התנהלות גרועה של חברת אשראי עם חוב של נפטרת.

[פינדר]

לפני 11 שעות, sperial כתב:

כך החשבון אינו ננעל אחרי הפטירה, וניתן להשתמש בכסף.

זה לא לגמרי נכון. החשבון נשאר פעיל אבל מוגבל מאוד, עד להצגת צו ירושה ולהסדרת החשבון מול כל היורשים.

[ברווז]

לפני 50 דקות, sperial כתב:

אתה לא יודע מהיכן הדברים מגיעים. היה לנו סיפור עם עיריית חיפה שהחליטה שאישתי ירשה דירה בלי שהיתה כל אסמכתא לכך.

מה?! איך?

 

[sperial]

מה שחשוב זה שהשותף יכול לקנות לחם וחלב, וגם להקים מצבה.

[ישה]

מעולה

 

תביאו את הדירה אני אשלם מה אתם רוצים

[Be roo]

הזוי שלא קיימת מערכת שיודעת להתמודד מראש עם דברים כאלה.

הקפאת חשבון הנפטר היא דבר נכון, אבל לגרום לחובות לגדול ללא סיבה זה פשוט חסר הגיון.

אז למדו לבטל הוראות קבע. מצויין. למה לעצור בזה?

 

לא אמור להיות קשה במיוחד לעשות מערכת שתזהה אם מדובר בעסקת תשלומים עליה התחייב הנפטר מראש, ולאפשר את ביצוע התשלום (אלא במקרה חריג של יציאה ממסגרת אשראי).

 

בסוף היורשים סובלים מזה, גם בהתרוצציות, וגם בהפסד כספי.

 

עריכה אחרונה ב-20 באפריל על ידי Be roo

[ברווז]

לפני 25 דקות, Be roo כתב:

הזוי שלא קיימת מערכת שיודעת להתמודד מראש עם דברים כאלה.

 

לא אמור להיות קשה במיוחד לעשות מערכת 

 

בסוף היורשים סובלים מזה, גם בהתרוצציות, וגם בהפסד כספי.

 

כל מה שצריך זה רצון. וזה, אין במערכות. 

למי יש רצון בתוך מערכות כספים למנוע מהמערכת לקבל הכנסות??? 

בחלק לא מבוטל לדעתי גם אם יגיע מישהו עם רצון, ברגע שהרעיון יעלה הוא יקבל מכתב...

 

עריכה. 

עוד לא סיימתי לכתוב את זה, וקיבלתי מייל שאמור להמחיש לך את הנקודה בצורה בוטה למדי. 

אז מה אם יש יוקר מחייה בארץ? שער הדולר יורד, זה אמור לעזור, לא? 

לא???

עריכה אחרונה ב-20 באפריל על ידי ברווז

[אלעדית]

יש כאן שני גופים,

חברת האשראי היתה שמחה שההו"ק תמשיך (אני מניח שההתנהלות הנוכחית פוגעת בגבייה, בסוף לגבות מעיזבון זה לא דבר קל)

(מניח את כרטיס האשראי הם מבטלים אוטומטית?)

הבנק לעומתו פועל כדין ומבטל את ההו"ק

 

מה שכן עם קצת רצון הם היו צריכים לכתוב פרטי יצירת קשר כשפונים אליהם ולהפנות את דרישת החוב אליו טרם העברה לטיפול משפטי

[Be roo]

לפני 4 שעות, ברווז כתב:

כל מה שצריך זה רצון. וזה, אין במערכות. 

בשביל זה יש רגולטור, ובמערכת הבנקאית הוא מתערב לעיתים תכופות.

תהיה בטוח שפעם גם לא היה ביטול אוטומטי של הוראות קבע עד שמישהו לא בא ודרש.

אפשר גם לדרוש את זה. מתישהו זה יכאב מספיק לאדם הנכון וזה יקרה.

[Night Driver]

בתאריך 19.4.2026 בשעה 22:25, itsik170 כתב:

לאבא שלי לא היתה צוואה, אני ואחיי הצהרנו שהכל יעבור לאמי ואנחנו מוותרים על החלקים שלנו וקיבלנו צו ירושה, אבל זה הצריך את כולנו להגיע לרבנות באשקלון.

לאמא שלי היתה צוואה מסודרת שחתומה ע"י עורכת דין, הגשנו מסודר באתר של הרשם לענייני ירושה ואחרי חודשיים קיבלנו צו קיום צוואה.

אבא שלי נפטר באוגוסט וזה היה קצת יותר מורכב כבעל המניות היחיד בעסק.

עורך הדיןצטיפל בהכל מול הרבנות ותוך שבוע היה לנו צו ירושה.

