שרשור תודות לעברייני תנועה

[blavie]

מבחינתי שיעשו חוק שבפעם ה10 שמתלוננים על מישהו (אנשים שונים שלא מכירים אותו), ואותו בן אדם הוא בעל עבירות חמורות, יזמינו אותו לתחנה כדי לטלטל אותו קצת או אפילו לשלול את הרשיון שלו.

 

משהו אחד זה לנהוג מהר ובספורטיביות, ומשהו אחר לגמרי זה להיות עבריין שמרשה לעצמו להוריד רכבים אחרים מהכביש ולא לאותת בזמן שהוא מזגזג לו כמו מטורף.

תקרא רק את מה שהדגשתי, לפי הסדר שבו נכתבו הדברים בהודעה.

10 מתלוננים על מישהו,עבירות חמורות,מהר ובספורטיביות = עבריין.

השאלה היא, מי קובע מהן עבירות חמורות ומי זה שמתלונן?

אתה אומר, שלנהוג מהר ובספורטיביות זה דבר אחד, ולהיות עבריין תנועה זה דבר אחר (ואני מסכים איתך,למרות שבתיאוריה עבריין זה אחד שעובר על החוק ללא הבדלה בסוג העבירה שעשה) - הבעייה של 90% מהמדינה יש השקפה מאוד שונה משלנו תודות למשטרה, שתרמה את חלקה בכך שהשקיעה הון תועפות הן בזמן והן בכסף כדי לאכוף את עבירות המהירות - רק בכדי לנפח את קופת האוצר.

כש 90% מהמדינה רואים אותך עוקף אותם בכביש 6 או בכביש איכותי אחר כשאתה מהיר ב 40 קמ"ש מהם, עובר להם בראש "איזה עבריין" או "הנוער של היום" למרות שהם נוהגים במהירות של 90 קמ"ש בשעות אחרי הצהריים כשהכביש ריק ועדיין יש ראות טובה.

בדיוק בגלל, שאותה משטרה שאתה רוצה שתחוקק חוקים שיתנו לציבור כוח בשינוי הענישה, הכניסה להם לראש שמהירות היא תוצאה של התנהגות עבריינית לשמה או טיפשות טהורה.

בעייה מספר 1 - מי קובע מהי עבירה חמורה? ומתי המהירות תתווסף לשאר העבירות האלו?

בעייה מספר 2 - חקיקה כמו שאתה מתאר רק תביא למצב שבו אדם שרגיל לנהוג כשאפשר במהירויות כמו שציינתי מקודם ימצא את עצמו במהרה עם סחרחורות מרוב כל ה"טלטולים" ונטול רשיון לפני שישים לב בכלל.

ואני מדבר מנסיון, כבר קרה לי שאישה האשימה אותי בנסיון לרציחתה ושלושת ילדיה שהיו איתה במכונית בגלל שעקפתי אותה במהירות שדומה לזו שדיברתי עליה קודם,

בכביש בין עירוני חד סטרי, עם שני נתיבים לכל כיוון בשעת צהריים ביום שישי כשהכביש ריק לגמרי.

אבל היא נלחצה מזה ש "נסעתי מהר כמו מטורף" ו "עברתי ליידה כל כך מהר שהיא כמעט הייתה צריכה לרדת לשוליים" .

(יש לציין שאני בטוח, במליוני אחוזים, שלא עשיתי עבירת תנועה אחת שיכלה להפריע להתנהלותה על הכביש - לא חדרתי לה לנתיב הנסיעה במילימטר, לא חתכתי אותה, ואין שום הסבר הגיוני אחר להתנהגות שלה,

מאשר זה שעקפתי אותה והיא כאחת המשתייכת לבחורות שלא מסתדרות עם כביש נלחצה והחליטה שניסיתי לרצוח אותה ואת ילדיה)

אז במצב כמו שתיארת קיבלנו -

1. ציבור שאין לו מושג מהי נהיגה נכונה או תרבות נהיגה בכלל, מתלונן כאוות נפשם על נהגים בגלל כל דבר שלא נראה להם במקום - אבל מצד שני חותכים אנשים באיילון, אוכלים תוך כדי נהיגה, מדברים בטלפון תוך נהיגה בלי חשבון, וגונבים זכויות קדימה - העיקר שהם לא נוסעים מהר.

2. גוף מחוקק שאין לו מושג בתחבורה, והקשר היחיד של משרד התחבורה למניעת תאונות דרכים היא התקנת מולטנובות, רכישת ממל"זים ודבורות והקצאת לפחות 50% משוטרי התנועה במשמרת נתונה להתעסקות בעבירות מהירות - כך שסביר להניח שהמהירות במוקדם או במאוחר תמצא את דרכה אל תוך העבירות החמורות, שאלו שעושים אותם נחשבים רוצחים ולא פחות.

