דיון על השפעת הפייסבוק על חיינו (או: כמה קל להביע את טפשותך בציבור)

[sperial]

אין לי משנה סדורה. כל שאני יכול הוא להציע לילדים את עזרתי. יש להם שלב בחיים שבהם הם יודעים הכל יותר וב ומתיעצים רק עם חבריהם, שכמובן גם מניונם דל. יש כאלה שיותר חכמים ומוכנים להתייעץ עם ההורים, ולי שלב הטיפש-עשרה אצלם יותר קצר..

[sperial]

תיקון הודעה קודמת:

 

אין לי משנה סדורה. כל שאני יכול הוא להציע לילדים את עזרתי. יש להם שלב בחיים שבהם הם יודעים הכל יותר וב ומתיעצים רק עם חבריהם, שכמובן גם *נסיונם דל. יש כאלה שיותר חכמים ומוכנים להתייעץ עם ההורים, ולי שלב הטיפש-עשרה אצלם יותר קצר. כמובן שאני לוקח אותם לשיחות הסברה, אבל - כאמור - הם בטוחים שהם יודעים הכל יותר טוב..

.....

[Anarchy]

ספריאל, כאמור המישור התאורטי מוכר למדיי. אני מניח שלא מעט מעוצב בגיל המוקדם. בהמשך התחרות עם סוכני חיברות אחרים גוברת. ייתכן שזה דורש שרשור משלו אך גם הוא יימלא קש וגבבה כשרשורים רבים נוספים, לכן לא טרחתי.

לעומת זאת יש כאן בפורום גם כותבים שמעניין לקרוא ואותם אני יודע בדרך כלל למצוא.

אין צורך כמובן לשטוח התורה כולה, אלא דגשים ויישומם. כאלו שצלחו, כאלו שפחות.

 

זה הרעיון, אין תורה.

זה לא שאתה רוצה שנלמד אותך את כל התורה על רגל אחת מכיוון ואין אחת כזו, אני נוסחא מנצחת שבה רשום:

ביה"ס טוב+הורים טוב+תנועת נוער+שכנים טובים חברים טובים = בן-אדם מוצלח, את זה רק ימים יגידו.

(על האדם עצמו).

(כי לכל מקום יש את הפאקים והכשלים שלו, ראה סיפור דרק רוט.

 

אני עוד לא גידלתי ילדים לתפארת,

אבל אני יודע דבר או שניים על הגיל המדובר. (ניסיון דל תקרא לזה)

 

כל אדם זה אינדיבידואלי ואני בכוונה אומר אדם ולא ילד מהסיבה שבוחנים לפי תקופה מסוימת של ילדות והתבגרות, שלאחריה נקרא לו "אדם". (ניקח את המדגם הזה בתגובה שלי)

אני מכיר כמה וכמה אנשים, ממש אבל ממש מקרוב,

שהגיעו לאקדמיה בדרך שהיא קצת מוזרה ( גיל מוקדם), שואפים להיות רופאים, מדריכים בתנועת נוער, ובכל זאת,

גדלו בפריפריה, בצמידות לאיזורי פשיעה גדולים, חבר'ה עם סכינים בגרביים. ילדים "דרעק" שעישנו כבר מכיתה ה'.

(בקשר לכל המעשנים, אני לא חושב שמי שמעשן "דרעק" אבל ילד שעישן מכיתה ה', לא עשה את זה מהמניעים שלכם אלא רק מפוזה נטולת אחריות ויראת ההורים, תקראו לזה פריצת מסגרות בכוח)

אז הם בחרו למי להתחבר ועם מי לחיות בחיים עצמם.

 

מה שאני בא להראות, זה שהבחירות נעשות על ידי האדם ("ילד") עצמו.

לא ע"י הסביבה, לא ע"י השכנים, לא ע"י המורים.

 

מצטער, אבל גם לא ע"י החברים, ולא ע"י ההורים(!).

הורים שלוחצים יוצאים עם ילד שנמאס לו להתייעץ איתם.

הורים שמרפים מידי יוצאים עם ילד שלא מעריך מספיק את ההורים שלו. (הם לא היו לצידו)

כמו שהרמב"ם אומר, וזה אחד הדברים החשובים בדרך החיים שלי,

אין כמו מידת האמצע.

אל תהיה קמצן ומנגד לכך אל תהיה פזרן.

אל תהיה גאוותן אבל מנגד אל תהיה שפל רוח.

[וכולי וכולי..]

אז ככה, ההורים אמורים להרפות איפה שצריך וללחוץ איפה שצריך .

(סייגים וגדרות, אבל מצד שני תשאירו כמה שערים בגדרות, שהילד לא יחיה במין חממה סגורה ואז מתישהו או יקרע את הדופן ופשוט יברח בכל הכוח.

 

הנוסחא המוצלחת היא לעניות דעתי כזאתי:

עד גיל מסויים (ניתן 12) שכבר הילד עובר לחטיבה\תיכון, לבחור בשבילו, בגלל הניסיון חיים שלכם.

