מנכ"לי היי-טק: מחסור בעובדים, הענף בהאטה

[NirLevi]

זה נכון בכל ענף. במה חברות הייטק שונות?

 

זה קיים בענפים אחרים, אבל לא באותה ה"אגרסיביות".

 

בחברות סטארט אפ אתה צריך להביא תוצאות.

 

המשקיעים רוצים לראות את ההשקעה שלהם מוחזרת בריבית דריבית וכמה שיותר מהר.

 

מבחינתם להכשיר עובדים חצי שנה, זה מיותר.

 

הם ישבו איתך על מדדי תפוקה ויעילות של כל עובד עד לרמה הכי קטנה, כך שטיפוח הון אנושי, אצל חלק מהמשקיעים, הוא רק מכשול.

עריכה אחרונה ב-16 לאוקטובר, 2016 על ידי NirLevi

[hans]

זה נכון בכל ענף. במה חברות הייטק שונות?

בנוסף לסיבות הנכונות שציין ניר, כסף.

לא נדרש חודש כדי לדעת האם עובד כלשהו מתאים לשלב מסוים בפס ייצור של מפעל,

ברוב משרות התוכנה נדרש חודש רק כדי להכיר את המערכת.

חודש של משכורת פועל מול חודש של משכורת מתכנת... הבנת את הקטע.

[martines]

אי אפשר לדון בנושא בלי להזכיר את הפוסט האלמותי "עברנו את פרעה נעבור גם את סיגי"

 

ציטוט

"חלף שבוע ולא שמעתי כלום. לא שיחת טלפון, לא אימייל, לא מכתב. כלום. כאילו שמעולם לא שלחתי 30 קורות חיים. "טוב" אמרתי לעצמי. "מקרה. בוא וננסה שוב." ביום שישי לאחר מכן שלחתי 60 קורות חיים לאחר שסרקתי את אתרי הדרושים ומודעות הדרושים במשך שעות. הפעם הרשתי לעצמי לשלוח קורות חיים גם לחברות שלא חשבתי שארצה לעבוד בהן. חשבתי שיש סיכוי לא רע שאאלץ להתפשר על משרה פחות יוקרתית ממה שביקשתי לעצמי. עוד שבוע חלף ולא שמעתי כלום בחזרה. לא טלפון ולא אימייל. התחלתי להילחץ. אמנם חזרתי לארץ עם חסכונות ואני יכול להרשות לעצמי לחפש במשך חודשים אבל לא יכולתי שלא להתחיל לחשוש שחוסר ההיענות אינו תוצאה של מקרה פשוט אלא של מגמה. 90 קורות חיים שנשלחו מבלי תגובה אחת לרפואה לא נראו לי כמו סטייה סטטיסטית שמאפשרת תיוג של "מקרה". בכל אופן ניסיתי שוב. הפעם עשיתי מחקר לגבי חברות כח אדם המתמחות בהשמת אנשי הייטק. פניתי לכל חברה שמצאתי ושוב שלחתי קורות חיים במקביל לרוטינה של סריקת העיתונים ואתרי הדרושים."

[Gattuso8]

אם יבוא אז עד הסוף.

מה עם ייבוא מנכ"לים מהודו בשליש מחיר?

 

 

מ.ש.ל

[dorsht]

יש פה משהו שנאמר בכתבה, וגם שמעתי מסטודנטים שנה ג' שנכנסו לתחום במשרת סטודנט:

[h=3]התואר לא מספיק מעשי[/h] סמנכ"ל פיתוח ב-Indeni, ספקית פתרונות תוכנה לאיתור תקלות במערכות, ירין בנדאו, מוסיף: "רמת הלימוד באוניברסיטאות היא אמנם קשה, אבל גם לכאלו ש'יש להם את זה', אין ניסיון מעשי וצריך להשקיע בהם".

