גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[locomotive]

צעדים ראשונים בגיבוב.

נראה איך יילך.

 

בהצלחה מותק.

[itaysamurai]

אתה לחלוטין יכול גם לשלול את דעתי על הסף, זו זכותך המלאה. אני מבין שלך יש ניסיון אחר עם רופאים, ושמח עבורך.

הניסיון שלי עם רופאים הוא קרוב ל-100% ח*א, ואני מדבר על ניסיוני האישי בלבד כשאני קובע עובדות- כי עבורי, אלו אכן עובדות ולא

 

אני לא שולל את דעתך פשוט כי גם אני נתקלתי ברופאים לא טובים.

והניסיון הרפואי שלי מצומצם יחסית. האישי לעומת זאת עמוס - אני נשוי לאחת.

רואה ושומע מה היא והקולגות שלה עוברים, הלחץ הפסיכי, התמודדויות והדילמות הרבות לעיתים על חצי פצעון,

שלא לדבר על מבוגר שבא אליה פעם ראשונה ושצריך ב-10 דקות ללמוד את כל ההיסטוריה הרפואית שלו

ולהבין את ההקשר לתלונה חדשה לגמרי, לתת דיאגנוזה וטיפול.

[מרק10]

מרק היקר,

לאחרונה יש וירוס באוויר הכולל בין היתר שלשולים. אני גם נפלתי קורבן וסבלתי תופת במשך שבוע עם שלשולים.

אל תמהר להפקיד ישבנך בקרב הפרוקטולוג.

טיפות הדם עשויות להלחיץ אכן, אך אל תשכח שפי

טבעתך עבר קרב לא קטן ואולי איזה נים נפצע במערכה. - היו קרבות יותר קשים

ממה שאני יודע עצירות בדרך כלל גורמת להופעת דימום כתוצאה מפריצה של טחורים.

[SuperBamba]

אם הייתי מקבל אלף ש"ח על כל סוחר ערבי שהתקשר אליי היום בקשר לרנו, כבר הייתי מקבל את המחיר שאני דורש ועוד מבלי למכור את הרכב!

 

מה כולם התעוררו פתאום?

[Step]

מישהו יכול להסביר בפשטות מהו הגיבוב ועל מה מדברים בו?

[locomotive]

על מה בא לך לדבר?

 

ממה שאני יודע עצירות בדרך כלל גורמת להופעת דימום כתוצאה מפריצה של טחורים.

 

לרוב הדימום מופיע גם עקב ניגוב אגרסיבי משהו.

[Step]

בא לי לדבר על זה שאני מפחד מקניית רכב(מגאן 2 אוט', עד 20 אלף) במובן של ליפול על לימון עם מלא בעיות.

אני חייל שאין לו על מה להתנייד בסופשים ונשבר הZ מטרמפים.

[אנלוגי]

הגיבוב, כשמו כן הוא, הוא אוסף, או יותר נכון מערום. אתה מניח את מה שיש לך להגיד, זה שאחריך מניח את מה שיש לו (אין צורך בקשר בינהם) וכך הלאה. במקביל אתה יכול לחטט בערימה ולשלוף משהו שמעניין אותך, ולהניח למעלה מה שיש לך להגיד, וחוזר חלילה.

 

כוחו של הגיבוב הוא באקלקטיות, אם כי נראה משום מה שטחורים הם קו מקשר.

 

תנסה, מקסימום תתמכר.

[Apple]

בא לי לדבר על זה שאני מפחד מקניית רכב(מגאן 2 אוט', עד 20 אלף) במובן של ליפול על לימון עם מלא בעיות.

אני חייל שאין לו על מה להתנייד בסופשים ונשבר הZ מטרמפים.

 

הגיבוב הפך לגועל נפש.

חורי תחת ומה שיוצא משם זה הנושא ביומיים האחרונים.

 

חכה עד יעבור הזעם ואז תצטרף

[ברווז]

רואה ושומע מה היא והקולגות שלה עוברים, הלחץ הפסיכי, התמודדויות והדילמות הרבות לעיתים על חצי פצעון,

שלא לדבר על מבוגר שבא אליה פעם ראשונה ושצריך ב-10 דקות ללמוד את כל ההיסטוריה הרפואית שלו

ולהבין את ההקשר לתלונה חדשה לגמרי, לתת דיאגנוזה וטיפול.

