איך אתם מדרגים את המכוניות שלכם - מבראשית ועד היום?

[lanosforce]

יוווו הנשכחות, היתה לאבא שלי ספיה 95 שקנה חדשה. דווקא אחלה רכב מבחינת אמינות ונוחות של הגיר.

 

אפס תקלות אבל חלשה, לא סוחבת בעליות.

[dorsht]

לפני 9 שעות, motior כתב:

במקומות הראשונים - סקודה אוקטביה שנת 2000 או  2001 ,  יונדאי I30 (כבר לא זוכר איזה שנה... סביבות 2012) - שתיהן גם מכוניות חברה ושתיהן היו מהדור הראשון שלהן שנמכר בארץ.

האוקטביה האהובה עליי - מהדור הראשון.

איזה מנוע וגיר? מניח שאם זה ליסינג זה בטח היה 1.6 אוטומטי.

הדיזל הידני בזמנו היה להיט אצל מורי נהיגה ונהגי מוניות. מנוע 1.9TDI האגדי.

[mottis]

הרכבים הגרועים שהיו ברשותי:

מקום שלישי: סוזוקי באלנו 2001, קיבלתי אותה בשנת 2002 כשעבדתי בשלוחה של חברת הייטק אמריקאית

מקום שני: שברולט אופטרע (השגיאה במקור) 2005, קיבלתי אותה ב-2005 והיתה אצלי במשך 3 שנים בהן הלך ראש מנוע לאחר 50K ק"מ, הגיר התחיל להחליק לאחר 80K ק"מ, רכב קוראני נחות עם סמל של יצרן אמריקאי עממי הוא לא מתכון לאיכות ואכן זה היה רכב גרוע, לא סוחב ורך מדי.

מקום ראשון: מאזדה 2 2022, הרכב הנוכחי שלי מהעבודה, כבר חצי שנה רכב גישור - מדובר בקרש על 4 גלגלים, מושב נהג צפוף, מערכת מולטימדיה עם תפעול מגויסטיק שגורמת להמון הסחות דעת, יחידת הנעה עצלה, רועשת ועם תא נוסעים שיישרוד הרבה שנים, אבל עם מתגים שלא מוארים בלילה ואיכות נמוכה 

 

הרכבים הטובים שהיו ברשותי:

מקום שישי: פורד מונדאו 1994, קניתי אותה ב-1999 והיא היתה אצלי עד 2003 - רכב נהדר עם ביצועים מעולים, נוח ועם אבזור בטיחות ונוחות עשירים לתקופתו: SUNROOF (ידני), ABS וכריות אוויר.

מקום חמישי: פיאט פונטו ספייס ידנית 2003, רכב שכור שהיה אצלי שנה וחצי מהעבודה - רכב מרווח יחסית לגודלו, חסכוני וגם מאובזר יחסית כולל הגה כם מצב CITY.

מקום רביעי: מגוון פורד פוקוס דור 2 מהעבודה, רכבים שכורים שקיבלתי כל שנה עם כ- 30K ק"מ והוחלפו זה בזה לאחר שנה - שניה וחצי. הפוקוס היה טנק איכותי, מרווח ולמרות יחידת הנעה חלשה היה מהנה לנהיגה.

מקום שלישי: פוקוסטיישן 2014: כן ההוא עם הגיר הרובוטי, רכב נוח, מרווח, מאובזר ואצלי לאחר החלת מצמדים היה מצויין

מקום שני: סיאט אטקה 2024: קיבלתי אותה לאחר שנה שקצין הרכב ניסה לפתות אותי בשלל רכבים שיהיו חלופה ראויה לאוקטביה. רכב נהדר עם יחידת הנעה מעולה, הנדסת אנוש טובה ויעילות גרמנית. האטקה מקום שני בגלל איכות תא הנוסעים שלא מגיעה לזו של האוקטביה (החזרתי אותה בצער בעקבטת מעבר עבודה).

מקום ראשון: סקודה אוקטביה דור 3 2020 1.5 ליטר: הרכב הכי איכותי, יעיל, מאובזר ושימשי שהיה לי. אני מאוד אוהב את העיצוב החיצוני המוצק שלו, את תא הנוסעים האיכותי עם הנדסת האנוש המעולה. אצלי הרכב הפגין אמינות מופתית במשך 4 שנים ו-132K ק"מ

[Lt. Dan]

במקום האחרון: פולקסווגן גולף (דור 4) - הייתי בחור אחריי צבא ועברתי תאונת אופנוע. העו״ד שטיפל בתיק שלי השביע אותי שבפיצויים אקנה רכב (ולא אופנוע). רציתי רכב של ״צעירים״ ובאותה תקופה - גולף היה ״זה״. בסופו של דבר - היה מדובר ברכב די בינוני: חוץ מהפוזה - לא היה שם יותר מידי. תא נוסעים שהתקלף בשמש הישראלית, מנועים מיושנים ולא חסכוניים.

