חזון בטר פלייס קורם עור וגידים. אתמול הושקה תחנת החלפה ראשונה.

[dorki]

אני מקווה שאפליקצית 'אבקת החשמל' תפתור גם את הבעיה הזו (וגם את הבעיה של אלה הרבים שיתקעו בשול הכביש עם סוללה ריקה) ...

[baer]

אפרופו טווח נסיעה

טסלה תובעת את "טופ גיר" על הוצאת דיבה

 

[Balakai]

אני עדיין לא מבין למה לא מפתחים רכבים עם הנעה במימן (בעירה פנימית)

 

הפרדת מימן מן המים דורשת המון אנרגיה ולכן זה לא כלכלי בדיוק כמו הפרוייקט של בטר פלייס,

מדינת ישראל מגיעה לקצה גבול היכולת שלה בהספקת חשמל כל קיץ ואנחנו עוד רוצים לחבר מכוניות לחשמל!

בהצלחה , החלפת סוללה זה דבר נחמד ויכול לעבוד אבל מי יטעין אותה? חברת חשמל בטח לא!

[נהג מתחיל]

אפרופו טווח נסיעה

טסלה תובעת את "טופ גיר" על הוצאת דיבה

 

משום מה קשה לי להאמין שטופ גיר זייפו סצנה כזו. אחרים אולי, לא הם.

 

מה שכן, איומים משפטיים, בייחוד מצד גורמים עם כיסים עמוקים וקשרים, הם אפקטיביים למדי בהשקטת ביקורת.

 

אני עדיין מחכה לתשובות לשאלות "מה התמריץ הכלכלי לשימוש במכוניות האלה", ו"איך מוודאים שניתן להטעין ליד הבית, למשל באיזור דיזנגופה ארלוזורובה".

[Tzvika-Pick]

הדס, תודה על התשובה אך אני נאלץ להקשות:

 

מה יהיה דינו של הייטקיסט, שחי לו במרכז ת"א ועובד ברעננה, איך הוא יטען את הרכב שלו ע"י הבית?

אין חניה באיזור ומציאת מקום משולה לנס.

מה יקרה לעמדות הטעינה שרכב בנזין רגיל יחנה לידם?

המקומות הם ציבוריים ולא תוכלו למנוע מבעל רכב הבנזין לחנות במקום, מאידך ההייטקיסט חייב עמדת טעינה - מה אתם עושים עם זה?

אני לא הדס אבל אני יכול לחשוב על שלוש פתרונות לבעיית ההיטקיסט חסר החניה מתל-אביב:

1. ממרכז ת"א למרכז רעננה יש בסך הכל 24 קילומטרים של נסיעה (המסלול חושב לפי וואלה מפות), כך שאפילו אם אותו ההיטקיסט לא יטען את הרכב שלו במהלך הלילה אלא רק כשהוא בעבודה, טווח הנסיעה אמור להספיק.

2. חניונים עם מקומות שמורים - אני יודע שהיום תושבי מרכז ת"א זכאים להיכנס בחינם עם הרכב לחניונים עירוניים בשעות הלילה. על אותו משקל, בטר-פלייס יכולה להגיע להסכם עם בעלי חניונים מרכזיים בת"א שישמרו מקומות חניה לרכבים החשמליים.

3. בדרך לעבודה הוא יעצור בתחנת החלפת המצברים של בטר-פלייס, יחליף מצבר ויסע לדרכו טעון וטוב לב.

[bagira]

אם אני נוסע למאהבת, זה יהיה די טפשי להשאיר את הסלולרי דלוק, נכון?

איכשהו יש לי הרגשה שלמערכת האיכון שהוזכרה כאן אין לחצן כיבוי.

רק לידע כללי, פעם הבאה שאתה אצל המאהבת, נייד דולק ונייד מכובה זהים לחלוטין ביכולות האיתור שלהם.

אם אתה רוצה להתחמק מהבלש הפרטי שאשתך שכרה, רק פרוק של הסוללה ממכשיר הטלפון ימנע איכון שלו.

