"מבחן" לסובארו B4 או: מה קרה לעיתונות הרכב הישראלית?

[קרמבו]

שני גילויים נאותים לגבי ההשקה הספציפית ההיא:

1. בשל הלו״ז הצפוף הוצע לנו להקדים ביום את הטיסה כדי להרוויח עוד כמה שעות נהיגה ולא להגיע מהטיסה ישר לנהיגה. קיבלתי את ההצעה.

 

2. למחרת במהלך ההשקה עשיתי תאונה עם אחת המכוניות. קורה, אחרי 10 שנים בתחום זה הגיע גם אלי...

[sperial]

טוב. זה מגולגל לתקציב השיווק של היצרן. אני לא מרחם עליו.

הנוהג של לטוס יום קודם מצויין, במיוחד כאשר מדובר בטיסות יותר ארוכות. נחיתה בבוקר הארוע, אחרי לילה לבן, היא עניין שגומר לגמרי את היום הראשון, ובמקרה שלך, למעשה, את כל ההשקה.

[dorki]

1. אתה מערבב בין שני דברים שאני לא בטוח שחווית אחת משתיהן.

 

האחת זה נופש סופר מפואר באתרי רזורט מהמשובחים בעולם באיזורים אקזוטים עם שרותי הארחה ברמה מופרעת.

 

השני זה, הנה המלון דרכים בדולר וחצי שלכם, הנה המכוניות ויותר מאוחר יהיה בופה שהכנו לכם.

 

 

"רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה...״ - רחל המשוררת.

 

 

תראה dorki, אני רואה שאתה עושה הכללות כמו כ-ל העבריינים שנוהגים בב.מ.וו (שני אימוג׳ים של קריצה). יפה גם הניתוח הפסיכולוגי בגרוש שלא נאמר פרובינציאלי על השלכות תנאי האירוח על העיתונאי שמרוויח פרוטות.

 

 

אז אני אספר רק על עצמי, בתקופה מסוימת בה השתכרתי יפה ממקור הכנסה אחר לגמרי. המשכתי לבחון להנאתי מכוניות בארץ וגם לצאת להשקות עבור mako, nrg ועוד כמה. לא הייתי תלוי כספית במו״ל או עורך. עשיתי את זה for the love of cars בלבד ואתה יודע מה, כלום לא השתנה אצלי מהתקופה שקדמה לה ולזו שהייתה אחריה.

 

זו היתממות במיטבה.

 

בואו נסכים שעיתונאי לא יוותר על השקה שווה, שלא לומר שהוא יעשה מהומות במערכת כדי להיות נציג הארגון בהשקה.

בהינתן כך, ברור לחלוטין שאותו האיש יודע בדיוק מה הוא צריך לכתוב ולדווח כדי שגם בהשקות הבאות בעל המאה יזמין אותו.

 

זו כל התורה ושום בליל של מילים לא יצליח להעלים אותה.

 

 

ובמאמר מוסגר אציין שפתאום אותו אחד שנשלח להשקה הופך לאיש העולם הגדול שמתחכך עם בכירי עולם הרכב, לרגע קט הוא נמנה על חוג הסילון והוא סועד עם מיטב הכותבים של עיתונות הרכב העולמית.

אז כן, אף אדם לא יוותר על ההטבה הזו במיוחד כשמה שנדרש ממנו זה לא יותר מידי, קצת לעדן פה ושם את האמת - אפילו לא לשקר יותר מידי.

[dorki]

1.

 

בעלים של חנויות חשמל נוסעים לחו"ל כמתנה מהיבואן של סוני/דייסון/ וכו', הרבה בעלי עסקים מתוגמלים על עמידה ביעדים בצ'ופרים שונים ומשונים (אולי גם זה שוחד בעיניך) רופאים נוסעים לחו"ל לעידוד הצריכה של תרופה מסויימת, לא כי הם מכרו ממנה מלא (בעיקר כי הם לא מוכרים, הם רק נותנים לך מרשם).

 

אתה כנראה מבלבל בין אנשי עסקים פרטיים שמעניקים ומקבלים תמריצים לגיטימיים לבין אנשים שנתפסים בציבור כמומחים אובייקטיביים לעניין כלשהו, אנשים שדעתם חורצת גורלות (רופאים) או שחורצת גורלות כספיים (כתבי רכב) ודעתם מוטה בשל הטבות כאלה ואחרות שהם מקבלים.

