יש פה בבקשה מישהו שמבין בביטוח לאומי, שיקום מקצועי?

[super-man]

שלום וצהריים טובים לכולם,

 

אני אשמח בבקשה אם מישהו שמבין בביטוח לאומי, יגיב פה בבקשה, בכדי שאוכל לפנות אליו.

אדם שמתמצא, או בעל מקצוע בתשלום. זה חשוב לי מאוד.

 

אנחנו למעלה משנה מנסים שאחי יכנס לתוכנית שיקום בביטוח לאומי.

הבנו שהוא זכאי.

 

בינתיים כל הזמן הזה לא קרה דבר.

 

אחי יושב בבית למעלה משנתיים.

לא משנה כמה שאנחנו מסבירים להם שיש בן אדם, שלצערנו הוא נכה, והוא לא יכול להעסיק את עצמו,

ולצערנו הוא יושב בבית בין 4 קירות, מעל לשנתיים, וממתין שהעניינים יתקדמו, זה לא משנה להם.

 

הם מבקשים שאחי יוכל להתנייד עצמאית, לנהוג לבד.

בכדי שאחי ינהג לבד, הדבר עלול לקחת מעל לשנתיים.

בגלל שיש לו ניוון שרירים, אז תהליך לימוד הנהיגה ארוך יותר מהרגיל, ואף יכול להגיע לכמה שנים.

בנוסף לאחר שיעבור טסט, לאחר כל תקופת הלמידה, עד שיהיה רכב מותאם, הדבר יקח עוד כחצי שנה פחות או יותר.

 

אחי מסביר לעובדת שיקום שיש לו אותי, שאחיו הגדול מוכן להסיע אותו.

והיא אומרת שזה לא אפשרי, בגלל שאיזה מין מצב זה שאדם יוותר על חייו ויסיע את אחיו ויחזיר אותו, ילווה אותו בלימודים.

 

אנחנו מסבירים לה שזה מבחירה, ושאני מעדיף שאחי ילמד, ויצליח, ולא ישב בבית, אך היא לא מקבלת זאת.

היא מבקשת שאחי יהיה עצמאי.

זה שיש לנו רכב בבית ושיש לאחי נהג, אותי, זה לא פתרון בעיניה.

 

מה אפשר לעשות לדעתכם?

אחי עשה אבחון תעסוקתי לפני למעלה משנה. קיבל המלצות ללימודי מדעי המחשב.

אמרו לו שיתחיל ללמוד באוקטובר 2014, כי את אוקטובר 2013 הוא פספס.

אבל כעת יש תנאים חדשים.

 

אני רואה את אחי מיואש, לא יודע מה להגיד לעובדת שיקום, פשוט מקבל את המצב ככה, ואני לא יודע מה לעשות?

איזה מין דבר זה שדורשים מבן אדם נכה שעד שהוא לא יוציא רישיון נהיגה, הוא לא ילמד?

 

הרי אם הוא זכאי לשיקום מקצועי, וללימודים, ונמצא מתאים באבחון התעסוקתי שנשלח דרך הביטוח לאומי, מדוע לא לעזור לו בתהליך?

 

זה ממש מרגיז אותי, ואני פשוט לא מבין את המצב הזה.

כרגע אנחנו לא יודעים מה לעשות. פשוט מקבלים את זה.

 

הבן אדם המתין שנה שלמה בבית, בידיעה שתכף זה נגמר והוא יצא מהבית, ילמד, יכיר חברים, וממה שנראה, זה כנראה לא יקרה.

 

אני מבקש, מה לעשות בבקשה?

מישהו נתקל במצב כזה? אפשר בבקשה לקשר אותי לאנשים / הורים שעברו דבר כזה?

 

תודה לכל מי שיהיה לו איך לעזור, וגם למי שלא, תודה על הקריאה וההתייחסות.

[צביקי]

שלום וצהריים טובים לכולם,

 

אני אשמח בבקשה אם מישהו שמבין בביטוח לאומי, יגיב פה בבקשה, בכדי שאוכל לפנות אליו.

אדם שמתמצא, או בעל מקצוע בתשלום. זה חשוב לי מאוד.