 

 

הדס,

ברשותך, לי יש 2 שאלות:

 

1. למה כל אזרח בעולם בכל מיקום על הגלובוס יכול להכנס לכל סוכנות רכב שהוא בוחר, לרכוש לו רכב חשמלי שנטען במטח חשמלי בייתי, לטעון אותו בבית במטח חשמלי בזול ורק איזה חברה ישראלית צריכה להראות לכל העולם כמה הם טועים ולהמציא את הגלגל מחדש כמובן על בסיס הפיכתה למונופול וגריפת מליוני שקלים (בעתיד) על חשבון הציבור?

 

מה אני בעצם מנסה להגיד, ברור לכל אדם שעיניו בראשו שהטכנולוגיה כרגע לא מאפשרת לרכב חשמלי להיות רכב יחידי במשק בית של משפחה. אף אדם לא יבסס את משק הבית שלו על זה שאי אפשר לנסוע לדודה חנה כי רק עוד 8 שעות הרכב יגמור להיטען ולכן רכב חשמלי יהיה רכב שני בבית. בתור רכב שני, אין שום בעיה להגיד "הרכב בטעינה, בואו ניסע עם הרכב הרגיל".

 

אתם מנסים להוכיח שאפשר ע"י החלפת סוללות להפוך אותו לרכב יחידי במשפחה אבל על הדרך, עלות השימוש ברכב הזה קופצת באלפי אחוזים ומייתרת את כל העניין.

 

חברת בטר פלייס משולה בעיני למי שמחליט להקים חברת הובלות כלל ארצית אשר מובילים בה לא על משאיות אלא על חמורים (כי חמור לא צורך דלק ונורא זול לאחזקה , כולה קצת קש והוא "נוסע").

אבל בדרך לאילת החמור מתעייף נורא אז נקים מלא תחנות עצירה שבהן נוכל להחליף חמורים לחמורים רעננים.

 

אבל לכל תחנת עצירה יש עלות הקמה? יש צוות עובדים? יש מנהל? אחראי משמרת? מנכ"ל? דירקטוריון? וכו' וכו' הוצאות תפעול למיניהן ובסוף עלות ההובלה בחמורים מסורבלת, לא נוחה וזולה רק ב 10% מהובלה במשאית.

 

אז השאלה הנשאלת היא, בשביל הוזלת עלויות תפעול של הרכב ב 10%, למה אני צריך את כל הבלגן הזה שכל 117 ק"מ לבדוק איפה אני "מתדלק".

 

 

 

2. בפרסומים שלכם על הניסוי ביפן פרסמתם את הנתונים הבאים:

 

בניסוי, שנמשך כחצי שנה, השתתפו שלוש מוניות בעלות סוללה הניתנת להחלפה. המוניות הסיעו כ-4,800 נוסעים, ועברו כ-68 אלף ק"מ. על-פי הדו"ח של החברה לישראל, "המוניות החשמליות הוכיחו עמידות טכנולוגית בהחלפת סוללות 3,510 פעמים במשך תקופה של שישה חודשים".

 

אז אני ברשותך לא מבין משהוא, אם כל מונית עברה 68 אלף ק"מ והוחלפו בה 3510 סוללות זה נותן טווח נסיעה של 19.3 קמ?

אם החלפת הסוללות היא ל שלושת המוניות וכל אחת החליפה 1170 סוללות אז טווח הנסיעה הוא 58 ק"מ.

 

בכל מקרה, רחוק מאוד מהנתון של 170 ק"מ.

 

אפשר בבקשה הסבר לחריגה.

 

תודה מראש

[נהג רגוע]

אני לא מסכים איתך-

אם אחרי כל המאמץ (כולל כל העלויות הישירות והעקיפות) גם עלות התחבורה לכל נהג קטנה ב 10% , וגם האוויר הופך לנקי והרחובות לשקטים- אז כל המאמץ בהחלט היה שווה.

כמובן שיש לדאוג שיהיו מספיק נקודות טעינה בכל חור, ומספיק תחנות החלפה, כך שאתה לא צריך כמעט לשנות את המסלול שלך כדי לעבור בהן.

 

אני מסכים איתך שלרכב חשמלי רגיל (עם סוללה שלא מתחלפת) עם טווח של 120 ק"מ אין כמעט זכות קיום... אבל זה בדיוק מה שבטר פלייס באו לפתור. לקחת את הטכנולוגיה הקיימת היום, ולמצוא דרך להתגבר על המגבלות שלה כדי שתהיה פרקטית.