 

אז כן, רופא יכול להחליט שפציינט שלו יתחיל לצרוך תרופה מסוימת אפילו אם הטיפול בר דיחוי ויש לו תופעות לוואי, כי התמריץ שנותנת חברת התרופות עומד מול עיניו.

ואמירה אחת אישית - לאחרונה ליוויתי בת משפחה לביקור אצל אונקולוגית, המשרד של אותה רופאה מלא במתנות שהיא קיבלה מחברות תרופות שהלוגו שלהן מתנוסס עליהן - מגשי מסמכים מצופים בעור, קלסרים מהודרים וכו'.

זה היה הביקור הראשון והאחרון אצל אותה רופאה, שמה לעשות לא הצליחה לרכוש את אמוננו (בעיקר בשל האינוונטר שבמשרד).

 

את המסקנות מכך אתה מוזמן להסיק בעצמך, אבל לדעתי אין הבדל גדול בין אותה רופאה לבין כתב רכב שמוזמן להשקה.

[קרמבו]

תפריד בין שני דברים:

1. אני לא אומר שדברים כאלו לא קורים ושאין השפעה. אבל היא לא גדולה כמו שהניתוח הפסיכולוגי שלך (שמתבסס על... אה, ניחושים? מושכלים במקרה הטוב?) רומז עליו

 

2. אני רק מסמן את זה שההכללות הפשטניות שלך הן משהו שאני לא מקבל וגם אתה לא תקבל אם יופנו כלפיך.

 

אגב, האם להערכתך הדברים האלו קיימים רק אצל עיתונאי רכב מישראל?

[bagira]

הסקתי מסקנות.

 

יש הרבה סיבות שבעולם לבחור את האונקולוג שיטפל בך/ בבן משפחה, עודף קלסרים ומחזיקי פתקאות שזרקה אצלו התועמלנית היא ללא ספק מההזויות ששמעתי אי פעם.

 

מאחר ואונקולוגיה היא עסק לא פשוט, מקווה שהרופא הבא שתבחרו יהיה על סמך המלצות ענייניות.

בסופו של יום, לא נעים להשאיר ילדים יתומים על מזבח ה"אם היא לקחה קלסר מחברת התרופות, לא מטפלים אצלה".

[dorki]

מכיר את המשפט "שוחד יעוור עיני חכמים..."?

 

אינני רומז לדבר, אני טוען מפורשות שמי שרוצה להיות מקובל בברנז'ה, אחד שמוזמן ומגיע להשקות - יודע מה צריך לעשות גם אם לא אמרו לו דבר.

לאחד "לא נעים" אחרי שהשקיעו בו כל כך, האחר יודע בחושיו הטבעיים מה מצופה ממנו - וכולם מנגנים כאיש אחד את המנגינה של התזמורת.

 

היחידים שחורגים מהכלל הזה הם עיתונאי רכב שהפכו לאייקון משל עצמם והם יכולים להגיד כל אשר על ליבם.

 

פשטני? אולי, אבל זה הטבע האנושי, כך היה וכך גם יהיה.

[סאפיר]

יש סיבה למה היצרנים משקיעים הון בהשקות הללו - בני אדם לא יכולים לעשות הפרדה בין מה שרלוונטי להתרשמות מהמוצר לבין מה שאינו. אם חווית האירוח תהיה לקויה, הטעם המר ימצא את דרכו לחלחל אל תוך הביקורת - ולהיפך. סה-לה-וי.

 

אבל בני האדם עליהם אנחנו מדברים *חייבים* להיות יכולים לעשות את ההפרדה הזאת. זה התפקיד שלהם בחיים וכל תכלית הקיום שלהם. לסקר סצורה מקצועית ונטולת הטיות את המוצר. לא את ההשקה בשאטו לה-טיזי או הארוחה בגארדן אוף חארטה.