 

אנחנו למעלה משנה מנסים שאחי יכנס לתוכנית שיקום בביטוח לאומי.

הבנו שהוא זכאי.

 

בינתיים כל הזמן הזה לא קרה דבר.

 

אחי יושב בבית למעלה משנתיים.

לא משנה כמה שאנחנו מסבירים להם שיש בן אדם, שלצערנו הוא נכה, והוא לא יכול להעסיק את עצמו,

ולצערנו הוא יושב בבית בין 4 קירות, מעל לשנתיים, וממתין שהעניינים יתקדמו, זה לא משנה להם.

 

הם מבקשים שאחי יוכל להתנייד עצמאית, לנהוג לבד.

בכדי שאחי ינהג לבד, הדבר עלול לקחת מעל לשנתיים.

בגלל שיש לו ניוון שרירים, אז תהליך לימוד הנהיגה ארוך יותר מהרגיל, ואף יכול להגיע לכמה שנים.

בנוסף לאחר שיעבור טסט, לאחר כל תקופת הלמידה, עד שיהיה רכב מותאם, הדבר יקח עוד כחצי שנה פחות או יותר.

 

אחי מסביר לעובדת שיקום שיש לו אותי, שאחיו הגדול מוכן להסיע אותו.

והיא אומרת שזה לא אפשרי, בגלל שאיזה מין מצב זה שאדם יוותר על חייו ויסיע את אחיו ויחזיר אותו, ילווה אותו בלימודים.

 

אנחנו מסבירים לה שזה מבחירה, ושאני מעדיף שאחי ילמד, ויצליח, ולא ישב בבית, אך היא לא מקבלת זאת.

היא מבקשת שאחי יהיה עצמאי.

זה שיש לנו רכב בבית ושיש לאחי נהג, אותי, זה לא פתרון בעיניה.

 

מה אפשר לעשות לדעתכם?

אחי עשה אבחון תעסוקתי לפני למעלה משנה. קיבל המלצות ללימודי מדעי המחשב.

אמרו לו שיתחיל ללמוד באוקטובר 2014, כי את אוקטובר 2013 הוא פספס.

אבל כעת יש תנאים חדשים.

 

אני רואה את אחי מיואש, לא יודע מה להגיד לעובדת שיקום, פשוט מקבל את המצב ככה, ואני לא יודע מה לעשות?

איזה מין דבר זה שדורשים מבן אדם נכה שעד שהוא לא יוציא רישיון נהיגה, הוא לא ילמד?

 

הרי אם הוא זכאי לשיקום מקצועי, וללימודים, ונמצא מתאים באבחון התעסוקתי שנשלח דרך הביטוח לאומי, מדוע לא לעזור לו בתהליך?

 

זה ממש מרגיז אותי, ואני פשוט לא מבין את המצב הזה.

כרגע אנחנו לא יודעים מה לעשות. פשוט מקבלים את זה.

 

הבן אדם המתין שנה שלמה בבית, בידיעה שתכף זה נגמר והוא יצא מהבית, ילמד, יכיר חברים, וממה שנראה, זה כנראה לא יקרה.

 

אני מבקש, מה לעשות בבקשה?

מישהו נתקל במצב כזה? אפשר בבקשה לקשר אותי לאנשים / הורים שעברו דבר כזה?

 

תודה לכל מי שיהיה לו איך לעזור, וגם למי שלא, תודה על הקריאה וההתייחסות.

 

א. שיוציא רישיון. זה מאוד מאוד יקדם את העצמאות שלו.

 

ב. אפשר לנסות להגיד לעובדת שיקום שאתם מעוניינים להביא עובד זר שינהג עבורו ברגע שיתקבל ללימודים.

 

ג. מעל העובדת שיקום יש מנהלת מחלקה. מעליה יש את מנכ"ל המל"ל, ומעליו את שר הרווחה. אפשר לעשות הרבה, אבל להתחיל במה שהצעתי.

[Night Driver]

קודם כל שיתחיל ללמוד נהיגה בלי קשר ללימודים. זה ישרת אותו כל החיים.

 

לגבי הלימודים אל תגיד שאתה אחיו שמסיע אותו בגלל שהוא אחיך אלא שאתה עובד בשכר כנהג צמוד שלו בשעות היום.

