בעיקר דרך מקור אור המשתקף על הפח. שריטות אלו בד"כ נגרמות עקב תהליך שטיפה שגוי המכיל שימוש בספוגים לא איכותיים או שורטים, ג'ילדות זולות ומלוכלכות, לכלוך רב שנמצא על הפח ובעת תהליך הקירצוף משתפשף על הפח, תהליך פוליש לא נכון ועוד.

אי אפשר למנוע לחלוטין סווירלים. פשוט אי אפשר. בהחלט אפשר לצמצם אותם וזאת ע"י מספר צעדים, מפשוטים ועד יקרים להחריד.

Orange Peel - מרקם "תפוזי" של הצבע. זה נגרם כתוצאה משינויים בין צבע לצבע בתמיסה, ביחסים בין החומרים המרכיבים את הצבע, בלקה ובאופן הצביעה. ניתן לטשטש את זה, אך זה כרוך בשיוף עם נייר מים של כל הרכב. עבודה מרובה, שלא מתאימה לכל צבע ועשויה להביא את הבעלים לכדי נטיות אובדניות על הרכב שלו שבזה הרגע הרס. ישנם דווקא אנשים שאוהבים את זה (כמוני למשל.)

וקס (Wax) - חומר המיועד להגן על הצבע מפני קרינת השמש (UV), חום, צואת ציפורים, לכלוך, מלח וחומציות. אז כאמור תפקידו העיקרי הוא להגן, אך מה עם הדיבורים האלו על הברק ? על העומק ? על המראה ?

עניין זה לא סגור. כעקרון, זה יותר משחק של העדפת תפיסת עולם. ישנם המאמינים שוקס מביא עמו אפקטים ויזואליים שונים - מראה, רטוב, ברק, עומק. ישנם הדובקים בדעה שלוקס אין ערך ויזואלי כלל ותפקידו הוא להגן ולהיות בלתי נראה לחלוטין. אישית, נוח לי להאמין (וגם להאמין לתוצאות במציאות שתמיד זועקות לי שיש ערך ויזואלי לוקס) שלוקסים שונים יש מוסף ויזואלי. יש וקסים המוסיפים יותר, יש וקסים עם פחות. קשה לי לדבוק ב"עובדות" האומרות שאי אפשר לראות תוצאות של וקס כשרק אתמול עשיתי לחבר טיפול וקס לצבע בסיוויק 98 והתוצאות בהחלט מכובדות (מה שלא היה, גם לא לאחר שטיפה.)

אוטם צבע - כמו וקס, אבל סינטטי. וקס, לרוב, מכיל בתוכו חומרים טבעיים, ביניהם (בעיקר ביקרים יותר) אחוזים מסויימים של קרנאובה, המצוי בדרום אמריקה. במצבו הטבעי הוא קשה כמו סלע. הקרנאובה מקנה לצבע ברק וחמימות שאין שני להם.

אוטם צבע עשוי מפולימרים ותרכובות כימיות שונות שתפקידו לאטום את הצבע, למלא בו שקעים ולהחליק אותו. בד"כ אוטמי צבע מאופיינים באורך חיים עדיף על פני וקסים. כמו כן, אוטמי צבע לרוב מביאים אפקט "מראה" בולט יותר מבוקסים שמביאים יותר רטיבות, זאת ע"פ כלל. לכן, יש אנשים שטוענים שלצבעים כהים מומלץ אוטמי צבע המביאים אפקט מראה הבולט יותר מאפקט רטיבות, בעוד שבצבעים בהירים אפקט הרטיבות בולט יותר ועל כן מומלץ וקס.

ישנם היום וקסים שמגיעים לאורך חיים דומה ואף עדיף מרוב אוטמי הצבע (דוגמת Coilli, HD WAX ועוד)

שמפו - כידוע, ישנם סבונים רבים. סבון ידיים, סבון גוף, שמפו לשיער, לכלב, לכלים, לרצפה, משחת שיניים. המשותף לכולם הוא שכולם נוסו בידי רוב הישראלים שאלופים בלהביא את רכבם למצב מעורר הפליאה הזה:

סבונים ייעודיים לרכב מכילים חומרים עדינים, מאוזנים מבחינת חומציות ומליחות אשר אינם פוגעים בשכבות הוקס\אוטם ובשכבת הלקה של הצבע. מה שכל שאר הסבונים, אגב, לא עושים. סבונים אלו מכילים לעתים גם חומרים מבריקים, תוספת וקס, תוספת קרנאובה ועוד. ליין הסבונים מתחיל החל מסבוני American Eagle ב29 שקל לליטר ועד סבוני פרימיום כמו ONR של אופטימום וסבוני שלג (Snow Foam) שתפקידם להמיס לכלוך רך לפני שלב השטיפה (PreWash) במקום לשפשף אותו ולשרוט את הצבע.

