לוח חשמל ביתי - מהן רמות מקדמי הבטחון שלוקחים בתכנון של אחד כזה ? + הוספה של "אטמור"

[armagedon]

ראשית ברור לכל בר דעת כי תקנות החשמל נכתבו על ידי אדם שמושקע חזק במכרות נחושת, אבל:

 

גם במקרה שכל החוטים מוליכים את הזרם הנקוב המקסימלי בתוך שרשור הנמצא בתוך קיר מבודד (איטונג למשל) ביום חמסין, אסור להם להגיע לטמפרטורה מסוכנת, שזה לא כמו במקרה של פות"ש שכל חוט נמצא באויר ויכול להתקרר בקלות.

[saay222]

אני מתאר לעצמי שהבדיקה נעשית "כ-X מעלות מעל אמביאנט", ככה שהיכולת של הכבל להתקרר הוא לא רלוונטי.

 

כבל חשמל זה לא מעבד-מחשב, הוא לא אמור להתחמם בצורה שאופן התקנתו (באוויר הפתוח, בתוך קיר, אורכים שונים וכו') אמורה להיות פקטור שישא משקל ולו הקל ביותר.

 

עד כמה שאני יודע, חצי אוטומט או ממסר פחת הוא לא תקני לצורך ניתוק דו קוטבי.

 

 

שוב, אני לא יודע מי כתב את התקן ומה היו השיקולים שלו, אבל עמידה בתקנים המפורטים בחוק החשמל היא לא נתונה לשיקול דעתו של מבצע העבודה, יש חוק.

קל וחומר בעניין קטלני כמו חשמל, עבודה שבה הוכח אי-עמידה בתקנים, לא תהיה מכוסה בביטוח (שזה כמו לעלות לכביש ללא ביטוח חובה).

עריכה אחרונה ב-23 לאפריל, 2014 על ידי saay222

[אביב]

השאלות ששאלת בהחלט רלוונטיות אך לצערי התשובה לא מאד פשוטה.

באופן כללי חלק משטחי החתך קבועים בתקנות החשמל לפי העניין. ישנן תקנות שונות למה שקורה בתוך הלוח, מה שקורה במעגל הסופי, מה שקורה במוליכים שבתוך מובלים ולמה שקורה בקווים תלויים באוויר.

שטח החתך נקבע לפי סוג המוליך (נחושת, אלומיניום),סוג הבידוד, סוג ההתקנה (האמירה שהוזכרה כאן שלשיטת ההתקנה ולפיזור החום מהמוליך אין השפעה או שהיא זניחה ממש לא נכונה) אלמנט ההגנה, המרחק, מפלי המתח המירביים המותרים ועוד. להתחיל להסביר את כל הוריאציות והשיקולים והוריאציות על גבי הפורום יה לא מעשי.

מעבר לכל זה, למה שקורה בתוך המכשיר או אצל חברת חשמל זה בכלל סיפור אחר.

 

למיטב ידיעתי אין מניעה לא מבחינת התקנות ולא מבחינה טכנית להתקין מא״זים דו קוטביים בלוח החשמל, יש מקרים שזה אפילו חובה.

הניתוק שאתה מחוייב לו בכניסה למכשיר יכול להתבצע רק ע״י מפסק פקט, שהוא מפסק לכל עניין ודבר.

 

הגישור של 2.5 ממ״ר בלוח לא צריך לרגש אותך. בגלל המרחק הקצר המשמעות של זה כמו שאתה מבין לא קריטית (אחרת הוא היה מתפחם). בכל מקרה זה לא תקני ובטח לא מומלץ.

[איציק נ.]

הניתוק שאתה מחוייב לו בכניסה למכשיר יכול להתבצע רק ע״י מפסק פקט, שהוא מפסק לכל עניין ודבר.

 

הגישור של 2.5 ממ״ר בלוח לא צריך לרגש אותך. בגלל המרחק הקצר המשמעות של זה כמו שאתה מבין לא קריטית (אחרת הוא היה מתפחם). בכל מקרה זה לא תקני ובטח לא מומלץ.

 

תודה על החידוד והלימוד

כפי שכתבתי, קניתי היום פקט 3x35A ואת הגישור החלפתי מ 2.5 ממר ל 5 ממר.

 

איציק

[yosi05]

אני מתאר לעצמי שהבדיקה נעשית "כ-X מעלות מעל אמביאנט", ככה שהיכולת של הכבל להתקרר הוא לא רלוונטי.

