האם פקחי רכב מתחשבים בשלטים של פריקת סחורה?

[Asfanut]

בעקבות מקרה שקרה לקרוב משפחה, שעבד עם הרכב בבניין שלא הייתה חנייה סביבו בגלל שהעייריה 'סגרה' את כל המקומות חנייה בשביל בנייה של משהו ציבורי או דבר דומה, אני ורצה לשאול אם הפקחים מתחשבים בשלטים (גם מאולתרים) בסגנון של 'שוטר/פקח, אני פורק סחורה'.

 

הקרוב מתעקש שהשלטים האלה לא מזיזים לפקחים, והוא לא מוכן אפילו לנסות את זה.

 

אז האם הפקחים באמת מתחשבים? יש למישהו כאן ניסיון אישי עם זה?

 

תודה רבה!

[Buki]

אם הרכב חונה במשך זמן ארוך עם השלט הזה, הוא נעול ושום פריקה/טעינה לא מתבצעת, אז ידפקו לו דו"ח.

 

אם עצרת לכמה דקות , ללא הפרעה לתנועה, רואים שזה אוטו מסחרי עמוס בסחורה, אז יש סיכוי, שכן יתחשבו.

 

אם אתה מפריע לתנועה, ועומד באדום-לבן, לא תיהיה שום התחשבות.

[אמיר שליט]

השלט הזה בין שהוא עשוי יפה ובין שהוא מאולתר אינו שלט שמחייב את הפקח בשום דבר.

באופן רשמי, חובתו של הפקח לרשום דו"ח לרכב עבריין. מעשית כפי שכתב בוקי הם בוחנים את המקרה לגופו של ענין, אך אין חוק שמחייב אותם להתייחס לשלטים האלה.

בעיריית ת"א יש סיכוי שאפילו רכב של עיריה יקבל דו"ח אם אינו חונה כחוק.

 

ומענין לענין, בענין דומה - ישנם מקומות בהם קיים תמרור המתיר פריקה וטעינה (ללא תשלום). לרוב חונים שם גם כאלה שלא בדיוק פורקים וטוענים ומנצלים את המצב שפקח לא יכול לדעת מתי הרכב הגיע וכנראה שאף פקח גם לא יחכה 10-15-20 דקות בכדי לראות אם הרכב זז. כרגע נמצא בבחינה מכשיר הדומה לאיזי-פארק רק שהוא מכוייל לפרק זמן של 15 דקות פעולה מרגע הפעלתו. לאחר 15 דקות המכשיר נכבה למשך 15 דקות ורק לאחר מכן ניתן לחדש את פעולתו. יתרונו של המכשיר בכך שהוא מאפשר לפקח מזדמן לראות האם הרכב חונה במסגרת זמן סביר לפריקה וטעינה (עד 15 דקות).

אם פקח יראה שהמכשיר כבוי, משמע בעל הרכב כנראה נמצא יותר מ-15 דקות ויוכל לתת דו"ח בלי לחשוב הרבה.

אני מניח שנהגים ישתמשו בפטנט הזה גם בבעיות מהסוג שפותח השירשור הציג (על אף שלא לזה נועד), ואני מניח שלמרות זאת חלק מהפקחים יגלו התחשבות במצב שכזה על בסיס העיקרון של 15 דקות.

.

[RON23]

המצב של פריקת הסחורה ברחובות ת"א כבר יוצא משליטה ומסכן הרבה פעמים במיוחד ברחוב דיזנגוף בעיקול אחרי רחוב ירמיהו שבאופן קבוע כל בוקר עומדות שם משאיות באמצע הסיבוב בלי כל התחשבות בתנועה

[Asfanut]

אם הרכב חונה במשך זמן ארוך עם השלט הזה, הוא נעול ושום פריקה/טעינה לא מתבצעת, אז ידפקו לו דו"ח.

