מרמור על מצב הכבישים/פקקים

[dj_dani]

מודצ'יפ, דו"ג זה לא הפתרון. בין אם בגלל המזגן (ובישראל זה לא פינוק- אנחנו מדינת שמש קופחת ולוהטת), בגלל המחסור בבגאז', בגלל חוסר ביטחון של חלק מהאנשים (בין אם בשימוש בכלי עצמו או ההרגשה החשופה), הצורך במקום לעוד אנשים, ועוד ועוד ועוד.

הפתרון לעד היה ולעד יהיה תחבורה ציבורית. רק שזה ידרוש התייעלות רצינית פה, עקירה מהיסוד של השחיתות ברכבת ישראל והרשויות שאחראיות על המכרזים, ואינטרס אמיתי של הממשלה לשפר פה את רמת התחבורה.

מה שכמובן לעולם לא יקרה. בתכלס מבחינת תקציב, אפשר לעשות פה הרבה יותר ממה שאכן נעשה.

 

מזגן באוטובוס, לאחרונה שבדקתי, מעולם לא היה בטמפרטורה הרצויה, או קר מדי או גהנום, עדיין תצטרך רכב פרטי כדי לעשות קניות סידורים וכו', גם אם הרכבת תגיע בזמן והאוטובוס יחכה בחוץ בתיאום מושלם, עדיין לא תיפטר מ"אנשי התחבורה ציבורית", אותם אלו שנוסעים בה בלית ברירה, אותם ילדים חסרי חינוך עם רמקול בלוטוס מרעיש ושאר רעות חולות שיש בתחב"צ, ורק על זה, לא משנה כמה התחבורה ציבורית תהיה יעילה, היא לא תעבוד במדינת ה"רכב צמוד מעבודה" והפינוקים.

הפיתרון הישראלי זה להתפנק, לנסוע ברכב צמוד מהעבודה, גדול ומרווח, לבד, להמשיך לזחול בפקק ולהתלונן.

 

הישראלים החכמים עברו לקטנוע מנהלים מפנק, כמות הזמן שזה חוסך היא לא תאמן, זה מה שנקרא "לדפוק את המערכת"

 

שני חברים טובים שאיבדתי, מראים שהסטטיסטיקה לא תמיד צודקת. וכן, זה קרה בתנועה יומיומית שגרתית.

 

תאמין לי שהאמהות שלהן היו נותנות הכל כדי שיסבלו עוד שעה ועוד שעתיים בפקקים.

 

וכדי ליישר את העניין - רוב החברים שלי נוהגים במכוניות. טפו טפו טפו, עד היום - אפס הרוגים, אפס פצועים. וזה לא שלא היו תאונות... הן פשוט מסתיימות בהחלפת פרטים ולא בהחלפת פלטינות.

 

Sent from my ZTE B2017G using Tapatalk

 

רק בחול המועד, הייתי עד לתאונה בצומת פצאל, אוטובוס שאיבד שליטה נכנס חזיתית במשאית. משאית! (יש אפילו סרטון של המקרה ברשת)

אני בטוח שאמו של נהג המשאית הייתה נותנת הכל כדי שבנה לא ינהג במשאית\לא יילך לעבודה באותו יום\ לא ייצא מהמקלט לשארית חייו.

אנשים נהרגים כל הזמן, כחיילים בצבא, כהולכי רגל תמימים לחלוטין בפיגועי דריסה, או סתם ככה בשגעון של נהגי ישראל, כרוכבי אופניים מכל סוג (שנכפה עליהם לחלוק נתיבים עם רכבים) כטיילים בחו"ל, כיהודים. אתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך.

מה שנשאר לעשות זה להתמגן כראוי (ראיתי לא אחת איך מיגון ראוי מציל חיים, ומציל משלל ברגים ופלטינות), לעבור הדרכת רכיבה מסודרת ולדעת לשלוט בכלי הרכב (מרבית התאונות העצמיות נגרמות מאיבוד שליטה) ולקוות שהיום, אף אחד לא יהרוג אותי בדרך לעבודה, אף אחד לא ידקור אותי ברחוב, ואף אחד לא יחדור לביתי וישסף את גרוני בשנתי. (מצלצל מוכר?)