לדעתי, בעת תהליך דיטיילינג זהו החומר הפחות קריטי. כולם, בסופו של דבר, יורידו את הלכלוך במידה מסוימת של קלות. חלק יותר קשה, חלק יותר קל. השמפו מקבל את תפקידו החשוב בשטיפות תקופתיות, שם ניתן משקל למראה שהשמפו נותן לרכב, ליכולת שלו להמיס לכלוך ולא לשפשף אותו על הפח ולקלות השימוש בו (כמו ONR שלא מחייב שטיפה).

ספוגים, ג'ילדות ומה שביניהם - במכוני רכב נהוג השימוש במטאטאים להקצפת הרכב. שערות המטאטא גורמות להמון סווירלים, כמו גם מכוני שטיפה אוטומטיים וכו'.

המומלצים ביותר הם כפפות מיקרופייבר:

שערות המיקרופייבר שלהם רכות מאוד ולא גורמות לשריטות. כמו כן, הן נוחות, בגלל שהן כפפות

לניגוב וייבוש אפשר להסתפק בג'ילדות הפשוטות מ"עור צבי" סינטטי. בהנחה והטיפול בג'ילדות נכון, הן לא יגרמו לשריטות. אך אם הן יושבות דרך קבע באוויר, מתייבשות, מתלכלכות ומשחירות - עדיף לזרוק.

המטלית האהובה על דיטיילרים לייבוש היא שוב, מטלית מיקרופייבר בטקסטורת וואפל (בפלה, מה שתרצו):

הטקסטורה מאפשרת ספיגת מים מעולה וללא שריטות.

 

זאת ועוד בפרקים הבאים.

[m.l]

אני ביקשתי

אהבתי את זה שלקחת אותי ברצינות, אני הולך לקרוא את המאמר הזה בדקדוק.

 

חבל שאין כפתור לייק בפורום שלנו

[maxxymus]

שאפו על ההשקעה!

אני אוסיף כמה סרטונים, ברשותך. לגבי הנושא של ווקס מוסיף ברק לעומת לא מוסיף - אם אין פילרים בווקס, אין שום סיבה שזה יוסיף ברק. מציע לראות את הדבר הבא שקשור בפסיכולוגיה האנושית:

 

 

לגבי ORANGE PEEL לפני ואחרי:

 

[Yotam1131]

אתה הולך גם להסביר טכנית איך עושים את הדברים ? (פלסטלינה פוליש וכו')

[AlonBar]

כאמור, נושא ההברקה של וקס נתון להשקפת עולם אישית. עקב חילוקי הדעות הכל כך רחבים בין מגוון רחב של דיטיילרים לגבי העניין הזה אני לא יתן תשובה חד משמעית ואביא את דעתי, שהיא, כאמור, שלוקס יש ערך מוסף (שולי) ויזואלי, גם ללא פילרים.

 

יותם, כאמור, כן.

[Skins]

מעריך את זה, תודה רבה! ברגע שאני אלך לבן דוד שלי (חנייה תת קרקעית) אבצע את המדובר! (כמובן שיתפרסם ההמשכים )

[markmakov]

כל הכבוד ההשקעה, ותודה רבה על ההסברים.

[yulianx]

כול הכבוד על ההשקעה,יש ביננו לא מאט אנשים שאוהבים את תחום הדייטלינג וכאלה כתבות בהחלט יביאו עוד או יוסיפו ידע לאלה שעושים.

[shayy]

alon123456, אני חייב להגיד שאתה מאוד מבלבל אותי.

מצד אחד לפני פחות מחודשיים הצגת עצמך כחסר ניסיון לחלוטין בתחום והנה אתה מציג עצמך כמורה דרך.

אז מה מהשניים נכון? או שהכל נכון ואפשרי.

 

בכל מקרה, יבורך כל מי שיספק המלצות מגובות מניסיון אמיתי, ולא מקריאה באתרים. כי כמו שנהיגה לא לומדים בהתכתבות, גם דיטיילר זה מישהו שהרגיש את החומרים באצבעות...