 

אם עצרת לכמה דקות , ללא הפרעה לתנועה, רואים שזה אוטו מסחרי עמוס בסחורה, אז יש סיכוי, שכן יתחשבו.

 

אם אתה מפריע לתנועה, ועומד באדום-לבן, לא תיהיה שום התחשבות.

העניין הוא שלאותו קרוב אין מכונית מסחרית, והוא משתמש במשפחתית הסטיישן שלו בעבודות.

 

אגב, כשפקח מגדיר 'הפרעה להולכי רגל' או משהו דומה, הוא מודד את המרחק שנשאר אחרי החסימה? על פי מה הוא קובע את זה?

[Buki]

רון - אז איך אתה מציע לחלק סחורה לאלפי העסקים, שנמצאים באיזורים צפופים בתל - אביב ?

[Yoni84]

כשפקח מגדיר 'הפרעה להולכי רגל' או משהו דומה, הוא מודד את המרחק שנשאר אחרי החסימה? על פי מה הוא קובע את זה?

לפי החוק, כשחונים עם 2 גלגלים על המדרכה (אם זאת הכוונה) צריך להשאיר 100 ס"מ להולכי רגל. בפועל אני לא מאמין שמודדים, בטח נותנים דו"חות רק במקרים ברורים של חסימת רוב המדרכה, או אם מישהו מתלונן.

 

בקשר לנושא, אני יכול להגיד שמהנסיון שלי אף פעם לא קיבלתי דו"ח כשחניתי עם רכב מסחרי במקום שבו אין עצירה אלא לפריקה וטעינה, עם או בלי שלט.

אם זה סתם אדום-לבן/אין עצירה, יש פקחים שיתחשבו בשלט ויש כאלה שלא.

פעם עצרתי עם דובלו במקום שמותרת פריקה וטעינה עד שעה מסויימת שכבר עברה, וכשהעפתי מבט לאוטו ראיתי לידו פקח. סימנתי לו מרחוק שאני מוריד פה משהו ובא, הוא אמר לי "את הדו"ח כבר קיבלת. כדאי שתזיז את האוטו כי עוד מעט בא הגרר." והניח את הדו"ח מתחת לוישר. הוא אמר לי שאם הייתי שם שלט הוא לא היה רושם לי דו"ח, ושהוא חיפש כמה דקות של מי הרכב. מאז אני מקפיד כמעט תמיד לשים שלט

[Buki]

אני קיבלתי דו"ח בתל אביב, כשחניתי במקום שמיועד לפריקה וטעינה. הייתי עם רכב מסחרי, ועזבתי את האוטו לכ 15 דקות.

 

פריקה וטעינה לפי ההגדרה אמורה להיות "רציפה ובילתי פוסקת"

 

אם אתה עוזב את האוטו, זה כבר לא פריקה וטעינה, זה חנייה.

[TheTool]

ראיתי בת"א רכב פרטי רגיל עם דף מודפס שעליו הוא כתב לפקח שלא יביא לו דוח כי הוא מחכה לקבל את התו האיזורי מהעירייה, דווקא דף מושקע יחסית והיה דו"ח מוצמד לשמשה... זה היה ליד הטיילת

[אמיר שליט]

רון - אז איך אתה מציע לחלק סחורה לאלפי העסקים, שנמצאים באיזורים צפופים בתל - אביב ?

אני טוען שקודם כל צריך להבטיח את רציפות התנועה בהתאם לחוק ולא להתחשב בעסקים. כיוון שכך, בכל מבנה חדש שרוצה להקים שטח מסחרי תהיה חובה להחזיק שטח חניה שמיועד לפריקה וטעינה. כלומר אם מחר מישהו יפתח חנות בגדים בבנין חדש, אז שידאג קודם כל שיהיה מקום לרכב שמביא סחורה. אין חניה פרטית ויעודית לפריקה וטעינה = אין אישור לשטח מסחרי. (כמובן שקבלן/אדריכל יצטרך לקחת זאת בחשבון בשלב תיכנון הבנין).