 

לפי מה שאותם סטודנטים אומרים הוא צודק. למעשה? אני חושב שהוא צודק. התארים של מדעי המחשב והנדסת תוכנה מבוססים הרבה על מתמטיקה. אין ספק שמתמטיקה ומחשבים הולכים ביחד, אבל אני חושב שמתעסקים יותר מדי במתמטיקה, מעט מדי בתכנות. דוגמה? 3/4 משנה א' שלי היא מתמטיקה ורק 1/4 זה תכנות. לא ממש לומדים לתכנת. נכון ששנה א' זה לא מייצג אבל המצב בשנה ב' לא משתפר יותר מדי.

אולי האוניברסיטאות צריכות לשנות את תוכנית הלימודים ולהכניס יותר קורסים של תכנות מעשי על חשבון הקורסים במתמטיקה?

 

 

מעבר לכך אני לא ממש בטוח שכמה מעסיקים זה דוגמה מייצגת. מעניין מה מעסיקים אחרים בתחום חושבים.

[ofir]

משכורות יותר נמוכות מאלה?

ואתה מאמין לנתונים האלה? על סמך נתון אחד לכל משרה?

 

בתור עובד בחברת הולה אני יודע בוודאות שהשכר אצלנו הוא מהגבוהים בשוק

 

בנוסף מציעים 7000 דולר למי שיביא מתכנת

[ChemGuy85]

יש פה משהו שנאמר בכתבה, וגם שמעתי מסטודנטים שנה ג' שנכנסו לתחום במשרת סטודנט:

התואר לא מספיק מעשי

 

סמנכ"ל פיתוח ב-Indeni, ספקית פתרונות תוכנה לאיתור תקלות במערכות, ירין בנדאו, מוסיף: "רמת הלימוד באוניברסיטאות היא אמנם קשה, אבל גם לכאלו ש'יש להם את זה', אין ניסיון מעשי וצריך להשקיע בהם".

 

שיגיד את האמת אין לו רצון להשקיע דקה בהכשרת עובדים והוא רוצה לקבל מוצר מוגמר מהצבא/אוניברסיטה.

 

בנוסף לסיבות הנכונות שציין ניר, כסף.

לא נדרש חודש כדי לדעת האם עובד כלשהו מתאים לשלב מסוים בפס ייצור של מפעל,

ברוב משרות התוכנה נדרש חודש רק כדי להכיר את המערכת.

חודש של משכורת פועל מול חודש של משכורת מתכנת... הבנת את הקטע.

 

השוואה בין פועל ייצור למתכנת קיצונית מידי. בכל מקצוע "רציני" צריך להשקיע המון זמן ומשאבים בהכשרת עובדים. אני לא מבין למה חברות הייטק בטוחות שהן לא צריכות לעשות את זה. שיפתחו משרות התחלתיות בשכר התחלתי מכובד 7-8 ברוטו בחודש ויכשירו עובדים.

עריכה אחרונה ב-17 לאוקטובר, 2016 על ידי ChemGuy85

[Alon_A]

מי שיש לו בעיה שיעבוד עם הודים (לא באמת צריך להביא אותם לארץ בשביל זה... איזה קשקוש) או שיקח מתכנתים ב fiverr או שידע לראיין אנשים כדי לזהות סטודנטים מוכשרים שידעו ללמוד מהר ולהתפתח.

 

כשרואיינתי בזמנו לסטארטאפ (הייתי בסמסטר אחרון) המנהל שלי שאל אותי אם אני מכיר SOAP web services ב PHP, אמרתי לו שאני לא מכיר את הנושא (לא ידעתי כלל PHP). הוא אמר יופי, קח יומיים ותכתוב לי תוכנית שקוראת ב PHP ל web service כלשהו ומדפיסה את התוצאות, כמו כן תרשום כל שלב בתהליך הלמידה שלך ותגיש לי סיכום איך למדת.

 

בראיון השני הראתי לו את הקוד ואת הסיכום, נתן הערות ויאללה לעבודה.

 

אחלה של רעיון לראיון, במקום כל השאלות הדפוקות של מיון מערכים... עברנו את הימים האלו.

 

בקיצור, כתבה מפגרת, למישהו היה משעמם בחג.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[כוכב השחר]

ארשום את דעתי כסטודנט שנה שלישית למדעי המחשב שנמצא בתעשייה החל מהסמסטר הראשון.

