דיון על השפעת הפייסבוק על חיינו (או: כמה קל להביע את טפשותך בציבור)

[sronis]

אני לא לגמרי בטוח לאן הייתי רוצה שהדיון הזה יתפתח, אבל מעניין אותי לדעת מה תגידו.

אגיד מראש: אמנם הסיפור הזה הוא פוליטי, אבל המטרה של הדיון היא לא פוליטיקה אלא ככתוב בכותרת. מצטער על אורך הטקסט. אני מקווה שבפורום לאנשים יותר קל להתמסר לטקסט שאורך יותר מ-140 אותיות...

 

אתמול הגבתי באיזה פוסט של מישהו אחר בפייסבוק. לא יודע בדיוק למה עשיתי את זה (כי ברור לי שאנשים לא באמת יקראו, וגם אם יקראו לא באמת יבינו), אבל באותו הרגע זה נראה לי הגיוני.

 

הפוסט היה תמונה שפורסמה בכל המדיות החשובות בפברואר השנה, של אשה דתיה שנוהגת ברכב ומנסה להתחמק מאבנים שילדים ערבים זורקים עליה. תמונה נהדרת, אגב - הצלם תפס את רגע הפגיעה של האבן בשמשת המכונית ואת ההתכווצות של האשה בצורה פנטסטית (עם כמה שזה נורא לדבר על כאלה תמונות באופן הזה). בכל מקרה - לאשה שלום.

 

לתמונה צורף טקסט שמבקש מהצופים לשאול מדוע "התקשורת השמאלנית לא מפרסמת את התמונה" ומבקש לפרסם אותה (יענו לעשות share...) ולעשות "יחסי ציבור חיוביים למדינה שלנו". התמונה פורסמה ע"י משהו שנקרא "מי לה' אלי" ובו המון פרסומות לרב זמיר כהן, בין השאר. נכון לעכשיו היא קיבלה אלפי שיתופים ולייקים ומאות תגובות.

 

אני מוכן להתערב שכל אותם שיתופים ולייקים, ומרבית אותן התגובות אפילו לא התאמצו להבין במה מדובר. הם אוטומטית לחצו על הכפתור והעבירו הלאה, ממלאים את חיינו בספאם מיותר. חלקם אף כל כך התעצבנו שהם היו חייבים להוסיף כמה דברי חוכמה משלהם. מרבית אותם דברי חוכמה הם בנוהל הרגיל: מוות לערבים, שיישרפו הזונות וכיוצא בזה. רבים לא פחות מתייחסים גם לנאמר בטקסט המצורף, ומקללים את התקשורת השמאלנית שלא מפרסמת את התמונות. מישהו ביקש להעביר לערוץ 10 (שכמובן פרסם כתבה על זה כשזה היה רלוונטי - לפני עשרה חודשים). מישהו אחר צעק "בושה שלא מפרסמים!". נוסף כתב "ימותו השמולנים שנותנים להם גב", או "שגם הערבים וגם החרדים ימותו", "חבל שכל השמאלנים הקיצונים שלא חוטפים תאבנים האלה בראש", "מי זה אשמולנים אם בדיוק כמו הערבים זרע עמלק", "איפה זהבה גלאון, איפה ציפי לבני, כולם שותקים", "חבל שאין שמאלנים באוטו הזה", "היום שלכם ושל אחיכם השמולנים עוד יגיע" וכן הלאה.

 

אני הגבתי בלשון הבאה: "דוגמא מצוינת לאיך שטקסט המצורף לתמונה משפיע על אנשים. אם היה כתוב שם "תראו את האשה המסכנה הזאת שמיידים עליה אבנים" היו כאן הרבה פחות דברי נאצה נגד שמאלנים. בפועל, מי שהעלה את התמונה סתם מנסה להתסיס את העם כנגד עצמו. ולמען הסר ספק: התמונה הזו היא מפברואר 2012 והיא בהחלט פורסמה בעיתונות ה"סמולנית" ואפילו הופיעה בחדשות ה"סמולניות"."

 

חוץ ממני, היו עוד כמה שהקדישו לתמונה יותר מעשירית השנייה בשביל לקלוט שכתוב בה תאריך הפרסום המקורי שלה, בפברואר השנה, ואף העלו לינקים לחלק מהכתבות הרבות שפורסמו בתקשורת לאחריה. אבל אלו מעטים, מעטים מדי.

 

עצוב לי להגיד את זה אבל מרבית המגיבים, המלייקקים והמשתפים הם בסופו של דבר אסופת טיפשים שעידן הפייסבוק הפך אותם לאפילו יותר טמבלים משהיו. או אולי יותר נכון להגיד - הראה לעולם כמה טמבלים הם באמת. כי בסופו של דבר כל אותם אנשים מגיבים בשמם האמיתי ותחת פלטפורמה שבאמצעותה אפשר לדעת עליהם הכל. מדהים אותי שהם לא מהססים להפגין טיפשות בציבור באופן שכזה.

