עבודה לאוניברסיטה על סגירת תעשיית הרכב הבריטית

[yaniv]

יניב, אני לא יודע למה אתה מתכוון במילה "מדע", כי הבריטים במדע הטהור דווקא הובילו ודי מובילים גם היום.

משלל הסיבות שהוזכרו כאן אני חושב שהמשותף הוא חוסר יכולתם של הבריטים להסתגל לשינויים שלאחר מלחמת העולם. אכן חלק ניכר מהתוצרת שלהם הלך לאמפריה כשוק שבוי וזה לא רק במכוניות אלא גם בציוד מיכני ותחבורתי אחר. אני לא סוציולוג אבל נראה לי שהשמרנות הטבועה בבריטים גרמה להם להיתקע בתפיסות הישנות. התפיסות האלה גם תקעו את יחסי העובדים מעבידים וכך התחסלו תעשיות הספנות והתעופה שבריטניה הובילה מבחינה טכנולוגית. במקום להיות קטן וממזר הבריטים המשיכו בשלהם.

שימו לב גם ששתי תעשיות הרכב המובילות שייכות למדינות שהפסידו במלחמה והיו ממש על הפנים ובכל זאת ידעו לנצל את המשבר.

 

בני, ברשותך אגיב על שני דברים שכתבת.

ראשית, לגבי הנושא של המדע, מי שציין זאת לראשונה בתגובה שמעלי היה ישראל, שמהשירשורים שלו אני מסיק שהוא מבין דבר או שניים במדע (בטח יותר ממני). אני רק ציינתי שזו שאלה מעניינת מה קרה למדע הבריטי לאחר המלחמות, לא שיש לי את התשובה

ושנית, קטן וממזר זה בדיוק מה שהבריטים יודעים לעשות (מיני מיינור, כבר אמרתי?), רק שרכב קטן וממזר כנראה לא מוכר מאז שנות ה-60 בכמויות גדולות כמו משפחתי ואמין (טיוטה קורולה). מעניין שבשנים האחרונות כלי הרכב הקטנים והממזרים שוב מרימים את הראש.

 

אם ננסה לעזור לכותב העבודה ולסכם מה שאמרנו עד כאן, כנראה יש אמת בכל הטיעונים ואין סיבה אחת מרכזית לקריסה. הסיבות שנאמרו הן (הרשיתי לעצמי להוסיף עוד קצת):

 

1. צמצום השוק הרלוונטי: אין יותר שוק שבוי בעקבות קריסת האימפריה

2. שמרנות בסיסית שמקשה על החברה הבריטית להסתגל במהירות לשינויים

3. ניהול גרוע ותהליכי מיזוג שפגעו בייחודיות של המותגים השונים

4. מאבקים בין עובדים והנהלה

5. בקרת איכות מזעזעת במהלך שנות ה 70

6. בנוסף במהלך שנות ה 70: אין השקעה בעיצוב ובטכנולוגיה. ממשיכים להשתמש במנועים מיושנים, ברכיבים חשמליים גרועים ונותנים לאנשים חסרי השראה לעצב

[[פנדוב]

נושא מעניין, סוכמו כאן רעיונות מענינים.

הנה עוד כמה הערות ושאלות :

מנקור אולסון דיבר על חשיבות ההרס היוצר בכלכלות כגון גרמניה ויפן, הרס המצריך בנייה מחדש מבחינה טכנית ומאפשר זאת מבחינה פוליטית חברתית.

בחינה צריכה להיעשות בכמה רמות- התחרות העולמית, היצירה והתחרות המקומית. יצור ויצוא הרכב כחלק מיצור ויצוא כללי ותעשייה וכלכלה בכלל.

עניין נוסף הוא סוגיית הבעלות על התעשייה, מידת הפרוטקציוניזם, משקלה והשפעתה של מדיניות הרווחה הנגזרת מתוכנית בווריד'ג.

מעורבות פוליטית ושנויים פוליטיים כלפי פנים וחוץ וכמובן אגודי עובדים ומידת השפעתם על הלייבור.

ההבדל בין הנדסה בסיסית לייצור המוני.

 

כמובן, זה יותר מדי לעבודה סמינריונית והיא צריכה לבחור במה להתמקד וכך אכן עושה העבודה.

[yb]

יניב, אני לא יודע למה אתה מתכוון במילה "מדע", כי הבריטים במדע הטהור דווקא הובילו ודי מובילים גם היום.

משלל הסיבות שהוזכרו כאן אני חושב שהמשותף הוא חוסר יכולתם של הבריטים להסתגל לשינויים שלאחר מלחמת העולם. אכן חלק ניכר מהתוצרת שלהם הלך לאמפריה כשוק שבוי וזה לא רק במכוניות אלא גם בציוד מיכני ותחבורתי אחר. אני לא סוציולוג אבל נראה לי שהשמרנות הטבועה בבריטים גרמה להם להיתקע בתפיסות הישנות. התפיסות האלה גם תקעו את יחסי העובדים מעבידים וכך התחסלו תעשיות הספנות והתעופה שבריטניה הובילה מבחינה טכנולוגית. במקום להיות קטן וממזר הבריטים המשיכו בשלהם.

שימו לב גם ששתי תעשיות הרכב המובילות שייכות למדינות שהפסידו במלחמה והיו ממש על הפנים ובכל זאת ידעו לנצל את המשבר.

 

 

התייחסות לשורה האחרונה שכתבת- בוא לא נשכח שעל שיקום פרויקט החיפושית לאחר המלחמה, לדוגמא, היו אחראיים הבריטים, אני מניח שיש דוגמאות מקבילות נוספות כאלה

[Benni Haspel]

יניב, במילים "קטן וממזר" התכוונתי לדימוי. לא למשהו פיזי. זה ההיפך מעצלן, שבע ונרפה".

ולכל מי שהעיר על כך שהבריטים שיקמו את תעשיית הרכב הגרמנית, כלומר את פולקסווגן אז זה מחזק את הטיעון שלי בדבר חוסר יכולתם לעשות את זה בבית.

[אדמסקי]

חברים יקרים,

המון המון תודה.

ספקתם המון מידע מעניין והדיון עצמו היה מרתק.

עזרתם רבות.

 

אולי אפילו אפרסם את העבודה הסמינריונית שלי כאן.

מה שברור לי זה שהניסיון להפיל הכל על איגודי העובדים היה מסווה של השמרנים לבעיה עמוקה ומורכבת יותר.