 

אני לא מצליח להבין למה לב"ל יש כזו מוטיבציה גבוהה למנוע מאנשים להשתקם ולחיות חיים עצמאיים.

[אלעד]

אני לא מצליח להבין למה לב"ל יש כזו מוטיבציה גבוהה למנוע מאנשים להשתקם ולחיות חיים עצמאיים.

כי אם הם באמת ישלמו לאנשים שמגיע להם את הקצבאות הקבועות בחוק, איך ישאר להם כסף לשלם על הפרסומות המגוחכות וההזויות שלהם בערוץ 2 בפריים טיים?

[Night Driver]

אלעד, לאלה שבאמת לא יכולים לעבוד הם עושים את המוות כדי לא לשלם להם אבל אלה שרוצים להשתקם הם עושים הכל כדי להמשיך לשלם להם ושלא יהיו עצמאיים.

[super-man]

אני מודה לכם על ההתייחסות, תודה רבה.

 

להתחיל ללמוד נהיגה, גם אני רוצה שיתחיל, וגם אחי.

זה תהליך שאורך זמן, לא פשוט ולא קל, גם לא מהיר, בכלל לא.

במיוחד כשמדובר באבזור מיוחד, אם אינני טועה זה האבזור הכי קשה בקטגורית אבזורי נהיגה לנכים.

לכן זה יכול לקחת המון זמן לנהוג, במיוחד כשזה ניוון שרירים, ולא נכות של אדם שחזק, אך יושב בכיסא גלגלים.

 

אני עושה את כל המאמצים בכדי שנתחיל את התהליך.

גם בשביל העיסוק, שאחי יצא מהבית לשיעורי נהיגה, וגם בשביל להוכיח להם שאנחנו כן עושים משהו.

זה פשוט לא תלוי בנו. זה תלוי בביטוח לאומי, מתי יתנו תשובה, והאם יש מורה פנוי. יש מספר מורים בודדים בכל הארץ למיטב הבנתי.

 

 

אחרי שראיתי שמתעקשים שאני לא אלווה את אחי, ואנהג עבורו, שאינני מבין מדוע, אז התחלתי לחשוב על הרעיון של העובד הזר.

אם אפשר עובד ישראלי אפילו, דובר עברית, שיסיע את אחי, ללימודים ובחזרה, וילווה אותו בלימודים.

גם פה אני אתחיל לחפש באינטרנט, חברות שמעסיקות עובדים ישראלים בסיעוד, בכדי לברר עלויות העסקה, והאם הוא יכול להסיע וללוות

את אחי ללימודים ובחזרה.

אולי אין דבר כזה, ויש רק עובדים זרים קבועים, ל24 שעות. אני לא יודע. מבטיח לברר זאת.

 

צביקי, תודה שכתבת לי למי אפשר לפנות.

אני אזכור לי זאת אם העניינים לא יסתדרו.

 

Night Driver, אני לא יודע אם מותר לי להגיד דבר כזה. כי אני לא מקבל שכר.

אני מוגדר כלא עובד.

רק רציתי לעזור לאחי. לא חשבתי שיעשו מזה כזה סיפור.

אמרתי להם שאין לי בעיה להיות הנהג של אחי,וללוות אותו בלימודים, אני מוכן. הם מתעקשים שאני לא אעשה זאת.

 

בקשר לשאלה שלך, שאלתי את אותה שאלה עובדת סוציאלית שהתייעצתי איתה, לפני שפניתי לפה.

היא אמרה לי שמהניסיון שלה, הם מנסים לגרום לכמה שיותר נכים להתייאש בסופו של דבר מהתהליך, בכדי שלא יממנו להם

את הלימודים ואת כל ההוצאות הנלוות. ציוד לימודי, חומרים, ספרים, וכולי.

שאלתי אם זה חוקי ואם זה בסדר לדעתה שעושים דבר כזה, היא אמרה שלא, אבל שככה זה, במיוחד בביטוח לאומי.

 

לצערי, אני לא באמת רציתי לכתוב את זה. פשוט עניתי לך ממה שהיא אמרה לי.

כואב לי לשמוע את זה.