אבל מהגיל הנאמר לדלקמן יש לתת לילד להוות חלק נכבד מאוד בבחירה, למה?

כדי שלא ירגיש מקופח, שלא ירגיש שלא כיבדו אותו בבחירה הכ"כ חשובה.

בתנועת הנוער (יש לשלוח לתנועות נוער כבר מגיל קטן ואין שאלה על זה !).

אם לא נשלח לתנועה אחת, עדיף להציג לו בסביבות כיתה ו' (הגיל שבו אני נכנסתי לתנועת נוער).

את האופציות,

מחד גיסא (לחילונים) צופים,נוער העובד והלומד וכד'.

מאידך גיסא (דתיים) בני-עקיבא, אריאל, עזרא וכד'.

כמובן שהבחירה שלו אמורה להיות שקולה גם על ידייכם. יותר בקטע של טיב הסניף המדובר בעירכם.

 

בקשר לחברים, ילדים נשמכים למה שהם לא אמורים להיות בו (הרוב) אז לבחור להם חברים יגרום לריב מטופש על חבר שהם בכלל מעצמם לא רצו, בטענה כזאתי:

"אוףףףףף, איזה הורים יש לי למה אני לא יכול להיות איתו"

אבל מצד שני כל פעם הוא אומר כמה הוא שונא את הערס המפגר הזה (סתם הגזמות).

 

המורים זאת דוג' מצויינת !

לי הייתה מורה שלא האמינה בי, תקרא לזה שנאה אותי .

עם קצת חוצפה ואומץ היא חדלה ללמוד אותנו.

 

גילוי נאות,

כל הנאמר על החברים שלי, (הפיסקה המוקדשת לכך)

זה אני, גדלתי בעיר פשע לטענת החדשות.

עם חברים לא ילדים טובים

אבל גדלתי ואני הגעתי לאקדמיה בגיל מוקדם,

מדריך בתנועת נוער.

מתנדב במד"א

ובעיקר?

בן-אדם שונה בתכלית מהטייפקאסט שרצו להדביק עליי.

וכן, אני רק בן 15, שי לידי ממש זקן מרופט

[[פנדוב]

אני מבין.

[ברווז]

דפי הפייסבוק של כל אחד מאיתנו נועדו למטרות שונות. אתה בוחר מה אתה רוצה להצג בפייסבוק, שכן מדובר באיזה פרופיל פומבי שלא כל המעיין בו מכיר אותך, וקל מאוד לפרש את הכתוב בו בצורה שגויה כתוצאה מאי הכרת הנשות הפועלות.

כאדם פרטי חבריך יודעים שאתה חובב סכינים כאומנות (בחולם) ואומנות (בשורוק) ולא חובב רצח. לכן הם לא יראו בלייקים שלך דבר חריג.

 

עד כאן, מסכים אתך. ועדיין לא חסר חברי פייס שלא מודעים לתחביב שלי. אבל, עוד טיפה למטה...

 

בפייסבוק העסקי מי שפונה לקהל אינו הברווז אלא בית העסק שלו, והמעיינים בדף הם לקוחות ולא חברים - ולכן עליך להיות זהיר בכתיבה שעלולה להתפרש בצורה שגויה. זו בדיוק כוונתי.

 

...גם נכון. אבל, מאחר ותמונתי והמידע שלי מופיע בפייס הזה וגם בפייס הזה, אני מוצא עצמי בניגוד אינטרסים. מחד זה טוב לעסקים- להדגיש את ה"עצמי", להיות שונה מהנוף המקומי, ומצד שני...

 

לגבי החירות שהזכרת - אין כאן פגיעה בחירות שכן ההתנהגות בדף הפייסבוק היא בבחינת, "אל תהיה צודק, היה חכם", ואם אתה חושב שתזקק לבדיקת ביטחון לעבודה ברפא"ל עדיף שלא תציג משהו שעלול להתפרש כאהדת מפלגות קיצוניות. בקלפי הטל את הפתק של המפלגה בה אתה תומך, אבל זה לא בפומבי, אלא מאחורי הפרגוד.

ברגע שאתה צריך לסנן את מה אתה מוציא החוצה בגלל מה שעשוי לקרות ומה שעשויים לחשוב עליך, החירות שלך להיות עצמך נפגמת.

[sperial]

כל עוד אתה פיכח אתה מסנן את דבריך, ונוהג לפי קודים מקובלים. מדוע שתנהג אחרת בפייסבוק?

[ברווז]

בפייסבוק זה לא רק מה שאני אומר. זה גם מה שאני רואה, מה שאני אוהב, מה שסימנתי, בקצור, אם "נשמתי" בפיסבוק, מישהו יכול לשמוע את זה. יש לי את הקהילות הפרטיות שלי שבהן אני יכול להיות חופשי עם הנושא, כמו האישה, חברים, משפחה, יש את הקהילות שאיתן לא הייתה לי ברירה ונאלצתי להיות פתוח בנושא כמו בעבודה (עזוב אותי מסכין יפנית, יש לי משהו יותר טוב בכיס. אל תיבהל, אני אספן...) ויש לי את הקהילה הייעודית של האיסוף.