 

מה שקרבו כותב זה פשוט עצוב. ולא כי זה באמת עצוב, אלא כי זה עצוב שהוא צריך לבוא ו"להסביר" ו"לשכנע" שהתנאים בהשקות לא כאלה מי יודע כדי שאנשים יבינו שהוא לא משוחד. זה מראה לאן התפיסה של אנשים שהם "המבינים במכוניות", כל אחד במעגלים שלו, רואים את עיתונות הרכב הישראלית. באיזה קטע כתב צריך לבוא ולהוכיח למישהו שהוא אכל חרא בשביל שאתם תוכלו לקרוא מבחן שגם יתן לכם את המידע שאתם צריכים לקבל על הרכב ועל הדרך גם יהיה לכם כיף לקרוא?

 

אז נכון, עם מכוניות (או לצורך העניין כל תחום כתיבה "מקצועי" ולא אקטואלי, למרות שגם שם לא חסרות הזדמנויות "לשמן" עיתונאים) זה יותר קל, כי מי שכותב עליהן גם אוהב אותן (כנראה, ואם לא הוא כנראה במקצוע הלא נכון), אבל זה לא אומר שהוא צריך אוטומטית להיות משוחד, או "להלך בין הטיפות" או כל דבר אחר. הוא צריך ללכת, לבחון את המוצר, ולכתוב עליו חוות דעת ****מקצועית****. עצוב שמיעוט (אני מנסה להיות אופטימי) של עיתונים/עיתונאים (ולא משנה כרגע אם זה בגלל "מדור אינפורמטיבי" באוטו או כתבה "במימון יבואן מתחרה" בטמקא) מוציאים שם רע לכל התעשיה, תעשיה שבסופו של דבר אמורה להוות מקור המידע הראשון והעיקרי שלנו הישראלים לגבי מכוניות שנמכרות בישראל. כי עם כל הכבוד, לקרוא כתבות ב-EVO על מכונית שנבחנת עם מנוע שלא משווקים פה, עם רמת גימור שלא קיימת, עם תא כפפות בצד הלא נכון, על כבישים שהקשר בינם לבין הרחוב שבו אני גר כמוהו כמו הקשר ביני לבין בלרינה יפנית, פחות רלוונטי בשבילי. וזה לפני שבכלל דיברנו על שפת הכופרים של האינגלזים המלוכלכים האלה.

[LotusElise]

תקראו כתבות רכב אמריקאיות מ 20 השנים האחרונות.

כול הרכבים מושלמים יפים,נוחים, אחיזת כביש מעולה...

המפרסם הראשי במגזיני הרכב הם יצרני הרכב.

המגזין לא יכול לכתוב נגד המפרסם.

[dorki]

הסקתי מסקנות.

 

יש הרבה סיבות שבעולם לבחור את האונקולוג שיטפל בך/ בבן משפחה, עודף קלסרים ומחזיקי פתקאות שזרקה אצלו התועמלנית היא ללא ספק מההזויות ששמעתי אי פעם.

 

מאחר ואונקולוגיה היא עסק לא פשוט, מקווה שהרופא הבא שתבחרו יהיה על סמך המלצות ענייניות.

בסופו של יום, לא נעים להשאיר ילדים יתומים על מזבח ה"אם היא לקחה קלסר מחברת התרופות, לא מטפלים אצלה".

 

חייב להודות שהתלבטתי לא מעט אם לענות לך על הפוסט הזה שכתבת ובחרתי לענות כי אני משער שהוא נכתב מחוסר הבנה ולא ממקום של רוע.

 

תראה, בחודשים האחרונים זכיתי לדאבוני להכיר (אינני המטופל) קצת מקרוב את מערכת הבריאות, מצאתי המון מלאכים בלבן, אנשים ששבועת היפוקרטס מול עיניהם, אבל גם נחשפתי לצד האפל של המערכת הזו והתחלתי לזהות את אלה שהכסף הגדול שזורם מעוור אותם.

 

אז בברירה שבין רופא שטובת החולה עומדת לנגד עיניו, למשווק תרופות שהוא גם רופא ושאת יחסיו הקרובים עם התועמלנים הוא אפילו איננו טורח להסתיר - אני בוחר ברופא ולא במשווק התרופות למרות שמו הנוצץ.

 

את ההקבלה שבין המומחה האובייקטיבי לענייני בריאות(רופא) לבין מומחה לענייני רכב שמדווח לכל עם ישראל - אני בטוח שאתה תצליח לעשות בעצמך.