שיש נכים אחרים שגם עוברים את אותו תהליך מייאש ומעייף. בשלב מסוים פשוט מרימים ידיים ומוותרים לדעתי. זה לא קל.

[Ron Poh]

לגבי מי לפנות כבר ענה לך צביקי, אולי גם צריך לנהוג ביתר תקיפות והתעקשות על הזכויות שלכם מכפי שכנראה אתם נוהגים.

 

לעניינך סופר מן, אתה צדיק אמיתי ולא בציניות, אך יש צדק בדברי העובדת שהיא שואלת עליך.

אתה יחסית צעיר,

אך האם אתה לא רוצה להקים משפחה משלך? להכיר מישהי? כמה זמן אתה יכול להתחייב למה שאתה עושה כרגע?

מה עם מקצוע משלך?

ציינת תהליך לימוד נהיגה של אחיך שיכול להמשך מספר שנים, עד אז אתה כבר תתקרב לאמצע שנות העשרים שלך, איפה אתה רואה את עצמך אז?

[super-man]

אני מודה לך על המילים חבר.

מדי פעם אנשים כותבים לי את מה שכתבת.

 

אני אענה לך. אני לא יכול לעזוב את אמי ואחי, כשאני יודע שאם אני אעזוב, יהיה להם קשה והם לא יסתדרו.

 

אחי ילד טוב מאוד, חמוד וביישן מאוד.

אמי לא יודעת כל כך את השפה, וגם קשה לה מאוד, מסיבות אישיות.

 

כששואלים אותי, עד מתי תמשיך ללוות אותם, וגם בלשכת גיוס נתקלתי בשאלה הזאת, אני לא מבין לאיזו תשובה מצפים.

 

איך אני יכול לעזוב אותם, כשאני מלווה אותם בכל?

עם המוסדות השונים, גופים, עירייה, קניות, בנק, הוצאות כספיות, ניהול הבית וכולי.

 

אפשר להעסיק עובד זר.

אך זה לא יחליף.

 

אני פשוט מוותר עליהם, ואומר שיהיה מה שיהיה. אני לא מסוגל לעשות דבר כזה.

 

שמעתי לא פעם ולא פעמיים, תגיד לי אתה רציני, מאז שסיימת ללמוד, ועד היום, 4 שנים שהיית יכול להיות בצבא, להתקדם,

ללמוד, להצליח.

ואז אני חושב לעצמי, ומה היה עם המשפחה באותם 4 שנים?

אז אני הייתי גדל, לומד, מתגייס, מצליח, מכיר אנשים, חברים וחברות, פשוט נהנה מהחיים.

ומה עם אמא ואחי? הם היו יושבים ביחד בבית, יחד עם העובד הזר, ומה הם היו עושים?

 

כשאני בבית אני יכול לדאוג להם.

אני יכול להעסיק אותם. להעסיק את אחי, להיות לו לחבר.

אני כותב את זה בכאב גדול את המשפט הבא, לנכים מאוד קשה להסתדר בחיים האלה.

לנכים שהם לא רק נכים בכיסא ידני, ויכולים לתפקד חלקית.

לנכים שהם מוגדרים כנכים קשים, מאוד קשה.

אחרי המסגרת הלימודים, אחרי בית הספר,כמעט ואין להם מה לעשות לרובם.

הם כמו שאני כותב, נמצאים בבית בלית ברירה, 4 קירות לצערנו, לבד.

קשה למצוא חברים רגילים, כשאתה נכה. בגלל המגבלות בחיים.

קשה להיכנס לזוגיות. קשה ללכת לכח אדם כמו אדם רגיל, ולבקש להתחיל לעבוד כבר ממחר.

קשה לעשות סתם סיבוב בעיר,

כי יש מדרכה לא נגישה, מישהו החנה את האופנוע על המדרכה, או שסתם התעייפה היד, ונפלה, וצריך שמישהו ירים אותה.

 

אני מרגיש שאני ממלא את המקום הזה.

את המקום החברי, לעזור בכל, להיות לחבר, לצאת החוצה, כעת כשיש אוטו, ואני נוהג בזכותכם, אני יכול להסיע לים,

להסיע לפארק, ללכת ביחד לסרט. סתם לעשות סיבוב עם הרכב, שירגיש את הרוח בפנים, עם מוזיקה טובה.

