שאלה תאורטית על ריכוז יתר של נוזל קירור

[116_Veloce]

שאלתי בכמה מקומות ועדיין לא קיבלתי תשובה חד-משמעית:

 

האם ריכוז גבוה מדי של נוזל קירור עלול לגרום לחימום יתר?

מדובר ברכב מתוצרת פיאט שאני משתמש בו אך ורק בנוזל PARAFLU מומלץ יצרן, שאמור להיות בריכוז 50% (השאר מים). כרגע הנוזל בריכוז של כ65%, מכיוון ששמו שני מיכלים מרוכזים של ליטר בלי לדלל. המוסכניק שלי טוען שזה גורם לשעון "לשקר", מה שנראה לי קצת הזוי כי אני לא מבין מה משנה לחיישן אם הוא שוחה בתוך גליקול או מיץ פטל, טמפרטורה היא טמפרטורה - הלא כן?

 

הרכב כרגע עובד על טמפרטורה גבוהה מדי, בין 95 ל-100, לעיתים אף מגרד את ה-105 בעליות עם מזגן, מה שמאוד לא מוצא-חן בעיני. בדקתי את שאר המערכת והיא אמורה להיות תקינה.

 

האם מישהו יכול לענות לי בצורה חד-משמעית על השאלה הנ"ל? תודה מראש.

[~shay~]

ההפך -כמה שהריכוז גבוה זה אומר נקודת קפיאה גבוה יותר ,אתה צריך להוריד מעט את הריכוז כי הנוזל כנראה סמיך מדי כרגע.

אצלי למשל בקיה זה 70-30 היחס.

[מרק10]

1. תשובתו של המוסכניק לא נכונה.

 

2. לא מומלץ לחרוג מעבר לייחס דילול של 30 אחוז מים ו-70 אחוז נוזל קירור מכיוון שיעילות נוזל הקירור יורדת.

 

3. המלצה שלי היא לדלל 50/50.

 

בקשר לבעיית חימום ייתר חפש את הבעיה במקום אחר מכיוון שיחס הדילול של נוזל הקירור נמצא עדיין בתחום הסביר.

[אביב]

בצורה הכללית ביותר- תיאורטית ישנה טענה (שאני לפחות לא בדקתי אותה מדעית) שאומרת שמים מסיעים חום טוב יותר מנוזל קירור. אני כבר אומר לך שאין הסכמה גורפת לטענה הזו.

 

באופן מעשי לבעיה שלך- הסיכוי שהבדל בין 50% לבין 65% גורם לבעיית התחמות הוא אפסי לחלוטין. הבעיה במקום אחר.

אם תציין את כל השתלשלות העניינים יהיה ניתן לעזור לך יותר.

 

לדעתי גם אם היית ממלא רק נוזל קירור, ללא מים זה עדיין לא היה גורם להתחממות.

בכל מקרה הריכוז לא גורם לשעון לזייף, ואם יש חשד לזיוף השעון המוסכניק יכול היה לבדוק את זה עם תמרוממטר חיצוני ולא להמציא לך המצאות.

[ba323f]

50/50 זה סביר מעבר לזה זה מוגזם, לאקלים שלנו מומלץ על יחס 30% נוזל קירור ו 70% מים, זה מתאים לאקלים בארצינו ולא צריך יותר מזה.

 

הפרסטון הצהוב הוא ביחס הזה.

בספרות הטכנית מצויין שככל שיש ריכוז גבוה יותר של נוזל קירור, אז יעילות הקירור והולכת החום יורדת, ויש גרף שמתאר זאת.

 

הכל תלוי באקלים, ועם יחס של 30/70 זה יחס מצויין לאקלים שלנו.

 

ככל שיש יותר נוזל קירור ככה נקודת הקיפאון יורדת ונקודת הרתיחה עולה אבל זה בא על חשבון הביצועים של הולכת החום, ולכן לא צריך להגזים עם נוזל קירור(אני מדבר על התרכיז שלו).

 

שהריכוז של נוזל הקירור גבוה מידי הנוזל הופך ליותר צמיגי וזה מקשה על זרימת הנוזל קירור במערכת וגורם ללחצים גבוהים.

[~shay~]

יש לי את הנוזל המקורי של קיה \יונדאי מקוריאה מרוכז באריזה של 5 ליטר,הכל כתוב בקוראנית אז רק כדי להיות בטוח שאני פועל נכון-

יש במערכת בסה"כ 9 ליטר -אני שם את ה5 ליטר נוזל מרוכז ואז שם מים מזוקקים עד הסוף?

[ba323f]

לדעתי זה ריכוז גבוה של נוזל קירור.

 

אני מציע שתמלא 4 ליטר נוזל מרוכז וכל השאר מים.

 

מה שישאר לך במיכל תמהל במים וזה ישמש אותך למקרה הצורך להוספה.

[צביקה.]

יש לי את הנוזל המקורי של קיה \יונדאי מקוריאה מרוכז באריזה של 5 ליטר,הכל כתוב בקוראנית אז רק כדי להיות בטוח שאני פועל נכון-

יש במערכת בסה"כ 9 ליטר -אני שם את ה5 ליטר נוזל מרוכז ואז שם מים מזוקקים עד הסוף?