 

במקום השלישי: סיטרואן c5 (דור 1) - זה לא רכב שממש בחרתי, אלא רכב שקיבלתי מאבא. בעצם לא ממש קיבלתי - הוא פשוט לא הצליח להיפטר ממנו. אז מכרתי את הגולף ו״קניתי״ ממנו את ה-c5 מודל 2004. זה היה הרכב סטודנטים שלי. לא חסכוני בדלק, אבל ביטוח זול. עלות אחזקה סבירה - עד ש... (ותיכף נגיע לזה). בתור רכב סטודנטים, היו לו דווקא יתרונות: החבר׳ה היו יכולים להיכנס בכיף לטיולי סופש, תא מטען גדול, והשוס היה שאפשר להגביה אותו אם הופיע בדרך מכשול (ולעבור לאט ובזהירות). ואז הגיר המפורסם התחיל לפשל, והבומבות הלכו אחת אחריי השנייה. והתיקונים הגיעו למחירים אסטרונומיים (אבא עזר). אחריי שהבעיות תוקנו - הרכב נשאר אצלי עוד כמה חודשים ואח״כ נמכר בכמה גרושים.

 

במקום השני: טויוטה קורולה קרוס (רמת גימור אדוונצ׳ר*). זה הדיילי הנוכחי שלי. כתבתי פה עליו בעבר. זה רכב שמתאפיין באמינות, הנדסת אנוש טובה, ציון בטיחות גבוה, צריכת דלק עירונית נמוכה, כמובן - סחירות מצויינת. בכל היתר הוא פחות מצטיין: הוא רועש בכבישים מהירים. לא סוחב טוב בעליות. המושב האחורי לא מרווח. שיכוך מהמורות לא מצטיין (כמובן שאין מה להשוות ל-c5).

אבל כשרכשתי אותו, רציתי ישיבה גבוהה, אמינות, התנהלות עירונית טובה ושיהיה ניתן להיפטר ממנו בקלות בבוא העת.

*ציינתי בכוכבית את רמת הגימור, כי לדעתי רמת הגימור הגבוהה זאת ״חיה אחרת״ מאשר רמות הגימור הנמוכות. ישנן מערכות בטיחות ואיכות גימור יותר גבוהה (ונסעתי גם על רמות הגימור הנמוכות).

 

ובמקום הראשון (תופים): טויוטה runx 2006 - כן אני יודע. אני בחור משעמם. מחפש רכב שיקח אותי מנקודה a ל-b ביעילות. זה רכב שאני מחזיק כבר קרוב ל-20 שנה. הוא מגלה אמינות ללא דופי. הבעיה היחידה שהייתה, קרתה בגלל קויילים של boch (הקויילים המומלצים הם של nkg) והקויל פשוט מת לי באמצע נסיעה.

השנה נכנסתי איתו למועדון ״רכב מיושן״. זה רכב שפשוט חבל למכור. הוא בן 20, אבל נוסע מצויין. סוחב עליות, מעביר הילוכים חלק. מזגן מצויין. כמו הרבה רכבים ישנים, הוא כבר אוכל שמן (אבל לא בהיסטריה).

[motior]

לפני 11 שעות, dorsht כתב:

האוקטביה האהובה עליי - מהדור הראשון.

איזה מנוע וגיר? מניח שאם זה ליסינג זה בטח היה 1.6 אוטומטי.

הדיזל הידני בזמנו היה להיט אצל מורי נהיגה ונהגי מוניות. מנוע 1.9TDI האגדי.

אכן היה 1.6 אוטומטי אבל די נמרצת יחסית

[topop]

טוב יש פה גם רכבים פשוטים אז אצטרף🙃

 

מקום שלישי - פלואנס 2010. הייתה אמינה מאוד, נוחה ממש והרגישה חזקה ויציבה מאוד (בטח בהשוואה לאבאו שהייתה לפניה).

 

מקום שני - נירו 2021. רכב נחמד, צריכת דלק מדהימה, מרווח מאוד. 

