האם יש איזשהו "ערך" היום, לצילום במצלמת פילם ?

[חולגי]

בוקר טוב.

נתקלתי לאחרונה במצלמת המינולטה שלי שהיתה מאופסנת בארון.

רכשתי לה סוללה חדשה. המצלמה מראה חיוניות.

(לפני שאני רוכש פילמים...) האם ניתן היום לפתח בארץ תמונות מפילם כמו אז ? יש מי שמתעסק בזה עדיין ?

האם יש איזשהו ערך לצילום כזה, חוץ מהערך הנוסטלגי ?

ידוע וברור שהיום כל סמארקפון (שזמין לרוב במיידית ואינו צורך הכנה מקדימה כלשהי)  מפיק תמונות באיכות טובה למדיי שניתן לעשות איתן כמעט כל מה שרוצים, שלא לדבר על מצלמות דיגיטליות (זה השם ?)

(יש ברשותי עוד שתי מצלמות. מכאניות שאולי מחכות ליומן. השאלה מה ילד יום...).

יום טוב.

 

[sperial]

כנראה שחיפוש יעלה עוד מעבדות בודדות שיפתחו לך את הסרטים וידפיסו תמונות. אבל אלת תשכח שלא רק המצלמות התקדמו, אלא גם האופטיקה. והכלים שיאפשרו עיבוד תמונות במחשב (או טלפון, או טאבלט) נזקקים לקבצים דיגיטליים כחומר גלם.

 

מצלמה דיגיטלית בסיסית עם עדשת ״קיט״ תעלה לך 2,000-4,000 ש״ח ותפתח לפניך עולם חדש לגמרי של צילום, עם אפשרויות שלא חלמת עליהן בימי הפילם. ההגדלת התקציב תגדיל את האפשרויות והאיכות באופן אקספוננציאלי. לטלפון יתרון אחד, חשוב מאוד: זמינות. אבל מצלמה, אפילו בסיסית, עם חיישן מספיק גדול ועדשה סבירה תאפשר הרבה יותר.

[Igalz]

לפני 29 דקות, sperial כתב:

אלא גם האופטיקה

פה אני חולק עליך.

בני האדם הבינו היטב את תורת האופטיקה הרבה לפני הצילום הדיגיטאלי.

דווקא עולם הצילום הדיגיטאלי, או יותר נכון עולם עיבוד אות\תמונה הדיגיטאלים מאפשרים להוזיל את האופטיקה בעזרת תיקון אבירציות לאחר לכידת התמונה.

כך שעולם האופטיקה (לצורכי צילום) בשני העשורים האחרונים לא בדיוק צועד קדימה, אלא יותר מתמקד בכיוון של הוזלת עלויות ייצור.

[Derish]

יש לזה ערך כשאתה מתחת לגיל 35, רווק, ומנסה להראות לשותפות פוטנציאליות כמה שאתה מתוחכם/מקורי/אולד סקול. נקודות בונוס אם אתה גם נכנס לכל הכימיה ומפתח את התצלומים לבד בבית.

 

יש לזה ערך כשאתה בן חמישים פלוס, נשוי אבל כבר לא מתרגש מבת הזוג, ולכן מאמץ תחביבים חדשים שמראים לכולם איך החלטת לקחת את החיים באיזי, לצאת ממירוץ העכברים (או איך שהביטוי הזה הולך בעברית), ולהעריך את הרגע.

 

בשני המקרים, אם אתה לא פעיל במיוחד במדיה חברתית ולא יכול להראות את התמונות ששרפת מלא כסף על לפתח - זה כנראה לא יעבוד. ערך ממשי אין ולא יהיה לזה, אבל מדובר באחלה תחביב שדרכו תוכל להכיר גברים משועממים אחרים ולתמוך בעסקי נישה קטנים ועצמאיים.

 

[sperial]

לפני 16 דקות, Igalz כתב:

פה אני חולק עליך.

בני האדם הבינו היטב את תורת האופטיקה הרבה לפני הצילום הדיגיטאלי.

דווקא עולם הצילום הדיגיטאלי, או יותר נכון עולם עיבוד אות\תמונה הדיגיטאלים מאפשרים להוזיל את האופטיקה בעזרת תיקון אבירציות לאחר לכידת התמונה.

כך שעולם האופטיקה (לצורכי צילום) בשני העשורים האחרונים לא בדיוק צועד קדימה, אלא יותר מתמקד בכיוון של הוזלת עלויות ייצור.

ומבחינתך כצלם, בודאי חובב, זה מנגיש אופטיקה הרבה יותר איכותית, גם לפני עיבודי מחשב. זו בהחלט התקדמות. 

[Buki]

יצא לי עוד כשהייתי נער לצלם ולפתח תמונות עצמאית, בשביל זה הייתי ננעל לכמה שעות בחדר אמבטיה עם תאורה אדומה. 

