מחשבון TA או TC (איך שלא תרצו לקרוא לזה)

[lanosforce]

במעקב אחרי מקצוען אמיתי בחו"ל שעושה למחייתו ביקורות KLIPPEL (בדיקות היענות לרמקולים) וכווני מערכות.

 

אדם שהוא גם מתחרה מאוד רציני בתחרויות SQ.

 

הוא פרסם לאחרונה מחשבון שהוא בנה ביחד עם חבר לחישוב של תיקוני זמנים (time correction או time alignment ) שלטענתו פוגע מאוד קרוב לתוצאות האמיתיות בכל רכב נתון בצורה כמעט מדוייקת לחלוטין.

 

שווה להשתמש, לנסות, לבדוק בעצמכם - במקרה הכי גרוע, תעשו תיקונים מינוריים על פי שמיעה

 

את המרחקים מזינים באינטשים ולא בסנטימטרים

 

מעבר לכך - יש לו שם גם מחשבון להסטת הבמה בעבור מאזין אחר - ככה שאם אתם בתחרות או שאם אתם רוצים פשוט לתת למאזין לידכם להנות מהבמה ברכב ויש לכם פרוססור עם פירסטים - לחיצת כפתור ואתם שם.

 

תהנו!

 

http://tracerite.com/calc.html

 

אפרופו - בIE משום מה זה לא עבד לי אבל בCHROME וב FF (פיירפוקס) זה כן.

[asif25]

לכל מי שינסה להמיר אינץ' הוא 25.4 מ"מ .

בכל מקרה החישוב הוא די פשוט - המרת מרחק לזמן, כל שנדרש הוא חילוק המרחק מהאלמנט במהירות הקול כך שהאלמנט הרחוק ביותר מוגדר כ0 וכל השאר בהתאמה אליו. אין ספק שה נוח וחוסך כמה דקות של חישוב.

תודה אדי.

[lanosforce]

אני מתייחס למידבאס ימין כנקודת האפס

 

הסיבה לזה היא שהסאב מנגן תחומי תדר בהם אורך הגל הוא כל כך ארוך שהוא יוצא מגבולות הרכב בעצם ואז אתה צריך להרחיק (להשהות) את הסאב וופר בכדי שהוא יגיע באותו התזמון עם המידבאס הימני ולא ההפך.

 

שתי השיטות עובדות - מנסיון, אני פשוט מעדיף לא להסיט את כל החלק הקדמי של הרכב כלפי הסאב במקום שזה יהיה ההפך כי בפועל הסאב מנגן תחומי תדר כל כך ארוכים שאם אתה תרחיק אותו עוד יותר - אתה דווקא תתקן את המיקום האמיתי שלו כלפי האוזן.

 

תנסה ותראה בעצמך.

[asif25]

לא בדקתי את מה שאתה אומר ע"פי שמיעה, פיסיקלית אני לא כ"כ מבין מה הקשר לתדר הרי תיאורטית מהירות הקול היא קבועה באויר ,אגב גם המחשבון שנתת קישור אליו עובד נטו ע"פי מרחקים ומסדר את האלמנט הרחוק ביותר כ-0.

[flytomars]

אדי, אם אני זוכר נכון אז בביט1 יש אופציה להכניס מרחקים והוא כבר עושה את החישוב-

בדקת האם התוצאות זהות לתוצאות של המחשבון הזה?

[Sound Knowledge]

ביצוע Time Corrections מצריך כמובן שכל הפאזות בין האלמנטים יהיו נכונות (פאזות אקוסטיות) וזהו תנאי ראשוני לביצוע מוצלח של כיוון מערכת שמע.

תוכנת החשבון נכונה לחלל ריק ,ואין בה התייחסות והתחשבות בחומרים שונים וחפצים שונים ובמיקומם בסביבה האקוסטית (לדוגמה - מיקום הגה, חומרים שונים -זכוכית , עור, בד וכו').

חומרים וחפצים אלו משפיעים על מהירות וכיוון גלי הקול ברכב .

תדר נמוך הוא גל קול ארוך, איטי ,אינו כיווני ,לעומת תדר גבוה שהינו גל קול קצר מהיר וכיווני.

התדרים הנמוכים מהסאב מאחרים להגיע למרכז הבמה לעומת התדרים האמצעיים והגבוהים שמגיעים מהר יותר למרכז הבמה.

מסיבה זו הדרך הנכונה לבניית נקודת במה היא להשהות את תזמון גל הקול מהסט הקדמי עד לקבלת תזמון שווה עם תדרי הבאס מהסאבוופר בנקודת הבמה ולא להיפך.