 

לגבי המוניות ביפן, אני חושב שהמטרה של הניסוי היתה "לטחון" כמה שיותר את התחנת החלפה כדי לגלות בעיות אפשריות, ולכן עודדו את הנהגים להחליף כל פעם שהם באזור ולא רק כשהם מוכרחים. כמו כן קראתי שהרבה נוסעים ביקשו מהנהג לסטות מהמסלול ולקחת אותם לתחנת ההחלפה בשביל "החוויה".

 

ואגב, לא רק שכבר היום כל נהג סוחב עליו פלאפון, בהרבה רכבים גם יש איתוראן. בקיצור- יודעים טוב מאוד איפה אנחנו.

[bagira]

אני מסכים איתך שלרכב חשמלי רגיל (עם סוללה שלא מתחלפת) עם טווח של 120 ק"מ אין כמעט זכות קיום... אבל זה בדיוק מה שבטר פלייס באו לפתור. לקחת את הטכנולוגיה הקיימת היום, ולמצוא דרך להתגבר על המגבלות שלה כדי שתהיה פרקטית..

 

 

רק שזכות הקיום של בטר פלייס היא אך ורק במידה שיאסר יבוא לארץ של רכבים חשמליים בטעינת מטח רשת ביתית (אחרת מי בכלל צריך אותם) ועל זה אני מתלונן.

 

עוד 10 שנים רכבים חשמליים במטח רשת יטענו מהר יותר, יהיו בעל טווח מרשים יותר ואתה ואני נהיה תקועים עם מונופול דורסני שלא מאפשר לנו ליבא את הרכבים האלה כי הוא רוצה להחליף לך בטריות בתחנות שהוא הקים בממון רב.

 

תחשוב על העניין מנקודת מבט אחרת, למה אף יצרן רכב (למעט רנו) לא מוכן לשטף פעולה עם החזון הפנטסטי כ"כ של בטר פלייס?

[ravidp18]

בגירה (חשיבה בריאה במדינתנו) , אתה צודק בדבריך נכון להיום . אף אחד לא אומר מה יהיה בעוד עשר שנים (או שאולי כן ופיספסתי?) .

והקמת פרוייקט כזה של החלפת מצברים בהחלט עונה על עניין הטווח שיהיה אפשרי כיום.

 

אפשר לחכות {בהערכה} עוד עשור ואז לשווק כלי רכב חשמליים עם טווח נסיעה ראוי גם ללא תחנת החלפת מצברים אך הציבור לא מסוגל לעמוד במחירי הדלק הגואים ומחפשים חלופות בלחץ כבר היום.

 

ואני מקווה מאוד שההתנהלות תהיה פתוחה לקהל לבחור אם הוא מעוניין להיקשר בחוזה מחייב עם בטר פלייס או כל חברה אחרת לתקופה מסויימת לבין לקנות רכב וסוללה באופן חופשי וללא התחייבות.{כי אם לא, זו בהחלט תהיה עקיצה כואבת, ובמיוחד אם ההתפתחות הטכנולוגית תהיה בטווח קצר יותר מעשור ואפשרות זו תמומש במדינות אחרות}

 

אך כיום, אף אחד לא ממש ישמח לקפוץ על רכב חשמלי ללא תמיכה במוצר. כי המדינה לא חייבת לתת מענה לכלי רכב חשמליים. אך אם חברה מממנת לוקחת על עצמה את הפרוייקט ומקדמת עמודי טעינה בחניונים ועוד כל מיני שירותים לכלי הרכב הנ"ל (מענה המוני ציבורי) , זוהי פתיחת דלת לטכנולוגיה שבחיתוליה ומכאן יש לאן להתקדם.

 

בקיצור, מישהו צריך לפעול לטובת הציבור, שיהיה ניתן לייבא כלי רכב חשמליים, ללא תלות של התקשרות מחייבת בחוזה עם חברה זו או אחרת,ואם כן אז לטווח שנים מוגבל עם אפשרות הארכה וכדומה[כמו בחברה סלולרית].

