במלאות שנה לפטירתו, מוקדש ומודגש לרוני אהרונוביץ'

[rashkana1]

בראש שלי, איכשהו, השנה תמיד 1987. אני שוכב על הספה בסלון בבית הורי ולומד בעל פה עוד חוברת "טורבו" או "אוטו" או בכלל שובר את השיניים על "CAR" עם האנגלית המצוחצחת. 

 

אבל אנחנו בסוף של 2022 וכנראה שאני כבר לא בן 18. אז שוב אני בחדר העבודה והעיניים מביטות אל המדפים העמוסים. העיניים, או שזה בכלל המחשבות שנודדות, נודדות, לאוסף המגזינים הענק. מאות חוברות מסודרות שורות שורות, (תכתוב אלפים, האישה מתקנת), יש מצב שאני זוכר איפה רכשתי כל מגזין, מאיפה קיבלתי כל פרוספקט והיכן קניתי כל ספר.

 

מדפדף בברושורים, (תמיד העדפתי לקרוא להם פרוספקטים). אני זוכר את תחושת האושר כשהצלחתי לשים את היד על כל אחד ואחד מהם. יש כאן דברים ממש מיוחדים, כמו ההוא של מרצדס SL R31 וההוא של M3 E31 ואודי quattro Spyder קונספט, ומרצדס SLS. אפשר למצוא כאן גם קטלוגים של Tamiya משנות ה-80 שהם לא בדיוק רכבים אבל פנינה לכל חובב מוטוריקה .

 

תמיד חשבתי לעצמי שאני אנצור את הגיליונות האלו לעולמי עד, ואעביר את האוסף בגאווה לבן שלי בבוא היום. הייתה לי מחשבה שהגיליונות יהיו שווים מלא כסף בעתיד. בפועל אני מבין שיורש העצר מסרב להתלהב, ומעדיף את הערוץ של shmee150 ביו-טיוב. לאט לאט מכה בי ההבנה שכל האוצר הזה לא שווה כלום, מלבד ערכם הסנטימנטלי עבורי.

 

האוסף הזה כולל רכישות רבות מהארץ ומהעולם, לכל מקום בעולם שאבא שלי ז"ל היה טס, הייתי שולח אותו לסוכנות רכב שיביא לי פרוספקטים, לא משנה באיזו שפה. אבי היה חוזר עם הפתעות, כמו הקטלוג של רכבי LMS או מפרט טכני של רנו F1 RS10.

 

מאות גיליונות cycle ו car-שאני רכשתי לאחר מסע בקו 66 אל רחוב החשמל 1 אצל "יערי ספרים".

הקטלוג של פורשה בוקסטר דור ראשון מונח אצלי על המדף, כמובן מאליו. אבל אני זוכר כיצד המוכר הגרמני בסוכנות "שטוטגרט" התעקש שאין לי צורך בו, כי הקטלוג בשפה הגרמנית וממילא לא אבין דבר. אבל אני לא ויתרתי .

 

מה עוד יש באוסף? פרוספקטים מרהיבים (ספרים) של R8 או זה של לקסוס LS וזה של 911 דור 992. ואיך אפשר לשכוח את RS4 שכל דף בו בעובי של ספר תורה, וכל הדורות של מרצדסClass, S-Class, -CLS G

סדרה שלמה של פרוספקטים של בימוטה ממילנו, ודוקטי 851 ו-916 גרסת סנה, פרוספקט של סוזוקי R1100 דור ראשון שאספתי בסוכנות בוולינגטון ניו זילנד נשמרה במצב חדש. והקטלוג של BMW disingo מתערוכת פרנקפורט.

ביוגרפיות של סנה. ווין ריני. גוי דנלופ, מיק דוהן, פרדי ספנסר, וולנטינו, ואחד הספרים האייקונים לכל חובב פורמולה 1 סיפורו של מכונאי.

איך לתכנן מכונית של אדריאן יואי (והוא יודע, מקשיב ורסטאפן) וסדרה שלמה של garage life רבעון יפני הכי נישתי שיש על עיצוב גרז''.

