Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3120 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם
ברוך קת'ולהו, לא

 

אם יש אצבע קלה על ההדק, כנראה שזה יותר קל ממה שחושבים.

 

אם כבר, אז צריך לחשוב מאתיים אלף פעם אם מביאים ילדים לברוך הזה, כי אם ההתלבטות זה או להתגרש או להביא ילד (כן, כן, יש אנשים כאלה), אז צריך לארוז את הדברים עוד היום.

 

נכון, ברגע שיש ילד, אז החיים שלך הם כבר לא שלך, לכן צריך לחשוב על זה קודם, אם בכלל חושבים על זה.

 

זה כמו שרציתי לקנות אוטו חדש לא מזמן, קבעתי נסיעת מבחן ואפילו קיבלתי אישור למימון, אבל אז חשבתי - כל דבר הכי קטן שלא נראה לי - אני מבטל את העיסקה. ואז חשבתי הלאה - אם אני בא בגישה כזאת, למה לי הלוואה על הראש?

 

אז התקשרתי לסוכנות, ביטלתי הכל, והכנסתי את המונדאו להחלפת מדחס מזגן (בשביל זה לא צריך הלוואות לפחות).

 

אז ככה לדעתי עם זה. אם זה מאמלל אותך, אתה לא צריך את זה. בסופו של דבר, כך עוד אין לך ילד, אתה חי בעיקר בשביל עצמך.

נישואים זה לא רכב ולא כרית אוויר לרכב.

לא מחליפים אישה כמו שמחליפים רכב.

 

ילדים זה לא ברוך. ילדים זה אחד הדברים הכי מדהימים שאפשר לקבל.

זו מהות החיים.

 

כשכואב לו, כואב לך פי מאה.

כשהוא שמח, גם אתה שמח.

 

גם כשאני ואשתי מפורקים מעייפות, ברגע שאנחנו נכנסים לבית ורואים את החיוך של הילדים, זה שווה הכל ומשכיח את כל הבעיות והלחצים.

 

בכלל, למה לחשוב על גירושים?

מוותרים ומסתדרים.

  • תגובות 5.4 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

כרגע אני עם דעה של "לא רוצה ילדים", לא מדבר אלי, אני אוהב ילדים אבל לא רוצה את הכאב ראש הזה, כשכואב להם כואב לך פי מאה... סבבה, ממש מפתה.

 

עד לפני כמה שנים חשבתי שילדים הם משמעות החיים, עם הזמן הבנתי שלא צריך לחפש משמעות, למה לי לחתום על משהו כל כך מעייף כי מבטיחים לי הנאה צרופה כשזה יגיע, רק אז אתה תבין... לא רוצה להבין.

בא לי לנסוע בלי לחזור, בא לי להיות חופשי, לא רוצה להיות אחראי על יצור חסר אונים שבגיל עשרה יתקע מול הטלפון כשמדברים איתו.

 

כמובן, הילדים של כולם הם אושר צרוף, יותר טוב מזכיה בלוטו, פשוט תענוג לעצור הכל ולהתרכז בגידול של משהו כפוי טובה (גם הוא יבין כשיהיו לו ילדים).

 

Sent from my A0001 using Tapatalk

haters will hate

פורסם

אם תחנך אותם נכון הם לא ייתקעו מול הטלפון.

לא מתככנים להשתמש כחנוכיה - תמיד זה יכול לגמור על הראש של מישהו... :wink:

 

אין ספק. היופי חולף, אבל הרפס הוא נצחי.

 

בסוף יבוא אחמד וירסס איך שיצא לו.
פורסם

לא רוצה לחנך אף אחד.

 

איך זה מרגיש כשקורה משהו לילד שלך?

ואם הוא נרצח?

על אותו המטבע של אושר יש גם את האופציה לכאב.

 

מה החסרונות של הורות??

haters will hate

פורסם

זה מרגיש נורא.

כמו לכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות.

לא מתככנים להשתמש כחנוכיה - תמיד זה יכול לגמור על הראש של מישהו... :wink:

 

אין ספק. היופי חולף, אבל הרפס הוא נצחי.

 

בסוף יבוא אחמד וירסס איך שיצא לו.
פורסם (נערך)

מה היתרון בלגדל ילדים? המשכיות? המשכיות למה?

 

מחויבות של חינוך, גידול ודאגה לכל צרכיו, לאסוף אותו ממקומות ולהסיע למקומות, לדאוג ללמד אותו דברים, להרחיק מכל רע, להחליף חיתולים, לקנות לו, לבשל לו, לקלח אותו ועוד אלף דברים. מנגד - תגיד ביי ביי למשכורת, תגיד ביי ביי לחופש, לשינה, לחיי זוגיות צעירים (כשאתה גמור מעייפות אין לך כוח אפילו למין) ולכל דבר שהיה פשוט בחיים, שכעת מסתבך. למשל ללכת לסרט אתה צריך לדאוג להביא בייביסיטר. כל טיול שתעשה בחו״ל יהפוך למסכת בלבולי שכל. אבל היי, הדבר הזה דומה לך קצת. איזה כיף.