[bagira]

אפשר לחכות {בהערכה} עוד עשור ואז לשווק כלי רכב חשמליים עם טווח נסיעה ראוי גם ללא תחנת החלפת מצברים אך הציבור לא מסוגל לעמוד במחירי הדלק הגואים ומחפשים חלופות בלחץ כבר היום.

הציבור הזה הולך לחסוך במקרה הטוב, 10% בעלויות שלא לדבר על זה שאולי נערי האוצר יראו שרכב חשמלי כ"כ פופולארי פתאום, שיחליטו להעלות עוד קצת את הבלו על החשמל לרכב וימחקו את הפער הזה כליל.

 

ואני מקווה מאוד שההתנהלות תהיה פתוחה לקהל לבחור אם הוא מעוניין להיקשר בחוזה מחייב עם בטר פלייס או כל חברה אחרת לתקופה מסויימת לבין לקנות רכב וסוללה באופן חופשי וללא התחייבות.{כי אם לא, זו בהחלט תהיה עקיצה כואבת, ובמיוחד אם ההתפתחות הטכנולוגית תהיה בטווח קצר יותר מעשור ואפשרות זו תמומש במדינות אחרות}

אין לך מה לקוות, יש כבר הצעות חוק שאוסרות יבוא רכבים חשמליים שנטענים בטעינת רשת וכל מי שטוען בטעינת רשת ביתית הוא עבריין!

 

אך כיום, אף אחד לא ממש ישמח לקפוץ על רכב חשמלי ללא תמיכה במוצר.

מה זה תמיכה במוצר? בשביל מה יש יבואן לרכב הזה אם לא בשביל לתת תמיכה למוצר?

 

בקיצור, מישהו צריך לפעול לטובת הציבור, שיהיה ניתן לייבא כלי רכב חשמליים, ללא תלות של התקשרות מחייבת בחוזה עם חברה זו או אחרת,ואם כן אז לטווח שנים מוגבל עם אפשרות הארכה וכדומה[כמו בחברה סלולרית].

 

שכח מזה, אנחנו בנושא הזה כבר אבודים.

 

רק אולי עתירה לבג"צ תעביר את רוע הגזירה.

 

כרכב שני במשפחה, לרכב חשמלי בטעינת רשת אין כל מגבלה!

בשביל לקחת את הילדים לחוגים, לבית ספר, לנסוע לקניות וכו' הוא מספק בהחלט.

 

בדיוק כמו שאני בטוח ששלל האלטו/ 107/C1/I10 שנמכרות פה לאחרונה לא מגיעות לטווח מעשי של 160 ק"מ ביום ככה גם רכב חשמלי בטעינת רשת לא יתקרב למגבלות שלו (שוב, כרכב שני בחברה).

[ravidp18]

אני לא חושב שהחיסכון הוא רק 10% , בטח לא לחברות הליסינג.

 

לעניות דעתי (אולי אני טועה) ,יבואן אמור לתמוך במוצר עצמו (חלפים וכדומה), אך לא מבחינת תשתיות כבישים ומענה ציבורי המוני של "אקסטרות" שנועדו לייעל את המוצר לגמישות בשימוש.

[נהג רגוע]

מצ"ב גרף שהכנתי באקסל , שמעריך את טווח הנסיעה הצפוי.

אני לא יודע את כל הנתונים של הפלאונס ZE, עשיתי כמה הנחות (כתובות על הגרף).

ניתן לראות שבמהירות נמוכה מאוד אין הרבה התנגדות אוויר ולכן הטווח התאורטי גדול מאוד.

אבל חשוב להדגיש שמדובר על נסיעה במהירות קבועה:

במציאות, יכול לקרות מצב שהמהירות הממוצעת היא 10 קמ"ש, אבל זה בגלל תנועה עמוסה, האצות והאטות. בגרף החישוב הוא עבור מהירות קבועה לגמרי. כלומר בעולם האמיתי הטווח של הנסיעות העירוניות יהיה יותר קצר מאשר מה שנראה בגרף. (הבלימה הרגנרטיבית לא "מצילה" את כל האנרגיה שמתבזבזת בהאטות).