 

ברכות!

[AlonBar]

גם אותי הפתיע שילד בן 15 שעוד לא הרגיש את הבעיות בין האצבעות סיים כבר דוקטורט.

יש אנשים שמספיק להם זמן מועט על מנת ללמוד, להרגיש, להתנסות.

יש אנשים שלא מטילים ספק באמינותם של אחרים ועל כן מאפשרים לעצמם ללמוד מהם. הצבת חסמים של למידה בגלל שזה רק מ"קריאה באינטרנט" שגויה לדעתי. בדיטיילינג כבר התנסיתי ואני מתנסה. בחומרים רבים כבר התנסיתי ואני עדיין מתנסה ועוד יתנסה. לעולם לא אפסיק להתנסות. אם תבחר ללמוד ממני, אני אשמח. הידע שאני מעביר איננו המצאה אישית. גם אם אני מעביר ידע שלמדתי רק משיטוט באינטרנט, אותו ידע הופיע באינטרנט ע"י אנשים מנוסים, כמו שאתה רצית.

אגב, הדוגמה שהבאת לא מובנת לי. גם אם ילמד מורה נהיגה מנוסה דרך האינטרנט, לא יצא מזה דבר. דיטיילינג, התחלתי ללמוד דרך האינטרנט ועברתי לשלב המעשי לגמרי לבדי ויחד עם האינטרנט. דיטיילינג אפשר ללמוד מהתכתבות באינטרנט. נהיגה, ברור שלא.

[darkmanxxx]

כל הכבוד אלון, אחלה מדריך יהיה המשך?

[AlonBar]

בטח. ותודה.

[MaoRЯ]

אלון, מדריך כללי טוב ומספק.

בהחלט החכמתי מהכתוב, מצפה למדריך המעשי.

 

 

תודה על השיתוף.

[AlonBar]

דיטיילינג הוא תהליך אשר מטרתו היא להחזיר את צבע הרכב למצבו הטבעי. להחזיר את הברק, העומק, הטבעיות, החלקות.

הגורמים העיקריים לאיבוד ברק בצבע הרכב הם סווירלים ולכלוך. סווירלים גורמים לרכב לאבד מהברק שלו ומהעומק של הצבע שלו משום שקרני האור המוחזרות מן הרכב מתפשטות לעבר כיוונים רבים מהשריטות עצמן, מה שגורם לאור המוחזר להיות לא עקבי, לא נקי, לא ישר. על מנת להשיג את הברק האולטימטיבי, יש להשיג משטח כמה שיותר נקי משריטות ומסווירלים, בו האור יוחזר בצורה נקייה וישרה.

איך עושים את זה?

מורידים את השכבה הפגומה של הלקה.

(תודה לdw)

בתמונה מתוארת שכבת הclearcoat ובתוכה שקעים של סווירלים, שריטות.

על מנת להסירם יש להוריד חלק משכבת הCLEARCOAT, כמתואר להלן:

שריטות עמוקות, כמובן, אין אפשרות להוריד, במיוחד כאלו שהגיעו עד הצבע עצמו.

כמו כן, ישנם רכבים בהם שכבת הצבע דקה מדי ויש להזהר בביצוע הפוליש, בל נגיע עד שכבת הצבע.

לעתים, מומלץ גם להתלבט האם כדאי להוריד שריטות בעומקים שונים במחיר של הורדת עוד שכבה של לקה. תמיד בריא יותר להשאיר כמה שיותר לקה בצבע הרכב.

את הורדת השכבה אפשר לבצע בעזרת שלושה חומרים:

פוליש גס - חומר המיועד להוריד שכבה פגומה של לקה הכוללת צריבות, כתמי צואת יונים, דהייה, שריטות וכו'.

החומר הזה מכיל חלקיקים אגרסיביים המתחככים בצבע וכך מורידים את השכבה העליונה. התהליך הזה הינו אגרסיבי. יש חומרים אגרסיביים יותר, יש אגרסיביים פחות. בחירה ביניהם צריכה להיות בכל מקרה לגופו ע"י אנשים מנוסים. תמיד עדיף להתחיל להשתמש בפוליש הפחות אגרסיבי על מנת להמנע מהורדה מיותרת של שכבת לקה, או צריבת המקום מהחום הנפלט בעת התהליך.

דוגמאות לפולישים גסים - Meguiars M105, Scholl Concepts S0, Menzerna Power Gloss.

