מועדון ה-5 יום תצוגה ב'רמת הדסה' ופיקניק ביערות מנשה- 13.06.09 והרשמים שאחרי...

[ג'קלין]

תודה לכל הצלמים על התמונות מהארוע

[oferbz]

נוסעים

 

וזהו!

שבוע טוב לכולם!-

כל הכבוד לי אייזה תמונות יפות

[ראובן נזירי]

מתחילים את הטיול בכביש 6..

[ראובן נזירי]

........

[oferbz]

........

יופי של צילומים והניקון D300 מקצועית ביותר כמובן בזכות הצלמת

[adig1971]

מי מביא "פן" לפיקניק ? אנשים מפונקים

 

[zvika52]

לחברי מועדון החמש היקרים שלום.

 

בשם הילדים וצוות רמת הדסה אני מבקשת להודות לכל אלו שטרחו ובאו מרחוק ומקרוב לכפרינו בבוקר זה.

שבת אחרונה של שנת הלימודים היא הקשה מכולן- הרצון והצורך בחופש מחד, והיציאה אל מרחבי הלא נודע מאידך מעוררים תחושות של שמחה, עצב, דאגה, ובעיקר בלבול.

הבוקר ידענו אושר ושמחה אשר דחקו את כל המחשבות והתחושות האחרות.

חיוך ,ליטוף(בעיקר של ניקלים מבריקים) והרבה אהבה וסימפטיה היו מנת חלקינו –הילדים והמבוגרים כאחד.

תודה על המפגן היפה, תודה על המפגש המחמם את הלב, תודה על הגשר שהביא המונים אל ביתנו.

אכן, זוהי תחילתה של ידידות מופלאה.

 

יישר כוח ותודה לכולכם,

בברכה,

 

מיכל שטרן

סגנית מנהל הכפר

 

אני שמח שהנהלת הכפר משוטטים גם בפורום, וזו ההזדמנות לומר לכם באופן ישיר:

נהנינו מכל רגע.

זו לא היתה עוד תצוגה של הרכבים שלנו.

הרגשנו את שמחת החניכים לכבודינו, היתה קרבה אמיתית ביננו והחניכים שהתעניינו ששאלו, והיה כיף לשתף אותם בחויות

ההובי.

אותי אישית(ואני סבור שאני מדבר גם בשם חבריי)המפגש מאוד ריגש,זו היתה בעבורי התרוממות רוח,והיה שווה

לגמוע את כל המרחק מאשקלון אליכם.

אני תקווה שמפגש זה יהווה סנונית למפגשים הבאים.

בהזדמנות זו,תודות להנהלת הכפר על הארגון המדהים,מופע הנוער בשירה היה שווה לב,ותצוגת החניכים עם הסוסים

היתה מרהיבה.

תודה גדולה לבני הספל, שיצר את החיבור המדהים, ולשאר האנשים שעסקו במלאכה(לא אנקוב בשמם ע"מלא לשכוח

אף אחד)

יישר כח

צביקה מרגלית

[מצא]

........

לי - בזה הרגע הפכת ל"צלמת הבית" של מועדון החמש, את מוזמנת להגיע לכל אירוע עם אבא ולצלם אותנו, וכמו שמישהו ציין - מצפייה בתמונותיך אתה חש כאילו אתה נמצא באירוע - כל הכבוד המשיכי בתחביב והפכי אותו למקצוע.

[Benni Haspel]

אחת משתי צלמות הבית..טובות השתיים...

[דורון סגל]

שבת מופלאה.

יצאנו, עופר אחי ואני, עם בנות הזוג שלנו מראשון לציון, בפלימוט ה"חדשה" במשפחתינו. בלחיצת כפתור, הגג התקפל לאחור וישבנו לנו עם כובעים וחיוך על הפנים, נהנים מהשמש של הבוקר. כן, כמובן שגם מהמבטים של נוסעי המכוניות שמסביב....

זו נסיעת הבכורה שלנו בפלימוט, למרחק כזה. ארגז הכלים בכוננות מלאה....

הגענו למקום המפגש של השרוניים ויצאנו לדרך, בדיוק בזמן. נו, מה לעשות, אבי נוף.....ואסף בקר.....

הנסיעה היתה חלקה, עם מצטרפים בדרך, עד שהמרצדס של שלי התמרדה....

חיכינו בסבלנות אופיינית, ניסינו לעזור....היו הרבה "עייצאס גיבר"....ולבסוף נאלצנו להשאיר את המלאכה לאבי ואסף והמשכנו בדרך. אחרי כמה התברברויות קלות, הגענו באיחור אופייני..... טוב, אבי ואסף לא היו איתנו...