 

דו"ג זה הפתרון הזמין המהיר והיעיל, הוא לא תחליף לרכב, וכך גם תחבורה ציבורית יעילה לא, שחררו מהפאניקה, תשנו עוד שעתיים בלילה, תבלו עם יקירכם עוד שעתיים בערב, תחזרו הביתה רעננים חדים ולא שפוכים וממורמרים.

עריכה אחרונה ב-24 לאוקטובר, 2017 על ידי dj_dani

[dj_dani]

פעמיים ביטוח, פעמיים טסט, פעמיים תחזוקה. פתרון זה בטח לא. גם בנהיגה הזהירה ביותר, התוצאה של כל תאונת דרכים כלשהי היא חמורה בהרבה.

הדיון הזה טיפה עקר, למדינת ישראל זה כבר די אבוד- עוד 10-12 שנה יהיה פה גיהנום תחבורתי בל יתואר, אלא אם משהו מאוד קיצוני יקרה (כמו למשל הסכם עם ממשלת סין על בניה ותפעול הרכבות בישראל ל 50 השנים הבאות, עם יד חופשית)

 

מרבית המשפחות בישראל מחזיקות 2 רכבים.

אפשר להחליף אחד מהם בדו גלגלי.

 

במיוחד כיום שרוכבי אופניים שמגיעים למהירות גבוהה חולקים נתיבים עם רכבים ומתרבים בקצב גבוה, עדיף קטנוע, עם בלמים שעוצרים, עם מערכת abs, עם יציבות עדיפה, ועוד.

[קורן בן אשר]

אחת הדרכים היחידות לרבע את המעגל היא להיות עצמאי קטן בעל מקצוע חופשי שלוקח את העבודה שלו איתו ממקום למקום. למעשה זה התחיל בתור אילוץ ולא מבחירה; בכל אופן, בדיעבד הסתבר שכך אני יכול לחיות מחוץ למדינת גדרה-חדרה, להתפרנס בצורה סבירה ולא לסבול יותר מדי מפקקים. אשתי עובדת בחיפה ונוסעת בוקר וערב 35 דקות בכביש הפתוח - לא יודעת מה זה פקקים. כבר שנתיים שהיא מנדנדת לי שהיא רוצה לחזור לכור מחצבתה בצנטרום של גוש דן - ואני חוזר ומנסה להסביר לה שאנחנו לקראת קטסטרופה תחבורתית ובעוד חמש שנים אי אפשר היה להזיז שם אצבע - לשווא. אני חושש מהיום שבו כנראה אאלץ לקבל את הגזרה ולעבור דירה דרומה.

 

כבר היום, כשאני מגיח לגוש דן לפגישות וסידורים, אני יודע שיש לי חלון זמן של 4-5 שעות בערך, מעשר עד שלוש, שבתוכו אפשר לנסוע בצורה יחסית סבירה; ככל שמתקרבים לשלוש מפלס העצבנות עולה ואני יודע שהגיע הזמן להימלט צפונה בטרם פורענות. וזה עוד כשאני משתדל לא לנסוע למרכז בימי ראשון וחמישי.

עריכה אחרונה ב-24 לאוקטובר, 2017 על ידי קורן בן אשר

[Pika007]

זה פשוט לא נכון. המשפחות מחזיקות ב 2 רכבים שנוסעים ל 2 מקומות שונים כמעט ללא זמן חופף.

קניות? לאסוף את הילדים? נסיעות מנהליות? אתה יוצא מנקודת הנחה סופר שגויה ששני הרכבים זמינים בכל זמן, או של 2 השותפים מותר לנהוג ב 2 הרכבים, שבד"כ המתכונת בתכל'ס היא רכב ליסינג אחד+רכב משני אחד משנתון ישן יותר, רכב הליסינג חוזר הביתה בשעה מאוחרת מאוד בערב, השני משמש לכל מה שהרגע פירטתי. אתה לא צריך ללכת רחוק, תיכנס לפורום המלצות פה, זה בול מה שקורה.