לאחר פוליש גס יש לעבור עם פולישים עדינים יותר. מדוע ? זאת משום שפולישים גסים לרוב לא משביחים את הקרקע אותה הם חתכו. הם מחליפים שריטות קודמות בסימני שיוף חדשים. פוליש עדין בא על מנת להשביח את השטח המשויף, להסיר סימני שיוף של הפוליש הגס ובכך להבריק ולהחליק את השטח. ישנם פולישים אגרסיביים מאוד הדורשים כמה שלבי פוליש עדין לאחריהם (כמו למשל Meguiars M85).

 

פוליש עדין - בא, כאמור, על מנת להשביח שטח ששוייף קודם לכן על ידי פוליש גס. פוליש זה יכול לשמש גם כפוליש בודד עבור משטחי צבע ללא שריטות רציניות. סווירלים קלים, שריטות קלות וסימני מים\צריבות עשויים לרדת עם פוליש עדין. פוליש זה אגרסיבי הרבה פחות מפוליש גס ומשום כך גם מבריק את השטח הרבה יותר. זה החלק הכי משפיע ברמת הברק של הצבע בתהליך הדיטיילינג. דוגמאות לפולישים עדינים -Menzerna 85RE5\RD, Meguiars 205, Scholl Concepts S40

 

נייר שיוף רטוב - ניירות שיוף עדינים למדי המשומשים בתהליך שיוף רטוב. נייר שיוף שסופח מים המסככים את התהליך ולכן החיכוך עדין יותר בין הנייר למשטח. אלו משומשים על מנת להסיר שריטות עמוקות יותר באופן נקודתי, הסרת ORANGE PEEL באופן יעיל יותר ובכלל, הסרת יותר שכבת לקה בפחות זמן.

נייר השיוף משאיר אחריו משטח משויף שדורש השבחה בעזרת פולישים חותכים ועדינים שיחיזירו לו את הברק שלו.

 

את תהליך הפוליש מומלץ לעשות בד"כ עם מכונת פוליש. המכונה הזו מסתובבת בסל"ד גבוה למדי ובכך משייפת הלכה למעשה את הלכה ביעילות ומהירות. ישנם פולישים המיועדים לשימוש גם באופן ידני, אך פולישים אלו בד"כ עדינים והתוצאה המתקבלת לא תהיה אפילו קרובה לפוליש במכונה. בפרק הבא אסביר על הסוגים השונים של מכונות, על הפדים בהם משתמשים וההשפעה שלהם על התוצאה הכוללת.

http://www.youtube.com/watch?v=zomjIJTBdSM דרך יוטיוב

[AlonBar]

בפרק הקודם דיברתי על מכונות הפוליש, הפדים וסוגי הפוליש.

הפעם ארחיב על הנושא.

מכונות פולישרים הן מכונות, הדומות לדיסק, המסתובבות במהירות גבוהה למדי ותפקידן לשפשף את הפוליש במהירות גבוהה על הפח של הרכב ובכך להאיץ את תהליך השיוף, לייעל אותו ולספק תוצאות מרהיבות במעט זמן ומאמץ (הכל יחסי בעולם...)

החסרון של מכונות אלו הוא מחירן והסכנות הטמונות בשימושן. שימוש לא נכון עלול להביא לשריפת הצבע, הוספת הולוגרמות ואף פציעה.

עד לפני מספר שנים המכונה היחידה אשר הייתה נהוגה לשימוש הייתה מסוג שנקרא Rotary - רוטורי, כלומר סיבובית.

מכונה זו היא המוכרת ביותר - פד שמסתובב במעגלים קבועים במהירות RPM. היא גם לרוב חזקה יותר ממקבילותיה והתוצאות המתקבלות איתה מהירות יותר ולעתים גם מרשימות יותר.

הסכנה איתה היא שריפת הצבע והחרפת הולוגרמות, כאמור, משום שאם הפד מסתובב זמן רב באותו מקום, נוצר חום כחלק מהחיכוך של הפד בצבע, מה ששורף את הצבע ומוסיף שריטות. הדרך הנכונה להשתמש ברוטורית היא להקפיד להזיז את הפולישר דרך קבע, לא להתקע על נקודה אחת, לזוז במהירות מסוימת ולא לבחור מצב מהירות מהיר מדי.

http://www.youtube.com/watch?v=Y6CVQnEnBl4 דרך יוטיוב

 

בנוסף לרוטוריות, הסוג החדש והנפוץ של פולישרים הוא הDUAL ACTION.

