עיוותי מס ושוק הרכב הסינגפורי.

[סולל הדרך]

רכב בסינגפור זה עסק יקר, אפילו יקר מאוד. המדינה עושה כל מאמץ להקטין את כמות הרכבים הפרטים, כמעט בכל מחיר. יש תחבורה ציבורית יעילה וזולה כי באי קטנטן שגודלו קטן פי 300 משטח מדינת ישראל עם אוכלוסיה של 4 מליון תושבים, כל רכב שעולה על הכביש מגדיל את מצוקת הפקקים, החניה וזיהום האוויר. מחירי הרכבים בסינגפור הם הגבוהים בעולם. המיסוי הוא הגבוה בעולם ולכך מתווספים אגרות היטלים, מחירי חניה שמרחיקים את חלום הרכב מרוב המשפחות הסינגפוריות. כדי לרכוש רכב חדש יש לרכוש קודם

COE (Certificate of Entitlement) או בעברית, רישיון להחזקת רכב. בכל חודש מנפיקה המדינה מספר מוגבל של רישיונות אותם היא מציעה למכירה פומבית באינטרנט. המחיר נגזר מהביקוש וההיצע. תוקף הרישיון הוא ל-10 שנים בלבד. אחרי 10 שנים אפשר לגרוט את הרכב (וגם לקבל מהמדינה כמה ג'ובות בתמורה) או לרכוש רישיון חדש לרכב מיושן, שבאופן תאורתי זה רעיון לא כלכלי (תיכף תבינו למה). השיטה הזאת מבטיחה צי רכבים חדיש, בטוח ולא מזהם על כבישי סינגפור. מכוניות עתיקות זה נהדר, אבל לא בבית סיפרנו. מחיר COE נע היום סביב ה 50אלף דולר סינגפורי (תכפילו בשלוש) זאת אומרת, 150 אלף ₪ תמורת הזכות להחזיק רכב ל 10 שנים! בנוסף תוסיפו את מחיר הרכב השערורייתי, קורולה חדשה תעלה לכם עוד 100 אלף דולר מבלי לדבר על הדלק, חניה, ביטוח, טסט ואגרות גודש קיבלתם הוצאה מטורפת עבור הזכות המפוקפקת לנהוג בפקקים ולחפש חניה. מה שמוביל את הסינגפורי התחמן לחפש לו חלופות זולות יותר. רכבים מסחריים נבדלים בלוחית רישוי שמתחילה באות G בניגוד לרכבים הפרטים שמתחילים ב S. לרכבים אלו עלות ה COE נמוכה עד כדי מחצית וגם מיסי הקניה נמוכים יותר. אבל על רכבים אלו חלות מספר הגבלות. ראשית אסור להם לנסוע במהירות הגבוה מ-70 קמ"ש. כביש מהיר כולם נוסעים 100 קמ"ש אבל כל המסחריות (קנגו/ברלינגו/פיורינו וכד...) נוסעות 70. שנית אסור להתקין בהם ספסלים מאחור. אין בהם איסור להסעת נוסעים אבל הנוסעים יושבים על הרצפה לא חגורים! למדינה לא ממש אכפת מבטיחות, העיקר שלא ירכשו רכבים מסחריים לצרכים פרטיים. רנו יוצאת בתקופה האחרונה במאמץ לכבוש את לב הנהגים הפרטים עם קנגו במחיר מציאה של 70 אלף דולר. הצבעים עליזים, התוספות נדיבות ה COE נמוך, אבל הילדים יושבים מאחור כמו כלבים על שטיח, בלי חגורה, בלי כיסא בטיחות כמו שישבנו בשנות ה 80 בסטיישן של אבא... לראות ולא להאמין.

