תביעה יצוגית נגד צ'מפיון מוטורס בעקבות תקלות ב- DSG

[Keyser]

זה מה שקורה כשיש יותר מדי עורכי דין באוכלוסיה - הם מתחילים להשתעמם מחוסר עבודה

[סהר#]

את בטוח נשמע לי קצת הזוי 30אלף!

אם זה נכון אז טוב שאין לי רכב- VAG

[teyal]

טורבו לא עושה 100000 וצריך להחליף בעוד כמה אלפי שקלים.

 

ממש לא נכון

לפני שנים רבות,הטורבו בפיאט אונו שלי מסוג IHI

עבר 3 מנועים ומעל 200K ועדיין היה במצב טוב ללא חופש מוגזם בציר.

 

הטורבו,בדובלו של העסק עבר מעל 200K ועדיין היה כמו חדש

ללא חופש בציר כלל.

 

ברמת העיקרון,הטורבו הוא מערכת מאוד אמינה(אפילו יותר מהמנוע עצמו) כל עוד מקפידים

על תחזוקה ונהיגה נכונה.

[papikian]

מכוניות עם מצמד צריכות החלפת מצמד לפני שמגיעים ל 100000 ק"מ. ל DSG של שני מצמדים החלפה עולה 15000 כבר דיברו עם זה בפורום.

טורבו לא עושה 100000 וצריך להחליף בעוד כמה אלפי שקלים.

אייל נוימן מומחה למחשבי רכב אומר שמגיעים אליו DSG עם מחשב במצב נוזלי (יש לו היבוסה בלי הגבלת מהירות )

 

סה"כ שמגיעים ל 100000 ק"מ צריך להוציא כ 30000 ש"ח בשביל שהרכב ימשיך לנסוע

 

מוזר.

יש לי במשפחה 3 מכוניות עם גיר DSG.

 

פאסאט 2009 - 160,000 ק"מ על השעון. המצמדים הוחלפו אחרי 150,000 במסגרת האחריות המורחבת.

גולף פלוס 2006 - 230,000 ק"מ על השעון. לא הוחלפו מצמדים כלל DSG6.

הפולו שלי 2011 - עדיין צעירה 22,000 ק"מ על השעון ועדיין במסגרת האחריות.

 

זה הניסיון האישי שלי עם הרכבים...

מה הוא הניסיון האישי שלך ?

האם הנתונים שהבאת מגובים בעובדות ?

[green]

זה מה שקורה כשיש יותר מדי עורכי דין באוכלוסיה - הם מתחילים להשתעמם מחוסר עבודה

 

עורכת הדין הזאת ממש לא משועממת והתביעה ממש לא מופרכת אלא ההיפך מכך, מדובר בתביעה מבוססת על עובדות שלנתבעות אין סיכוי להפריכן ויש סיכוי טוב לדעתי שהיא תראה פיצוי בסדר גודל של כמה מיליוני ש"ח רק לעצמה באופן אישי (גם התובעת עצמה תזכה לפיצוי נכבד נפרד באופן אישי) (תיקח סדר גודל של פיצוי על הצד הנמוך והזניח אפילו של 1,000 ש"ח לכל רוכש רכב בעל גיר ה-DSG ויש 28 אלף כאלו (פיצוי כנ"ל מגיע גם למי מהם שלא חווה תקלה בפועל ולא סובל מכל הנזקים, לאור נזק של ירידת ערך פסיכולוגית שתחול גם על הרכב שלו)= 28 מיליון ש"ח ריאליים מאד. מספיק לצורך החישוב שעורכת הדין תגרוף מסכום זה שכ"ט בשיעור נמוך של 15%= 4.2 מיליון ש"ח, כאמור רק בשבילה באופן אישי וזה גם על הצד הנמוך מאחר ובתביעות ייצוגיות ביהמ"ש לוקח לוקח בחשבון בחישוב השכ"ט לעו"ד והפיצוי לתובע, סיכון גדול בתביעה לאור כך שאם התביעה ללא תתקבל גם החיוב בהוצאות גדול מאד).