 

וכמובן, גולת הכותרת, כל חוברות "טורבו", מהראשונה שנרכשה בתערוכת הרכב בפסח בגני התערוכה, יחד עם אבא, הגיליון עם גריס ג'ונס וסיטרואן על השיער, והגיליון עם בימוטה על השער, שאת הרגע שאבא שלי חזר מקניות ונתן לי אותו אני לא אשכח לעולם.

מבחן דרכים לנגמש צהלי. הגיליון האחרון של טורבו בעריכה של רוני אהרונביץ', והגיליון הראשון של אוטו עם סוברו XT והשני או השלישי אם דייהטסו קורה ושחקני כדורסל, וגיליונות של קוואטרו מישהו זוכר?

כל גיליונות "מוטו" מהראשון ועד שטל שביט עבר להשכיב בשמים. ולי ירד כל החשק מלרכוב על אופנועים באופן פעיל.

איך אומרים, זר לא יבין זאת.

 

 

עריכה אחרונה ב-30 לדצמבר, 2022 על ידי rashkana1

[LEGACY 1.8]

מדהים!!

לצערי כשהתחתנתי ב 2007 לא היה לי איפה לשמור - זרקתי הכל. והאוסף שלי התחיל רק ב 1993.

[zaf]

לפני שעתיים, rashkana1 כתב:

כל חוברות "טורבו", מהראשונה שנרכשה בתערוכת הרכב בפסח בגני התערוכה

החזקתי בכל חוברות טורבו ואחר כך אוטו , כולל האוגדנים השנתיים שנמכרו למכורים כמוני.

עד שנת 2000 בערך, אלה שכנו בספריה בחדר העבודה, לצד קטלוגים מתערוכת רכב אחת בפרנקפורט (בה הוצגה לראשונה גולף 4) ומוספי רכב שונים. לפני שנים כבר הבנתי שהסנטימנט הוא שלי ולא עבר הלאה. לפני שנה הועבר האוסף של גליונות טורבו ואוטו שהיו בעריכת רוני, לידי חובב אחר ,כאן. 

אנחנו ככל הנראה בין אחרוני המכורים לרכב כפי שהיה ראוי לקרוא לזה עד שהופיעו שלל עזרי הנהיגה והחשמליים, שלטעמי שינוי את כל מה שריגש ברכב ונהיגה. 

עצוב לראות שגם האתר של רוני שומם והדבר שעוד פועל בו זה הפורום שגם הוא דליל פעילות. 

 

אנחנו דור שהולך ונעלם.😔

 

עריכה אחרונה ב-30 לדצמבר, 2022 על ידי zaf

[tza]

בתאריך 30.12.2022 בשעה 17:27, zaf כתב:

אנחנו ככל הנראה בין אחרוני המכורים לרכב כפי שהיה ראוי לקרוא לזה עד שהופיעו שלל עזרי הנהיגה והחשמליים, שלטעמי שינוי את כל מה שריגש ברכב ונהיגה. 

 

אנחנו דור שהולך ונעלם.😔

 

אם אפשר קצת להתפלסף אתם דור שהולך ונעלם בהחלט כי היה לכם רכבי נהיגה טהורים בלי עזרים אבל אני חושב שגם היום יש מכורים רק שאין להם כ"כ איך לממש את זה..

אני לדוגמה מחזיק רכב בן 17 בעל אופי מחוספס ולא שקט גם יחסית לאז ואני נהנה ממנו מאוד דווקא בגלל זה ובגלל ההגה ההידראולי וכו'. נהגתי לא מעט על רכבים חדשים וזה מרגיש מאוד "הייטקי" אבל ממש כיף לי לחזור ל"גרוטאה" שלי שהיא הרבה יותר מכונת נהיגה מהמחשבים האלה שמתגלגלים היום בכבישים. גם שטות כמו דוושת הגז שמחוברת עם כבל למצערת ולא לחצן אלקטרוני שהוא עוד אחד ממקורות הנתונים של המחשב רכב שמחליט כמה גז לתת. והמערכת היחידה שאחראית על האחיזה בכל סיטואציה נמצאת בין האוזניים שלי. (טוב, ABS יש). אפשר להמשיך עוד אבל מניח שהובנתי..