כיוון שעסקים רבים כבר קיימים, אזי לקבוע שעות שבהן תותר פריקה וטעינה תוך התחשבות ולאחריהן תהיה אכיפה מוגברת, קפדנית וחסרת פשרות. השעות המותרות יהיו ספציפיות לאזור הבעייתי. אם בדיזנגוף יש עומס בשעות היום, אז שמשאית הקוקה-קולה תגיע בשעה 10 בלילה. ואם היא תגיע בשעה 11 בבוקר, שהנהג ידע שבוודאות הוא מקבל קנס ושהפקח ילווה את המשאית מעסק לעסק (הכתובת משתנה) ויתן לו דו"ח נוסף בכל כתובת וכתובת. ברור לחלוטין שאחרי מהלך שכזה, או שבקבוק קולה יעלה 12 שקלים או שהמינימרקט יחפש מקום אחר בגלל שלא מביאים לו סחורה.

אצלנו במדינה מתחשבים יותר מידי בכל מיני עיגולי פינות ואילוצים הסטוריים ואח"כ באים בטענות לנהגים שבסה"כ רוצים לנסוע בלי מכשולים.

 

 

ראיתי בת"א רכב פרטי רגיל עם דף מודפס שעליו הוא כתב לפקח שלא יביא לו דוח כי הוא מחכה לקבל את התו האיזורי מהעירייה

הפקח יכול לתת דו"ח בלב שקט. אם אכן האדם זכאי לתו והוא ממתין לו, מן הסתם התובע יכול לבטל את הדו"ח וזה מקובל בערים שונות.

.

[Buki]

אני טוען שקודם כל צריך להבטיח את רציפות התנועה בהתאם לחוק ולא להתחשב בעסקים. כיוון שכך, בכל מבנה חדש שרוצה להקים שטח מסחרי תהיה חובה להחזיק שטח חניה שמיועד לפריקה וטעינה. כלומר אם מחר מישהו יפתח חנות בגדים בבנין חדש, אז שידאג קודם כל שיהיה מקום לרכב שמביא סחורה. אין חניה פרטית ויעודית לפריקה וטעינה = אין אישור לשטח מסחרי.

כיוון שעסקים רבים כבר קיימים, אזי לקבוע שעות שבהן תותר פריקה וטעינה תוך התחשבות ולאחריהן תהיה אכיפה מוגברת, קפדנית וחסרת פשרות. השעות המותרות יהיו ספציפיות לאזור הבעייתי. אם בדיזנגוף יש עומס בשעות היום, אז שמשאית הקוקה-קולה תגיע בשעה 10 בלילה. ואם היא תגיע בשעה 11 בבוקר, שהנהג ידע שבוודאות הוא מקבל קנס ושהפקח ילווה את המשאית מעסק לעסק (הכתובת משתנה) ויתן לו דו"ח נוסף בכל כתובת וכתובת. ברור לחלוטין שאחרי מהלך שכזה, או שבקבוק קוה-קולה יעלה 12 שקלים או שהמינימרקט יחפש מקום אחר בגלל שלא מביאים לו סחורה.

אצלנו במדינה מתחשבים יותר מידי בכל מיני עיגולי פינות ואילוצים הסטוריים ואח"כ באים בטענות לנהגים שבסה"כ רוצים לנסוע בלי מכשולים.

 

.

 

 

הפטרון היותר סביר, שקיים בהרבה מדינות בעולם, הוא לאסור כניסת משאיות (גם משאיות חלוקה) למרכזי ערים.

 

ואז יחלקו ארגזי קוקה קולה עם טרנזיט או רכב קטן דומה.

 

כן, עדיין תיהיה הפרעה לתנועה, אבל זה יותר נסבל.

[Yoni84]

אני קיבלתי דו"ח בתל אביב, כשחניתי במקום שמיועד לפריקה וטעינה. הייתי עם רכב מסחרי, ועזבתי את האוטו לכ 15 דקות.