 

דבר מעניין שרואים בגרף היא השפעת המזגן. במהירות איטית, אין הרבה צריכת אנרגיה ולכן הצריכה של המזגן (שהיא קבועה) נהיית משמעותית יותר. אפשר לחשוב על זה גם ככה: כדי לעבור 160 ק"מ במהירות 20 קמ"ש יקח 8 שעות. ב 8 שעות האלה המזגן לבדו גומר שליש מהסוללה.

 

ניתן לראות בבירור איך ההשפעה של המהירות על הטווח היא קריטית.

[bagira]

אני לא חושב שהחיסכון הוא רק 10% , בטח לא לחברות הליסינג..

 

10% עפ"י נתוני בטר פלייס בעצמם.

 

אל תשכח שבנוסף לכל העלויות של בטר פלייס, נערי האוצר מטילים על החשמל לרכב בלו בגובה שווה (לפחות) לדלק.

[CHIPZ]

Balakai:

הפקת מימן דורשת המון חשמל זה נכון. כמה המון? הפסד של 50% בנצילות.

 

לגבי החשמל אני לא מסכים איתך.

תראה ישראל עוברת בשנים האחרונות שינויים גדולים, יותר ויותר בתים ועסקים מקימים "מפעלי חשמל" קטנים על הגגות שלהם. בשנים האחרונות לא הגענו לרמה של קריסת אספקה אך ורק מהיצרנים הפרטיים.

בנוסף בטר פלייס מעודדת ודוחפת להנעת כל צי הרכב שלה מאנרגיה מתחדשת. בארץ ישנו תהליך הקמה של שדה סולארי בהספק של 600MW בנגד באשלים.

בדנמרק העניין פשוט יותר, שם כבר קיימות חברות המייצרות אנרגיה מן הרוח ובטרפלייס חתמה איתם הסכם להנעה כל הצי בעזרת הרוח.

בטרפלייס מאמינה בעולם טוב יותר עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם לחשמל ממקורות מתחדשים פי שניים מאשר מחשמל ממקורות מתכלים.

 

אבל זה לא העניין.

כל הקטע בטעינה מנוהלת ומניעת הטענה משקע בייתי היא בכדי למנוע את קריסת מערכת החשמל של ישראל.

בכל רגל נתון המערכת שואל את רשת החשמל "כמה רכבים אפשר להטעין כעת?" וע"י כך המערכת מחליטה איזה רכבים להטעין עכשיו ואיזה רכבים יותר מאוחר. הכל לפי ההרגלים שלנו, ז"א אם אדם מסויים מגיע לבית ב 17:00 ולא יוצא עד מחר אז הרכב שלו יטען מאוחר יותר בלילה כאשר יש עודף ייצור חשמל והתעריף זול. אם האדם מגיע ב- 17:00 אוכל משהו ויוצא ב 18:00 הוא יקבל טעינה מידית. הכל לפי החלטת המערכת.

[CHIPZ]

רק לידע כללי, פעם הבאה שאתה אצל המאהבת, נייד דולק ונייד מכובה זהים לחלוטין ביכולות האיתור שלהם.

אם אתה רוצה להתחמק מהבלש הפרטי שאשתך שכרה, רק פרוק של הסוללה ממכשיר הטלפון ימנע איכון שלו.

 

 

הדס,

ברשותך, לי יש 2 שאלות:

 

1. למה כל אזרח בעולם בכל מיקום על הגלובוס יכול להכנס לכל סוכנות רכב שהוא בוחר, לרכוש לו רכב חשמלי שנטען במטח חשמלי בייתי, לטעון אותו בבית במטח חשמלי בזול ורק איזה חברה ישראלית צריכה להראות לכל העולם כמה הם טועים ולהמציא את הגלגל מחדש כמובן על בסיס הפיכתה למונופול וגריפת מליוני שקלים (בעתיד) על חשבון הציבור?

 

מה אני בעצם מנסה להגיד, ברור לכל אדם שעיניו בראשו שהטכנולוגיה כרגע לא מאפשרת לרכב חשמלי להיות רכב יחידי במשק בית של משפחה. אף אדם לא יבסס את משק הבית שלו על זה שאי אפשר לנסוע לדודה חנה כי רק עוד 8 שעות הרכב יגמור להיטען ולכן רכב חשמלי יהיה רכב שני בבית. בתור רכב שני, אין שום בעיה להגיד "הרכב בטעינה, בואו ניסע עם הרכב הרגיל".