האמת, הופתעתי. הופתעתי מעוצמת המועדון. מהריתום של החברים ומשפחותיהם למשימה חינוכית ממדרגה ראשונה.

התקשרתי לאסף בקר, לברר מה קורה עם המרצדס המרדנית.... חשבתי, לתומי, אולי יספיקו להגיע לפיקניק המתוכנן....

אבל בדיעבד, אחרי שראיתי את התמונות שלהם "חוגגים".....הבנתי:lol:

טוב, לא סיפרתי לכם, אבל גם אני בוגר פנימיה. תיכון חקלאי פרדס חנה. אני יודע מה זה לגור בפנימיה, לפעמים מתגנבת ההרגשה שלא כל כך רוצים אותך בסביבה הטבעית שלך....מה שבדרך כלל לא נכון. אבל ילד זה ילד....ושמחתי שיכולתי/נו לתרום להם משהו לשמח אותם. הארגון היה מעולה, האירוח, התצוגות, הכיבוד העשיר, המקהלה והקרטיבים....

ופתאום התברר לי שבכלל, אתם, ילדי בית הספר, תרמתם לנו. אנחנו רק מחפשים להראות ולהיראות. אבל להרחיב את הלב, אין לנו כל כך הרבה הזדמנויות וזו היתה.

תודה.

[אבי נוף]

שבת מופלאה.

 

הופתעתי. הופתעתי מעוצמת המועדון. מהריתום של החברים ומשפחותיהם למשימה חינוכית ממדרגה ראשונה.

התקשרתי לאסף בקר, לברר מה קורה עם המרצדס המרדנית.... חשבתי, לתומי, אולי יספיקו להגיע לפיקניק המתוכנן....

אבל בדיעבד, אחרי שראיתי את התמונות שלהם "חוגגים".....הבנתי:lol:

 

גם אני בוגר פנימיה. תיכון חקלאי פרדס חנה. אני יודע מה זה לגור בפנימיה, לפעמים מתגנבת ההרגשה שלא כל כך רוצים אותך בסביבה הטבעית שלך....מה שבדרך כלל לא נכון. אבל ילד זה ילד....ושמחתי שיכולתי/נו לתרום להם משהו לשמח אותם. הארגון היה מעולה, האירוח, התצוגות, הכיבוד העשיר, המקהלה והקרטיבים....

ופתאום התברר לי שבכלל, אתם, ילדי בית הספר, תרמתם לנו. אנחנו רק מחפשים להראות ולהיראות. אבל להרחיב את הלב, אין לנו כל כך הרבה הזדמנויות וזו היתה.

תודה.

 

 

ציטטתי רק חלק מהתגובה שלך דורון.

• את החלק החשוב לדעתי.
  
• את החלק שעלה בדמיון מסויים גם אצל חברים אחרים.
  
• את החלק ששונה בין מועדון החמש לשאר המועדונים.
  
• את החלק שמייחד את מועדון החמש משאר המועדונים.
  
• את החלק שמראה בבירור מה ההבדל.

החלק האמיתי והאנושי, שמראה, בלי טיפת ציניות, את הציונות האמיתית של המועדון. את הנתינה לאחרים.

את העזרה לציבור ולקהילה, שלא על מנת לקבל פרס או "להרויח" יחסי ציבור.

ברמה הכללית, הפעילות של השבת האחרונה.

וברמת הפרט, כאשר החברה של שלי לא הפסיקה מלהתפעל איך כל הקבוצה עצרה ורצתה רק לסייע ולעזור.

 

זה החלק, המדגיש בצורה הטובה ביותר, מדוע מועדון החמש הוא המועדון הטוב ביותר.

ולא אותו שרשור "אנטי" מהשבוע שעבר, או אותם דיברי הרהב...

 

שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של אחוה ורעות,

והבנה כי לכולם יש מקום, והגיע הזמן לעבוד אחד עם השני ולא אחד נגד השני.

וכבר נאמר: "בואו ונהיה תלויים זה בזה ולא נהיה תלויים זה על יד זה..."

 

 

אבי נוף.

[oferbz]

כל מילה כסלע מועדון החמש מיוחד מאוד בעיניי כחבר בו כבר 25 שנה,המועדון הזה ידע עליות אך גם מורדות וכמו בכל חברה אנושית

ישנם מכל הגוונים כאלו ואחרים,וכבר חויתי משם ומכאן,עליינו להיות מאוחדים אחד עם השני ולהשקיע באהבה שלנו לרכבים הקלאסיים

נאחל לכולנו הצלחה

[Alon_A]

איזה יופי של תמונות, רואים שהיה אירוע מקסים !! כל הכבוד !!

