הסנדלים של הרמס או רעיונות למנוע מיטות במיסדרונות בית החולים.

[yosi05]

כידוע בחורף הרבה אנשים ובמיוחד זקנים סובלים משפעות/צננות ושאר מחלות חורף. העומס במחלקות הפנימיות האמונות על החולים האלה בתקופה זו, עצום.

הזקנה השוכבת במסדרון או בחדר האוכל במחלקות הפנימיות בבתי החולים מצטלמת רע וכנראה שהלחץ על משרד הבריאות והממשלה בכלל גובר בתקופה זו.

במקום להשקיע בעוד מיטות אישפוז על העלות הכרוכה בכך (צוללות והתנחלויות הרי יותר חשובות) הגה מישהו רעיון גאוני. הרי לא כל מחלקות בית החולים עמוסות דווקא בימי החורף. אז בוא נאשפז חולים במחלקות פחות עמוסות ובא לציון גואל.

הקושי הוא שאותו רופא תורן אחראי על כל חולי המחלקה, גם על כאלה המאושפזים במקום מרוחק מהמחלקה האורגנית.

אז לא רק שבסופי שבוע רופא תורן אחד אחראי על מחלקה שלמה (ארבעים חולים, 40 לקצרי הרואי), כשהלחץ גובר מאשפזים עוד חולים במיקומים רחוקים אבל תחת האחריות של אותו רופא.

2, 3, 4 נוספים זה בקטנה, אז מה אם מספר המטופלים יהיה 42-44 איש, העיקר שלא יראו שוכבים במסדרון. עד שמישהו יבין את הטריק והמחאה תגאה נעבור עוד חורף, ואחרינו המבול.

רק שכחו לצייד את התורנים בסנדלים מכונפים בסגנון הרמס.

מישהו מתנדב לאשפז את אמו האהובה במיקום מרוחק כזה? שיקום.

 

יוסי

[martines]

זו רק דוגמה בודדת קטנה למדיניות בהרבה גופים ומשרדי ממשלה בשנים האחרונות.

אני מקווה שכל אותם חולים שימותו או יישארו נכים בגלל התפוררות מערכת הבריאות, וכל אותם הרוגי ופצועי תאונות הדרכים בעקבות החלטת המשטרה לפני מספר שנים להוריד את מספר הניידות בכבישים לפחות מחצי, וכל אותם ההרוגים והפצועים כתוצאה משאר ההחלטות האומללות שמעבירות כסף שדרוש למטרות אזרחיות לטובת מטרות צבאיות,

אני מקווה שכל המתים והפצועים האלה יוכלו להתנחם בחגיגות שנערכו כשהגיע ה F35 שעולה סכומים דמיוניים והתרומה האמיתית שלו מוטלת בספק, ואולי הם גם יוכלו להתנחם בעוד כמה צוללות שעלו סכומים דימיוניים לא פחות.

 

את הלקח שמלחמה לא מנצחים עם מטוסים וצוללות מתקדמים ורבים ככל שיהיו שכחו שם למעלה בצמרת (מלחמת יום כיפור?). אבל בינתים מקריבים את כולנו על המזבח הזה.

[natco]

המיקום המרוחק זו לא הבעיה.

הבעיה היא באיזה מחלקות יאשפזו עכשיו חולים בעלי פוטנציאל הדבקה (שהרי חולים כאלה מהווים את עיקר ה"גאות" בחורף)?

ביולדות? קרדיולוגיה? נוירו?

יש סיבה להפרדה בין מחלקות, ולמיקום שלהן במרחק זו מזו.

זה לא שיש איזו פנימית סודית שהיא ריקה.

[sperial]

יש למדינה בעיות יותר בוערות. למשל - חינוך ללא ליבה. מיסיון יהודי. עמונה.

הרי המדינה צריכה לשלם תמורת הרס עצמה. אז למה להשקיע בבריאות (וחינוך. ורווחה. וכל מה שדרוש למי שאינו מקורב לבנט וגפני?)

[malcishua]

מניסיון, מקצים חדרים שלמים לחולים ממחלקות אחרות ולא מערבבים בתוך החדר.

 

כשאבא שלי למשל היה מאושפז לא מזמן, עשו לנו את התרגיל הזה כי לא היה מקום במחלקה שאליה הוא נשלח. בסופו של דבר המצב לא היה רע כ״כ ואפילו טוב, כי המחלקה אליה נשלחנו היתה חדשה יותר וכמעט ריקה, כך שהוא נענה תוך חצי דקה בכל פעם שקרא לאחות (לעומת המצב במחלקה המקורית, שם בגלל העומס הסיכוי להיענות בכלל היה נמוך). בנוסף, הרופאים דווקא התחילו את הסיבוב שלהם בבוקר מהחדרים ה״מסופחים״ ולא מהמחלקה עצמה, מה שאמר שגם ביקור הרופאים אצלו היה מוקדם יותר.