כיום אני כבר מפתח אלגוריתמים בחברת אבטחת מידע כלשהי בסלוט של משרה מלאה אבל כשהתחלתי לפני שנתיים בשנתי הראשונה התחלתי במשרת סטודנט, ולא היה לי הרבה מושג. אני חושב שהכח של בוגרים איכותיים הוא לא בידע שיש להם כשהם יוצאים מהתואר אלא ביכולת שלהם ללמוד דברים חדשים, טכנולוגיות חדשות בצורה מהירה ויעילה.

מראיין שמחפש ידע FLAT בראיון של בוגר הוא מראיין גרוע לדעתי, זה לא מוכיח כלום ולא אומר כלום.

מראיין טוב יותר יעשה ראיון שטחי כלשהו של שעה+- ולאחריו אתגר קשה כלשהו שיראה את היכולת של המועמד ללמוד דברים חדשים.

אחרי זה רצוי לעשות עוד ראיון ובראיון הנוסף לדבר על האתגר, לשאול שאלות וכו'.

 

הייתי בהרבה ראיונות בשנתיים האחרונות ואת רובם הגדול עברתי בהצלחה, איך? פשוט מאוד - 90% מהשאלות של המראיינים מופיעים בספרי ראיונות כדוגמת "crack the code interview" (מומלץ מאוד לראיונות עבודה) וכו'

האם זה מוכיח משהו? האם זה אומר משהו? זה לא אומר כלום, ויכול להיות מועמד גרוע שבראיון יצטייר כתותח.

 

בקיצור - אם אתם מכירים מגייסים או מגייסים בעצמכם - לדעתי כדאי מאוד לעבור לשיטת הצ'לנג'ים.

[Keyser]

יש פה משהו שנאמר בכתבה, וגם שמעתי מסטודנטים שנה ג' שנכנסו לתחום במשרת סטודנט:

התואר לא מספיק מעשי

 

סמנכ"ל פיתוח ב-Indeni, ספקית פתרונות תוכנה לאיתור תקלות במערכות, ירין בנדאו, מוסיף: "רמת הלימוד באוניברסיטאות היא אמנם קשה, אבל גם לכאלו ש'יש להם את זה', אין ניסיון מעשי וצריך להשקיע בהם".

 

לפי מה שאותם סטודנטים אומרים הוא צודק. למעשה? אני חושב שהוא צודק. התארים של מדעי המחשב והנדסת תוכנה מבוססים הרבה על מתמטיקה. אין ספק שמתמטיקה ומחשבים הולכים ביחד, אבל אני חושב שמתעסקים יותר מדי במתמטיקה, מעט מדי בתכנות. דוגמה? 3/4 משנה א' שלי היא מתמטיקה ורק 1/4 זה תכנות. לא ממש לומדים לתכנת. נכון ששנה א' זה לא מייצג אבל המצב בשנה ב' לא משתפר יותר מדי.

אולי האוניברסיטאות צריכות לשנות את תוכנית הלימודים ולהכניס יותר קורסים של תכנות מעשי על חשבון הקורסים במתמטיקה?

 

 

מעבר לכך אני לא ממש בטוח שכמה מעסיקים זה דוגמה מייצגת. מעניין מה מעסיקים אחרים בתחום חושבים.

 

זה נכון גם בתחומי הנדסה. שמים המון (אבל המון) דגש על מתמטיקה - נכנסים ממש לתיאוריות של דברים ולמושגים מופשטים שהקשר בינם לבין התואר או ״התכלס״ אינו רופף - הוא פשוט אינו קיים וקורסים קצת יוצר מהותיים נדחקים החוצה, הן מבחינת היקף והן מבחינת עומק. הרבה פעמים נראה שדוחפים מתמטיקה כי ״ככה״ או ״זה מה שעשינו תמיד״ ואין נסיון להתחדש או להתקשר עם התעשיה.