 

מצלמות ישנות עם עדשה איכותית היו מוציאות תמונה מצויינת חדה וברורה מאוד ברמת הנגטיב על פילם 35 מ"מ אבל מה שפוגע באיכות זה ההגדלה וה"הדפסה" אחרך.

 

 

 

[Night Driver]

ואת זה םתרו עם מצלמות 6x6. יש לי איפהשהו את הרוליפלקס dlr 6x6.

[flytomars]

לפני 37 דקות, Buki כתב:

יצא לי עוד כשהייתי נער לצלם ולפתח תמונות עצמאית, בשביל זה הייתי ננעל לכמה שעות בחדר אמבטיה עם תאורה אדומה. 

 

כן, אני רואה את זה בעיני רוחי:

*דפיקות בדלת*

אמא: "מה אתה עושה שם כל כך הרבה זמן?"

 

מתבגר בוקי: "אההה... מממ... מפתח תמונות"

[Igalz]

לפני 3 שעות, sperial כתב:

ומבחינתך כצלם, בודאי חובב, זה מנגיש אופטיקה הרבה יותר איכותית, גם לפני עיבודי מחשב. זו בהחלט התקדמות. 

הפוך גוטה

[hans]

שום ערך חוץ מקטע נוסטלגי,

או למי שזה מעניין אותו - ניסויים למיניהם עם pinhole / משחקי חשיפה מכאניים / הבנה מדויקת של יחסי הגומלין בין צמצם/חשיפה/אורך מוקד/רגישות.

[itaysamurai]

למדתי במצטבר כמה שנים צילום עוד בתקופה שפילם היה בשירות סדיר, ביליתי שעות מייאשות במעבדת פיתוח ובחדר חושך שאחרי תקוות גדולות אתה מגלה ריבוע שחור במקום דמויות.

וגם כשתמצא מעבדת פיתוח, אותו דבר.

תודה אבל לא תודה.

יש דברים של פעם שהם נהדרים ומרגשים.

מכוניות, תקליטים, מכונות. מתגים, אוי כמה אני מתגעגע למתגים.

הדבר היחיד שהייתי עושה עם מצלמות ישנות זה אוסף אותן, כי הן יפהפיות.

מעבר לזה? שום כלום.

[Buki]

יש לי אוסף של  5 מצלמות פילם ישנות באמת + מסרטה + כל מיני ציוד כמו מכשיר למדידת עוצמת תאורה לקביעת חשיפה, מכשיר למדידת מרחק עבור מצלמות עם סקלה במטרים ומיקוד ידני, פלאש חיצוני וכו'. פעם אפילו ידעתי להשתמש בכל זה. 

 

היום אין לזה שום שימוש. אבל אני סתם שומר את זה.

הנה מצלמה SLR (לא DSLR כמובן) משנת 1960 בערך, היא עובדת תקין וזה כבר דבר די מגניב. 

כולל תריס אמיתי מבד והכל. 

כמו הרבה דברים סובייטים זה כנראה העתק משודרג של LEICA. 

אבל חוץ מזה אין מה לעשות איתה.

 

 

[Buki]

לא ידעתי מה מכוונים בטבעת הזו.

אז הלכתי לחפש ומתברר שזה "קידום הצתה" לפלאש, לעבודה עם פלאשים חד פעמיים, לפני שהם הפכו להיות מנורה חשמלית. 

 

בפלאשים האלו היה צריך לתת הצתה זמן מסויים לפני שהתריס נפתח בשביל לאפשר לפלאש לפתח עוצמת תאורה מספקת. אז בטבעת הזו מכוונים כמה מילישניות לפני הצילום, נשלח פיקוד (שכבר היה חשמלי, סגירת מגעים) לפלאש.

 

בעבודה עם פלאש רב פעמי חשמלי, היה צריך לכוון ל 0 כי שם לא צריך קידום הצתה. 

 

תודו שהיית חייבים את המידע הזה 😁

 

[Night Driver]

האפס היה נכון למהירות תריס מסיוומת שהיתה מסונכרנת עם הפלאש (ברוסיות ובמצלמות היותר ותיקות 30 ובחדשות יותר 60 ואפילו 125). אחר כך עם הופעת פלאשים עם ttl הפלאשים כבר דיברו עם המצלמה וסינכרנו את עצמם לבד 

ולמצלמה שלך לא היה מד אור בילט אין. לא פנימי ולא חיצוני.

[Buki]

בדיוק, במצלמה הנ"ל אפשר לצלם עם פלאש רק במהירות תריס 1/30. רק במהירות זו קיים מצב שהתריס פתוח לגמרי ואז תתקבל תאורה אחידה של הפלאש. 

במהירויות תריס גבוהות יותר אין פתיחה מלאה של התריס ברגע מסויים נתון אלא נפתח בו פתח חלקי שרץ מצד לצד, אז יתכן מצב שהפלאש יאיר רק חלק מהצילום.

וכן כמובן אין שום מד אור.