בשלב השני נבצע תיקוני תזמון לצד הקרוב אלינו עד לקבלת מרכז הבמה במיקום המבוקש.

נושא כיווני תזמון (Time Corrections )הינו מהנושאים הבסיסיים והחשובים בכיוון מערכת שמע ,ונלמד בקורסים השונים שלנו ובהתנסות אישית.

[bengee]

אדי תודה על השיתוף.

נחזור מחר עם רשמים.

[DAn-BP 1.8]

אדי תודה על השיתוף,מקווה לבדוק שוב את התיקוני זמנים שלי אחרי מה שהומלץ שם תוך כדי שמירה על שנבנה כרגע.

[Matanel]

התגובה של Sound Knowledge מדויקת ביותר.

 

הכלל הבסיסי שבד"כ כולם שוכחים הוא לסדר את הפאזות במערכת בין האלמנטים.

הרוב פשוט מחברים + ל+ - ל - רצים לעשות טיים קורקשיין וחושבים שכל הבעיות נפתרו. התוצאה היא לרוב מערכת שאולי נשמעת ממורכזת עם כביכול זמר שנשמע במרכז הדשבורד מתחת למראה המרכזית אולם הצלילים עצמם לוקים מאוד בחסר והסאונד שמתקבל הינו "מאולץ" ולא טבעי

[lanosforce]

נכון, אבל יש גם נסיון חיים אמיתיים.

 

אורך גל שסאב וופר מנגן יכול גם לעבור עשרה מטרים מה שאומר שאתם לא נמצאים אפילו רבע אורך גל מהסאב וזה כבר קשור לנושא פאזה והתזמון שלה לעומת אלמנטים אחרים על אותו ציר זמן, כביכול.

 

לכן, אם תאחרו את הסאב כלפי הסט הקדמי זה גם יעבוד היטב ועוד יותר מכך, ינמיך את מידת התיקון שתפעיל על הסט הקדמי.

 

ישנו נושא שנקרא גרופ דיליי וזה עולם בפני עצמו אמנם אבל בגדול, ככל שיהיו הבדלי תזמון גדולים יותר לאורך תחומי תדרים כך נושא התזמון נהיה רגיש יותר לאוזן.

 

שתי השיטות עובדות.

 

יש כאלו שרואים בסאב ווופר כנותן הטון ויש כאלו שרואים את הסאב וופר כאמצעי המשלים את הוופרים בתחום הנמוך שלהם ולא כשחקן עיקרי.

 

אני נותן את עיקר הדגש בתזמון לוופרים, יתכן ואני טועה מה שכן מעולם לא אהבתי מערכת שניסיתי לכוון על פי הסאב, למשל

 

אני פותח גיין מקסימלי לוופרים ואז מכוון את הסאב שישתלב ולא ההפך, אולי בנושא התזמון אני צריך לנסות פעם לאחר את הוופרים כלפי הסאב, שווה בדיקה נוספת, בקרוב.

[bengee]

מתעוררת אצלי שאלה.

 

אצלי בHU את ה TA מכניסים למין "טבלה" - מרחק (אינץ/ס"מ) של כל אלמנט ממקום ההאזנה.

 

השאלה היא האם המכשיר עושה איזו שהיא מניפולציה על הנתונים הללו - ז"א מאפס את אחד מהם וקובע את השאר על פיו, או שהוא פשוט קובע השהייה עבור כל ערוץ (כתלות במרחק וזהו, בלי להתחשב במרחקים האחרים) ?

[Romek]

בואו נצא מהנחה ש"יש ליישר" קו בפאזות של האלמנטים.

איך זה נעשה בפועל? הרי כל הפיכת פאזה תשפיע תיקון הזמנים, ולהיפך.

מי הביצה ומי התרנגולת?

[lanosforce]

אתם צריכים להבדיל בין תזמון בעזרת הסטת פאזה לבין תזמון בעזרת השהיית סיגנל לבין תזמון בעזרת הנחתה\הגברה בין אם היא מתבצעת בעזרת מנחת, איקולייזר או מגבל תדרים (קרוס אובר)

 

קודם כל לגבי נושא בחירת נקודת האפס - אני באופן אישי רואה את זה קצת מוזר לנסות לתזמן את הוופרים כלפי אורך גל מלא של הסאב וופר כשאני יודע, שאורך הגל המלא של הסאב וופר בכלל חורג מגבולות הקבינה, זה לתזמן מבחינתי לתחום שאני לא יודע איך הוא נשמע וגם לא חושב שהוא נשמע נכון גם ככה.