 

בסופו של דבר, כשהתפנה מקום והעבירו אותו למחלקה הוא שאל אם אפשר להשאר...

[yosi05]

הבעיה לאו דווקא בקשר להדבקות. יש פנימית תורנית ובה חדר בידוד לחולים בחיידקים אלימים שאפילו האנטיביוטיקות בקושי מדבירות.

והבעיה איננה בסיבוב רופאים המתחיל מוקדם.

אחיות פנויות זה צרוף מקרים והייתי ממליץ לשמור זאת בסוד כי מחר יבנו בנק אחיות, יציעו להן הטבה קטנטנה והופה, אין יותר אחיות פנויות.

הבעיה היא עם חולים קשים הדורשים קבלת החלטות רפואיות דחופות או פרוצדורות פולשניות וכדומה שאינן יכולות לחכות לבוקר או ליום חול (או שבעצם כן, הרי לכל היותר החולה ימות). הנבואה ניתנה כמובן לבירוקרטים והם יודעים בוודאות מוחלטת ששני חולים באותה פנימית הממוקמים במרחק של 300 מטר זה מזה ובקומות שונות של הלבירינט הנקרא בית חולים ישראלי מצוי לא ידרדרו במשמרת בבת אחת. כאמור סנדלים מכונפים ומכונת שכפול לרופא תורן הם פריצת הדרך הבאה. הייטק אמיתי.

אל תשלו את עצמכם, כשאדם הנתפס כחשוב בעיני המערכת מתאשפז, תמיד יוקצה לו מקום מול דלפק האחיות ומנהל בית החולים יבדוק טלפונית 5 פעמים ביום אם הטיפול בו מזורז וקפדני. מניסיון.

אה, ועוד משהו. בית חולים הוא מבנה היררכי ובירוקרטי מאין כמוהו. רופא מומחה לעולם לא יתערב בתחום השייך לרופא אחר. לא חשוב שהחולה מדרדר, סובל איומות ולעיתים ממש גוסס. כל רופא ותחומי אחריותו. להזכירכם, מדובר בחולים, לא באיגואנות (וגם הן לא צריכות לסבול).

 

וכבר אמרו, יותר טוב להיות בריא ועשיר מאשר חולה ועני.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2016 על ידי yosi05

[bagira]

אני רק אתרום את השני גרוש שלי לדיון, סנדלים של הרמס בלי ארנק תואם זה ממש לא שווה את הכסף...

 

[FLaW]

שאני יבין אני עובד בתור אח במחלקה פנימית, ומה שאתם אומרים זה שיש בתי חולים שלוקחים מטופל ששייך לפנימית x ומעבירים אותו לפנימית y כאשר בעצם האחריות הטיפול הרפואי והסיעודי נשארים של פנימית x?

 

בכל מקרה עם אתם חושבים שהוספת מיטות יורידו את העומס אז אתם טועים זה אמנם יקל לזמן קצר אבל מהר מאוד גם המיטות החדשות יתמלאו. הבעיה ברפואה הציבורית היא עמוקה מאוד ומה שמוביל אותה זה רפואת כסת"ח וכל ההחלטות לגבי אשפוז מובאות משיקולי כסת"ח לצערי. בנוסף יש את עניין רופאי המשפחה שלא מבצעים את העבודה שלהם כמו שצריך, בתי אבות שיש שם הזנחה פושעת ובנוסף משפחות שמחליטים לשלוח את קרוביהם לבית אבות ומשתמשים בבתי החולים כפלטפורמת מעבר. הרפואה הציבורית ובעיקר הפנימית היא רקובה. הוספת מיטות אשפוז נוספות יהיו כמו כוסות רוח למת.

 

Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

[sperial]

יוסי - כאב הראש הרבה יותר חמור, ובהחלט עלול לפגוע בחולה:

1. אם נזקקים לרופא המחלקה - הוא נמצא במקום מרוחק. וכידוע Out of sight - out of mind. החולה המרוחק יצטרך להמתין לו, לא פעם יותר מאשר זמן ההגעה ממחלקה למחלקה.

2. האחיות במחלקה המארחת אינן מומחיות בתחום אחר. אחות במחלקת עינים או במחלקה הכירורגית תדע לטפל בחולה אחרי ניתוח, אבל הסיכוי שתפקשש החמרה במצבו של חולה לב יותר גדול מהסיכוי שהדבר יקרה לאחות במחלקה הפנימית.