אני נוהג לנסות ולראות את התמונה המלאה, את 2 צידי המטבע, לפני שאני אומר או עושה משהו.

בהקשר של רופאים, נכשלתי בזה- פשוט לא חשבתי על זה.

זה בהחלט נכון.

אם כי זה לא תירוץ, לא לי ובהחלט לא לרופאים.

אני לא יכול להשתמש בתירוץ הזה כי אני משוחד חזק לכיוון האנטי, ואם אומר משהו אחר, זו תהיה צביעות.

ולרופאים, ובכן- זה פשוט לא תירוץ.

אם מחסנאי טועה, אז לא מוצאים קופסא או שמוצאים אחת יותר מדיי.

אם ברמן טועה, אז הוא מכין וודקה מרטיני מעורבבת במקום מנוערת.

אם רופא טועה, הוא צריך להודיע למשפחה האבלה.

בכוונה לקחתי את זה לקיצוניות, כי להיות רופא זה הדבר שמצריך הכי הרבה אחריות בעולם. וממה שאני ראיתי עד היום, רוב האנשים שהגיעו להיות רופאים, פשוט מזלזלים בזה.

מישהו יכול להסביר בפשטות מהו הגיבוב ועל מה מדברים בו?

 

על מה בא לך לדבר?

 

תשובה מדוייקת- פשוטה, קצרה ואלגנטית.

[אנלוגי]

חבר התקשר ושאל אם בא לי ללכת להופעה של קרוב משפחתו. אני אוהב הופעות, ולזכותה עמדו כמה קלפים חזקים:

-כניסה בחינם

-בירה ראשונה עליו (אם כי ברגע שאני מזמין אותו לשניה זה די מתקזז, אבל נשמע יפה)

-מרחק הליכה מהבית

-המופיע הינו גיטריסט בוגר רימון

 

אז הלכתי. בכניסה פגשתי את הגיטריסט, קשקשנו קצת, הוא הגדיר את הסגנון כפולק רוק, או יותר נכון ג׳אז פולק. וואלה נשמע טוב. על הבמה מערכת תופים, בס ושתי גיטרות אקוסטיות, אחת טיילור ואחת גילד. נראה מבטיח. לבמה עולים שני חבר׳ה, אחד תופס בס, שני גיטרה, מכוונים ומתחילים. הא? בוגר רימון אמרו לי, גם אני יודע לנגן ככה. הזמר/גיטריסט קצת מתרגש, יאללה שיר ראשון לא נחשב. שיר שני ואני זע באי נוחות מסויימת. בעיות קצב, בעיות זיופים, דווקא הבסיסט לא רע אבל הווליום שלו בתחת. גם הסאונד. הקהל מורכב מבני משפחה בעיקר ודי אוהד, אני נסחף עם האהדה, חצי מרחמים חצי כי אין לי עמוד שדרה. עוד כמה שירים, זה משתפר אבל עדיין, אם הייתי צריך אובייקטיבית לומר את דעתי הייתי שולח אותם בחום הביתה להתאמן. ולהתאמן עוד. ועוד. ולהביא מתופף. או לפחות מטרונום.

הבסיסט יורד ועולה בחורה, תופסת גיטרה שניה. שתי גיטרות אקוסטיות והמצב משתפר, אם כי עדיין לוקה בחסר. זמרת נחמדה, גיטריסטית בינונית אבל יש חיבור לא רע. שיר שלה דווקא תופס אותי. הזמרת יורדת והבסיסט חוזר, אני יוצא לסיגריה.

 

חוזר פנימה להמשך ההופעה ומהרהר. אני האחרון שימנע ממישהו לעלות על במה, להיפך. אני מעריץ כל מי שמסוגל לעשות את זה, בלי שום קשר לתוצאה. בעוונותי ניגנתי על במה פעמים ספורות, אפילו שרתי פעם אחת (במה פתוחה, הייתי שיכור מהתחת). אני אשאיר את השורה הזו ואוסיף שפתאום נזכרתי שהיו פעמיים ששרתי, שיכור מהתחת כמובן. הפעם השניה אפילו מוקלטת, אין לי עותק ואני לא בטוח שאני רוצה, גם ככה קשה לי להדחיק.