שי לא מומלץלמהול במים מזוקקים, אלא מי ברז, ערוך חיפוש בנושא, שדנו בו רבות בעבר.

בברכה

צביקה

[ba323f]

צביקה, בתגובתי הקודמת רשמתי שישתמש במי ברז, אחר לאחר מספר שניות ערכתי את התגובה כדי שלא יתחיל שוב הויכוח על איזה סוג מים להשתמש.

ואני מסכים עם צביקה יש להשתמש במי ברז.

[Night Driver]

בצורה הכללית ביותר- תיאורטית ישנה טענה (שאני לפחות לא בדקתי אותה מדעית) שאומרת שמים מסיעים חום טוב יותר מנוזל קירור. אני כבר אומר לך שאין הסכמה גורפת לטענה הזו.

 

 

זה לא קשור להסכמה אלא לתרמודינמיקה. למים יש קיבול חום סגולי יותר גבוה ולכן הם יותר יעילים.

[מרק10]

50/50

שהריכוז של נוזל הקירור גבוה מידי הנוזל הופך ליותר צמיגי וזה מקשה על זרימת הנוזל קירור במערכת וגורם ללחצים גבוהים.

 

כול נוזל בעל צמיגות גבוהה יותר הינו בעל התנגדות גבוהה יותר לזרימה.

 

לחץ נוצר עקב חיכוך הנוזל בדפנות הצנרת או במילים אחרות, כול רכיב במערכת הקירור מעלה את הלחץ במערכת בגלל ההתנגדות שלו לזרימה. מכיוון שמדובר על אורך צנרת מאוד קצר פרמטר זה די זניח ולא יגרום ללחץ גבוה במערכת.

 

מאמר שכתבתי לפני 6 שנים בערך (ורוב הדברים די לרלוונטים גם בימינו למרות שיש לי מה לשנות וגם להוסיף אבל נעשה זאת בהזדמנות אחת).

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=759792&postcount=16

 

נוזל קירור

 

נוזל הקירור, לכאורה מים, אינו באמת כזה, ונדרשות ממנו מספר תכונות מנוגדות.

 

תכונה 1

מעבר חום טוב. תפקיד הנוזל הוא להעביר (להסיע) חום מבלוק המנוע אל המקרן) לכל חומר קיבול חום קבוע. נתון זה משקף את היכולת של כל חומר להסיע חום ממקום למקום ע"י העובדה שבדרך, הנוזל צריך לאגור את החום בתוך עצמו. למים קיבול חום הגבוה בדיוק פי 2 משמן (אטילן גליקול ודומיו הינם כמעט שקולים לקיבול חום של שמן). לכן 1 ליטר מים, יוכלו לשאת פי שניים יותר קלוריות מאשר 1 ליטר שמן. לכאורה עדיף מים בלבד במערכת, על מנת להסיע יותר חום החוצה.

 

 

תכונה 2

הגנה בפני קיפאון, כמעט לא רלוונטי בארץ. כל תוסף בריכוז של 15% יספק הגנה טובה דייה בישראל. במדינות קרות, מותקן גוף חימום אשר מובנה בחלוק המים, ואותו מכניסים לשקע בזמן חניית לילה.

 

 

תכונה 3

העלאת טמפ' רתיחה. כמעט כל חומר המומס במים, יעלה את טמפ' הרתיחה. השאלה היא מה הוא תוצר הלוואי של חומר זה. חומרים אשר מעלים את נקודת הרתיחה, לרוב מורידים את קיבול החום, ראה תכונה 1. מלח ים יעלה את טמפ' הרתיחה, הוא זול מאוד, לא ישנה את קיבול החום אבל בעיקר הוא קורוזיבי מאוד (לא מומלץ למנוע, אבל מומלץ לבישול תפוחי אדמה). יש לזכור שמערכת קירור תקינה העובדת בלחץ הגבוה בכ- 0.5 עד 1 אטמוספירה, מלחץ הסביבה, מספקת נקודת רתיחה גבוהה דיה. העלאת נקודת הרתיחה היא משמעותית, בזמן תקלה. לדוגמא, חור ברדיאטור, יגרור מיד נפילת לחץ ובעקבותיה תרד נקודת הרתיחה. בעקבות נפילה זו תחל רתיחת הנוזל באזור ראשי המנוע, ובועות האוויר המוליכות חום 1/2000 לעומת מים לא יהיו מסוגלות לספק את הסחורה. אני מראש לא דן במערכות מים פתוחות. מכאן חשוב להזכיר, העלאת נקודת הרתיחה, היא מאין תעודת ביטוח נגד תקלה.