 

גם מבחינה צרכנית היא עושה שירות מצויין, נכון שסביר להניח שאינטרס המוליך אותה הוא לעשות לביתה כמו שאומרים, אבל התוצאה היא שגם בעלי הרכבים בעלי גיר ה-DSG יהנו מכך מאחר ואני צופה שמעבר לפיצוי כספי זניח כנ"ל או פיצוי אחר כגון טיפולים חינם וכיוצ"ב, כי האחריות תוארך ל- 10 שנים, כתוצאה ישירה מהתביעה הזאת, דבר שיחסוך מאותם רוכשים את מרבית הנזק שנגרם להם והיה נגרם להם בעתיד.

 

שים לב כי אחד מהסעדים המבוקשים בתביעה הוא הארכת האחריות ל-10 שנים, כלומר מספיק שסעד זה יתקבל ואפילו לא סעד כספי אחר, הרי שעורכת הדין והתובעת יהיו זכאיות לפיצוי כספי נכבד.

[amiger]

מכוניות עם מצמד צריכות החלפת מצמד לפני שמגיעים ל 100000 ק"מ. ל DSG של שני מצמדים החלפה עולה 15000 כבר דיברו עם זה בפורום.

טורבו לא עושה 100000 וצריך להחליף בעוד כמה אלפי שקלים.

אייל נוימן מומחה למחשבי רכב אומר שמגיעים אליו DSG עם מחשב במצב נוזלי (יש לו היבוסה בלי הגבלת מהירות )

 

סה"כ שמגיעים ל 100000 ק"מ צריך להוציא כ 30000 ש"ח בשביל שהרכב ימשיך לנסוע

לא מחייב. האלפא 147 שלי אחרי 158K עם מצמד מקורי (רובוטי חד מצמדי עתיק), והיא לא היחידה.

גם ה156 הידנית של אחי עברה 180K על מצמד מקורי עד שהלכה לעולמה בתאונה.

VW בטוח לא תכננה את החלקים האלה לחיים כל כך קצרים ובעלות כל כך גבוהה, אין בזה הגיון, במדינות עם מיסוי נמוך על רכב (רוב אירופה), תקלה בסדר גודל כזה של עלות תשבית רכב יחסית חדש וזה לא הגיוני.

[shayy]

ל DSG של שני מצמדים החלפה עולה 15000 כבר דיברו עם זה בפורום.

 

סה"כ שמגיעים ל 100000 ק"מ צריך להוציא כ 30000 ש"ח בשביל שהרכב ימשיך לנסוע

 

 

רגע, מישהו שילם את המחיר הזה?

אחריות...?

[green]

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, התיר בהחלטתו מיום 15/07/2013 הוספת שלושה תובעים ייצוגיים נוספים, תוך כדי שכבוד השופטת מציינת כי הבקשה המקורית לאישור התובענה כייצוגית אינה נראית, על פני הדברים, כנעדרת תשתית עובדתית מספקת.

 

כפי שכבר ציינתי בעבר, נראה כי התובענה הנ"ל האיצה בצ'מפיון לצאת בקריאות שירות לגבי תיבת ה- DSG וכעת מבוצעות בדיקות גם לגבי שרשרת התזמון. טוב שיש כלי משפטי כזה.

 

דיון קבוע ליום 24/10/2014 (טחנות הצדק טוחנות לאט )

 

את כתב התשובה שהגישה צ'מפיון אין בידי ואולם רוח התשובה עולה מהנאמר בהחלטת ביהמ"ש לגבי התגובה שהוגשה לבקשה לצירוף התובעים הנוספים.