 

יש עוד המון דוגמאות. למשל הפרסומים על הנאום המביך של מירי רגב מלפני כמה ימים - אמנם חלק מהתגובות מביעות חלחלה מגודל הטיפשות של האשה הזאת, אבל רבות אחרות מהללות ומעודדות אותה. אבל זה כמובן לא ניכר רק בפוסטים פוליטיים. הקלות הבלתי נסבלת של הבעת טמטומך בציבור נוגעת לכל תחום בחיים שלנו. מתי הפכנו לכל כך לא מודעים לעצמנו? או שתמיד היינו ככה, ופייסבוק/טוויטר וחבריהם רק מאפשרים לנו לראשונה להציג את זה בקרב ציבור רחב משמעותית מבעבר?

 

אל תבינו לא נכון. לדעתי לפייסבוק יש יתרונות אדירים במגוון תחומים שמשפיעים לנו על החיים לטובה. ואולי אפילו זה מתקיים לטובה, בסופו של דבר - כך קל לי יותר לסנן "חברים" לפייסבוק...

 

רוני

[MadCat_LE]

אנשים מאז ומעולם היו כך.

[Night Driver]

הפייסבוק הוא בסך הכל עוד מדיית תקשורת. מה לעשות איתה כל אחד בוחר לעצמו. בסך הכל אם תסתובב בפארק ותקשיב לשיחות של קבוצות אנשים שנמצאות שם אתה תיתקל באותן אמירות בדיוק.

 

אישית בחשבון הפייסבוק שלי יש מעט מאוד אנשים ואת כולם אני מכיר אישית וטוב. לא מחפש "חברים" שאין לי מושג מי הם.

[sronis]

ברור לי שאנשים מעולם ומתמיד היו טיפשים. מה שמפתיע הוא הצורך הכל כך עז שלהם להפגין את זה בציבור. הפייסבוק הוא בסה"כ פלטפורמה לעשות את זה, אבל פלטפורמה מצוינת...

 

זו גם אמירה מסוימת על "תרבות החפיף". שום דבר כבר לא נעשה במחשבה. כפתור הלייק והשיתוף נלחץ בלי אבחנה, אמירות מפגרות נזרקות לחלל האתר יותר מהר מקצב הנשימה. אנשים משתפים דברים שהם בכלל לא קראו או ניסו להבין את משמעותם. מצד אחד אנחנו נחשפים לכמות אדירה של אינפורמציה, חלקה מעניינת וחשובה, ומצד שני אנחנו בוחרים, לרוב, להתייחס דווקא לדברים הלא באמת חשובים, וגם כשאנחנו עושים את זה, זה נעשה בזלזול.

[Night Driver]

רוני, רוב הטפשים מהסוג הזה לא מסוגלים בכלל להבין כמה שהם טפשים.

[dj_dani]

הפייסבוק לא גרם לטמטום, הוא נתן לו במה, ופה בערך מסתכם הדיון הזה.

 

כמעט מרבית משתמשי הפייסבוק לא מקדישים רצינות לנושאים שמוצגים בו מידי יום ופשוט משתפים וזורקים תגובה ב"שלוף", ככה זה עובד, בן אדם כמוך וכמוני שירצה להביע את דעתו האמיתית בנושא יימנע מכך כי היא פשוט "תיבלע" בין כל התגובות הטיפשיות ואף אחד לא יקדיש זמן לקרוא יותר ממשפט באורך שלוש מילים ועשר סימני קריאה, יש אנשים חכמים בפייסבוק, והם אלו שלרוב לא משתפים משהו שהם לא תומכים או מבינים אותו.

[amir74]

יש לי כ-50 חברים בפייסבוק וגם אלה בתהליכי סינון. אני לא רואה צורך להעמיס על החיים הפרטיים שלי את המידע של מישהיא שהכינה מופלטה. אני משתף מעט מאוד ומה שאני משתף צריך להיות מצחיק מאוד (לפחות בעיניי) או בעל חשיבות גדולה לחיי היום יום. אני לא מבין אנשים שכל תמונה שהם מצלמים הם מעלים לאתר הזה. אני לא מבין למה הם חושבים שזה מעניין את כל מי שנמצא ברשימה שלהם. על השבת האחרונה שהייתה גשומה מאוד שיתפתי משפט שקראתי "רוצים לדעת כמה גשום? ראיתי את החיות מתחלקות לזוגות".

[ניקו פ.]

אנשים ממהרים לשפוט מהר מדי גם במציאות, זה לא חדש. פייסבוק היא אחלה של מראה על החברה, ועל בני האדם.

[אלעד]

זאת בדיוק הסיבה שבגללה אין לי פייסבוק. מספיק שאנשים נחשפים לשטויות שאני כותב פה, באמת שאין צורך להגדיל את הרייטינג מעבר לכך.

