בעקבות השמועות על פרוץ המלחמה, מאמר בנושא עבודה בזמן מלחמה

[חלי]

מצורף משהו שימושי שקיבלתי במייל...

 

 

עבודה בזמן מלחמה – שאלות ותשובות

 

 

דוד שי, חילן טק בע"מ

 

 

 

פורסם: 3 בינואר 2003, עודכן: 2 בפברואר 2003

 

 

 

 

 

שאלה: האם מעביד יכול להכריח עובד שלא להגיע לעבודה עקב מצב החירום, ולעשות זאת על חשבון חופשתו של העובד?

 

 

 

תשובה: בהתאם לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, קביעת מועד החופשה היא בסמכות המעביד, אך עליו להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו. בהתאם לכך רשאי המעביד להוציא את עובדיו לחופשה, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים. אין למעביד סמכות להוציא עובד לחופשה ללא תשלום נגד רצונו. עקרונות אלה נכונים בתקופת רגיעה וגם בשעת חירום.

 

 

 

 

 

שאלה: אם בגלל אילוצי המלחמה לא אגיע לעבודה, האם המעביד רשאי לקצץ במשכורתי?

 

 

 

תשובה: כעיקרון, העובד מקבל שכר תמורת עבודתו. אם בגלל אילוצי המלחמה העובד אינו מסוגל להגיע לעבודה ביום מסוים, או שהוא נאלץ לעבוד פחות שעות ביום, הוא אינו זכאי למשכורת בגין היעדרות זו. במצבים כאלה שהתעוררו בזמן מלחמת המפרץ, היו מעסיקים שראו היעדרות זו כחופשה בתשלום, והיו שראו בה כהיעדרות שאינה בתשלום.

 

 

 

 

 

שאלה: האם מעסיק יכול לחייב עובד לבוא לעבודה בזמן מלחמה?

 

 

 

תשובה: יציאת עובד לחופשה נעשית באישור המעביד, ובסמכותו שלא לתת אישור כזה בהתאם לצורכי מקום העבודה. היעדרות של עובד בניגוד לעמדת המעביד היא בגדר עבירת משמעת. חמור יותר המצב במפעל שהוכרז כמפעל חיוני ועובדיו נקראו להתייצב לעבודה על-פי צו שהוציא שר העבודה בהתאם לסמכות שמקנה לו חוק שירות עבודה בשעת חירום. היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה היא בגדר עבירה פלילית.

 

 

 

 

 

שאלה: במצב שהמשק מושבת בהתאם להוראת הממשלה, האם השהות בבית נחשבת לחופשה על חשבון העובד או על חשבון המעסיק?

 

 

 

תשובה: בהתאם לדיני העבודה, השהות בבית תיחשב לחופשה על חשבון העובד.

 

 

 

 

 

שאלה: אם יום העבודה מתקצר כי צריך להגיע הביתה לפני החשיכה, על חשבון מי יהיו שעות הקיצור?

 

 

 

תשובה: נקודת המוצא היא שקיצור יום העבודה הוא על-חשבון העובד, אך נושא זה הוא עניין למשא ומתן בין העובדים למעביד. פתרון אפשרי, שהיו שנהגו בו במלחמת המפרץ: חזרה לשבוע עבודה בן שישה ימים, כך שקיצור יום העבודה אינו מקצר את שבוע העבודה.

 

 

 

 

 

שאלה: אני איש מכירות, ורוב משכורתי מורכבת מעמלה. בשעת חירום צפויות להיפסק המכירות שלי, ובהתאם לכך לא אקבל עמלה. מי יפצה אותי?

 

 

 

תשובה: גם כעובד ששכרו מורכב מעמלה, אתה זכאי לשכר מינימום. לא ניתנת לך הגנה נוספת, והמוצא הנוסף הוא להגיע, במידת הצורך, להסדר עם המעביד (אם כי יש להביא בחשבון שגם הכנסותיו ייפגעו, כך שגמישותו תהיה מוגבלת).

 

 

 

 

 

שאלה: עובד היוצא לשירות מילואים - איך מחושבים לו תגמולי המילואים אם במהלך התקופה שקדמה לשירות לא עבד עקב שעת החירום?