 

כבל חשמל זה לא מעבד-מחשב, הוא לא אמור להתחמם בצורה שאופן התקנתו (באוויר הפתוח, בתוך קיר, אורכים שונים וכו') אמורה להיות פקטור שישא משקל ולו הקל ביותר.

 

עד כמה שאני יודע, חצי אוטומט או ממסר פחת הוא לא תקני לצורך ניתוק דו קוטבי.

 

 

שוב, אני לא יודע מי כתב את התקן ומה היו השיקולים שלו, אבל עמידה בתקנים המפורטים בחוק החשמל היא לא נתונה לשיקול דעתו של מבצע העבודה, יש חוק.

קל וחומר בעניין קטלני כמו חשמל, עבודה שבה הוכח אי-עמידה בתקנים, לא תהיה מכוסה בביטוח (שזה כמו לעלות לכביש ללא ביטוח חובה).

 

לא יודעים, לא עונים. מה כתבת בעצם ומה ניסית לומר?

כל מה שצריך היה להאמר כבר הועלה ע"י החותם בשם ארמגדון וע"י אביב. היכולת לפזר הספק (או להצטנן, בלשון עממית) קשורה קשר הדוק לסביבה בה נתון המוליך. אין דומה מקרה של מוליך בודד ויחסית ישר המוקף אוויר חופשי (איציק והחיבורים בלוח הביתי שלו) למוליך הנוגע במוליך דומה והנתון בסביבה מבודדת. אם עליית הטמפרטורה במקרה השני לא תוגבל באמצעות נתיך מתאים, תהיה התחממות כשהעומס יעלה.

אז האובר קיל של המחמם בבית של איציק אינו כזה אובר קיל. הוא בא לענות על מקרים גבוליים. אולי יש שכבת בידוד איכותית בתקרה האקוסטית בה המוליכים עוברים? אולי יש התפתלות של מוליכי הפזה והאפס והם מקיפים זה את זה כמה פעמים בגלל עבודה מרושלת תוך חימום הדדי?

 

לסיכום, רק היכולת של המוליך להתקרר רלוונטית להגבלה החמורה על יכולת ההולכה של הגיד.

 

אבל ראויה לשבח הדבקות שלך לעמידה בתקן. לאלתר רשאי רק מי שמבין מה הוא עושה.....

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-23 לאפריל, 2014 על ידי yosi05

[איציק נ.]

מעדכן:

ביום שישי הרכבתי את האטמור, מיקמתי את המפסק פאקט במסדרון (בדיוק מאחורי האטמור), חיברתי את כל החיווט כנדרש, חיברתי את האביזרים המקוריים למכשיר (צינור מקשר בין יציאת המים לראש טוש + ראש טוש שסופק עם המכשיר), לפי ההוראות גם חיברתי את המכשיר להזנת המים של הברז הרגיל (או אינטרפוץ, תלוי מה יש לכם במקלחת) ויצאתי לדרך.

 

בקצרה, לא מבין איך לא קניתי והרכבתי כזה דבר קודם לכן !

החיסרון הוא רק למי שיש דירה מאוד ישנה עם לוח 25A.

למי שיש לוח 40A ואין בעיה מיוחדת מבחינת תשתית חשמל עד לחדר האמבטיה, זה כדאי.

 

ראש הטוש בעצמו שולט על ספיקת המים של המכשיר. על הראש עצמו מצויירות שנתות המגדירות בפשטות את טמפ המים שאתה רוצה. ככל שהטמפ גבוהה יותר, הראש סוגר מעברי מים ביציאה וכפיצוי על הספיקה הנמוכה מגביר את הלחץ ביציאה.

אופציה נוספת לווסת את החום היא באמצעות הברז עצמו: יותר זרם מים = פחות חימום, מעט זרם מים = יותר חם.

בזכות הראש טוש המקורי, אין בעיה להגיע לתוצאות מצויינות גם בלחץ מים בינוני ומטה.

 

ביחס לעלות מול תועלת, מכשיר מצויין.

עיקר העלות הוא בהתקנה, שלמיטב ידיעתי נעה בין 600 ל 800₪. המכשיר עצמו עלה לי רק 275₪ לדגם 5.5kwh

מבחינת חשמל: המכשיר צורך פי 2.5 חשמל מדוד חשמל. אממה, חישוב פשוט מראה שהטענה בה הם מחזיקים (שהמכשיר חוסך בחשמל) יכולה להיות אמיתית. אם אדם ממוצע מתקלח 7-10 דקות, זה אומר שמשפחה של 4 נפשות צריכה30-40 דקות זרם של מים חמים טובים.