 

אגב, dj_dani, אל תיפול לדמגוגיה.

ברור שהמזגן באוטובוס לא בטמפרטורה הרצויה- האוטובוסים פה פאקינג פח ברוב המקרים. לכן אני טוען שצריך לשפר ולפתח, כי הם לא חייבים להיות ככה.

את הישראלים לצערי אי אפשר להוציא מישראל, אבל עם או בלי רמקולי בלוטות', הייתי שמח מאוד להעיף מפה את הרכב לטובת תחב"צ אם זה היה מציאותי. לנהוג בפקקים זה שוחק בטירוף.

[dj_dani]

אתה טוען שרכב אחד נוסע לעבודה וחוזר מאוחר בערב ולא יעיל כביכול למשפחה, כי הרכב המשני והישן יותר משמש לכל סידורי הבית והילדים, מה שאומר שהליסינג הסובלת בפקקים יכולה להתחלף בקטנוע יעיל.

 

אם אתה יכול להחליף את הרכב בתחבורה ציבורית, אתה יכול להחליף את הרכב בקטנוע.

שניהם לא יעזרו לך ללכת לקניות (דווקא בקטנוע יהיה יותר נוח) ובקטנוע עדיין תשמור על העצמאות שלך, לעומת תחבורה ציבורית, שמשולה בישראל ל"נכשלתי בחיים"

[BarryG]

מי שטוען שהסיכון (הסיכוי לתאונה וחמרת הנזק) בדו"ג דומה לסיכון של רכב חי בסרט... מתישהו תהיה מעורב בתאונה, לא משנה אם בדו"ג או רכב, רק שעל דו"ג התוצאה תהיה חמורה בהרבה.

 

גילוי נאות: כלי הרכב העיקרי שלי היה בעבר דו"ג במשך כחמש שנים, מקטנוע 125 סמ"ק עד לאופנוע עם 100 כ"ס, כולל 2 הקורסים של אופנוען מאומן. אחרי 2 החלקות על שמן על הכביש במהירות נמוכה (בהפרש של שנה) הוחלט לרדת מהאופנוע ואולי לקנות איזה הארלי בפנסיה.

[hans]

לעומת תחבורה ציבורית, שמשולה בישראל ל"נכשלתי בחיים"

הדגמה יפה של כשל מחשבתי והתנהגותי שלא קשור למציאות.

כל חיי הגעתי וחזרתי מהעבודה בתחב״צ.

הפרמרטים בגדול מתקזזים:

באוטובוס בינעירוני אתה ישן/מנמנם/צורך אינטרנט - במכונית אתה עירני ודרוך כל הדרך.

נסיעה בתחב״צ נמשכת זמן רב יותר - אבל זולה פי כמה בהשוואה לרכב. כמה? תלוי כמה אתה מתמחר את הזמן שלך.

 

התפוצצות הטלפונים בשנים האחרונות גרמו למותו של השיעמום, אני וסביבתי מזמן עוברים בין אוטובוס לרכבת לאוטובוס

וחוזר חלילה עם קרוב לאפס מודעות למתרחש סביבי. הראש תחוב בטלפון. אין צבירה של מתח או רגשות שליליים.

 

נכון, דרוש תכנון מראש ונושא הזמן הוא די קריטי, אבל תרגילים מחשבתיים מסדרים את העניין.

למשל, לחשוב על הנסיעה בתחב״צ בתור הרגעים ביום שבהם אתה צורך אינטרנט/משחק/מנקה את הראש,

במקום לעשות זאת בבית אחרי החזרה מהעבודה. ״על הדרך״ אתה גם מגיע למחוז חפצך.