 

מקום ראשון - ארונה fr 2020. נוחה מאוד, כיפית לנהיגה והדבר שהכי הדהים אותי - לא הרגשתי בכלל את כל הבורות בכבישי יו"ש.

 

בצד השלילי - יונדאי i20 שהמחשבה עליה מכניסה אותי לחרדות.

יונדאי i10 שגרמה לי לקלסטרופוביה.

[davemustaine87]

טוב, אין יותר מדי מה להגיד כי רוב הרכבים שהיו לי נעו בין פחונים(אלטו, ספייסטאר) לבין רכבי מיינסטרים רגילים. 

הרכב היחיד שהיו לו יתרונות אבל גם לא מעט חסרונות, אבל לפחות הוא היה שונה,

זה היה טויוטה יאריס TS 

 

100 וקצת כ"ס, משקל נמוך וגיר סופר קצר,ועדיין, הרכב לא היה חורך אספלט, רחוק מזה. בטח מול כול רכבי הטורבו שיש היום. 

ברכב הספציפי שלי היו לי גם העברות שאינם חלקות בכניסה להילוך שני (מדי פעם) וכניסה לרוורס(כמעט כול פעם), מה שגם קצת הציק. 

אבל עדיין, זה רכב שבמסגרת המגבלות והמחיר שלו בזמנו, נבנה על מנת לספק חווית נהיגה. לא לנסות לתמרן בין העולמות. אלא פשוט לספק חווית נהיגה.  והוא בהחלט סיפק. 

זאת אומרת, תקשורת מעולה של ההגה. 

רכב נוקשה למות, אבל זוויות גלגול מינימליות

שיוט ב-4000 סל"ד ב-100 קמ"ש שמספק שקט מוחלט בתא הנוסעים(NOT), אבל זמינות כוח טובה וכמעט מיידית לטווח הסל"ד המיטבי של המנוע. 

 

זה עד כדי כך היה מבחינתי חוויה שונה, שגם היום אם מדברים על היאריס הזאת ובאותה נשימה על איזה פיזו 208 1.2 עם מנוע 80 כ"ס שמגיעים ברובם בסל"ד נמוך, זה פשוט מצחיק אותי. כי אין שום קשר בין הרכבים האלה מלבד זה שהם קטנים, ידניים, ויש להם מנוע ו-4 גלגלים. 

 

לא נהגתי בהוט האצ' יותר הארדקור כמו אבארט' או קליאו ספורט, אבל מול מגוון הרכבים הסטנדרטים שהייתי רגיל אליהם, זה פשוט היה שינוי מרענן באופי, שלא יחזור יותר(לפחות לא בתור רכב ראשי). אבל בתור זיכרון, הוא בהחלט ישאר. 

 

[Buki]

מקום אחרון, Audi 80 שנת 1986, מנוע 1.3 60 כ"ס גיר ידני 4 הילוכים.

מרווחת ונוחה מאוד, רדיוס פניה מצויין כי המנוע לאורך וזה מאפשר זווית צידוד גלגלים יפה מאוד. אבל חלשה ברמה מבאסת, איבזור נמוך מאוד, אין מזגן מקורי, אין הגה כוח, אין כלום בעצם. 

 

 

מקום 4. 

אופל קדט 1.3S 1986, דגם 3 דלתות יבוא אישי (לא שווק סדיר בישראל), 75 כ"ס גיר ידני 5 הילוכים.

ייחודית בנוף הישראלי, נמוכה מאוד, מתלים קשים, גימור "ספורטיבי", היה רכב מעניין שנסע נחמד.

 

מקום 3.

אופל קדט 1.6i 1991, גם 3 דלתות יבוא אישי, גם 75 כ"ס אבל יותר מומנט, גיר ידני 5 הילוכים, ללא גימור ספורטיבי וחישוקי 13 אינץ' בניגוד ל 14 בקודמת, גם ייחודית בנוף הישראלי אבל פחות.

 

מקום 2.

פיאט 500 שנת 2016, 1.2 69 כ"ס, גיר ידני 5 הילוכים. חסכונות, מצחיקה ועושה מצב רוח טוב, נוחה ומרווחת באופן מפתיע, הברקה עיצובית של פיאט אחת המוצלחות שיש לדעתי.

 

מקום ראשון.

פולקסווגן חיפושית 1977, מנוע 1.2 34 כ"ס גיר ידני 4 הילוכים.