 

קיצר ילדים זה נטל. סוג של ״צריך״. אם היינו חיים בעולם של בחירה חופשית ללא כל מוסכמות חברתית או מחויבויות שיוצרת לנו החברה (או במקרה יותר גרוע - הדת) לא חושב שהאוכלוסייה הייתה מורכבת מכל כך הרבה פרטים.

כל ה״לראות את החיוך שלו״ נשמע יותר כמו שכנוע עצמי במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - אגואיזם. אתה חושב שהוא חמוד. וואו, אחלה סיבה לקחת אחריות מטורפת כזאת על עצמך ולדפוק לך (ופוטנציאלית לו) את החיים. אמץ כלב. (אלא אם אדם אינו מתחבר לכלבים, שאז כנראה משהו לא תקין שם).

 

אבל אולי יש אנשים שמחפשים בידור בדמות מטלות , ניקיונות, דאגה, חינוך, לא לישון בלילה ולא אוהבים שקט. אז זה בדיוק הפתרון בשבילם.

 

שלא נדבר על זה שיש יצורים שאתה חושב איך הדבר הזה made it עד לגיל מתקדם כזה, ואז אתה קולט שהוא השריץ והתרבה. אז בכלל תענוג.

עריכה אחרונה על ידי Smiro
פורסם

בדיוק, הרשימה שלך, אפילו בתחליתה, לא נשמעת מלהיבה כל כך, המשכיות של מה? של דכדוך מתמשך?

מחויבות של חינוך, גידול לדאגה לצרכים, כל החרא הזה.

 

שוב, אני מאמין שכשיש לך צאצא אז הוא באמת מרכז העולם ואתנ לא מתחרט על כלום, מנגד, מה קורה אם אתה לא נכנס לשם?

 

Sent from my A0001 using Tapatalk

haters will hate

פורסם

כל ה״לראות את החיוך שלו״ נשמע יותר כמו שכנוע עצמי במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - אגואיזם. אתה חושב שהוא חמוד. וואו, אחלה סיבה לקחת אחריות מטורפת כזאת על עצמך ולדפוק לך (ופוטנציאלית לו) את החיים. אמץ כלב. (אלא אם אדם אינו מתחבר לכלבים, שאז כנראה משהו לא תקין שם).

שכנוע עצמי? אתה משווה גידול של ילד לאימוץ כלב?

פספסת ובגדול.

 

שום הון, כסף וחופש לא יהיו שווים לעולם לארוחת שישי או משחק עם הילדים.

פורסם

זה כבר עניין רגשי. יכול להיות אני פגום רגשית.

 

בנצי - לא תתחרט אחרי שזה קרה כי אם תתחרט א. אי אפשר לחזור. ואז אתה נתקע עם הרגשה מחורבנת כפליים - 1 אני חרא של בן אדם. 2 נדפקתי קשות לכל החיים. ב. זה יכול לדפוק לילד את החיים. ובכל זאת, אנחנו לא רוצים להיות אחראים לכך שיצרנו crack head. לכן ״זורמים עם זה״ ו-״weeee איזה כיף, משפחה, ארוחת שישי״ ומתעלמים מכל החרא.

יש אנשים שיביאו ילד כי זה מבחינתם הסדר הכרונולוגי - הכרנו, התחתנו - ok, now what? ילדים. אין פה בחירה.

או שזוג מרגיש שהקשר מתחיל לשעמם, ממצה עצמו, ואז כמובן מכניסים ריגוש חדש לחיים. כי שגרה זה מפחיד ואני צריך משהו שיהפוך את החיים לגמרי. כי הרי לחיות ולדאוג לעצמך, ליהנות מהחיים ולישון בשקט זה לא כיף. אני מעדיף לדאוג למישהו אחר ולחסוך כל החיים כדי שהוא יקנה דירה בעוד 25 שנה מעכשיו. יאיי איזה כיף. Living life to its fullest.

ועל אלה שמביאים ילד כדי לא לפרק את החבילה אני בכלל לא אגיב. אולי רק אאחל להם שיפלו בpyramid scam ולא יהיה להם בכלל כסף להביא ילדים. כי זה מעשה מטומטם מכל הכיוונים.

פורסם

שוב, מדובר בדיעה בלבד.