 

עם הבנקים היה יותר קשה כי למרות שאני חורשה חתימה הם לא הסכימו להוסיף מורשה נוסף או להנפיק כרטיס אשראי עד הצו והעברת המניות (חשוב כי הכרטיס שהחזיק את כל הוראות הקבע היה על שמו ולכרטיס על שמי לא היתה מסגרת מספיקה. גם להגדיל מסגרת לא הסכימו).

 

בתאריך 19.4.2026 בשעה 22:49, sperial כתב:

ייפוי כוח או זכות חתימה אינו מספיקים. צריך להיות שותף בחשבון, ולוודא הפעלת סעיף הוותרות בחיים. כך החשבון אינו ננעל אחרי הפטירה, וניתן להשתמש בכסף. עדיין הכסף ביום הפטירה  נותר חלק מהעזבון. חשוב מאוד שיהיה אמון בין כל היורשים, כדי למנוע סכסוכים על רקע טענות לגניבת כספים.

 

דוגמה אצלנו - החם שלי אינו מסוגל לנהל את כספיו. אישתי שותפה בחשבון שלו ומנהלת את הכספים, גם מבצעת רכישות וכו׳ אני מנהל טבלת אקסל די מדוקדקת כך שיש מעקב אחר כל שקל שיוצא מהחשבון, ובמידת הצורך אפשר להראות לאחים.

גם להיות שותף לא מספיק. אם תרצה למזוך שכומים גדולים הבנק יעצור אותך עד צו הירושה ויש בזה גם היגיון. אם יש עוד יורשים אתה עלול להבריח נכסים 

[Gorpi]

שווה להיכנס לחשבונות של ההורים כשותף בגיל מסויים, כדי למנוע את הווג'ארס הזה? מה דעתכם?

עריכה אחרונה ב-21 באפריל על ידי Gorpi

[פינדר]

לפני 17 דקות, Gorpi כתב:

שווה להיכנס לחשבונות של ההורים כשותף בגיל מסויים, כדי למנוע את הווג'ארס הזה? מה דעתכם?

לשותף יש משמעות חוקית. למשל יכולים לעקל להם את החשבון בגלל חוב שלך.

הורי נתנו לי יפוי כח בחשבון שלהם וניהלתי אותו עבורם. הבעיה שברגע שאחד מהם נפטר יפוי הכח מתבטל וניתן לחתום על יפוי כח חדש רק אחרי הסדרת עינייני הירושה.

לפני 5 דקות, ברווז כתב:

יפוי כח מתמשך או בסגנון

זה תופס רק במקרה שאחד ההורים מוגדר רשמית וחוקית כמי שלא יכול לנהל את עצמו ודורש אופוטרופוס.

[sperial]

אשתי נכנסה כשותפה לחשבון של אביה ואני ואחותי לחשבון של אימנו כי פיזית הם לא מסוגלים לנהל את החשבון, וקביעת אפוטרופסות במקרה של פגיעה קוגניטיבית זה סיפור מההפטרה.

 

בהצהרת הון מציינים את סיבת ההצטרפות לחשבון ושלא מדובר בכספים שלך, ורשות המיסים מתייחסת בהתאם.

[פינדר]

לפני 14 דקות, sperial כתב:

וקביעת אפוטרופסות במקרה של פגיעה קוגניטיבית זה סיפור מההפטרה.

בגלל זה חשוב יפוי כח מתמשך. למזלי החתמתי את ההורים על זה שנה לפני שאבי הפך לסיעודי.

אם יש יפוי כח, זה מאוד פשוט להפוך לאופוטרופוס. מעלים טופס לאתר של משרד המשפטי ומקבלים אישור אחרי כמה ימים.

[sperial]

בשביל זה צריך הורים משתפי פעולה. לא מובן מאליו.

[discoTD5]

לפני 6 שעות, Gorpi כתב:

שווה להיכנס לחשבונות של ההורים כשותף בגיל מסויים, כדי למנוע את הווג'ארס הזה? מה דעתכם?

לדעתי רק אחרי שאחד ההורים הולך לעולמו, כדי שאם חלילה יקרה משהו להורה הנותר בחיים ניתן יהיה להמשיך לפעול למענו.

כמובן שאין 'מושלם'. חלילה אם המצטרף הולך לעולמו מתחיל סיבוך כי לכאורה מחצית מהכספים שייכים ליורשים שלו. 

מצד שני, מצב בו ממנים להורה אפוטרופוס, גם הוא לא פשוט. 

בשני המקרים היורשים צריכים להיות מתואמים, ורצוי ביחסי אמון מוחלטים, על מנת לפעול לטובת ההורה. 

 

בין לא לעשות דבר, להחתים על ייפוי כח מתמשך, או להיכנס כשותף לחשבון הבנק, האפשרות הראשונה היא הכי גרועה.

כן להחתים על ייפוי כח מתמשך, וכן להצטרף כשותף לחשבון.

כשאתה מבין שאתה צריך ייפוי כח מתמשך, זה כבר מאוחר מדי. 😪