מעבר לכך, מאז שנהייתי בעל עסק, מצאתי עצמי לראשונה לא נושא עימי סכין עבודה מתקפלת בכיס המכנס.

כך שאותו הסינון עובד גם מחוץ לפייסבוק, רק מה, בפייסבוק, אני מכריז לכל מי שמכיר אותי ו"מכיר" אותי שאני חובב סכינים בכל פעם שאני עושה לייק למשהו שבעיניי נראה טוב ובעיניי אנשים "שפויים" נראה כמו משהו של רוצח סדרתי פסיכופת ג'ינג'י עם כובע טמבל מסרט אימה. אין שליטה על זרימת המידע. כל עוד זה לא משהו שנמצא ב"מיינסטרים", עדיף להסתיר את זה. זה פוגע בסופו של דבר.

רוצה דוגמא לאיך? יש לי אחת.

באחד הכינוסים של עמותת האספנים (מספר כינוסים בשנה שכוללים שוק קנייה ומכירה, הרצאות שונות וארוחת ערב חמודה), הגיעו נציגים של המשטרה וביקשו לעזור להם בזיהוי סכין לפי הנרתיק שלה. עד כאן, סבבה, אין לי בעייה עם זה. מה יקרה אם יבוצע פשע עם סכין באיזור מגוריי, והמשטרה יודעת שאני אוהב סכינים? לא רחוק הסתבכות שלי עם החוק למרות שאין לי שום קשר לכלום בעניין. רק בגלל שאני "ידוע בציבור".

לא קל.

אתה מבלבל בין ביקוע אטום, לבין תוצאה מוגמרת שהינה פצצת אטום, אלו שני דברים שונים. ייעודה של פצצת אטום/נשק כימי/ביולוגי הוא רע במהותו. אין כאן שום פרדוקס.

 

אני לא מבלבל כלום, יקירי. פצצת האטום הייתה הכוונה הראשונית, הרצון לייצר נשק. אלמלא הרצון בנשק, לא היינו נהנים מאנרגייה גרעינית. אין פה פרדוקס. נקודה למחשבה: אלמלא הפצה הגרעינית, לא היינו גם נהנים מטפלון. אתה רוצה לומר לי שטפלון הינו מוצר להשמדה המונית? שטפלון הוא נשק? לא הגזמתי, נכון?

[sperial]

לא כתבתי שצריך להסתיר כל מה שאינו מיינסטרים, אבל צריך לחשוב פעמיים אם אם להציג דברים מסוימיםף נניח תמונות של עצמך שיכור. זה אפילו לא מצב חריג, אבל בהחלט יכול לפסול אותך מעבודה זו או אחרת בעתיד.

 

לגבי תחביב הסכינים שלך - הוא דוגמא גרועה למה שאתה מתכוון: המשטרה פגשה אותך - בנסיבות חיוביות - בכנס האספנים. אם אי פעם היא תרצה, סביר שתוכל לשלוף אתל המידע ממחשביה. לכן היות המידע גלוי בפייסבוק אינה מעלה ואינה מורידה. מה ששונה בפייסבוק לעומת מסגרות סגורות הוא העובדה שהמידע נותר נגיש לטווח ארוך ולכן צריך להיות יותר זהיר מפליטות פה (או פליטות מקלדת) העלות השפעה פוטנציאלית בטווח הארוך, כלומר לא לכתוב היום צשהו שלא תרצה לכתוב בעתיד. הלייקים והשירים אינם אלא צורה אחרת של התבטאות.

[יואליקו]

אני לא מבלבל כלום, יקירי. פצצת האטום הייתה הכוונה הראשונית, הרצון לייצר נשק. אלמלא הרצון בנשק, לא היינו נהנים מאנרגייה גרעינית. אין פה פרדוקס. נקודה למחשבה: אלמלא הפצה הגרעינית, לא היינו גם נהנים מטפלון. אתה רוצה לומר לי שטפלון הינו מוצר להשמדה המונית? שטפלון הוא נשק? לא הגזמתי, נכון?

 

לא הבנתי על מה אתה מתווכח? מה זה מעניין מה קדם למה? התוצאה המוגמרת היא זו שמשנה את ייעוד המוצר. זה שניתן להשתמש באנרגיה גרעינית למטרות מסוימות, לא אומר שפצצת אטום, כשלעצמה, הינה מוצר שניתן לנצלו לעשיית טוב. עשית מטבוחה ממה שאמרתי, יקירי.

[Derish]

דוגמה טריה למשהו שלא חייבים לרוץ ולשתף, ולקלות הבלתי נסבלת של מניפולציות רגשיות ברשת:

https://www.facebook.com/photo.php?f...1380040&type=1

 

ע"פ התגובות הרבות נראה שמדובר כאן ב"מסכן" סדרתי שמקבל קצבה מהמדינה, ממש לא נמצא

בקשיים כלכליים, מסרב להצעות עבודה והתנהגותו נובעת מהפרעה נפשית כלשהי. ראו הוזהרתם.