 

פריקה וטעינה לפי ההגדרה אמורה להיות "רציפה ובילתי פוסקת"

 

אם אתה עוזב את האוטו, זה כבר לא פריקה וטעינה, זה חנייה.

ניסית לכתוב להם?

זה שהחוק מגדיר פריקה וטעינה "פשוטו כמשמעו" בלי מה שמסביב זה יפה, אבל מה הם מצפים שתעשה בפועל? תשים את הסחורה על המדרכה ותיסע?

 

אני לא בא בטענות לעיריית תל אביב בנוגע לדו"חות לפרייבטים כמו שהזכירו פה, הרי כל אחד יכול להדפיס דף יפה ולרשום שהוא גר בת"א כבר 40 שנה ועכשיו קנה רכב חדש ומחר יוציא תו. מי שבאמת מוציא תו מבטלים לו במקום את כל הדו"חות באיזור מגוריו מהזמן האחרון.

מה שמטריף אותי זה שהם רואים רכב שמוריד סחורה, לא מעניין אותם גם אם זה חברה גדולה, קוקה קולה, עלית או דואר ישראל. הם פשוט הורסים פרנסה של אנשים במודע. אני לא יודע איך הפקחים שעושים את זה יכולים לחיות עם עצמם.

[killer2004]

אני טוען שקודם כל צריך להבטיח את רציפות התנועה בהתאם לחוק ולא להתחשב בעסקים. כיוון שכך, בכל מבנה חדש שרוצה להקים שטח מסחרי תהיה חובה להחזיק שטח חניה שמיועד לפריקה וטעינה. כלומר אם מחר מישהו יפתח חנות בגדים בבנין חדש, אז שידאג קודם כל שיהיה מקום לרכב שמביא סחורה. אין חניה פרטית ויעודית לפריקה וטעינה = אין אישור לשטח מסחרי. (כמובן שקבלן/אדריכל יצטרך לקחת זאת בחשבון בשלב תיכנון הבנין).

כיוון שעסקים רבים כבר קיימים, אזי לקבוע שעות שבהן תותר פריקה וטעינה תוך התחשבות ולאחריהן תהיה אכיפה מוגברת, קפדנית וחסרת פשרות. השעות המותרות יהיו ספציפיות לאזור הבעייתי. אם בדיזנגוף יש עומס בשעות היום, אז שמשאית הקוקה-קולה תגיע בשעה 10 בלילה. ואם היא תגיע בשעה 11 בבוקר, שהנהג ידע שבוודאות הוא מקבל קנס ושהפקח ילווה את המשאית מעסק לעסק (הכתובת משתנה) ויתן לו דו"ח נוסף בכל כתובת וכתובת. ברור לחלוטין שאחרי מהלך שכזה, או שבקבוק קולה יעלה 12 שקלים או שהמינימרקט יחפש מקום אחר בגלל שלא מביאים לו סחורה.

אצלנו במדינה מתחשבים יותר מידי בכל מיני עיגולי פינות ואילוצים הסטוריים ואח"כ באים בטענות לנהגים שבסה"כ רוצים לנסוע בלי מכשולים.

 

 

 

הפקח יכול לתת דו"ח בלב שקט. אם אכן האדם זכאי לתו והוא ממתין לו, מן הסתם התובע יכול לבטל את הדו"ח וזה מקובל בערים שונות.

.

אתה חושב שלנהג שפורק סחורה יש רק חנויות בדיזנגוף? יש לו עוד אזורים בקו החלוקה שלו. אתה לא יכול להגדיר שעות מסוימות שיהיה אפשר לפרוק בהם סחורה ושעות שלא. בכביש הכל דינמי ומשתנה ובתור נהג אתה צריך לדעת את זה. מה יקרה אם יהיה לו נסיעה לדיזינגוף ובמקרה הוא יתקע בפקק? או יתקע עם פנצ'ר? זה יעכב אותו ומה יעשו בעלי החנויות בלי הסחורה? מה הנהג יעשה ?