[mohen]

רכב בסינגפור זה עסק יקר, אפילו יקר מאוד. המדינה עושה כל מאמץ להקטין את כמות הרכבים הפרטים, כמעט בכל מחיר. יש תחבורה ציבורית יעילה וזולה כי באי קטנטן שגודלו קטן פי 300 משטח מדינת ישראל עם אוכלוסיה של 4 מליון תושבים, כל רכב שעולה על הכביש מגדיל את מצוקת הפקקים, החניה וזיהום האוויר. מחירי הרכבים בסינגפור הם הגבוהים בעולם. המיסוי הוא הגבוה בעולם ולכך מתווספים אגרות היטלים, מחירי חניה שמרחיקים את חלום הרכב מרוב המשפחות הסינגפוריות. כדי לרכוש רכב חדש יש לרכוש קודם

COE (Certificate of Entitlement) או בעברית, רישיון להחזקת רכב. בכל חודש מנפיקה המדינה מספר מוגבל של רישיונות אותם היא מציעה למכירה פומבית באינטרנט. המחיר נגזר מהביקוש וההיצע. תוקף הרישיון הוא ל-10 שנים בלבד. אחרי 10 שנים אפשר לגרוט את הרכב (וגם לקבל מהמדינה כמה ג'ובות בתמורה) או לרכוש רישיון חדש לרכב מיושן, שבאופן תאורתי זה רעיון לא כלכלי (תיכף תבינו למה). השיטה הזאת מבטיחה צי רכבים חדיש, בטוח ולא מזהם על כבישי סינגפור. מכוניות עתיקות זה נהדר, אבל לא בבית סיפרנו. מחיר COE נע היום סביב ה 50אלף דולר סינגפורי (תכפילו בשלוש) זאת אומרת, 150 אלף ₪ תמורת הזכות להחזיק רכב ל 10 שנים! בנוסף תוסיפו את מחיר הרכב השערורייתי, קורולה חדשה תעלה לכם עוד 100 אלף דולר מבלי לדבר על הדלק, חניה, ביטוח, טסט ואגרות גודש קיבלתם הוצאה מטורפת עבור הזכות המפוקפקת לנהוג בפקקים ולחפש חניה. מה שמוביל את הסינגפורי התחמן לחפש לו חלופות זולות יותר. רכבים מסחריים נבדלים בלוחית רישוי שמתחילה באות Gבניגוד לרכבים הפרטים שמתחילים ב S. לרכבים אלו עלות ה COE נמוכה עד כדי מחצית וגם מיסי הקניה נמוכים יותר. אבל על רכבים אלו חלות מספר הגבלות. ראשית אסור להם לנסוע במהירות הגבוה מ-70 קמ"ש. כביש מהיר כולם נוסעים 100 קמ"ש אבל כל המסחריות (קנגו/ברלינגו/פיורינו וכד...) נוסעות 70. שנית אסור להתקין בהם ספסלים מאחור. אין בהם איסור להסעת נוסעים אבל הנוסעים יושבים על הרצפה לא חגורים! למדינה לא ממש אכפת מבטיחות, העיקר שלא ירכשו רכבים מסחריים לצרכים פרטיים. רנו יוצאת בתקופה האחרונה במאמץ לכבוש את לב הנהגים הפרטים עם קנגו במחיר מציאה של 50 אלף דולר. הצבעים עליזים, התוספות נדיבות ה COE נמוך, אבל הילדים יושבים מאחור כמו כלבים על שטיח, בלי חגורה, בלי כיסא בטיחות כמו שישבנו בשנות ה 80 בסטיישן של אבא... לראות ולא להאמין.

נהנתי לקרוא. תודה רבה. 

[davemustaine87]

 

פעם אחרונה שאני מתלונן על מחירי הרכב בארץ!

[yairba]

מעניין לדעת שיש מקומות שהם לא עולם שלישי שהתפתחו למוטציה כזו, הזלזול בחיי אדם זועק.

אם מהתושבים שמסיעים את ילדיהם כך אם מהשלטון שהביא אותם למצב זה.

 

היה נחמד אם היית מציין מהו השכר הממוצע שם, אחרי הכל "הכל יחסי".

[Oshri]

אאל"ט השכר הממוצע שם הוא סביב 4000 דולר סינגפורי.

[Pika007]

סינגפור היא מקום בגודל של בערך חצי מגוש דן, ותחבורה ציבורית יעילה שמגיעה לכל פינה במקום הזה.

אני לא רואה סיבה למה צריכות להיות שם הרבה מכוניות על הכביש, מדובר במקום שאפשר לחצות אותו באופניים במספר שעות....

[Tzvika-Pick]

הודעה שמכניסה אותי לפרופורציות בכל הנוגע לשוק הרכב הישראלי.

אם חשבנו שרנו לוגאן "7 מקומות" זאת אופציה לא בטיחותית...