[מיץ פטל]

דורקי - כמובן רפואה שלמה למי שצריך. אני מניח שלא ניתן להבין עד הסוף את החוויה שאתה עובר, אך עדיין יש פה עניין של שקיפות ונכונות לשלם. רופא מצויין אמור להרוויח יפה. מעט אנשים יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור טיפול פרטי משובח. כאן נוצרת בעיה ויש כנראה (לדבריך) רופאים שזוכים לטובות הנאה צדדיות שמשלימות את החסר... בהקבלה דומה, מעט מאוד אנשים מוכנים לשלם עבור עתונות מקצועית ונקיה. עובדה, הביזנס הזה מת. וכאן נכנס הפרסום והפינוקים שמזהמים את האווירה. גם מי שהיה אולי (ממש אולי) טהור פעם, יתקשה לשרוד היום, ללא עיגולי פינות. כן, זה עצוב.

[bar72]

גם אני נורא סובל בכל טיסה לחול. המסעדות אלה, והמלונות האלה, פשוט נורא שצריך גם לעבוד ביניהם. אמנם, העבודה שלי אינה נוראית כמו של כתבי רכב, אני לא צריך לנהוג בכבישים מעניינים או ללחוץ על רכבים כדי לבדוק את עמידותם ותאוצתם, הסבל שלי מתמצא בעבודה בתוך חדר, ועל כך אני כמובן מודה, הרי מי היה רוצה לקחת רכב למבחן בכבישים יפים, ועוד אחרי זה קובעים לו (!) איפה הוא יאכל צהריים? שערורייה. חייבים להיטיב לכם את התנאים.

 

זה כמובן מוקצן, אבל כמו שיואב רמז, זה היה נשמע כמו "אוי אוי אוי" [מערכון ישן של החמישייה]

[bagira]

כי אני משער שהוא נכתב מחוסר הבנה ולא ממקום של רוע..

 

לא ממקום של רוע(חו"ח) ולא ממקום של אי הבנה.

 

אולי אפילו ההפך.

 

אתה לא תבחר את שפטל או את ששי גז כי הוא אנשים נאלחים או שדווקא תבחר אותם כי הם התותחים הנכונים להגן עליך בתיק פלילי?

 

אותו כנ"ל ברופאים, את מי מענין אם הוא בן Zונה? שהוא טיפוס נאלח, שהוא דורש 20K ש"ח במזומן? שכל חברות התרופות ממלאות את הכיסים שלו במליונים?

 

אם יש מצב רפואי מסויים (בטח ובטח במצב מסכן חיים כמו אונקולוגי) ואם לאחר בירורים בברנג'ה הוא האדם הנכון לבצע את ההליך הרפואי, הוא זה שיעשה את זה ומענין לי ת'עכוז אם הוא מקבל מליונים או לא.

 

מדובר פה בדיני נפשות, אז אני בכלל אסתכל על קלסרים ומחזיקי כרטיסי ביקור?

 

אני כן יכול להבין גישה כזו אם אתה לא מרגיש טוב, ניגש לסתם רופא משפחה ורואה שבמקביל להררי הקלסרים ומחזיקי כרטיסי הביקור הממותגים, הוא גם מעמיס עלי תרופות מבית היוצר.

 

בכל מקרה, אני חושב שנשאיר את הדיון ככה, אני לא אשכנע אותך, אתה לא תשכנע אותי אבל לחשוב ש"כל מי שמוזמן לכנס ברור לו על איזה צד החמאה מרוחה, כך זה היה וכך זה יהיה..." (ועוד להגיד את זה בפנים לכתב רכב עם המשמעות הנלווית היחידה שהיא "אתה שקרן ואתה משקר לנו בגלל הבופה בברצלונה") זה בערך כמו "כל השמנים עצלנים".

[אלעד]

זה היה נשמע כמו "אוי אוי אוי" [מערכון ישן של החמישייה]

קצרים

[falou]

העבודה שלי אינה נוראית כמו של כתבי רכב

 

בסיוטיי אני כתב רכב של מגזין "אוטו" לענייני משפחתיות, וואנים, מיקרוואנים, וקרוסאוברים.