פולישרים אלו עושים שני פעולות בו זמנית - גם מסתובבים וגם זזים באופן "רנדומאלי" מצד לצד, כך שנוצרת מעין צורת אליפסה בתנועתו.

(תודה לdw)

 

בציור מתואר ההבדל בין מכשיר רוטורי לDA.

יתרונו העיקרי של הDA הוא בטיחות השימוש בו. קשה מאוד לשרוף צבע בעזרתו, גם למגושמים מבינינו.

אופן פעולתו יוצר חום בצורה פחותה משמעותית ממכשיר רוטורי אשר מקטין את הסיכון לשריפת הצבע.

עם זאת, הבטיחות בשימוש באה על חשבון היעילות, וכך, למכשיר רוטורי יקח פחות זמן להגיע לתוצאה כלשהי מאשר לDA.

 

עכשיו, כאשר הבהרנו את נקודת הפולישרים הנפוצים, נעבור לפדים.

על כל פולישר יושב גוף מתכתי שטוח ועגול שנקרא "Backing Plate" - פלטה אחורית. הפלטה מתחברת לפולישר ועליה יושב הפד בעזרת סקוטץ' חזק.

ישנן גדלים רבים לפלטות - מ2" ועד 8" ואף יותר\פחות מכך. על כל פלטה יש להדביק פד מתאים בגודלו, עד סטייה של חצי אינץ', לא יותר.

כלומר, על פלטה של 6", אפשר לשים פד בגודל של בין 5.5" ל6.5".

הפדים אחראיים על השיוף של הצבע. עליהם שמים את הפוליש, אותם מסובבים על המשטח. הם העיקר בתהליך של פוליש.

ישנם סוגים רבים של פדים בהתאם ליצרן.

רמת האגרסיביות הולכת מהגס לעדין:

Heavy Cutting Pad

Cutting Pad

Ligh Cutting Pad

Polishing Pad

Finishing Pad

Applicating Pad

 

לכל חברה יש את התווית שלה על הפדים. לא כל חברה תציע כזה היצע. לעתים רחוקות גם שיש צורך בכל פד ופד.

בד"כ, Cutting Pad רגיל יספיק לרוב העבודות הקשות של חיתוך. Polishing Pad - מיועד לעבודות קלות יותר, לעתים כאשר אין עניין לבצע פוליש דו שלבי ומעדיפים פד עדין יותר. Finishing - לפולישים עדינים, הברקה, השבחה.

Applicating - לוקס\אוטם צבע.

 

בד"כ ישנה משמעות לצבע הפד. חברות רבות מאמצות צבעים דומים המסמלים את דרגת הקושי והחיתוך של הפד. עם זאת, זה אינו דבר קבוע ועל כל אין כל כך מה להסביר כאן.

 

ישנם סוגים שונים של פדים - Foam, Microfiber, Wool.

הראשון הוא הנפוץ ביותר - הוא קל לשימוש, גמיש, עמיד מאוד ומכיל מגוון אדיר של דוגמאות.

החסרון שלו הוא אבק רב שבד"כ מגיע בתהליך הפולישינג וחום הנפלט מהחיכוך שלו.

השני - המיקרופייבר, הוא זן חדש יחסית של פדים. יתרונותיו על הFOAM הוא בצמצום החום הנפלט וצמצום אבק הפוליש. עם זאת, ההיצע של הפולישים אליו מוגבל והפיניש איתו לא תמיד מרהיב כמו שאפשר להשיג עם פד פינישינג בצורת FOAM.

השלישי והוותיק - הWOOL. פד מצמר\פרווה, המאופיין ביכולת חיתוך חזקה מאוד. על כן, הוא לא בטיחותי לשימוש, לא ממש מתאים לפיניש, ולא מתאים למתחילים בגלל אופי השימוש בו.

הוא מיועד בעיקר לשימוש ברוטוריות ולאחר צבירת נסיון רב.

בשאר הפרקים אתאר מעט מאוד את השימוש בפדים WOOL, אתרכז בעיקר בFOAM וMICROFIBER.

 

בפרק הבא אדבר על וקס, אוטמי צבע, שמות גדולים וזיהוי תפקוד ועמידות. כמו כן, אסביר על פלסטלינה, קשיחויות, שימוש והכנות.