 

להלן ציטוט החלטת ביהמש המחוזי הנ"ל:

 

"שרביט נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ ואח'

מספר בקשה:8

בפני

כב' השופטת אביגיל כהן

המבקשת:

המבקשים להצטרף

עו"ד מורן שרביט

1.חמדה יסמין

2. אייל דניאל

3.כרמל שמע

ע"י ב"כ עו"ד עדי פורת

נגד

המשיבות:

1. צ'מפיון מוטורס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יניב סטל

2. VOLKSWAGEN AKTIENGESELLSCHAFT

ע"י ב"כ עו"ד אילן שביט- שטריקס

החלטה

1. לפני בקשה מיום 23.5.13 להתיר צירופם של שלושה תובעים מייצגים נוספים – חמדה יסמין, אייל דניאל וכרמל שמע (להלן יכונו יחד : "התובעים הנוספים") למבקשת , בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

לבקשה צורפו תצהירים מטעם המבקשים להצטרף ומטעם בנו של כרמל שמע , תצהירה של המבקשת ונוסח הבקשה המתוקנת לאישור תובענה כייצוגית.

לאור החלטתי מיום 19/5/13 עדיין לא הוגשה תשובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

2. המבקשת הגיש ה בחודש מרץ 2013 בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה המקורית לאישור").

בבקשה נטען כי המשיבות מכרו לחברי הקבוצה רכבים בעלי פגם מובנה בתיבת ההילוכים, אלא שהן ראו לפעול בחוסר תום לב תוך הסתרת מידע חיוני מחברי הקבוצה, טשטוש מחדליהן במטרה להטעות את חבריה ויצירת מצגים לפיהם אותם פגמים מולדים ותקלות רבות הינם תוצאה של מזג אויר חם בישראל. עוד טענו המשיבות כי אותם פגמים מובנים כלל לא קיימים וכוונת משיבה 2 היתה לייצר את אותם רכבים ממש כפי שיוצרו על ידה, כאשר ברכבים אלה קיימות תופעות הכוללות, בין היתר, רעידות, רעשים ותפקוד ירוד בנסיעה עירונית, בעומסים ובזינוק בעליה, זאת בנוסף לבלאי בלתי סביר לחלפים בתיבת ההילוכים ולצורך להתמיד בתיקונים ובטיפולים.

נטען כי המשיבות פעלו בחוסר תום לב מובהק העולה כדי זדון, הסתירו מחברי הקבוצה קיומו של ליקוי בתיבת ההילוכים ברכבים אשר נרכשו על ידם על אף שידעו אודותיהם או היה עליהם לדעת אודותיהם ובכלל זה לא קיימו את חובת הגילוי עפ"י סעיף 15 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968 ו/או עפ"י סעיף 11 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981.

עוד נטען כי המשיבות פעלו בניגוד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים בכך שסיפקו תיאור כוזב לרכבים אותם מכרו וכן כי פעלו ברשלנות ולא כפי שמשווק/מוכר/ יצרן סביר היה נוהג בנסיבות הענין.

3. המבקשת טוענת בבקשה דנן כי צירופם של התובעים הנוספים יחדד את העובדות העולות מגוף בקשת האישור ובכלל זה, קיומם של פגמים בתיבות ההילוכים ברכבי חברי הקבוצה המיוצגת והתנהגות המשיבות בדורסנות ובחוסר תום לב במטרה להסוות את מחדליהם החמורים. לטענת המבקשת , מבקשת האישור עולה כי זו הוגשה לאחר בדיקה וחקירה מדוקדקות והיא מצוידת בראיות מהימנות וכבדות משקל. יחד עם זאת, צירוף התובעים על שלל המסמכים האובייקטיביים המצויים בידיהם נחוץ והכרחי לצורך הכרעה במחלוקות באופן מלא ושלם. כמו כן, התובעים הנוספים שצירופם מתבקש עונים על הגדרת חברי הקבוצה מיוצגת.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענת המשיבים, הבקשה אינה מצביעה, ולו בדוחק, על אותו ערך מוסף ותרומה ממשית שיצמיח צירופם של התובעים הנוספים ולא עולה כי צירופם נחוץ כדי לאפשר לביהמ"ש לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. צירופם יגרום לסרבול והארכת ההליך.

משמודים המבקשת והתובעים הנוספים כי, לכל היותר, גרסתם תחדד את גרסת המבקשת, הרי שהם מודים כי גרסתם הינה אך ורק חזרה על גרסתה של המבקשת וכי אין בידיהם מידע נוסף. כאשר משווים בין בקשת הצירוף לבקשת האישור התמונה העולה היא כי קיימת חפיפה מדויקת בין טענות התובעים הנוספים לטענות המבקשת. חפיפה זו קיימת גם מבחינת סוגי האסמכתאות שצורפו לבקשה.