 

 

 

תשובה: תגמולי המילואים מחושבים לפי השכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתחילת החודש של היציאה לשירות מילואים, כך שימים אחדים שבהם לא שולמה משכורת לא יפגעו כלל בתגמולי המילואים, או יפגעו בהם רק במידה קטנה ביותר. תקופה ארוכה יותר של בטלה מאונס אכן עלולה לפגוע בתגמולי המילואים. מובן שאם תקופת הבטלה היא בגדר חופשה בתשלום, הבעיה אינה קיימת.

 

 

 

 

 

שאלה: איזה מפעל נחשב למפעל חיוני?

 

 

 

תשובה: בנושא זה עוסק חוק שירות עבודה בשעת חירום. מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כמפעל חיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את כל עובדי המפעל בגיל 16-65 – גברים, או 16-60 – נשים, להתייצב לעבודה.

 

 

 

 

 

שאלה: איך משפיעה על העובדים העובדה שמקום עבודתם הוכרז כמפעל חיוני?

 

 

 

תשובה: עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך, אך לא יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג.

 

 

 

 

 

שאלה: אני עובד במפעל חיוני, ומעסיקי הודיע לי שבשעת חירום אהיה חייב להתייצב בעבודה מכוח החוק. אם אקבל צו קריאה למילואים, לאיזה חוק עלי לציית?

 

 

 

תשובה: בעת שעובד במפעל חיוני נמצא בשירות מילואים פעיל, הוא פטור מלהתייצב לעבודה, גם אם נקרא לכך כעובד במפעל חיוני.

 

 

 

 

 

שאלה: הודיעו לי שבשעת חירום אצטרך לעבוד 12 שעות ביממה, בלילה וביום. איך יחושב שכרי בעד עבודה זו?

 

 

 

תשובה: אם המפעל שאתה עובד בו אינו בגדר "מפעל חיוני", תקבל גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל במקום עבודתך. אם המפעל שאתה עובד בו הוא מפעל חיוני, הרי בשעת חירום לא חלות עליך הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר המעביד פטור מלשלם גמול שעות נוספות (אלא אם חלה עליו חובה זו ממקור אחר, כגון הסכם קיבוצי). יחד עם זאת, סביר שהמעביד לא ינצל פטור זה, וישלם גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל.

 

 

 

 

 

שאלה: האם יש הקלות מיוחדות לאשה בהריון ולאם?

 

 

 

תשובה: החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אשה הנמצאת בהריון או בשנה שלאחר לידה. בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לה.

 

 

 

 

 

שאלה: אני מועסק כמנהל חשבונות במפעל חיוני, ואשתי היא אחות המועסקת בבית חולים, שכמובן נחשב גם הוא למפעל חיוני. יש לנו שלושה ילדים, בגיל שלוש, שש ועשר שנים. האם יש התחשבות מיוחדת בצורך שלנו לטפל בילדים? האם תהיה התחשבות בי, בהתחשב בכך שתפקידי פחות חיוני מזה של אשתי?

 

 

 

תשובה: בסעיף 3(ג) לחוק שירות עבודה בשעת חירום נאמר: "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם".

 

 

 

בהתאם לכך, אין חובה פורמלית להתחשבות של המעביד בעובד שהוא אב לילדים, אפילו כאשר מדובר באב שהוא הורה יחיד! מאידך, יש חובה להתחשבות באם, גם כאשר תפקידה חיוני מזה של בעלה. זה חוק פגום, ואני מקווה שהמעסיקים יגלו את הגמישות המתבקשת. לשר העבודה והרווחה נתונה סמכות להעניק הקלות נוספות מהחובה שמטיל חוק שירות עבודה בשעת חירום, ואולי במימוש סמכותו זו יתחשב גם באבות.

 

 

 

 

 

שאלה: האם בתקופת מלחמה יש הקלות לעובד שמטפל בילדים או בהורה חולה?