 

אני מעדיף לתזמן את הסאב וופר לכוון הסט הקדמי וככה לתזמן לפחות צליל שנמצא בתוך הקבינה.

 

אבל זה רק אני - וכן אתם כבר יודעים.

 

טוב לא יכול להתאפק - אני פולני!

 



 

לגבי פאזות - אפשר לראות יפה בעזרת סריקת סוויפ עם תכנה כמו REW 5 (זה RTA) בתנאי שהלפטופ שלכם הוא גם המקור המנגן, גרף שמראה טיפוס בתחום התדר ואת עוצמת השמע ובמקביל גם לקבל גרף שמראה את מיקום האות בציר הזמן.

 

מקליטים את שני האלמנטים באותה בדיקה בדיוק ואז לוקחים את שני הגרפים ומאחדים אותם לגרף אחד - אתם תראו בדיוק את הסטיה בין אלמנט אחד לשני בכל פרמטר אפשרי.

 

הסטת הפאזה משפיעה בעיקר באזור נקודת החיתוך שנקבע ע"י הקרוס היות ואתם פשוט מאוד מתחילים לנגן את גל הקול בהסטה של רבע\חצי\שלושה רבעים\גל שלם לעומת האלמנטים (רמקולים) האחרים אבל במקביל אתם צריכים לקחת בחשבון שהסטת הפאזה מתבצעת כאן בעקבות פעולת ההנחתה (סלופ) שמתבצעת באופן עקיף הודות למתלול שבחרתם (שוב, סלופ) וזה משפיע גם על בנקודת החיתוך וגם בקצה השני של תחום התדר אותו הרמקול ינגן.

 

בחירת המתלול (סלופ) היא פעולה גורפת מאוד והמטרה שלה היא לבצע סינון לרמקול וגם להגן עליו וגם להחליט עד כמה אתם רוצים שהחיבור\תחום החפיפה בין האלמנטים יהיה רגיש או אדיש

 

את התזמון המדוייק בין הרמקולים אתם תבצעו בעזרת בחירת מיקום וזוויות - פאזה לינארית הינו מושג שתשמעו אותו בנושא הזה רבות.

 

ובסופו של דבר - ביצוע השהיית זמנים או לפי מרחק מהראש בין כל האלמנטים או בין האלמנטים לבין עצמם בין אם זה צד מול צד (התקנה וכוונים נכונים ישאירו לכם כאן תיקון מינימלי אם בכלל) או בין אלמנט לאלמנט באותו הצד

 

שוב, על הנייר הכל טוב ויפה אבל כמו שכבר ציינו כאן במקביל - אתם יושבים בתוך קופסאת החזרים וספיגות שנקראת הקבינה של הרכב - בעולם האמיתי צריך לבצע תיקונים שלא ניתן לקחת אותם בחשבון אלא פשוט להגיב אליהם בהתאם.

 

וזה עדיין - קצה המזלג.

[pashok.tr]

אפשר לקבל הסבר איך עושים מדידה נכונה בין אלמנט לבין הנקודה שבה רוצים את הTC?

את הנתון מזינים בתוכנה באינץ', איך משתמשים בתוצאה שהתוכנה נותנת?

[lanosforce]

יש טבלה שמסבירה מה המרחק בו אתה מסיט אלמנט לפי מידת העיקוב שאתה נותן לו במילי שניות

 

יש טבלה כזו בסנטימטרים ויש טבלה כזו באינטשים.

 

ברוב הפרוססורים אתה יכול או להגדיר מה המרחק של האלמנט מהראש שלך והפרוססור כבר יעשה את החישובים בשבילך - מהנסיון שלי - לא מוצלח במיוחד כי כמו שכבר ציינו כאן, הפרוססור לא לוקח בחשבון משתנים כמו קאבין גיין, חומרים סופגים ברכב, משטחים מחזירים ברכב, מיקומי רמקולים אמיתיים בחלל הרכב וכו' וכו'

 

אני אוהב קודם כל לעשות תיקונים על צד שמאל בכדי ליצור פוקוס (מרכז במה) ואחרי זה להסיט את הסאב כלפי הוופרים ורק אז לבצע תיקונים בין הטוויטרים עצמם ולבסוף לבסוף בין אלמנט לכל אלמנט בכל צד.

 

זה משחק עדין ולפעמים מתיש של ניסוי וטעיה וניסוי ותהייה אבל בסוף מגיעים לתוצאה הטובה ביותר.

 

אתה יכול גם כמובן להכניס את הנתונים לפרוססור או לחשב אותם ואז לעשות כוונים עדינים אבל עד היום לפחות בביט ONE - לא מוצלח במיוחד.