בעקבות כתבה היום בידיעות על ממרח שוקולד השחר - היש כאן אוכלי השוקולד הנ"ל

[חן ג.]

הסתכלתי. כל מה שצירפת חסר משמעות מבחינת איכות. האם התכוונת להגיד בריא (או פחות מזיק)? אז אין שום דבר בריא יותר בשחר. אם התכוונת איכותי כמו מוצרים איכותיים, אז WELL, בנוטלה יש 13 אחוזי אגוזים, שזה משהו שאשכרה מזין (שוב, לא שזה משנה), לעומת השחר שאין בו שום דבר מזין.

 

אני זוכר שהיתה באיזשהו שלב פרסומת שניסתה להציג את נוטלה כמשהו מזין. מהר מאוד היא נעלמה לבלי שוב.

 

אבל בגירה צודק. ממרח הוא לא משהו שאנחנו צורכים בכמויות אבסולוטיות גדולות, אז זה לא אסון.

[ניקו פ.]

מי זה אנחנו?

כי לא חסרים ילדים ש-5 מתוך 6 ימים בשבוע הסנדוויץ שהם מביאים לבית הספר או הגן הוא ממרח כזה או אחר.

[vadim6385]

שניהם זבל.

 

גם לא טעים בשום צורה. עדיף את הממרח דג מאיקאה.

[חן ג.]

לא חסרים ילדים ש-5 מתוך 6 ימים בשבוע הסנדוויץ שהם מביאים לבית הספר או הגן הוא ממרח כזה או אחר.

 

וכמה מתוך נפח הכריך הוא ממרח?

 

לא צריך להיות נביא זעם בעניינים הללו.

עריכה אחרונה ב-18 לספטמבר, 2017 על ידי חן ג.

[kobi_g]

יאללה, נעשה לך שרות לציבור, מצא את ההבדלים...

 

השחר : סוכר, שמנים מהצומח, קקאו (7.4%) אבקת חלב נוכרי, אבקת מי גבינה, חומר מתחלב (לציטין סויה) ונילין, חומר טעם וריח.

 

נוטלה: סוכר, שמן צמחי, אגוזי לוז (13%), אבקת קקאו דל שומן (7.4%), אבקת חלב רזה (6.6%), אבקת מי גבינה, חומר מתחלב (לציטין (סויה)), חומר טעם וריח.

 

 

מחכה לתובנות שלך.

 

או שאמרח לך נוטלה על הכובע, שלא יהיה יבש...

 

מה שכן, ההבדל המוחשי לאיכות המוצר דווקא בנתונים התזונתיים.

 

בשחר 504 קלוריות אל מול 540 בנוטלה.

בשחר 25.5 שומן לעומת 31.6 בנוטלה.

בשחר 7.3 שומן רווי לעומת 11 גרם בנוטלה.

בשחר 2.5 מ"ג כולסטרול אל מול 4 בנוטלה.

 

שאמשיך?

בצבא בשטח שהיינו רעבים מי שם לב לקלוריות

"ממרח קקאו סתמי" ביד אחת, פרוסת לחם ביד השניה - מעיכה של הבקבוק וכיסוי של פרוסת לחם נוספת והנה מה שמחזיק אותך לכמה זמן

היום לא נוגע בדברים הללו שיש בהם יותר שומן וסוכר ממרכיבים אמיתיים של אוכל כמו קקאו וכו.

 

משום מה ממרחית של עלית אף פעם לא הצליח להכנס ולהתברג בתור ממרח עממי

[ניקו פ.]

וכמה מתוך נפח הכריך הוא ממרח?

 

לא צריך להיות נביא זעם בעניינים הללו.

 

ועכשיו אתה כבר מגיע למצב שאתה טועה ומטעה. כי השמנה זו מחלה (גם סכרת). אחת הסיבות להשמנה היא ארוחות לא מזינות של ילדים.

זו לא נבואת זעם. זה חינוך. חינוך שצריך להטמיע. זה שהורים אומרים "אבל כמה כבר ממרח יש בכריך" ואחר הצהריים בבית "כמה כבר יש בשקית במבה קטנה". זה חוזר על עצמו 5-6 פעמים בשבוע, למשך חודשים. זו בעיה.

שוב, אתה לא מתמקד בטיעון שלי אלא פשוט הולך סביב ומעלה נקודות חדשות ולא רלוונטיות.

כמה טבק יש בסיגריה? אז מה אם ילד יעשן רק 3 שאכטות ביום? אפילו לא סיגריה שלמה.

אתה לוקח את זה לכיוון מאוד קיצוני של נבואות זעם. זה לא מה שאמרתי ומתחיל לכאוב לי להסביר את עצמי, כי המסרים שלי מאוד ברורים. הבעיה בהבנת הנקרא.

[Spire]

חובבנים.

[חן ג.]

ועכשיו אתה כבר מגיע למצב שאתה טועה ומטעה. כי השמנה זו מחלה (גם סכרת). אחת הסיבות להשמנה היא ארוחות לא מזינות של ילדים.

זו לא נבואת זעם. זה חינוך. חינוך שצריך להטמיע. זה שהורים אומרים "אבל כמה כבר ממרח יש בכריך" ואחר הצהריים בבית "כמה כבר יש בשקית במבה קטנה". זה חוזר על עצמו 5-6 פעמים בשבוע, למשך חודשים. זו בעיה.

 

כן, ברור.

 

אבל אם תיקח אדם שנהנה מתזונה מאוזנת ומגוונת, אבל מורגל למרוח את כריכיו באחד מן הממרחים הללו, אפילו על בסיס די קבוע, כנראה שלא תהיה לזה השלכה מרחיקת לכת עליו.

 

אם זה רק חלק מתזונה שאינה מאוזנת באופן כללי - עניין אחר.

[vadim6385]

חובבנים.

 

זה נמכר בארץ? כי אם זה כמו הוופלים שלהם, זה אמור להיות טוב.

 

אגב גם הממרח שוקולד פרה של עלית סבבה.

[GAD57]

נמכר בארץ, אבל אם אני זוכר יקר יותר/צנצנת קטנה יותר.

[Spire]

אם אני זוכר יקר יותר/צנצנת קטנה יותר.

 

גם קוקאין.

[GAD57]

עם קוקאין אתה לא מפרק כיכר לחם, עם הח*א הזה כן.

[bagira]

קטן, יקר ואותו "רעל" בדיוק, רק שיש אפילו פחות קקאו משני הקודמים כי הקקאו מופיע אחרי אבקת חלב רזה ואבקת מי גבינה בעוד שבשחר ובנוטלה זה לפני.

 

על עניין טעם כמובן לא מדבר.

 

רכיבים: סוכר, שמנים צמחיים (שמן כותנה, שמן חמניות, שמן אורז),אגוזי לוז (13%), אבקת חלב רזה, אבקת מי גבינה (חלב), קקאו, תמצית לתת שעורה (מכיל גלוטן), חומרי טעם וריח טבעיים (וניל),חומר מתחלב לציטין סויה, מלח, תבלינים.

[GAD57]

בהחלט, אף אחד מהם לא מצטיין בבריאות...

מה שכן, הפתח של הצנצנת יותר קטן, ממש קשה לדחוף לשם פרוסת לחם לנגב.

[חן ג.]

שמן כותנה

 

!?Eh__

עריכה אחרונה ב-18 לספטמבר, 2017 על ידי חן ג.