 

אתם מנסים להוכיח שאפשר ע"י החלפת סוללות להפוך אותו לרכב יחידי במשפחה אבל על הדרך, עלות השימוש ברכב הזה קופצת באלפי אחוזים ומייתרת את כל העניין.

 

חברת בטר פלייס משולה בעיני למי שמחליט להקים חברת הובלות כלל ארצית אשר מובילים בה לא על משאיות אלא על חמורים (כי חמור לא צורך דלק ונורא זול לאחזקה , כולה קצת קש והוא "נוסע").

אבל בדרך לאילת החמור מתעייף נורא אז נקים מלא תחנות עצירה שבהן נוכל להחליף חמורים לחמורים רעננים.

 

אבל לכל תחנת עצירה יש עלות הקמה? יש צוות עובדים? יש מנהל? אחראי משמרת? מנכ"ל? דירקטוריון? וכו' וכו' הוצאות תפעול למיניהן ובסוף עלות ההובלה בחמורים מסורבלת, לא נוחה וזולה רק ב 10% מהובלה במשאית.

 

אז השאלה הנשאלת היא, בשביל הוזלת עלויות תפעול של הרכב ב 10%, למה אני צריך את כל הבלגן הזה שכל 117 ק"מ לבדוק איפה אני "מתדלק".

 

 

 

2. בפרסומים שלכם על הניסוי ביפן פרסמתם את הנתונים הבאים:

 

 

 

אז אני ברשותך לא מבין משהוא, אם כל מונית עברה 68 אלף ק"מ והוחלפו בה 3510 סוללות זה נותן טווח נסיעה של 19.3 קמ?

אם החלפת הסוללות היא ל שלושת המוניות וכל אחת החליפה 1170 סוללות אז טווח הנסיעה הוא 58 ק"מ.

 

בכל מקרה, רחוק מאוד מהנתון של 170 ק"מ.

 

אפשר בבקשה הסבר לחריגה.

 

תודה מראש

 

ברשותך אני אתן לך קצת תשובות:

 

1. אתה מוזמן להיכנס לכל סוכנות רכב בעולם, לקנות רכב שעולה פי שניים מרכב רגיל, להיות מוגבל בטווח להגדרת היצרן, לקבל לא רק ירידת ערך על השימוש בסוללות שלך (הסוללה נחשבת מתה לאחר שהגיעה לכ- 80% מערכה המקורי שזה כ- 300,000 ק"מ) אלא גם ירידה טכנולוגית שכן ממש כמו עם מחשבים ואפילו הרבה יותר מכך (תעשיית הרכב היא הגדולה בעולם) פיתוח הסוללות הולך לגדול בצורה ענקית שרק קנית רכב עם טווח של 200 ק"מ וכבר אחרי כמה חודשים הטווח הוא 300 לרכב חדש יותר.

בחירה שלך אם אתה מעדיף את זה לעומת:

 

רכב במחיר רגיל, הסוללה לא שלך אתה רק שוכר אותה, תמיד תוכל להחליף לסוללה יותר מתקדמת, בעלת טווח גבוהה יותר ותוכל להחליף סוללה כל מתי שרק תרצה כאשר היא לקראת סופה.

כל זה בעלות פחותה מרכב אייס רגיל. שווה? אני חושב שכן (אבל כמובן שזה לא הסיבה האמתית שלנו לפרויקט. הכי חשוב זה זיהום האויר.)

 

אתה צריך להבין שאתה מנסה לקטול משהו שעדיין לא קיים אך ורק בגלל שאתה חושב שתמיד דופקים אותך.

 

2. פשוט מאוד:

אנשים ביקשו בכוונה לנסוע דרך תחנת ההחלפה ולהחליף סוללה בכדי לחוות את התהליך. מתועד בכל דרך שתרצה

כמו כן הרכבים ששימשו בניסוי בטוקיו בם רכבי קשיקיו מוסבים והטווח שלהם הוא הרבה יותר נמוך.