 

כל הדברים האלה לא היו אם אני לא הייתי.

אני יודע את זה. כאב לי לראות את אחי בתקופת החטיבה שלו. כשהיה תלמיד.

היה לו קשה מבחינה חברתית.

וזה לא אמור להיות ככה. הוא ילד חמוד ומתוק, חכם מאוד, הוא מעלי בכמה וכמה מידות בהכל.

אז למה לי היו חברים, ואני הייתי יכול לצאת, וליהנות, והוא היה צריך לחזור הביתה, ולהיות במיטה עד למחרת, וככה כל יום?

 

אז אני החבר שלו, ואני הכל בשבילו.

גם אם אני מוותר על הדברים שלי. זה לא נורא. אני בסך הכל בן 22, אני עוד אספיק, וגם אם לא, לפחות לא וויתרתי עליו.

יש לו ולי אבא שוויתר עליו רק בגלל הנכות, אני לא אעשה זאת בפעם השנייה.

 

מצטער על התגובה הארוכה, ומודה לך על השאלה.

[Ron Poh]

תודה לך על התשובה.

לא נותר לי אלה לאחל שימצא מזור לאחיך.

ולך הלוואי שפתאום תזכה בלוטו בסכום עצום (כסף זה אומנם לא הכל, אך בכל זאת), כך שלפחות דאגה אחד תרד לך מהראש ושתוכל להתפנות לדברים אחרים בראש שקט יותר.

ובנוסף שתמצא מישהי שתעריך אותך. מכיון שאיש משפחה כמוך, שהמשפחה אצלו היא מעל הכל קשה למצוא.

 

התרגשתי מאוד לקרוא את אשר כתבת, אינני יודע בדיוק איך להסביר את מחשבותי. אך נשמה טובה אמיתית (שוב זה נשמע ציני למרות שאינני רוצה שיישמע כך) נדיר למצוא, מגיע לך שתהיה מאושר גם בשבילך ולא רק בגלל שאתה נותן מעצמך.

כל טוב.

[Night Driver]

רחמים, אתה פשוט אדם נדיר. מסירות אין קץ כזו היא פשוט דבר שלצערי כמעט ולא רואים.

 

עכשי כשאתה נייד למ לא תנסה לקבוע עם חברים לצאת ולקחת את אחיך איתך?

[super-man]

תודה חבר, אני מאחל אותו הדבר לכל אדם באשר הוא.

במיוחד לאנשים יקרים שהכרתי פה, שאני מודה לכם עד מאוד. תודה רבה.

 

זה נכון שעכשיו אנחנו יותר ניידים, אך זה לא כל כך פשוט להסביר.

היו לי חברים טובים, ואהבתי אותם מאוד.

אך לאט לאט הייתי שם לב, שאני נהנה, ואמי נשארת עם אחי בבית. הייתי חושב, מה אמא ואחי עושים בבית, והאם זה בסדר

שאני בחוץ, נהנה, מבלה עם חברים, ואחי יושב לבד בבית, בלי אף אחד, רק עם אמא?

אז לאט לאט הייתי מפסיק לצאת, או הייתי אומר שאני לא יכול, או ממציא משהו, כי לא רציתי לספר על המצב בבית. לא רציתי רחמים.

וככה הקשרים נותקו עם הזמן. באשמתי כמובן.

מאז לא כל כך יוצא לי להיות במסגרות, כי אני משתדל להיות עם אמי ואחי ולעזור להם.

מדי פעם אני זוכה להכיר אנשים, ושמח מאוד. אך אני כבר הרבה זמן שלא יוצא ומבלה כל כך. אבל זה בסדר.

 

אני לא ארצה לסטות מהנושא, באמת חשוב לי למצוא פתרון. מדוע מתנהגים ככה לבן אדם.

בתחילה הובטח לו, לפני למעלה משנה, שאם יעבור אבחון תעסוקתי, שלא היה כ"כ קל להגיע לשם, ולעבור אותו,

אם יעבור וימצא מתאים, ילמד בשנת הלימודים שלאחריו. יותר לא ישב בבית, ויוכל לעשות משהו משמעותי בחייו.