זאת ועוד; לכרמל אין ידיעה אישית בנוגע לכלל הגרסה שנפרסה בתצהירו ורובה ככולה הינה עדות שמיעה הנסמכת על דברי בנו. משאין לכרמל ידיעה אישית הרי שאין חולק כי צירופו אינו בעל ערך מוסף ותרומה ממשית וצירופו לא יסייע לביהמ"ש בניהול ההליך. עוד נטען כי דחיית צירופו של כרמל מתחייבת גם מאחר ומניעיו פסולים וכי יש לסלק את תצהירו של גיא שמע (בנו של כרמל) מהבקשה, משלא התבקש צירופו כתובע ייצוגי.

 

. בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי המבקשת והתובעים הנוספים הביאו עמם נתונים חדשים ומהותיים ביותר וכן ראיות נוספות וכבדות משקל, מעבר לקווים המשותפים לגרסת המבקשת; לאחר צירופם של התובעים הנוספים אף תיחסמנה בפני המשיבות טענות רבות ; המחלוקת בתיק הינה בעניין ההסתרה, העדר הגילוי, אי מתן מענה ראוי והולם ונזקי חברי הקבוצה – מאחר ושאלת הפגם – אינה שנויה במחלוקת;

שעה שמדובר בבקשה במסגרת הליך ביניים בה נתונה למבקש אפשרות להצהיר גם "למיטב אמונתו".

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להיתקבל מהנימוקים כדלקמן :

א) תקנה 19 (א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010, מחילה על תובענה ייצוגית את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") בשינויים המחויבים ובפרט את תקנות 24 ו -92 לתקסד"א.

תקנה 24 לתקסד"א קובעת כדלקמן:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

תקנה 92 לתקסד"א קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים שנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי בצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

ב) בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.12) דן ביהמ"ש העליון במערכת השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול במסגרת בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

השיקול הראשון עניינו באינטרס להכריע בשאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין. בהקשר זה, ביהמ"ש קובע כי : "כשמדובר בתובענה ייצוגית, אין מדובר רק באינטרס של חברי הקבוצה, אלא גם באינטרס הציבור בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה. מקום שהתיקון נדרש לשם כך, תיטה הכף להתירו . מנגד, ככל שהתיקון נוגע לשאלה שאינה נחזית ככזו שעשויה לסייע לבירור הפלוגתות – תיטה הכף שלא להתירו. יצוין כי עשוי להתעורר קושי להעריך את תרומתו של התיקון לבירור השאלה השנויה במחלוקת לפני שהותר התיקון ולפני שנערך בירור מקיף של בקשת האישור... כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, קושי זה מצדיק לאמץ אמת-מידה ליברלית. על כן, ככלל, די בכך שבגדרי שיקול זה ייווכח בית המשפט כי על-פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק וכי יש יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת.". (סעיף 28 לפסק דינו של כב' הש' ע' פוגלמן).

השיקול השני נוגע לסיבה לשיהוי בהעלאת הטענה או העובדה שבגינה מבוקש התיקון ולעיתוי הגשת הבקשה לתיקון. בהקשר לכך נקבע בפרשת איסלר כי קיימים שני מאפיינים, מאפיין ראשון נוגע לפער המידע האינהרנטי בין התובע לגורם הנתבע והמאפיין השני נוגע לחובה לפרוש את התשתית העובדתית והראייתית המלאה בשלב בקשת האישור. נקבע כי: "שילוב של שני המאפיינים הללו מגביר מראש את ההסתברות שהתובע הייצוגי יידרש להוסיף ראיות וטענות עובדתיות חדשות שלא הובאו בבקשת האישור, ולשלם כך מבוקש לתקנה. מאפיינים אל מטים את כף המאזניים להקל בבקשת תיקון, ובלבד שעל-פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק" (סעיף 35 לפסק דינו של כב' הש' ע' פוגלמן).