[stamnobody]

תכתוב על שוק הקטנועים והאפנועים אתה רק מראה חצי מהכוס ,השוק הזה הרבה יותר מפותח מבישראל ,אין להם גם את "השבת" יחד עם תחבורה ציבורית יעילה ,ואפשר לוותר על הרכבים .

[Oshri]

יש כל מיני סיבות למה אנשים מחזיקים רכב פרטי, וזה בעיקר כדי לטייל,

לקחת את הילדים לכל מקום, ללכת לקניות, וכד'.

נכון לעבודה וחזרה זה מיותר ברוב ערי המערב, ובכל מקום תראה גם מנהלים בכירים

מגיעים בחליפות נוצצות לעבודה ברכבת, אבל כל שאר הדברים מתנהלים ברכבים פרטיים.

[COMMANDER]

סינגפור היא ממש לא מדינת עולם שלישי!

כשיש חמישה מיליון איש על מדינת עיר בשטח של 700 קילומטר רבוע, צריך לפקח על כמות כלי הרכב. מכיוון שבסינגפןר ריכוז גבוה של מיליונרים - המיסים על רכב הם הגבוהים בעולם.

מה שנראה לעין ישראלית כשלטון דרקוני, מצליח יפה מאד לשמור על כלכלה פורחת, סדר, נקיון ומשמעת בקרב אוכלוסיה סינית-מלזית-הודית-טמילית חרוצה להפליא.

מבחינה מוטורית - לא המקום המתאים לחובבי רכב. מצד שני - הלואי עלינו תחבורה ציבורית יעילה , נקיה ומסודרת כל כך.

[חולגי]

צרת סינגפורים - נחמת ישראלים .

"טוב" שיש מקום שניתן שלא לקנא בו (אפילו עם התחבורה הציבורית היעילה).

[hgilad123]

יש כל מיני סיבות למה אנשים מחזיקים רכב פרטי, וזה בעיקר כדי לטייל,

לקחת את הילדים לכל מקום, ללכת לקניות, וכד'.

נכון לעבודה וחזרה זה מיותר ברוב ערי המערב, ובכל מקום תראה גם מנהלים בכירים

מגיעים בחליפות נוצצות לעבודה ברכבת, אבל כל שאר הדברים מתנהלים ברכבים פרטיים.

 

אני יכול להגיד לך שאני גר 13.3 קילומטר ממרכז דבלין (וגם לעבודה שלי), ובלי רכב אין סיכוי שאני אגיע לעבודה ב 8 בבוקר (שלא נדבר על להגיע לא רטוב וכו').

 

כל מדינה והתחבורה שלה.

 

גילעד

[בנצי]

נהנתי מאוד לקרוא, אני מאוד סקרן לגביי סינגפור, אם ההגבלות גדולות כ"כ איך באמת מצב התנועה?

[wil]

יש כל מיני סיבות למה אנשים מחזיקים רכב פרטי, וזה בעיקר כדי לטייל,

לקחת את הילדים לכל מקום, ללכת לקניות, וכד'.

נכון לעבודה וחזרה זה מיותר ברוב ערי המערב, ובכל מקום תראה גם מנהלים בכירים

מגיעים בחליפות נוצצות לעבודה ברכבת, אבל כל שאר הדברים מתנהלים ברכבים פרטיים.

 

1. במדינה מתוקנת, גם מי שמחזיק רכב פרטי (לטיולים, אולי לקניות), משאיר אותו בחניה בימי חול ונוסע לעבודה בתחבורה הציבורית. זה גם יותר משתלם (דלק יקר יותר מאשר פה, וחניה יקרה ברמות מגוחכות. בבאזל יצא לי לשלם 80 שקל ללילה חניה, וזה עוד החניון הזול של החנה-וסע של הרכבת) וגם יותר נוח.

 

2. גם עם ילד, נניח מעל גיל שנתיים-שלוש, אין בעיה לנסוע בתחבורה הציבורית.

 

3. הנקודה הכי קריטית - ברגע שיש תחבורה ציבורית טובה שמספקת מענה לנסיעה לעבודה וחזרה, מתבטל הצורך ב2 מכוניות במשפחה. רק זה כבר חוסך המון הוצאות.

[Oshri]

אז אתה אומר בדיוק את מה שאני אומר. לא הבנתי איפה הבעיה?