3. ציוד ייעודי יחסר במחלקה המארחת.

4. אי ההתערבות בענייניו של רופא אחר קשורה לשני דברים: האחד הוא קולגיאליות - לא "גונבים" חולים. מרופא אחר או ממחלקה אחרת. יש מצבים שאין ברירה אחרת, אבל הפוליטיקה והיחסים הבין אישיים בצוות יכולים להיות מורכבים, לפעמים גם בתוך אותה מחלקה. הצד השני הוא מומחיות - מה לעשות, המומחה ברפואת עיניים לא מבין במחלות לב, והמומחה למחלות לב לא מבין ברפואת עיניים. ולשניהם אין מושג אך מקבעים שבר ביד. הימים של הרופא הכל יכול חלפו לפני כמה עשורים, וקיימים אולי בכמה מקומות נידחים. בודאי לא בבית חולים ישראלי.

5. בתי חולים הם לבירינתים. לא רק בישראל, אלא בכל העולם. בישראל אין בית חולים ממש קטן (חוץ מיוספטל), כך שהתופעה ממש לא מפתיעה.

6. תנאי האירוח מצטלמים היטב, אבל בסופו של דבר מי שרוצה מלון הולך להילטון. לבית חולים באים כדי לקבל טיפול רפואי. ועדיף שטיפול זה יהיה זמין גם אם המחלקה ישנה וצפופה (במידה סבירה). וד"א - יש בתי חולים בם בעית הפרוזדורים נפתרה בדרך אלגנטית: הפרוזדורים צרים מלהכיל חולים, וחדרי האוכל הוסבו לכל מיני מטרות אחרות, ממילא החולים אוכלים וגולשים ברשת במיטותיהם .

7. התיחסות מיוחסת למיוחסים נכונה בכל מקום, בית החולים אינו יוצא מכלל זה.

יוסי - המשפט המסכם שלך רק כמעט נכון. עדיף להיות צעיר, בריא ועשיר.

 

עריכה: FLaW - יש flaw רציני בדבריך. מיטות נוספות ייתפסו כיון שיש הרבה חולים שזקוקים להן. בישראל משך האשפוז קצר במיוחד, ממש בגדר כיבוי שריפות ופינוי המיטה לחולה הבא, כאשר החולה המשוחרר מקבל מכתב עם "רשימת קניות" לביצוע בקופ"ח. הבעיה היא שלעתים קרובות הבדיקות צריכות להתבצע בהקדם ותוך שהחולה בהשגחה, ולא להדחות עד שהמנגנון בקהילה יבצע אותן. אז אתה אח בבית החולים, ואין לך מושג איך המערכת בקהילה קורסת. בעית התקציב וכח האדם ממש לא ייחודית לבתי החולים, גם בקהילה יש מחסור עצום בכח אדם במקצועות הרפואה והמקצועות המלווים אותה.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2016 על ידי sperial

[yosi05]

שאבין. אני עובד בתור אח במחלקה פנימית, ומה שאתם אומרים זה שיש בתי חולים שלוקחים מטופל ששייך לפנימית x ומעבירים אותו לפנימית y כאשר בעצם האחריות הטיפול הרפואי והסיעודי נשארים של פנימית X?

 

לאו דווקא פנימית אחרת. חוץ מנקודה זו הבנת מצוין. בדיוק כפי שתארתי.

הנושא של הקצאת משאבים נכונה לא מתבטל בגלל הבזבוז וההתנהגות הלא ראויה של בנים להורים קשישים המאשפזים אותם כדי להיפטר מהם לתקופה קצרה או להזנחה האיומה בבתי-אבות (כמובן כשאין פיקוח צמוד ומגובה בהרבה כסף של משפחה אוהבת) וכך הלאה.

אתה מתרחץ לעיתים קרובות - ואני אסחף, לפחות מדי יום - אז למה? הרי למחרת שוב תתלכלך. זה דומה לטיעון על כך שעוד מיטות לא תשפרנה את המצב. הרי המדובר לא במיטות עצמן אלא ברופאים/אחיות/עובדי סיעוד וכך הלאה. יותר משאבים יקטינו את העוולות. המשאבים לא יעלימו אותן, רק יצמצמו.

והיות וזה פורום של חובבי רכב, האנלוגיה המתבקשת היא למתוח את האינטרוולים בין טיפולים. ברור שבתנאים אידאליים (העדר אבק, טמפרטורות נוחות, נסיעות רציפות ומועטות עצירות והתנעות, חימום סבלני של המנוע בנסיעה איטית ובעומס קל, העדר השתוללות וכך הלאה) ניתן לרווח קצת את הטיפולים אבל המצב במציאות אינו אידאלי ומי יקבע מהו הגבול שעד אליו ניתן למתוח בלי נזקים? בדיוק אותו הדבר באישפוז. קצת צפיפות מדי פעם נסבלת. כשזה הופך לשיטה יש, ולא מעטים, שסובלים ומתים בשל כך.