אתה לא יכול להגיד לבן אדם לחכות עד שעה 11 בלילה במכולת בשביל קולה,ומה שאתה אומר זה כבר לא רק בן אדם אחד כל בעל חנות או פיצוציה יצטרך לחכות עד שעות בלתי סבירות לקבל את הסחורה שלו? ושוב לא מדובר רק בקוקה קולה,מה עם שאר החנויות?

חנות של מוצרי חשמל או סתם חנות של צעצועים?

[<<TIBURON>>]

השלט הזה בין שהוא עשוי יפה ובין שהוא מאולתר אינו שלט שמחייב את הפקח בשום דבר.

באופן רשמי, חובתו של הפקח לרשום דו"ח לרכב עבריין. מעשית כפי שכתב בוקי הם בוחנים את המקרה לגופו של ענין, אך אין חוק שמחייב אותם להתייחס לשלטים האלה.

בעיריית ת"א יש סיכוי שאפילו רכב של עיריה יקבל דו"ח אם אינו חונה כחוק.

 

ומענין לענין, בענין דומה - ישנם מקומות בהם קיים תמרור המתיר פריקה וטעינה (ללא תשלום). לרוב חונים שם גם כאלה שלא בדיוק פורקים וטוענים ומנצלים את המצב שפקח לא יכול לדעת מתי הרכב הגיע וכנראה שאף פקח גם לא יחכה 10-15-20 דקות בכדי לראות אם הרכב זז. כרגע נמצא בבחינה מכשיר הדומה לאיזי-פארק רק שהוא מכוייל לפרק זמן של 15 דקות פעולה מרגע הפעלתו. לאחר 15 דקות המכשיר נכבה למשך 15 דקות ורק לאחר מכן ניתן לחדש את פעולתו. יתרונו של המכשיר בכך שהוא מאפשר לפקח מזדמן לראות האם הרכב חונה במסגרת זמן סביר לפריקה וטעינה (עד 15 דקות).

אם פקח יראה שהמכשיר כבוי, משמע בעל הרכב כנראה נמצא יותר מ-15 דקות ויוכל לתת דו"ח בלי לחשוב הרבה.

אני מניח שנהגים ישתמשו בפטנט הזה גם בבעיות מהסוג שפותח השירשור הציג (על אף שלא לזה נועד), ואני מניח שלמרות זאת חלק מהפקחים יגלו התחשבות במצב שכזה על בסיס העיקרון של 15 דקות.

.

 

המכשיר יגיע לארץ בעוד שבוע ויופעל כפיילוט בעיריות נתניה והוד השרון ונמצא באישורים סופיים בעיריות ת" ראשל"צ ופתח תקוה

ניתן להכנס לאתר החברה www.freepark.co.il

אבי בקל ממציא הפטנט

[אמיר שליט]

קודם כל המחוקק יכול. בעברית קוראים לזה ביצים גדולות.

כשציץ' הביא את סנדלי דנוור לת"א, העיר רעשה וגעשה. ובכל זאת, ביד רמה ובזרוע נטויה הוא שלט בעיר כ-20 שנה וחולל תהפוכות שהתאפשרו הודות לנוקשות. סנדלי דננור זה עונש יותר גרוע מגרירה. בגרירה אתה יכול לשחרר את הרכב תוך דקות, אבל שיחרור סנדלי דנוור היה תהליך ארוך - לנסוע לעיריה (גם בלילה) לשלם אגרת סינדול ואת הקנס, אח"כ לחזור לרכב ולחכות לשיחרור שאמור להתבצע תוך שעתיים. אם הרכב שוחרר ולא היית במקום, היה מותר לסנדל לך את הרכב שוב תוך 20 דקות מהשיחרור וכמובן קנס חדש, אגרת סינדול וכל התהליך מחדש כדי לשחרר.