 

נ.ב.:

הקניות היומיומיות מסודרות הודות לסופר שנמצא קרוב לבית במרחק הליכה. פריוויליגיה של חיים בעיר.

[garicho]

"A developed country is not a place where the poor have cars. It's where the rich use public transport"

 

[natco]

אני מבין למה זה אוטו שני או קטנוע במקומו (עלויות תחזוקה שוטפות וקבועות כמו ביטוח ורישוי).

באמת שלא מבין למה אי אפשר להחזיק שני רכבים ועדיין להשתמש בתחבורה ציבורית?

נניח, כמו בדוגמה שהבאתי למעלה- להגיע לתח' רכבת חדרה עם הרכב, להשאיר אותו שם, ולהמשיך ברכבת להרצליה?

במקום 80-100 דק' על הכביש, נסיעה של 10 דק' לתחנה+25 דק' ברכבת+15 דק' באוטובוס לעבודה=40 דק', שזה בדיוק חצי מהזמן. (אילו רק לא היה צריך לחכות 30 דקות לאוטובוס...).

 

כמובן שמה שנאמר לגבי תח"צ=כשלון בחיים, זה שטויות.

יש לי לפחות 3 מכרים שוויתרו על ליסינג ונוסעים ברכבת (כי זה יותר נוח), ובתקופה שניסיתי את עניין הרכבות, חלק גדול משכני לספסל היו עכברוני הייטק שתקתקו קודים על הלפטופים שלהם בדרך...

[קורן בן אשר]

אני חושב שהסטיגמה הזו, לפחות לגבי הרכבת, עפה כבר מזמן דרך החלון.

 

לגבי אוטובוסים, יש עוד עבודה לעשות. יש כאן בעיה של ביצה ותרנגולת. מערכת תחבורה ציבורית טובה היא גם מערכת יקרה שמחיר הנסיעה בה יקר. רוצים איכות - צריך לשלם. מחירי הנסיעה באוטובוס בארץ מאוד נמוכים בכל קנה מידה, ומצב המערכת בפח בהתאם. מבחינת הממשלות לדורותיהן, אוטובוסים = בוטנים שזורקים לעניים ולמעוטי יכולת כדי לצאת ידי חובה . העיקר שמחירי הכרטיסים יהיו מחירי רצפה. כל עוד זו הגישה, המצב לא ישתנה. מחירי הנסיעה באוטובוס צריכים להכפיל את עצמם כדי שאפשר יהיה להתחיל לחשוב על מערכת איכותית.

[garicho]

רכבת נתפסת שונה מאוטובוס בארץ (האמת שכנראה גם בעולם). בגלל שיש לה זכויות דרך בלעדיות. בגלל שהנסיעה חלקה ומאפשרת נוחות\קריאת עיתון בנחת. בגלל שאוטובוס נתפס כרכב גדול ורכבת זה משהו שונה...

[garicho]

אני חושב שהסטיגמה הזו, לפחות לגבי הרכבת, עפה כבר מזמן דרך החלון.

 

לגבי אוטובוסים, יש עוד עבודה לעשות. יש כאן בעיה של ביצה ותרנגולת. מערכת תחבורה ציבורית טובה היא גם מערכת יקרה שמחיר הנסיעה בה יקר. רוצים איכות - צריך לשלם. מחירי הנסיעה באוטובוס בארץ מאוד נמוכים בכל קנה מידה, ומצב המערכת בפח בהתאם. מבחינת הממשלות לדורותיהן, אוטובוסים = בוטנים שזורקים לעניים ולמעוטי יכולת כדי לצאת ידי חובה . העיקר שמחירי הכרטיסים יהיו מחירי רצפה. כל עוד זו הגישה, המצב לא ישתנה. מחירי הנסיעה באוטובוס צריכים להכפיל את עצמם כדי שאפשר יהיה להתחיל לחשוב על מערכת איכותית.