לסיכום -

ישראל היא מדינת חלם, אין פה מקום לרעיונות נאורים - תוותר.

[יוסי פרנקוס]

מן הסתם צריך לבדוק מי מתלונן וגם כמה עבירות יש למי שמתלוננים עליו.

 

אם 10 אנשים מתלוננים עלי בגלל שאני נוהג מהר מדי, אבל אין לי שום הרשאה (קיבלתי רק שני דוחות בחיים שלי, אף אחד מהם לא בארץ), אז ברור שלא יעשו עם זה כלום.

 

מצד שני, אם מישהו ידוע ומוכר כמישהו שעובר באור אדום, יש לו המון עבירות חמורות, ובאופן כללי נוהג כמו זבל, אז ההתייחסות תהיה שונה.

 

בכללי אני מסכים איתך, אבל צריך גם לזכור שהמדינה לא תמיד תישאר ככה, וכל צעד קטן מביא אותנו יותר קרוב למטרה.

[ברווז]

אם 10 אנשים מתלוננים עלי בגלל שאני נוהג מהר מדי, אבל אין לי שום הרשאה (קיבלתי רק שני דוחות בחיים שלי, אף אחד מהם לא בארץ), אז ברור שלא יעשו עם זה כלום.

 

מצד שני, אם מישהו ידוע ומוכר כמישהו שעובר באור אדום, יש לו המון עבירות חמורות, ובאופן כללי נוהג כמו זבל, אז ההתייחסות תהיה שונה.

רוצה להתערב?

במדינה ההפוכה שלנו רוב הסיכויים שאם ידווחו על מישהוא שהוא נוהג לנסוע במהירות מופרזת, ישימו בקרבתו ניידת עם אמצעי אכיפה, במקום ליד עבריינים רציניים, כי במהירות מופרזת יש יותר כסף.

הדרך היחידה למנוע מהמשטרה להתעלק על הציבור בנושא המהירות זה למנוע מהם להרוויח על זה כסף.

החוק צריך להיות שעל עבירת מהירות ישנו משפט, ללא ברירת קנס.

הרתעה טובה, המשטרה לא תחפש עברייני מהירות יותר, ואולי הם יתחילו להתעסק עם הבעיות האמיתיות.

[blavie]

מחזק את ברווז.

יוסי - אתה עדיין אופטימי לגבי המדינה הזאת.

גם אני בן אדם מאוד אופטימי, וגם אני חשבתי כמוך בהתחלה (שזה לפני הרבה מאוד זמן) אבל כבר איבדתי כל זכר של אופטימיות כלפי השלטון במדינה הזאת, הכל פה מושחט - והכי גרוע זה, שאין לנו איך לשנות את זה.

אין סיכוי שאדם מן המניין, כזה שלא אכול משחיטות יגיע למקום נכבד בשלטון.

אלו שכן מגיעים למקומות האלו - הם אנשים בעלי קשרים רבים וגב פיננסי רחב.

כאנשים עם גב כזה, הם לא יכולים לפעול לפי מצפונם אם זה נוגד את האינטרסים של האנשים שמממנים אותם - ומכאן נובעת השחיטות.

במצב הנוכחי, בכל בחירות יש לציבור אפשרות לבחור בין מושחט, למושחט יותר.

כל המינויים בכנסת הם מינויים פוליטיים נטו, ללא שום התחשבות בטובת הציבור.

הפתרון היחידי למצב במדינה הזו, הוא חקיקת חוק בדומה למה שקיים בארה"ב -

לראש הממשלה תהיה אפשרות לבצע שני מינויים פוליטיים בלבד - הנשיא, ושר החוץ, שניהם תפקידים בעלי אופן ייצוגי נטו ולא נדרשת מהם השכלה נרחבת בנושא כלשהו.

כל שאר הכיסאות בכנסת, ימולאו בידי אנשים המחזיקים בהשכלה רלוונתית לאותו תיק שהם רוצים לנהל.

שר החקלאות - בעל השכלה בבוטניקה או מקצוע דומה.

שר התחבורה - בעל השכלה בתחבורה וכו'.

כך מחליטי ההחלטות יהיו אנשים מלומדים בעלי השכלה רלוונטית לתעסוקתם בממשלה, ומושחטים ככל שיהיו - לפחות יהיה הגיון כלשהו מאחורי ההחלטות שלהם.