 

 

תכונה 4

הולכה או אי הולכת יונים. מי ברז (כאן ישראל לא שוויץ) רגילים מכילים יותר מדי סיד מומס, כלור, ואל-מתכות, ואינם רצויים לשימוש. מצד שני, מים מזוקקים, בעלי מטען חשמלי 0, הינם בעייתיים לשימוש, משום שהם יחזרו (לחזר מלשון גבר המחזר אחרי אשתו) מיד אחרי יונים חופשיים במערכת, וסביר שימצאו אותם באחת המתכות. אם כן עדיף מים רכים, אשר עברו מתקן "זליון" או שווה ערך. ה"זליון" אינו מזקקה אלא מחליף יונים. הזולואיד (החומר אשר בזליון) מחליף את יוני החומרים המומסים ביוני נתרן, ומסלק ביעילות סיד (קלציום). במידה ואין ברשותך מחליף יונים, ניתן להרתיח את המים בבית, כאשר הם חמים להעביר ½ כמות למיכל זכוכית, ולשפוך את תחתית הקומקום. הרתיחה משקיעה את הסיד, ומנדפת את הגזים. באופן כללי עדיף סיד בלתי מסיס (לאחר רתיחה) מסיד מסיס.

 

 

תכונה 5

הגנה קטודית. היות שהמנוע עשוי מתכת- פלדה ואלומיניום- הנוזל משמש כאלקטרוליט בתא גלווני. נבדלים מאוד המנועים, בחומרים מהם נבנו. חברת קטרפילר ממליצה על DCA4 של "פליטגארד" משום שחומר זה נותן הגנה מצוינת למנועי פלדה, עם ראש פלדה, ועם צנרת פלדה, נגד קורוזיה. חברת מזדה או VW ימליצו לדוגמא, על סדרת G1X משום שהמנועים בנויים עם בלוק פלדה, ראש אלומיניום, וצנרת אלומיניום. במלחמת הקורוזיה הגלוונית, האלומיניום יפסיד לפלדה די בקלות. מכאן, שיש להגן בכל מחיר על מערכת המים, לבל ייווצר בה תא גלווני. על למנוע יצירתו של תא גלווני, יש להשתמש בתרכיז רדיאטורים טוב (20+ שקל לליטר, לשים לב לגודל האריזות!) אבל ממש אין צורך לעבור 30% תרכיז במערכת. עודף חומר לא יועיל, אך יפגע בתכונה מס. 1.

 

 

תכונה 6

הקצפה. למעשה אי הקצפה, מה נפח הבועות, ותוך כמה שניות הן נשברות. מקובל פחות מ-10 שניות לפרוק הקצף.

תכונה 7

קויטציה. בעברית היבקעות. צד תת הלחץ של משאבת המים, סובל מתופעה ידועה מעולם מדחפי הספינות. עקב מהירות הסיבוב של המדחף, נוצר אזור של לחץ נמוך מאוד מאחורי הכנף. כאשר תת לחץ זה הינו פחות מלחץ אדים רוויים, טיפת מים רותחת לשבריר שנייה, ומשתגרת כמו קליע אל להב המדחף. תכונה זו גורמת לאיכול הלהבים. כל אחד שראה משאבת מים מפורקת מג'יפ סופה, ללא להבים מבין על מה אני מדבר.

אחד היצרנים הגדולים לנוזלי קירור BASF ממליץ לערבב מים מזוקקים עם מי שתייה כאשר קשיות המים גבוהה מאוד.

 

המלצתי הכללית, להכין לבד מים מטופלים, קרי מים רכים, ולהוסיף להם תרכיז איכותי, בכמות של 40%-30%. ואחת לשנה או שנתיים להחליף את נוזל הקירור

[danniel]

ריכוז גבוה של אתילן גליקול בפרוש יכול לגרום להתחממות והסיבות הוסברו.

התפעות השליליות העיקריות הן הולכת חום ירודה וצמיגות שגורמת לתופעות חמורות של ניקוז אויר לא מושלם וסירקולציה איטית, שבמצבים מסוימים יובילו להתחממות מנוע.

[מרק10]

רוב נוזלי הקירור אם לא כולם ניתן לדלל ביחס של עד 30 אחוז מים ו-70 אחוז נוזל קירור מבלי לגרום להתחממות ייתר לכן פותח האשכול צריך לחפש את הבעיה במקום אחר:

 

G12++/PRE-MIXED LONG-LIFE FL22 ENGINE COOLANT/Zerex Glysantin G 48 ANTIFREEZE/

Motorcraft® Premium Engine Coolant/DEX-COOL

[מרק10]

ריכוז גבוה של אתילן גליקול בפרוש יכול לגרום להתחממות והסיבות הוסברו.

התפעות השליליות העיקריות הן הולכת חום ירודה וצמיגות שגורמת לתופעות חמורות של ניקוז אויר לא מושלם וסירקולציה איטית, שבמצבים מסוימים יובילו להתחממות מנוע.

 

כיצד צמיגות גבוהה עלולה לגרום לבעיות ניקוז אוויר חמורות ?

[danniel]

מעברי מים קטנים שאמורים לנקז אויר, שנוזל פשוט לא עובר בהם בצורה מספיק טובה ומהירה והניקוז אויר לא צולח.

 

ולפיאט הכי טוב זה כמובן פראפלו ולא שום נוזל אחר, בגלל מחירו וזמינותו כמובן.