בתחילת שנה א׳ הדיקן העביר מין שיחה למחזור שלי והוא אמר, בין היתר, שהסיבה שאוניברסיטאות עדיפות על מכללות ושהלימוד באוני׳ בכללותו טוב יותר הוא הקשר לתעשיה ולהשתנות תוכנית הלימודים בהתאם לדרישות.

 

בסוף שנה א אתה כבר מבין שכל זה היה קשקוש אחד גדול, דבר שהובהר עוד יותר בהמשך הלימודים עם עוד כל מיני התבטאויות מעניינות.

 

האפ המצב בכללות שונה? לא יודע, אבל בזמנו הסתכלתי על הרזומה של ראש החוג שלי מול ראש חוג של מכללה וזה היה מביך.

מאוד מביך.

[ITSIK86]

רשמתי את זה כtalk back לכתבה ,משום מה זה לא פורסם, אז לאחר קריאה של "עושר העמים", הנה כמה ציטוטים מספרו של אדם סמית שנכתב לפני 250 שנה בערך..

 

"האינטרס של בעלי העסקים שונה תמיד מכמה בחינות מן האינטרס של הציבור, ואפילו מנוגד לו. בכל עת האינטרס שלהם הוא להרחיב את השוק ולהקטין את התחרות. אמנם הרחבת השוק עשוייה להתיישב לא אחת עם האינטרס הציבורי, אך הקטנה התחרות מנוגדת לו תמיד, ואין היא יכולה אלא להגדיל את רווחיהם של בעלי העסקים יותר ממה שהיה נופל בחלקם מדרך הטבע, ולהטיל לטובתם שלהם, מס מופרך על שאר אחיהם האזרחים. לפיכך יש לנהוג זהירות רבה בכל הצעת חוק או תקנה מסחרית שמעלה מעמד זה. ולעולם אין לקבלה אלא לאחר בדיקה מעמיקה וקפדנית שתעשה לא רק בזהירות רבה אלא גם בחשד רב. מקורה במעמד שהאינטרס שלו לעולם אינו שווה לגמרי לאינטרס של הציבור, יש שבדרך כלל יש לו עניין להונות את הציבור ואפילו לעושקו, ופעמים רבות אף עושה כן."

 

"יש אומרים שרק לעיתים רחוקות אנו שומעים על התאגדות של מעסיקים ואילו על התאגדות של פועלים אנו שומעים לעיתים קרובות, אך בכל מי שמדמה בנפשו על סמך דברים אלה, שהמעסיקים מתאגדים רק לעיתים רחוקות הריהו בור בהווית עולם כשם שהוא בור בעניין זה. בכל זמן ובכל מקום שוררת בין המעסיקים כמין התאגדות אילמת אך מתמידה וקבועה, שלא להעלות את שכר העבודה למעלה משערו המקובל."

[liran123]

אני מנסה להבין איך עובד הייטק זר, שגר בארץ, יוצא יותר זול מהכשרת עובד מקומי. ישכנו אותם בקראוונים בחצר האחורית? אין עלויות מעבר והתאקלמות?

[ronka]

אני אתן את דעתי, כמעסיק.

אני יכול להבין אותם, שאת חלקם אגב, אני גם מכיר אישית.

 

קראתי תגובות זועמות על כך שלא מעסיקים בוגרים ללא ניסיון.

בתקופתי אז וגם היום, קיימת בעייתיות בהעסקת מהנדסים ללא ניסיון.

 

אם נניח, תגייס מהנדס טרי, ללא ניסיון, צריך לקחת בחשבון לפחות 3 עד 4 חודשי פארש.

כלומר, 4 חודשים שמשולמת משכורת והעובד מייצר תפוקה שולית עד אפסית.

 

אינני יודע מה המכפילים היום בהיי טק אבל זה לא פחות מפי 3.

כלומר, כל משכורת של 15,000 ₪ העובד צריך לייצר הכנסה של 50,000 ₪ לפחות.

 

תכפיל את זה ב-4 חודשים לפחות כפול מס' המגוייסים ללא ניסיון ותראה שיש כאן סכום לא מבוטל.