 

שנית - קולה הובאה כדוגמה.

 

שלישית, אני זוכר שבחולון היה מוצב תמרור שהתיר פריקה וטעינה במקום מסויים והוא איפשר זאת בבוקר בלבד למשך שעה נקובה בתמרור, בכדי לאפשר למשאיות לפרוק סחורה בחנויות סמוכות בעיקר ירקות אבל גם דברי מכולת, משקאות וכד'. כמדומני שהשעות הנקובות בתמרור היו בין 8:00 ל-9:00 בבוקר. המשאיות לרוב לא היו מגיעות בזמן או חורגות מהזמן והפקחים היו מגיעים לאזור ונותנים דוחות ללא אבחנה גם כאשר אל מול עינייהם היו מתבצעות פריקות. היו מקרים שמשאית אחת שלא הספיקה לפרוק קיבלה עוד דו"ח בסיבוב חוזר של פקחים.

בסופו של דבר בעל אחת החנויות במקום רצה למסור אותה, אלא שהעיריה למדה משהו והחליטה שלא ינתן רישיון עסק לירקות במקום ההוא וכך החנות הפכה לחנות שאינה מזון.

גם לא לתת רישיון עסק, זאת דרך לחסל מפגע תעבורתי.

 

אם בחולון עסקינן, גם לטפח מרכזי קניות כדוגמת קניונים ו"להזניח" את רח' סוקולוב, פירושו לאותת לעסקים שאין לכם עתיד רחוק ברחוב כי כאן מקבלים דוחות. זה לא חדש שסוחרי סוקולוב מתלוננים על הפקחים שעושים שם דוחו"ת ללא רחם. מה יקרה אם יהפכו את סוקולוב למדרחוב ?

 

את רחוב נוה-שאנן בת"א הפעו למדרחוב. משאיות יכולות להיכנס רק בבוקר לפרוק סחורה ואח"כ המחסום ננעל ונפתח שוב בלילה. אם משאית לא הספיקה להגיע בזמן היא תחנה רחוק ותוביל את הסחורה עם עגלות.

 

יש מקומות שבהן עיריה החליטה להצר את הכביש ולהוציא "אוזן" מדרכה בכדי למנוע חניה כפולה ליד עסקים. באופן כזה מי שמאוד רוצה לחנות באיסור יודע שהברירה בידו או לחסום לחלוטין כביש או לחנות על המדרכה ולהכפיל את הקנס. אלא שגם את זה העיריה לא רצתה ולכן דאגה לשים עמודי מחסום ועכשיו המשאיות צריכות לחנות הרחק.

 

אף אחד לא אמר שהפתרונות קלים, אף אחד לא אמר שהפתרונות פופולריים כיום, אף אחד לא אמר שהפתרונות מידיים, אבל דרכים לפתרון יש. אם נדחה את כל הפתרונות כי צריך להתחשב רק בעסקים, אז ילא נתחשב בהולכי הרגל ולא נתחשב בנהגי מכוניות.

 

בבת-ים ברחוב בלפור יש נת"ץ, אף אחד לא אוכף שם את ענין החניה הכפולה, למכוניות אין ברירה אלה לנסוע בעיקר בנת"ץ ולהפריע לאוטובוסים. זאת הסיבה שבירושלים לא מסתפקים בנת"ץ ומשקיעים מיליארדים ברכבת קלה - אף מכונית לא תיסע על הפסים, אבל בעצם מדובר בסוג של אוטובוס על מסילה. אילו היתה כאן משמעת, ענין הרכבת הקלה היה יכול להפתר לפני שנים אם רק היו מכבדים את הנתיבים לנת"ץ.

גם לסגור את מרכזי הערים לתנועה זה פתרון, גם אגרת גודש זה פתרון.

 

אנחנו בישראל - ארץ זבת חלב ודבש.

.