 

כי כעת קשה למצוא מסגרת לאדם נכה שהוא לא ילד.

כשאחי היה ילד נכה, זה היה קל יותר. היו יותר מסגרות, ויותר עמותות וארגונים. כשאדם נכה גדל עם השנים, מתבגר, זה נהיה קצת קשה.

לכן פתרון לימודי הוא חשוב מאוד. זה משהו לעשות עם עצמך, זו מסגרת, זה מקום לראות ולהכיר אנשים, לתקשר, זה פשוט חובה.

 

בכל אופן, אין לי כל כך מה לעשות. רק לקבל את דבריה.

אנסה שלא להתייאש ולפעול בדרכים כל שהן, אני מקווה עוד לחשוב על משהו.

 

אולי בינתיים אחשוב גם איך אני יכול להעסיק את אחי לבד, ללא קשר לשיקום המקצועי.

אולי למצוא קורס כל שהוא, או מסגרת כל שהיא.

 

בטוח שעניין לימוד הנהיגה יהיה משהו חדש ונפלא, אך זה דורש זמן, ולא יוכל למלא כל כך את כל החלל.

 

יהיה בסדר.

מצטער אם לא הייתי צריך לפתוח פה את הנושא הזה.

כשאני מנסה הכל, ולבסוף לא יודע לאן לפנות, אני נזכר בקארספורום, ופונה לפה. תודה לכם.

[צביקי]

אומר רק זאת:

 

עובד זר יעלה לכם כמו עובד ישראלי.

עובד זר עם רשיון נהיגה יגדיל את העצמאות של אחיך לאין ערוך, יאפשר לו להגיע ללימודים, ולמקומות עבודה עתידיים, ובעיקר, וזה לא פחות חשוב, יפנה גם אותך להמשך חייך.

המסירות שלך למשפחתך מרשימה וראויה להערכה, אבל אתה עושה טעות קשה בויתור שלך על חייך.

טעות שבעוד עשרים שנה יהיה לך מאוד קשה לתקן.

הבאת עובד זר - אין פירושה הסרת האחריות ממך, אלא השתתפות של אדם נוסף בנטל הטיפול.

 

אתה יכול היום להעסיק עובדים זרים דוברי עברית שוטפת, מסורים וטובים.

 

יש אפשרות גם להעסיק עובדים ישראלים, אבל זה הרבה פחות מתאים למקרה שלכם.

 

שים לב, שמלבד גמלת הניידות, הנכות והשירותים המיוחדים שאני מעריך שאחיך כבר מקבל, יש אפשרות, אם תעסיקו עובד זר, לקבל סיוע נוסף ממחלקת הרווחה מתקציב שנמצא בפיקוח בשם "נכים קשים בקהילה".

 

לבסוף, יש גם מסגרות לנכים בוגרים. פחות מאשר לצעירים, אך יש.

 

אצלנו באיזור לדוגמא יש את מרכז גראבסקי שמשרת נכים מכל הארץ.

 

צביקי

עריכה אחרונה ב-19 ליוני, 2014 על ידי צביקי

[super-man]

צביקי, תודה רבה חבר.

לא הכרתי חלק מהדברים, אני מודה לך על המידע שנתת לי.

 

אם תאשר לי לשלוח לך הודעה פרטית, אני אשמח לשאול כמה שאלות בנושאים שהעלאת.

במקביל אנסה לחפש תשובות בגוגל, אולי אמצא לבד ולא אצטרך להטריח.

 

תודה, מעריך מאוד.

[Guy_25]

רחמים, מצטער לשמוע על קירות הבירוקרטיה שאתם נאלצים להתמודד איתם.

ציינת שאחיך מתכנן ללמוד מדעי המחשב, חשבת אולי להשיג לו חומר לימודי של קורסים אוניברסיטאיים ולתת לו להתחיל ללמוד בעצמו?

זה יקל עליו מאוד את הכניסה לתואר (כשהיא תגיע) ויתן לו תעסוקה וידע בינתיים.

אשמח להפנות אותך לחומרים מתאימים

[צביקי]

כמובן בכיף. אולי עדיף שתשאל בפורום לרווחת האחרים.