יצאנו לתל אביב בסביבות 9:30 וחשבנו שאולי נתפוס במקרה את השיירה ונוכל לצפור לכם.. אבל לא ראינו אותכם (כן ראינו חברה מהמרכז ליד יקנעם).

נתראה באירועים הבאים.. גם ההצגה שלנו ביום הולדת זכתה לשבחים רבים

[לירוי1]

אלון היתה חסר

[Benni Haspel]

אחרי שקצת נרגעתי ולפני שאני נכנס לאירוע של אורט ידין, הנה כמה רשמים, תובנות, בקיצור, סיכום פרטי שלי (ושל המוסטנג).

 

 

רמת הדסה: ביקור במוסד (השייך לאירגון "הדסה") שבה את ליבנו. רק מי שנכנס לפרטים ומתעניין מגלה פינה קסומה של ארץ ישראל היפה, זאת שלא באה לידי ביטוי בתקשורת (אלא אם חס וחלילה יישרף שם בית...טפו טפו טפו..אז זה יגיע לתקשורת..). נוער שצמא לאהבה או כפי שדורון סגל הגדיר נכון בפוסט קודם כאן בשירשור, נוער שיש לו תהיות בקשר לסביבה בה נולד ורצונה בו. כאן הצוות לוקח אותם, נותן להם הזדמנות שניה ואיזה הזדמנות. מקום שליו, טובל בירק, צוות מסור שגר במקום, חוגים, פינת חי מטופחת, מרכז יזמות שמלמד את הנערים והנערות איך לנהל עסק ביושר ונכון, צוות רגיש, מלח הארץ שנותנים להם אולי את הבית הראשון החם שהם חווים.

ברור היה לי שאחרי הנסיון המוצלח עם אורט ידין, שנמשך כבר שנה שלישית, נתרום ולו מעט לנערי רמת הדסה וגם נקבל מהם המון.

 

חברי המועדון: היו לי אישית חששות. לא כל אחד ייקח מכונית בת 40 - 50 וייסע מאות ק"מ ל"עוד" יום תצוגה. והיה יום חם . דרור בריל ואני כססנו ציפרניים כאשר בשעה 08:20 היו רק 4 מכוניות בנקודת היציאה, כולל שלי ושלו. אבל אז התחיל הטיפטוף שהוביל לזרם ולבסוף התנחלו ברמת הדסה כ 50 מכוניות, כולל שני רולס רויסים, מרצדסים, קדילאקים, מוסטנגים, לפחות שלוש מכוניות מדגמי שנות השלושים ומה לא..

אישית זה היה מפגש קצוות. אנחנו בחיים ספונים במעגל שלנו, במשרד עורכי הדין, במשרד העסק, באוניברסיטה(...) ולא באים במגע עם הקצה "האחר" של החברה הרב גונית שלנו. כאן זה לא רק מפגש היכרות אלא מפגש נתינה. המנהלת, מיכל שטרן, סיפרה לי בהתרגשות שאחד מחברינו ניגש וביקש "לאמץ" ילד (אגב, היא לא לקחה פרטים ואם החבר קורא או חברים נוספים מעונינים, שישלחו לה ה"פ, היא רשומה בפורום תחת השם שלה).

העתיד: אני רוצה להלביש את מודל אורט ידין על רמת הדסה. הכוונה להפגין נוכחות, בהרצאות ובהדגמות בנושא רכב, בעזרה לילדים, בכל מה שנוגע ליידע שלנו וליכולת הנתינה שלנו, בקיצור בנוכחות. הכדור אצל החיפאים... הרכזים לעניין הם עדי גולדנברג ודרור וסרשטיין.

 

מועדון ה-5:

ההתקשרות היתה לפני כמה שבועות . ההכנה היסודית שעשינו, נסיעות ההיכרות של נחום ואנשי הועד ולאחר מכן ההכנה המדוקדקת של עדי וצוותו בצפון עשו את שלהם.

מעבר לכך הוכחנו את הקשר החזק שלנו עם הקהילה ואנחנו ממצבים את המועדון שלנו כגוף שנותן ומעורב ולא רק חבורת אליטיסטים. יש לנו יכולת נתינה ואני שמח שהיא באה לידי ביטוי ואנו הגוף היחיד בתחום מועדוני הרכב שהוא באמת "למען הקהילה" ולא רק למען עצמנו.

כל הכבוד.