 

 

 

תשובה: בתקופת מלחמת המפרץ התקין שר העבודה דאז תקנות המתירות לעובד להיעדר מעבודה לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14) עקב סגירה של מוסד חינוך, בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו באותו זמן לאותו צורך. היתר זה לא חל במקרה שמקום העבודה של אחד ההורים סיפק סידור נאות להשגחה על ילדים, וכמו כן לא חל ההיתר על מי שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני. ההיתר לא עסק בילד שאינו במוסד חינוך ובהורה חולה, אולי מתוך הנחה שהפתרון שפעל לפני המלחמה ממשיך לפעול גם בזמן המלחמה. תקנות אלה הותקנו לתקופת המלחמה הקודמת, בהתאם לתנאים ששררו באותה עת, ולכן ניתן לראות בהן רק בגדר קו מנחה בכל הנוגע למלחמה הבאה.

 

 

 

 

 

שאלה: אם אני חושש להגיע לעבודה במצב חירום של התקפת טילים - האם החוק מגן עלי? האם המעביד רשאי לפטר אותי?

 

 

 

תשובה: היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה, בפרט כאשר היא נמשכת חרף התראות המעביד, עלולה להיות עילה לפיטורים. חשש אישי מפני התקפת טילים עלול שלא להיחשב לסיבה מוצדקת, וכעת עליך להחליט חששך מאיזה סיכון גדול יותר.

 

 

 

 

 

שאלה: האם מקום העבודה שמחייב את העובדים להגיע בזמן חירום חייב להחזיק בתחומו מקלט כימי וביולוגי?

 

 

 

תשובה: מקום העבודה נדרש למיגון סביר, ולא ליותר מכך. מקלט כימי וביולוגי חורג מדרישות המיגון המקובלות.

 

 

 

 

 

שאלה: האם בתקופת מלחמה ממשיכים לקבל משכורת בתאריך הרגיל?

 

 

 

תשובה: תקופת חירום, ואפילו מלחמה, אינם סיבה לשינוי מועד תשלום המשכורת. על המעביד לשלם משכורת בתקופה זו לעובדים שהתייצבו לעבודה וגם לאלה שגויסו למילואים, בדיוק כבימי שלום. ייתכן שהמעביד ייתקל בקשיים בעמידה בחובתו זו, מחמת גיוסם של חשבי השכר, מחמת חסרון מזומנים שעלול להיווצר עקב שיבוש סדרי החיים וכדומה. במקרה זה אין הצדקה לדרוש פיצוי בגין הלנת שכר, משום שבהתאם לחוק הגנת השכר, כאשר הלנת שכר נגרמת "בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", יימנע בית הדין לעבודה מלפסוק פיצוי זה.

 

 

 

 

 

שאלה: אם עברתי למקום מגורים זמני מרוחק עקב המלחמה - האם המעביד ישתתף בהוצאות הנסיעה שלי, האם ישלם לי בעבור ביטול הזמן?

 

 

 

תשובה: תשלום הוצאות נסיעה ניתן לפי מחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום המגורים של העובד למקום עבודתו. שינוי מקום המגורים, גם באופן זמני, מצדיק שינוי מתאים בהחזר הוצאות הנסיעה. יש להביא בחשבון שצו הרחבה בעניין החזר הוצאות נסיעה קובע תקרה להחזר, תקרה שאולי אינך מרגיש בה במקום המגורים הקבוע, אך סביר שתרגיש בה בעקבות המעבר למקום מגורים מרוחק.

 

בעניין ביטול הזמן: היוזמה להחליף מקום מגורים באה ממך, אין סיבה שהמעביד יממן את ביטול הזמן הנובע מכך.

 

 

 

 

 

שאלה: איזה הקלות חלות עלי כמעסיק בשעת חירום? העובדים במילואים, תזרים המזומנים מתכווץ, מאיפה אקח כסף לתשלום משכורות ומסים?

 

 

 

תשובה: למעסיק ניתנות הקלות אחדות, מתוך רצון להתחשב במצוקה שאליה נקלע. בהתאם לקביעת שר הביטחון, ישלם צה"ל ישירות לכל חייל המילואים תגמולי מילואים בגובה שכר המינימום או יותר מכך, והמעסיק יידרש לשלם רק את חלק התגמול שמעל לשכר המינימום. לשר העבודה ושר האוצר נתונה הסמכות, במצב זה, להורות על שיפוי המעסיק גם בגין הפרשותיו לביטוח לאומי ולקופות גמל, שיפוי שאינו ניתן בעת רגיעה.

 

בנוסף לכך, בעת מלחמת המפרץ ניתנה אורכה של שבועיים לתשלום המסים.