אם המשקיעים קרציות, זו בכלל בעיה.

 

אני גייסתי המון בוגרים ללא ניסיון, אך דבר זה עלה לי בלא מעט מלחמות ושערות לבנות.

בסופו של דבר, בודדים עזבו את החברה שעבדתי בה וכולם התקדמו לתפקידי ניהול.

 

דבר שאני מאוד לא מסכים איתו הוא שלצערי, לא מזמנים מבוגרים עם ניסיון לראיונות.

 

שם נמצאים הטאלנטים האמיתיים.

 

חג שמח לכולם.

למה לוקח 3 4 חודשים להכשיר מישהו למשרה? באיזה עבודה מדובר?

[Alon_A]

זה נכון גם בתחומי הנדסה. שמים המון (אבל המון) דגש על מתמטיקה - נכנסים ממש לתיאוריות של דברים ולמושגים מופשטים שהקשר בינם לבין התואר או ״התכלס״ אינו רופף - הוא פשוט אינו קיים וקורסים קצת יוצר מהותיים נדחקים החוצה, הן מבחינת היקף והן מבחינת עומק. הרבה פעמים נראה שדוחפים מתמטיקה כי ״ככה״ או ״זה מה שעשינו תמיד״ ואין נסיון להתחדש או להתקשר עם התעשיה.

בתחילת שנה א׳ הדיקן העביר מין שיחה למחזור שלי והוא אמר, בין היתר, שהסיבה שאוניברסיטאות עדיפות על מכללות ושהלימוד באוני׳ בכללותו טוב יותר הוא הקשר לתעשיה ולהשתנות תוכנית הלימודים בהתאם לדרישות.

 

בסוף שנה א אתה כבר מבין שכל זה היה קשקוש אחד גדול, דבר שהובהר עוד יותר בהמשך הלימודים עם עוד כל מיני התבטאויות מעניינות.

 

האפ המצב בכללות שונה? לא יודע, אבל בזמנו הסתכלתי על הרזומה של ראש החוג שלי מול ראש חוג של מכללה וזה היה מביך.

מאוד מביך.

אוניברסיטה היא קודם כל מוסד מחקרי, היא נותנת לך כלים ללמוד. שום מוסד בעולם לא יכשיר אותך לתפקיד ספציפי או יתן לך רק ידע מעשי, יש בשביל זה ג׳ון ברייסים ובתי ספר מקצועיים. מוסד אקדמאי כן יכול לתת לך אוסף כלים ראשוני לשימוש ב"תעשייה בחוץ" ואת היכולת והידע להתמודד עם אתגרים לימודיים.

יכולת חשיבה ולימוד קוראים לזה.

 

נכון, אפשר להיות מחובר יותר או מחובר פחות ל"חומרים" בעולם האמיתי, אבל בשביל להיות תחליף ל codecademy או stackoverflow לא צריך לפתוח אוניברסיטה.

 

 

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[martines]

הנה פוסט מלפני מספר חודשים, אני חושב שהמשפט מסביר הרבה, והתמונה שווה 1000 מילים.

 

"בזמן האחרון יצא לי לשמוע מכמה חברים שמחפשים עבודה ועברו את גיל 40 על תופעה מוזרה, הם כמעט ולא מקבלים פניות מחברות הייטק שהגיעו דרך חברות השמה בעוד שבחיפוש עצמאי דרך לינקאין למשל הם מקבלים לא מעט פניות, אבל כשהם מגיעים לראיונות אחת השאלות שנשאלות בצורה מרומזת ולעיתים בצורה ברורה, מה הגיל / תאריך הלידה שלך.

 

ואז יצא לי לדבר עם קרובת משפחה שעובדת בחברת השמה והיא אישרה שאכן הניפוי הכי פופולארי בתוכנה שלהם הוא הגיל. קשה להאמין אבל תמונת מסך מהתוכנה (מצורפת) שלהם מאשרת את העניין.

מה המסקנה ? מי שעבר את גיל 40 כנראה שאין לו מה לחפש בחברות השמה."

 

 

 

לינק להודעה המקורית