 

אני לא מסכים איתך. איכות מערכת תחב"צ לא תלויה במחירי הנסיעה. יש ערים לדוגמא בהן הנסיעה בתחב"צ היא חינם מכיוון שהיתרונות לעיר\למשק המדינה מנסיעת עובדים\אנשים בתחבורה ציבורית משתלם הרבה יותר מכרטיס נסיעה.

מה שישפר את התחבורה הציבורית זה כמות גדולה של נתיבי תחבורה ציבורית יעודיים על חשבון כלי הרכב ואכיפה אמיתית של נסיעת אנשים עליהם. נכנסת לנתיב תחבורה ציבורית - שילמת 750 ש"ח. להתקין מצלמה על כל אוטובוס ויאללה, לעבודה...

[natco]

כשמדובר בפתרון ל"מייל האחרון" (להבדיל מהנסיעה הארוכה,הבין-עירונית) ה"נוחות" פחות חשובה. לקרוא עיתון בכמה דקות האלה-פחות מעניין.

גם בטיוב הלונדוני/מטרו הפריזאי/סבוואי הניו-יורקי, בשעות השיא, הנסיעה היא צפופה, לרוב בעמידה, לעיתים קרובות לצד אנשים מאותגרי- דיאודורנט.

ובכל-זאת, הרבה אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה רואים בהן פתרון לגיטימי ויעיל.

 

יעילות זו מילת המפתח כאן.

תח"צ בתדירות גבוהה, עם מגוון קווים ויעדים גדול. זה מה שחשוב.

אם במקום 5 שקל לכרטיס היום, זה צריך לעלות 10, כמו שטוען ג'ריחו, אני מוכן בשמחה לספוג את הפרש העלות תמורת העלייה בתועלת.

 

והטכנולוגיה שתאפשר המשך סבסוד ממשלתי למעוטי היכולת כבר קיימת ומיושמת ממילא.

(כמו שתלמידים/קשישים משלמים חצי תעריף/חיילים נוסעים חינם ב"גיהוץ" תעודה מתאימה בכניסה לאוטובוס).

[חן ג.]

כשמדובר בפתרון ל"מייל האחרון" (להבדיל מהנסיעה הארוכה,הבין-עירונית) ה"נוחות" פחות חשובה. לקרוא עיתון בכמה דקות האלה-פחות מעניין.

 

דוחק בתחבורה ציבורית הוא בעייתי ככל שהנסיעה פחות חלקה. באוטובוס זה חתיכת סיוט, גם בנסיעה קצרה.

[Pika007]

אני חושב שהסטיגמה הזו, לפחות לגבי הרכבת, עפה כבר מזמן דרך החלון.

 

לגבי אוטובוסים, יש עוד עבודה לעשות. יש כאן בעיה של ביצה ותרנגולת. מערכת תחבורה ציבורית טובה היא גם מערכת יקרה שמחיר הנסיעה בה יקר. רוצים איכות - צריך לשלם.

במבט אל מדינות אחרות, זה מאוד לא נכון. מערך תחבורה ציבורית יעיל מונע בזבוז כביר של שעות-אדם, מונע זיהום די גדול במרכזי אוכלוסיה גדולים, מה שמוריד את מספר הסובלים מתופעות בריאותיות הקשורות בזה, ואחרי תקופת הרצה קצרה שבה בונים סטטיסטיקה- אפשר גם להתאים את התדירות לזמני השיא.

כל האפקטים החיוביים והמקומות האחרים שמפעילת התשתית (בד"כ העיר או המדינה, או חברה פרטית שמסובסדת ע"י הנ"ל) מאפשרים סבסוד, למשל.

לא נעשה מחקר בנושא עדיין, אבל אני חותם לך שאחת הסיבות לפריון העבודה הנמוך בישראל היא שחיקה מהרגע הראשון בבוקר כתוצאה מעמידה של שעה בפקק.

 

אגב, גם בלי סבסוד, אם אתה לא נוסע חצי מהזמן עם אוטובוס ריק או קרונות ריקים ממש, המחיר עדיין לא חייב להיות כ"כ גבוה.