כמו כן, להקים וועדה של שופטים בדימוס שתפקח על מינויי השרים שיתבצעו בצורה כזו -

לכל ראש ממשלה תהיה אפשרות להגיש כמה מועמדים לתפקיד מסויים, ואותה וועדה תבחן את המועמדים ותחליט מי מביניהם הכי מתאים לתפקיד מבחינת רזומה וכו' - כמו כן, יש אפשרות לאנשים מן המניין להגיש את מועמדותם (פרופסורים מאוניברסיטאות למשל).

ברגע שיורידו את האפשרות לבצע מינויים פוליטיים, לאט לאט נגיע למצב שכל הממשלה מתחלפת תוך קדנציה או 2 מקס' ומתמלאת באנשים אינטלקטואלים, לא בפוליטיקאים.

הבעייה היא, שחוק כזה בחיים לא יעבור - אתה מדמיין מליאה בכנסת שמעבירה חוק תוך ידיעה ברורה שאותו חוק יגרום להם להיות מובטלים?

אם אני זוכר נכון את החומר משיעורי אזרחות, רק ליועץ המשפטי לממשלה יש אפשרות להעביר חוק בלי מליאת כנסת (ואם אני טועה אל תקטלו אותי, זה היה מזמן ) - הבעייה שגם הוא פודל עם הזנב בין הרגליים וכפוף למליון אנשים שמושכים לו בחוטים.

בקיצור, כמו שכתבתי כבר - חלם.

[יוסי פרנקוס]

מילים חקוקות באבן. אני מסכים איתך.

 

ההבדל בינינו הוא שאני עדיין לא מאבד את התקווה.

[blavie]

כי אתה עדיין חדש בארץ, חכה עוד כמה שנים שיצא לך להיות בארץ כשמתחלפות כמה ממשלות ותראה איך הכל נשאר אותו דבר, רק הפרצופים מתחלפים

[ברווז]

blavie, אני מסכים אתך.

הצרה היא, והבעייה הכי גדולה היא,

שיש עוד כמה אנשים שפויים בארץ הזו,שיש להם רעיונות לשיפור ושינוי, רק שאין להם מה לעשות עם המחשבות האלה.

עוד רעיון.

"מוקד הכנסת".

דומה למוקד 144, רק שבמקום להעביר אותך ישירות לשר, אתה משאיר הודעה(הצעת חוק או רעיון דומה) בטלפון או בפקס, וצוות ממיין את ההצעות לפי שייכות ומעביר אותם לשרים הרלוונטיים.לשרים עצמם יהיה צוות משפטי שינתח את ההצעות וייתן המלצה אם להעביר את זה כחוק או לא,כולל נימוקים, יתרונות וחסרונות. ההחלטה היא של השר.

לרובנו יש רעיונות לשיפור המצב והעם.

זה עוזר לנו? יש עם מי לדבר?

ואגב, כותבים "מושחת".שחיטה זה מה שעושים לתרנגול כפרות למשל.

[blavie]

תודה על התיקון!

וכמו שכתבתי, לאזרח מן המניין אין שום אפשרות להשפיע בצורה משמעותית על התנהלות השלטון - וחבל.

[ברווז]

אני עדיין לא מאבד את התקווה.

השתנה משהו בשנה האחרונה?

 

-חשבתי לפתוח שירשור תודות חדש, ולקרוא לו "תודות לעברייני תנועה-גירסת הברווז", אבל השירשור הזה לא נעול, אז...

ברשותכם ארצה לשנות כיוון לשירשור, ולנסות משהו אחר קצת.

 

לפני כחודש פלוס, אני מוצא דפיקה (שריטה? מריטה? כי דפיקה ראסמי לא הייתה שם) רצינית על הפגוש האחורי.

ואני גם יודע מי אחראי לה.

אז תודה רבה לך, מר סובארו אימפרזה בעל מספר רישוי 70-490-58, שמרטת לי את הפגוש. לא שאכפת לך במיוחד, כי כל הפגוש שלך, וגם הפגוש האחורי, מרוטים היטב.

[יוסי פרנקוס]

לא יודע אם אני מאבד את התקווה, אבל האתר שלי הופך עוד מעט מהשימוש הנוכחי שלו לאתר מאוד פוליטי עם מטרה לחנך ולשנות משהו.

 

כל עוד יש לנו את המועמדים "המדהימים" שיש לנו בבחירות האלו (נחשים אחד אחד), שום דבר לא יישתנה.

 

 

 

אגב, אחרי הביקורות שקיבלתי בשרשור הזה, למרות שיש לי תמונות של עבריינים וגם מספרי רישוי וכעס עצום, אני לא חושב שאני אשים עוד פרטים פה.