 

יוסי

[yosi05]

תנאי האירוח מצטלמים היטב, אבל בסופו של דבר מי שרוצה מלון הולך להילטון. לבית חולים באים כדי לקבל טיפול רפואי. ועדיף שטיפול זה יהיה זמין גם אם המחלקה ישנה וצפופה (במידה סבירה). וד"א - יש בתי חולים בם בעית הפרוזדורים נפתרה בדרך אלגנטית: הפרוזדורים צרים מלהכיל חולים, וחדרי האוכל הוסבו לכל מיני מטרות אחרות, ממילא החולים אוכלים וגולשים ברשת במיטותיהם.

הרי לא טענתי אחרת. אמרתי ששכיבה במסדרון מצטלמת רע וגורמת ללחץ כלפי מעלה, אז 'מעלימים' את הבעיה באחסון החולים במיטות פנויות במחלקות לא עמוסות. ברור שעדיף לחץ במחלקה על טיפול בחולה המאושפז במרחק, רק שגם ל'עדיף' הזה יש גבול.

אני לא סגור על מה התכוונת במשפט ההמשך שלך - התכוונת שמשחררים בהקדם כדי להשיל עומס? להשיל, מילה מדהימה שגם במקרה של חברת חשמל מתארת בעצם הפסקות חשמל מהן סובלים אנשים, רק בסבב.

 

יוסי

[sperial]

יוסי - האנלוגיה שלך לא רעה. משחררים חולים לפני שהם בשלים לשחרור, כדי לפנות מקום לחולים הממתינים במיון. שולחים אותם להתמודד עם המערכת האמבולטורית. תחשוב על החולה הזקוק לאיזו בדיקה פשוטה, שאורכת 20 דקות, כולל השינוע מהמחלקה וחזרה אליה. תבצע את הבדיקה באשפוז, ואז תוכל להחליט האם החולה אכן בשל לטיפול בקהילה, או שצריך להמשיך בירור באשפוז. אבל מה קורה במציאות: אין מספיק כח אדם כדי לבצע את אותה בדיקה באשפוז. אז שולחים את החולה הביתה. החולה הולך הביתה, קובע תורך רופא המשפחה בעוד שבוע. רופא המשפחה מפנה ליועץ - אם זה זריז זה שבועיים. אם לא - גם חודשיים. מגיע לממחה, שכמובן קובע שנדרשת אותה בדיקה שלא בוצעה באשפוז. החולה ימתין עוד כמה שבועות. בסופו של דבר יתברר שהוא זקוק לאותו טיפול שלא נקבע באשפוז, אבל כיון שעכשיו הוא אלקטיבי הוא ממתין עוד חודש. בקיצור - אותו חולה, שהיה יכול להשתחרר כעבור 3 ימים אחרי תום טיפול ישלים אותו אחרי חודשיים - שלושה ואף יותר. נניח שלא מדובר בטיפול מציל חיים, אבל כן כזה שמונע מגבלות. אם האיש יטופל באשפוז הוא ישוב לעבודה כעבור עוד שבוע, סה"כ נעדר מעבודתו 10-14 יום. אבל בהליך האמבולטורי הוא יעדר מעבודתו 3 חודשים. לא הפסד גדול למשק? בהחלט שכן, אבל ראיתה של מדינת ישראל קצרה, היא רואה רק את החסכון של שני ימי אשפוז. לא את הבזבוז של חודשי עבודה של החולה.

יש בתי חולים שהחליטו על מדיניות one stop shop, ומתאמצים "לסגור" כמה שיותר נושאים תוך האשפוז (ואפילו במיון), כך שהתהליך לאחר שחרור החולה יהיה קצר יותר. זה לא פועל ב-100%, אבל בהחלט מפשט הליכים.

ד"א - בארה"ב יש מצבים בהם מוטלים קנסות כאשר חולה חוזר לאשפוז תוך תקופה מוגדרת אחרי שחרורו. כמובן שמדובר במערכת שונה לחלוטין - בעיקרה פרטית, הרבה פחות לחוצה במקום וכח אדם ובעקר הרבה יותר עשירה. אני מסופק אם במערכת שלו זה היה פועל, ממילא בתי החולים, כמו שאר מערכת הבריאות, גרעוניים, אז גם קנסות מסוג זה יצאו מכיס אחד של המדינה וישובו לכיס אחר שלה. ממש לא יעיל.