פה זה רק יתרונות. לא צריך להחליף נוזל קירור, לא צריך להחליף רצועת מדחס, לא צריך להחליף פילטר שמן, אף פעם לא תידלק נורת Check, לא צריך להחליף נוזל הגה כוח, אין סיכוי לקבל דו"ח מהירות בבין עירוני. שני תאי מטען.

 

בקיצור לוקחת מקום ראשון בהליכה...

 

[mcshmupi]

@Buki מתי הבאת את האופלים?

כרכבי אספנות? או שפעם היה חוק אחר?

לגבי הפיאט והחיפושית, הצבע נהדר!

ולגבי האודי: ריצ'רד המונד אמר פעם

"The bmw comes standard with a bmw badge"

סוג של טופס גם לגבי האודי

עריכה אחרונה ב-16 בפברואר על ידי mcshmupi

[Buki]

אולי זה לא מובן מאליו, רשמתי רק מכוניות שהיו לי בשביל הכיף והתחביב, אספנות או על תקן אספנות, לא מכוניות דיילי וזה על פני תקופה של מעל 25 שנה. 

 

 

[mcshmupi]

זה ברור. פשוט היום הרכב צריך להיות בן 30, הבאת אותן אחרי גיל 30? 

ואם כן, למה דווקא אופל?

[TZR84]

האמת שהיו לי די הרבה מכוניות אבל אלה היו הטופ שהכי אהבתי:

5) פיאט פונטו ספייס 16V ידני שנת 22

4) מזאדה 3 שנת 22

3) פורד פוקוס טיטניום סטיישן מנוע 1.5 טורבו 2017

2) פיגו 3008 מנוע 1.6 טורבו שנת 2019 180כ"ס

1) האהבה הכי גדולה שאני נזכר בה מעלה בי רגשות והאוטו הראשון שלי - רנו קליאו RSI מנוע 1800 ידני שנת 97 צבע בורדו/אדום. כמה כסף השקעתי ברכב הזה על שיפורים ותיקונים רושש אותי  

 

[mcshmupi]

תמונה של הקליאו תתקבל בברכה 

[Buki]

לפני שעה, mcshmupi כתב:

זה ברור. פשוט היום הרכב צריך להיות בן 30, הבאת אותן אחרי גיל 30? 

ואם כן, למה דווקא אופל?

על  כל אחת מהן יש פוסט בפורום, אני לא רוצה לגנוב את השירשור עם הסיפורים האלו, כל אחת והסיפור שלה.

 

האופל השניה הייתה סוג של קאמבק של הראשונה בהפרש זמן של איזה 15 שנה בין לבין. את שני האפלים קניתי בארץ, הבעלים הקודמים יבאו אותן בתקופות שונות ולא אני. אחת הגיעה חדשה ב 1986 אז היה נפוץ יבוא אישי של אופל דרך איזה סוכן, השניה הגיעה משומשת עם עולה חדש. 

[zvigolden]

אתחיל מהסוף :

1) הרכב הגרוע ביותר שהיה לי הוא מיצובישי L300 ידנית שנת 1992 , קניתי אותה ב 1997 כשגדלנו ל4 ילדים.

קניתי מסוחר בחולון (כן כן יודע שזו טעות חמורה , אי אפשר היה להשיג את הרכב הזה בזמנו)

זייף ק"מ , העלים תאונה ולאחר שהשגתי תיעוד , איימתי עליו בתביעה והחזיר חלק מהתשלום.

הרכב שתה 1 ל 5 , וסבל מתקלות רבות ויקרות.

 

2) סיאט מלגה 1989 שכל שנה היה צריך להחליף בה אגזוז , טימינג נקרע ב 70000 ק"מ והלך מנוע.

 

3) טויוטה קורולה ידנית 1993 שהחזקתי 10 שנים ומאזדה 3 2005 החזקתי 12 שנים .

בניגוד לתדמית היפנית שלא מתקלקלת הן משכו אותי למוסך יותר מהצפוי ובדיעבד הייתי צריך לחתוך קודם משתיהן.

 

נכון להיום אני סוגר 9 שנים עם ניסאן נוט 2013 שגמאה 142000 ק"מ

עשתה אצלי 120000 ק"מ והדבר היחידי מחוץ לטיפולים רגילים שהחלפתי הוא תושבת מנוע (מקורית) ומפוח מזגן

מעולם לא היה לי רכב כל כך אמין.

 

היו גם רכבי ליסינג מהעבודה והם ראויים להתייחסות נפרדת אולי בהמשך