אולי יש לי מודעות עצמית גבוהה מדי, אולי אני סתם ביישן, אבל איך אפשר לעלות לבמה כשאתה יודע שאתה לא מושלם? שאם מישהו יקליט את זה אתה אולי תתפדח אח״כ בטירוף? כנראה זה צורך פנימי, כמו הגיבוב רק בלי אנונימיות. להוציא, לשתף, לקבל איזה זיק של חום. אני רוצה להופיע אבל מפחד. אז בעצם מי כאן טועה? או מי מפסיד? אני שרוצה ולא עושה, או ההוא שעושה וטועה?

 

מת להגיע למצב שאני בטוח בעצמי מספיק כדי לנגן על במה. מה במה, סתם בפני אנשים שאני לא מכיר. מה לא מכיר, בפני כאלה שאני מכיר. מה מכיר, כאלה שאוהבים אותי מספיק כדי שיפרגנו לי אפילו אם אזייף בטירוף.

 

 

שיר שלא מסביר כלום, אבל מתאר

:

 

http://www.youtube.com/watch?v=STx5ySGJx8g דרך יוטיוב

[rupni]

בקצרה, קרא ממהתחלה.

סופר, מה הבעיה למכור לסוחר ערבי ? העיקר שישלם לא ?

 

גיבוב של הוצאת עצבים על נהגים שחושבים שהכביש שלהם

מה ? מה ? מה הם חושבים לעצמם ?

אינעל דינק, זה נתיב לא חניה, מה את עוצרת ?

בחיפה יש מקומות קבועים (בדרך כלל זה ביחס ישר לרמת הפלצנות של המקום).

 

היום נתקלתי בכמה מוקדים (תכף המנהלים יבואו ויערכו למספר המוקדים בתוספת המילה ספרנו).

1. [חדש] דרומית לחורב, פתחו שם בית מרקחת ומשום מה אנשים פשוט עוצרים באמצע הכביש (בנתיב השתלבות).

2. ליד BBB ממש כשהמקום נפתח זה היה ממש קשה אבל היום זה כבר נורמאלי יותר ואנשים חונים במפרץ של האוטובוס (גם זה לא הכי נחמד אבל זה עדיף על חניה בנתיב).

3. המקום המרכזי (וכמו שאמרתי, ביחס ישיר לרמת הפלצנות) ליד קפה 'גרג' וקפה 'תות', שם זה ממש מעצבן כי זה מגיע ממש אחרי סיבוב.

4. בעבר זה היה המקום המרכזי ליד בית קפה 'סילבה', הלא הוא מעוז הפלצנות החיפאי (טוב נו, אולי הגזמתי אבל באמת יש שם לא מעט מהברנז'ה [זוכרים את הגיבוב על המדורים המוזרים בידיעות חיפה ? אז משם הם מביאים את הסקופים]), היום כמעט אין שם אף אחד (כל הכבוד למשטרה ?).

 

היום נתקלתי בשני מקרים מוזרים,

הראשון, אדם שעומד באמצע הנתיב (לכאורה מראה רגיל) אבל לא סתם הוא עמד שם, הוא לא רצה לחנות בחניית נכים אז הוא חסם אותה

השני, (בתמונה) הגברת בכחול, יושבת באוטו מעשנת, באדום (זה ממש איפה שהמונית) יש מין מפרץ עם הרבה חניות יחסית שאפילו אם היא לא מוצאת חניה היא יכול לעמוד שם ולא להפריע לתנועה.

[יאשה והפיצפוצים]

כאלה שאוהבים אותי מספיק כדי שיפרגנו לי אפילו אם אזייף בטירוף.

 

אתם מהאגודה, בחיים אני לא אבין אתכם.

[אנלוגי]

בתור מי שלפעמים מבין אותך יותר טוב ממה שאתה מבין את עצמך, אין לי מושג על מה אתה מדבר.

 

*עריכה - התכוונת קהילה בטח. נו, הוכחתי את המשפט הראשון .

[בנצי]

מכין את הרכב למסירה

 

עוד צעד לכיוון הCLS63....

אבל אם איך שאני מכיר את עצמי אני בסוף אבחר משהו אחר.