 

לי זה עושה את זה ובגדול למרות שסביר שאני יכול להיות לפחות בן שלך.

אם היה לי זמן וכיס עמוק מספיק הייתי מחזיק רכב אספנות.  גם כעת לראות רכב אספנות טוב פשוט עושה לי את היום ..

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2023 על ידי tza

[נקודה טובה]

מזדהה בעיקרון,

בעל סופר מיני מתחילת העשור הקודם - וגם נהג חדש שלא ראה הרבה בחיים אבל מה שראיתי הספיק לי

אבל לא בטוח שהייתי מחזיק סוויפט בת 19 לו היתה לי אפשרות אחרת (גם ככה האישה לא מרוצה מהמראה שלו...)

אבל ברור לי שעוד יום אחד אתגעגע אליו ולצרות שהוא הכניס אותי

בגדול חושב שעשיתי בחירה נכונה לפי האפשרויות שהיו לי ועל הדרך אני נהנה להחכים מבפנים איך היצור הזה עובד (הרבה בזכות הפורום)

כל אלו שצעקו עליי לא לקנות רכב ב2000 ש"ח היום אוכלים את הכובע (-לא שהם לא צדקו, באמת שהיה לי יותר מזל משכל, אבל תנו לעשות שטויות לבד בחייאת)

 

אבל עמוק בפנים, אני חושב, כולנו אוהבים את הטוהר של הרכב הישן, את הרעד, הרעש שעולה ויורד 

או כמו שמישהו אמר לי "אולי אתה לא יכול ליסוע יותר מ120 אבל כשאתה בפנים - אתה בטוח שאתה על מאתיים"

אגב אצלי אין ABS והכיכרות אוהו הכיכרות - נס שיש במה להחזיק

[tza]

לפני 4 דקות, נקודה טובה כתב:

אגב אצלי אין ABS והכיכרות אוהו הכיכרות - נס שיש במה להחזיק

ABS יש לך, לכיכרות צריך שלא תהיה בקרת יציבות..

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2023 על ידי tza

[נקודה טובה]

לפני 13 דקות, tza כתב:

ABS יש לך, לכיכרות כדאי שלא תהיה בקרת יציבות..

אתה צודק

לא באמת התכוונתי לקשר בין ABS לכיכרות סתם ככה זה יצא לי...

ואין לי ABS , לפחות כך טוען רשיון הרכב

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2023 על ידי נקודה טובה

[המהיר הזהיר]

אני דווקא די צעיר..

אבל עדיין זוכר את הימים שבגיל 13 הייתי רץ ברגל לתחנת דלק ביום שישי בבוקר כדי להספיק לקחת מגזין פוקוס ולראות תמונות של רכבים..

פרוספקטים של מכוניות זה כבר היה בגיל 15 שהייתי נוסע באוטובוס עד תלפיות ועובר מסוכנות לסוכנות בשביל לבקש כמו ילד טוב פרוסבקט של הרכבים.

השיא היה כשהגעתי ללקסוס בגבעת שאול והבחור הנחמד שם החליט שנשחק כאילו אני קונה רכב באמת...

מזג לי פיוזטי בכוס זכוכית ממותגת והתחלנו לדבר על הרכבים והוא נתן לי לשבת ולהרגיש את הרכב ובסוף פינק אותי בכל הפרוספקטים.

אחלה גבר

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2023 על ידי המהיר הזהיר

[מיץ פטל]

"רוני אהרנוביץ'"  גורם לי להתחבר לפורום אחרי אדישות ממושכת.

אדישות שנובעת מההכרה שהגו'ק הזה שמקנן בתוכי מגיל 0 (ורוני סיפק את צרכיו) - מאבד את הרלוונטיות שלו. 

אנחנו מוקצים, התעשיה אומרת את דברה ולא רואה בנו רלוונטיים, והמציאות היומית הפכה נהיגה לסבל.

אני בעולם הפרטי שלי, עדיין מצטייד בכרכרות לא נוחות, צפופות, רועשות, שתייניות - אבל ברור לי שבקרוב לא אוכל להשיגן עוד.