מאחר והמכשיר צורך בערך פי 2.5 חשמל, התרגום של המשוואה אומר שזה שווב ערך ל שעה ורבע עד שעה וארבעים דקות של דוד דולק בשביל מקלחות טובות ל4 נפשות.

בעולם האידאלי, אם המקלחות הן רציפות (אחד נכנס מיד אחרי שהקודם סיים), יש סיכוי סביר ששעה ורבע או שעה וארבעים יספיקו למקלחות טובות לכולם. בעולם הפחות אידאלי, כאשר ברוב המקרים לא נכנסים להתקלח ברצף, אתה מדליק דוד יותר משעתיים ויש סיכוי שיגמרו המים באמצע.

 

בנוסף, יש את האספקט של איכות החיים: אתה לא צריך לחשוב יותר על דוד או טיימר, כנס ותתקלח כמה שאתה רוצה.

במקביל, לא לשכוח, למכשיר יש 3 דרגות של עוצמה (אני מנחש שיש גוף אחד של 2kwh ועוד אחד של 3.5kwh) ואם יש טיפה מים פושרים בדוד, אתה יכול להדליק את המכשיר על עוצמה חלשה ( יש low, medium, high) ולהתקלח בכיף.

בקיצור, תענוג ! ממליץ בחום.

 

איציק

[yuvk]

לא צריך לחשב הספקים כדי להבין שהמכשיר חוסך חשמל ביחס לדוד חשמלי. המכשיר מחמם רק את המיים שצורכים בעוד הדוד מחמם את כל המיים - שתמיד בחלקם (הגדול?) לא בשימוש. יעילות החימום של שניהם זהה (גוף חימום חשמלי).

[wil]

איציק הראשי שלך 1*40A ? האם צריך להשקיע מחשבה ב"תקציב החשמל" מבחינת הפעלה של מכשירים אחרים בזמן המקלחת? על פניו אם פועלים מכונת כביסה ותנור אמבטיה ואתה מתקלח עם האטמור המפסק הראשי עלול לקפוץ...

[איציק נ.]

הראשי אכן 40A.

 

בגדול, האטמור שותה כ 25 אמפר בעבודה. נשאר עוד 15 אמפר לשחק איתם.

המזגן בסלון צורך כ 8 אמפר (2 כס), המפזר חום באמבטיה (הודות לכך שהורדתי את גובהו מ 2 מטר ל 1.6-1.7 מ׳) עובד על 1000 וואט (4.5 אמפר).

לא צפויות בעיות מיוחדות (לפחות ממה שאני רואה ברגע זה בדיוק: המזגן בסלון+המזגן בחדר של הילד + האטמור על עוצמה מלאה עובדים מצויין).

 

איציק

[wil]

מה דעתך על אטמור קטן יותר (2ק'ו) לכיור? יש לך נסיון עם כאלו? עושים את העבודה?

[סאמי]

למה לא זוג מא"זים מגושרים בלוח החשמל בשביל הניתוק הדו-קטבי?

כי זה חייב להיות קרוב למתקן, למקרה של סכנה שיהיה אופציה להוריד במיידית.

למי שיש 2 חדרי אמבטיות, האם כדי/מותר להתקין את האטמור ליד הדוד שמש?

עריכה אחרונה ב-6 למאי, 2014 על ידי סאמי

[wil]

קיים מכשיר אטמור 'דירתי' שמיועד להתקנה על קו המים החמים כפי שאתה מתאר, נדמה לי שהספקו 12kW כך שדרוש חיבור תלת פאזי.

[איציק נ.]

מה דעתך על אטמור קטן יותר (2ק'ו) לכיור? יש לך נסיון עם כאלו? עושים את העבודה?

עבדתי פעם במוסך כלשהו, והיה לנו כזה מותקן בכיור שטיפת ידיים.

זה היה בתקופת החורף, והמים בברז היו קפואים. המכשיר חימם את המים בצורה מעולה.

הדגם הכי פשוט הוא לכיור, 3.5kw.

חצי אוטומט של 16A עם חוטים סטנדרטיים של 2.5ממ"ר יעשה את העבודה מצויין.

הדגם למקלחת הוא 5.5kw כמו שאני קניתי, ויש דגמים בהתקנה נסתרת (טיפה יותר יקרים, באיזור ה 400-500) גם של 3.5kw וגם של 5.5kw ויותר (7.7 דו פאזיים וכדומה).

 

איציק

[nitch]

איך הדבר הזה מתמודד עם אבנית אגב?