השיקול השלישי עניינו בפגיעה שהתיקון יסב לבעל הדין היריב. נקבע כי הכלל שלפיו הכף תיטה להתרת התיקון כאשר הנזק ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות עומד בעינו.

השיקול הרביעי, נוגע לתום ליבו של מבקש התיקון ובהקשר זה נאמר, בין היתר, כי התובע נדרש מלכתחילה לבסס את בקשת האישור על בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין והגשת בקשה לאישור מבלי לערוך בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית עלולה לכשעצמה להוליך למסקנה כי קיים יסוד סביר להניח שהתובע הייצוגי ובא כוחו לא ייצגו את הקבוצה בלום לב.

ג) במקרה שלפני, לאחר שעיינתי בבקשת המקורית לאישור אינני סבורה כי על פני הדברים עסקינן בבקשת סרק ובנסיבות שלפני, הבקשה לתיקון ע"י הוספת תובעים נוספים הוגשה בשלב מקדמי ביותר של ההליך. מהחומר המונח לפני, בשים לב לתצהירים מטעם התובעים הנוספים שצורפו לבקשה, נראה כי צירוף התובעים הנוספים עשוי לתרום להכרעה בשאלות שהן באמת במחלוקת לגבי חברי הקבוצה, קרי זכות חברי הקבוצה לסעד בגין העילות המפורטות לעיל.

כמו כן, המשיבות טוענות כי צירוף התובעים הנוספים יגרום לסרבול והארכה של ההליך.

נזק מסוג זה ניתן לתיקון ע"י פסיקת הוצאות.

זאת ועוד; התרשמתי כי הגשת הבקשה אינה נגועה בחוסר תום לב.

הבקשה המקורית לאישור אינה נראית, על פני הדברים, כנעדרת תשתית עובדתית מספקת והתיקון המבוקש אינו משנה באופן מהותי את הטענות שהועלו בבקשה המקורית לאישור ובכתב התביעה. כפי שטוענים המבקשת והתובעים הנוספים מפורשות בסעיף 6 לבקשה, התובעים הנוספים עונים על הגדרת חברי הקבוצה המיוצגת, ואין לפנינו מקרה שבו מבקש בקשת האישור להגיש בקשה דלה וחסרת תשתית עובדתית, ורק לאחר הגשתה, הוא מבקש לתקנה בדרך של העלאת טענות עובדתיות חדשות, שיכל להעלותן בקלות עוד בטרם הגיש את בקשת האישור.

8. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, אני מתירה צירופה של התובעים הנוספים כמבוקש.

ב) תשובה לבקשת האישור המתוקנת תוג ש בתוך 45 יום.

ג) המבקשת והמבקשים להצטרף, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות כל משיבה בסך 4,000 ₪ שכן, התרתי את צירופם להליך, אך ניתן היה לייתר את הבקשה, לו היו מצטרפים להליך מלכתחילה ומייתרים את הצורך בבקשה שכזו.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים."

[igalr]

נראה שצמפיון הולכים לקבל את כל האלמנט.

[kobi_g]

תחושה שלי איך שזה ניראה כניראה בקרוב

יאריכו את תקופת האחריות ל 10 שנים כפי שנעשה במזרח.

 

אבל בכל מקרה הנושא והעתירה נגדם מבורכים וכדאי ששאר היבואנים יפנימו שהיום אנשים מתאגדים בקלות לעומת העבר

ושומעים מה קורה בעולם - מה שלא היה פעם אפשרי

[Mike808]

אני מתעניין ברכישה של רכב שמותקן בו DSG7 (ואולי אפילו שנים כאלה), האם האחריות על הגיר תקפה גם כשהרכב לא טופל במוסכים מורשים, לאחר סיום האחריות למשל או רכב שנקנה מליסינג?

[רועי5]

נראה שבלי משים ולמרות שהתכוונת למשהו אחר, הגעת לפתרון הבעיה. שתי תיבות DSG בהחלט נשמע פתרון משביע רצון, אחת עובדת והשניה בכוננות, לא רע לגמרי.