[sperial]

אין צורך להרוג את שליח. והפייסבוק הוא שליח יעיל מאוד.

מספר ה"חברים" שלי בפייסבוק קטן מ-40. אני משתמש בו בעיקר למעקב אחר אתרים שמפרסמים ידיעות בתחומים שמענינים אותי, כגון ספרות מקצועית אואתרי מדע פופולרי איכותיים.

עם זאת מרבית ה"חברים" הם בני גילי, ואני די מופתע מה הם מפרסמים. יש דברים הגיוניים - תמונות של הילדים והנכדים, לפעמים איזו בדיחה טובה, אבל לא מעט שטויות. כמה פעמים הייתי צריך להרגיע אנשים מפני השטות של צילום מי שעובר במומת בכביש בין-עירוני ב-70 קמ"ש? מתברר כי היד קלה על ה"לייק" וה"שייר" גם בגיל 50 ומעלה.

לגבי הצעירים המצב חמור עוד יותר, כיון שיש להם נטיה לפרסם כל מיני שטויות שעלולות לפגוע בהם בעוד אי אילו שנים כאשר בת זוג או מעסיק פוטנציאליים ינברו בדף שלהם ויגלו את השטויות שהם כתבו בגיל 20. ואני כבר לא מדבר על עבירות בטחון שדה של חיילים.

[discoTD5]

מה בדיוק הגיוני בלפרסם תמונות של הילדים או הנכדים?

את זה אני באמת לא מבין. אתה יודע לאן התמונות מגיעות? מי עושה בהן שימוש?

לצערי או שמחתי (לא החלטתי) יש לי דף בפייסבוק, עם הרבה חברים שאת כולם אני מכיר אישית. האיזכור היחיד לילדים שלי היה כשנולדה לי בת, וציינתי שנולדה להם אחות. אין שום תמונה למעט תמונות שלי, או שאני מעלה מטיולים שונים.

אגב, כשאבי נפטר, כתבתי את זה בפייסבוק. תוך חמש דקות כמעט כל מי שעניין אותי שיידע שאבי נפטר - ידע.

שעות אח"כ עוד עשיתי טלפונים לחברים של הורי...

[sperial]

אישית התמונות שאני מעלה (ובכלל, כל מה שאני כותב) מוגבל ל-friends או מכסימום friends of friends. אם יהיה משהו שארצה להפיץ לכל העולם אפתח פרופיל מקביל.

סטטוסים - אני לא כותב.

שיוך פוליטי - אני לא מצהיר. האופציה השניה היא מה שעשה הבן שלי - עשה לייק לאיזה חצי תריסר מפלגות - אולי יותר - כך שאי אפשר להסיק מהלייקים שלו שום דבר לגבי דיעותיו.

אני כן מעלה מדי פעם תמונות - כדי לשתף את החברים, ובעיקר את המשפחה. כמובן שתמונות מועלות תמיד לאחר מעשה, כך שאינן רומזות היכן אני נמצא באותו רגע. מאותה סיבה אני גם מתנגד ל-Check in.

[XENON]

הטוקבקים, הצ'טים, הפורומים ודומיהם הם הארכיון הבלתי מסונן הראשון בהיסטוריה.

כשזה המצב התוצאות צפויות.

מי שזה לא מתאים לו שיסנן/ימחק משתמשים, אחרת אפשר להתעצבן עד מחר.

[snoop90]

כל פעם שאני נתקל במצב כמו שלך ומתחשק לי להגיב, אני נזכר באיור הבא :

 

ואז החשק עובר.

[ברווז]

המצב מושרש הרבה יותר עמוק והוא הרבה יותר גרוע, מסתם טיפשות של אנשים.

סרוניס, אתה מיעוט, ידידי. גם אני אתך במיעוט הזה, וכך גם עוד כמה אנשים כאן.

אנשים שקוראים את כל הנתונים, שבודקים ומבררים לפני שהם זזים, לפני שעושים משהו פזיז, לפני שאומרים משהו אדיוטי או חשוב.

בימינו, הכל נהיה מיידי מדיי- ואנשים שכחו שצריך לוודא עובדות, דבר שלוקח זמן. להעלות תמונה כזו זה עניין של כמה שניות. להגיב זה גם עניין של כמה שניות. לקרוא, לבדוק תאריך פרסום, לבדוק אם זה היה בעיתונות או לא, זה לוקח כמה דקות.

כולם לוקחים את הדרך הקלה, ופשוט מגיבים. כל אחד ודעתו הוא.

הייתי גם אומר משהו על המחסום בין המח לפה, אבל כבר לא מייצרים כאלה בימינו, מסתבר...

בדיוק בגלל זה השימוש העיקרי שלי בפייסבוק זה להביא עד אליי תמונות מצחיקות ומעקב אחרי העבודות של האמנים החביבים עליי (עבודות אמנות, לא שירים כמו של הילדה המפגרת הזו ביבר).