 

כמו שיהודי חושב שיהדות היא הדת הנכונה

כך קיים מנגד מוסלמי שחושב אחרת

 

זה הכל עניין של פרספקטיבה.

 

מבחינתי כרגע ילד יהווה עול רציני, לא מתאים לי, אני מסתכל על החברים שיש להם ילדים ועל כל החארטות של "שום דבר לא משתווה לחיוך שלהם" ואז אני רואה את התסכול כשהילד מחליט להיות נודניק מניאק בכייני, גם לאבא בא לתת לו בעיטה בראש אבל היי, זה כייף חיים.

 

כרגע, אני מתרכז בחיים שלי, גם ככה זמני קצר, למה לכבול את עצמי ולחכות לפנסיה בשביל לראות עולם? ת'כלס, אני יכול לעשות ילדים גם בגיל 50, זה לא שיש לי איזה שעון ביולוגי.

 

אני נולדתי כשאבא שלי היה בן 39.

אחי הקטן נולד כשאבא שלי כבר היה בן 50.

אבל אבא שלי הוא לא דוגמא מנצחת, אחי הגדול כבר בן 46.

haters will hate

פורסם (נערך)
זה כבר עניין רגשי. יכול להיות אני פגום רגשית.

 

בנצי - לא תתחרט אחרי שזה קרה כי אם תתחרט א. אי אפשר לחזור. ואז אתה נתקע עם הרגשה מחורבנת כפליים - 1 אני חרא של בן אדם. 2 נדפקתי קשות לכל החיים. ב. זה יכול לדפוק לילד את החיים. ובכל זאת, אנחנו לא רוצים להיות אחראים לכך שיצרנו crack head. לכן ״זורמים עם זה״ ו-״weeee איזה כיף, משפחה, ארוחת שישי״ ומתעלמים מכל החרא.

יש אנשים שיביאו ילד כי זה מבחינתם הסדר הכרונולוגי - הכרנו, התחתנו - ok, now what? ילדים. אין פה בחירה.

או שזוג מרגיש שהקשר מתחיל לשעמם, ממצה עצמו, ואז כמובן מכניסים ריגוש חדש לחיים. כי שגרה זה מפחיד ואני צריך משהו שיהפוך את החיים לגמרי. כי הרי לחיות ולדאוג לעצמך, ליהנות מהחיים ולישון בשקט זה לא כיף. אני מעדיף לדאוג למישהו אחר ולחסוך כל החיים כדי שהוא יקנה דירה בעוד 25 שנה מעכשיו. יאיי איזה כיף. Living life to its fullest.

ועל אלה שמביאים ילד כדי לא לפרק את החבילה אני בכלל לא אגיב. אולי רק אאחל להם שיפלו בpyramid scam ולא יהיה להם בכלל כסף להביא ילדים. כי זה מעשה מטומטם מכל הכיוונים.

להביא ילד כי משעמם, או כדי לא לפרק את החבילה....

 

וואוו... זו התפיסה שלך לגבי ילדים, man.

 

פעם חשבת שאולי, רק אולי, יש זוגות שרוצים להרחיב את המשפחה כי זה מה שהם באמת רוצים בחיים... להעניק אהבה, לחנך, להמשיך את הטוב שהם קיבלו הלאה.

 

כשהתלבטנו אם להביא ילד היו המון שאלות, ועדיין יש. היו דברים מרכזיים שהיה ברור לנו שהם בל יעבור, מצב כלכלי שיאפשר זאת וכאשר שנינו מוכנים ורוצים - במשותף (אף אחד לא דוחף אף אחד להבאת ילד), רק אחרי זה נביא ילד.

 

היו שאלות ולבטים אחרים, עתיד המדינה הזו למשל, ועוד ועוד.

 

בבסיסו של דבר שאלתי את עצמי, אתה אוהב את החיים ? את מה שההורים שלך נתנו לך ? את המשפחה שלך ?

 

כשעניתי כן על השאלות האלו, וכאשר הבשיל הזמן ביחד עם התנאים בל יעבור, עשינו ילד.

 

שום הון, כסף וחופש לא יהיו שווים לעולם לארוחת שישי או משחק עם הילדים.

 

וכן, זה הדבר הנפלא ביותר שלי אישית יש. כל הדברים החומריים מתגמדים לעומת חיוך אחד, כמו שניר אומר. שוב - זה דבר אישי כמובן יש כאלה שלא מתאים להם, ברור.

 

אולי יש כאלה שחושבים שילד זה כמו אוטו, אז אני יכול להבין את מערכת ההחלטות שאתה מתאר בהודעה שלך.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

עריכה אחרונה על ידי Alon_A

SAY MY NAME | www.alonadler.com

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3120 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

Guest
הנושא הזה נעול לתגובות.

×
×
  • תוכן חדש...